תוצאות חיפוש עבור חינוך-מיוחד

שלום וברכה התחלתי טיפול בבית חולים איכילוב לפני חודש כרגע אני כבר לקראת סוף טיפול של טיפות fml לשיפור עין יבשה כשהסתכלתי עכשיו במחש הרגשתי קצת הרגשה של טשטוש ויש לי שאלה אני עובדת כל יום בוקר במעון יום שיקומי של ילדי חינוך מיוחד העבודה מתישה אותי וגם אני באה הביתה בלי כח בגלל שאני מקבלת משכורת יותר גבוה (בשכר שעתי...) אין לי יום חופשי אבל כשזה כבר מגיע על חשבון של משהו אחר שם אני כבר נשברת.. התחלתי טיפול של עין יבשה לפני חודש בבית חולים איכילוב אצל דוקטור כהן הוא אמר לי לחזור אליו בחודש נובמבר התחלתי להסביר להם שהמצב לא נראה לי שזה ימשיך ככה... יש תורים שכבר עשיתי לפני החגים ואני כל הזמן דוחה דברים שאני צריכה ולכן רציתי לשאול שאלה האם החמרה בראיה יכול לגרום מי לעבוד בעבודה קשה כל היום בלי יום חופשי ובלי יכולת להתכונן למשהו??? האם הטשטוש בעיניים יכול להיות תוצאה של לשבת מולה מחשב כל היום? האם יכול להיות של עליה במסםר בגלל משקפיים לא נכונים בעבר הייתי צריכה לעשות משקפיים חדשים ועוד לא עשיתי מי אז (וזה כבר כמה חודשים שאני הולכת מספר לא נכונה וכל יום אני באה הביתה עייפה...) האם יכול להיות הגורם יותר עין יבשה ללא טיפול וללא שטיפת עיניים מי היובש ??? או יותר העייפות של העיניים בגלל התאמצות עם המשקפיים בגלל המספר?? תודה רבה ויום טוב

שלום יש לי ילד חמוד בן 3 , התפתחות תקינה הליכה זחילה, בדיקות הריון כולל מי שפיר תקינים. בגיל שנה וחצי שמתי לב שהילד לא מדבר ועשיתי השוואות עם אחותו שההתפתחות שלה מעל למצופה היא כבר בת 6 .פניתי לטיפת חלב ולהתפתחות הילד במסגרת מכבי השלום בת"א. לרוע מזלי עמדה מולנו רופאה שלילית שטענה שיש לנו בעיה עם הולדת בנים לעולם לא התמקדה בבעיה של הילד ואיך אפשר לעזור. הזלזול כלפינו היה כל כך פוגע וההתייחסות לילד כאל חפץ פגע בי קשות וחוץ מלצאת החוצה ולהבין שסוף העולם הגיע לא נשארו לי המון תקוות. אני בתחום הרפואה כבר 14 שנה אני רנטגנאית במקצועי רואה וראיתי הרבה מקרים קשים וגם סיפורים עם סוף טוב. כאן לא היתה לי שום הרגשה טובה וחבל. בסוף המשכתי בדרכי טיפלתי בילד אצל קלינאי תקשורת ומרפאה בעיסוק במשך שנה. כמובן שראיתי תוצאות.בגן היתה לו סייעת צמודה. והיום הוא נמצא בגני מרחב "לימן" חינוך מיוחד בכיתה של איחור שפתי / עיכוב התפתחותי. מלבד שהוא לא מדבר חוץ ממילים בודדות הוא מראה כל דבר שהוא רוצה, מבקש מוביל אותי אל היעד הרצוי מבין מה אני רוצה ממנו ,יש קשר עין, עונה לשמו חוזר מהגן כל יום עם משהו חדש שנלמד עומד מול הטלויזיה ורוקד לצלילי השירים. אבל התפתחות השפה עדיין נשארה עם מילים בודדות הוא כל כך רוצה לדבר ולא יוצאות לו המילים רק הברות. מאוד היתי רוצה להתייעץ עם רופא התפתחותי שאפשר לדבר איתו ולהבין מה קורה עם הילד ולאן פנינו מועדות , אבל לצערי אינני מכירה. שאלתי היא האם הילד ידבר פעם? אני מבינה שאיחור שפתי נמצא על סקלת האוטיזם? ואם אפשר לקבל איזשהו מכון טוב ורופא שאפשר להתייעץ איתם. אודה לכם מאוד.

שלום, בתי בת 5 אובחנה בגיל 3 בדיספרקסיה ורבלית, נמצאת שנה שניה בגן חינוך מיוחד, מקבלת פעם בשבוע קלינאי תקשורת באופן פרטי, לא מזמן התחלנו בטיפול בספורט טיפולי. היא תקשורתית, מקסימה ונבונה מאוד מאוד, יש לה קושי בהיגוי, מדברת במשפטים שלמים שלא תמיד מובנים. אני מודעת כי זו לקות "רצינית" המגיעה יחד עם עוד כמה "מתנות" כגון: היפוטוניה, חולשת שרירים, קשב וריכוז ועוד... אך חשוב לי לדעת האם זה ילווה אותה לתמיד? האם היא תדבר באופן שוטף ורגיל בבגרותה? האם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות עבורה? לתגבר אותה? אולי חוגים נוספים? תודה ענבל

שלום , הבן שלי מגיל גמילה כבר אובחן עם הצטאות. אציין כי היה בגן חינוך מיוחד עם קשיי התפתחות,הן שפתית והן רגשית. סבל מהצטאות,בוצע איתו מגוון טיפולים,אם זה טיפול רגשי,טיפול דיאדי(עם הורים) הלכנו להדרכת הורים. בבית הספר (כיתה רגילה) המשיך לקבל טיפוליים רגשיים עד גיל 8. בגיל 6 נושא ההצטאות הלך ודעך ועם השנים חוזר מידי פעם. כיום בן 10,האם יש עדין עניין לטיפולרגשי בגיל כזה? או טיפול רפואי? (הוא נמצא כיום בבית הספר בפרוייקט של העצמה אישית ןמקבל כלים להתמודדות וכו..) אודה למענה... תודה.

שלום אני עובדת כמטפלת במוסיקה בבית ספר של חינוך מיוחד וילדים בסיכון. בבית ספר נמצאת גם מטפלת באומנות. היא נוהגת להוציא מהחדר טיפול באומנות את העבודות המרשימות של הילדים. בגלל זה נוצר מצב שרוב הילדים רוצים להיות בטיפול באומנות אצלה. ניסיתי להסביר לה שזה גם לא גישה טיפולית להוציא עבודות מהחדר טיפול וגם זה פוגע בעבודה שלי אבל היא בשלה ולא מוכנה להקשיב. מה אני יכולה לעשות?

היי...אני מנהלת בית ספר יסודי, אשמח לשמוע דעתך/ עצתך בעניין תלמידים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, כיתות ג ה , ו. אני מבחינה בהצפה של התנהגויות אלימות בבית הספר, הן של התלמידים בינם לאחרים והן כלפי הצוות החינוכי, זריקת כיסא, אבן, קללות, בעיות משמעת קשות רק עם אותם תלמידים ספציפיים בכיתות חנמ.כל יומיים אני שומעת ממחנכת על התנהגות בעייתית של מספר תלמידים. אני שמה לב לכמות גדולה של השעיות של תלמידים כעונש. השעייה פנימת או חיצונית בבית. מרגישה שזה קצת מיצה אץ עצמו והצוות כבר עייף מההתמודדות האינסופית. כמובן שייש מערך של מטפלות באמנות ושיתופי הורים, אך המענה הוא לא מספק. מוטרדת ומוצפת מהעומס הרב של התלמידים המאתגרים ומתקשה למצוא מענה אחר מלבד השעיות. מה דעתך? אציין כי אני מנהלת חדשה, סו שנה שנייה.

יש לי תלמיד בכיתה ו חינוך מיוחד. התלמיד מרבה להעלות תכנים מיניים בכל הזדמנות. בעבודה שקשורה ליצירת תעודת זהות, הוא הדביק שתי בחורות לבושות בגדי ים, ועשה תנועה שהוא יושב עליהן. במשחק בחול הוא לקח בובות של דמויות אנושיות והמחיש סיטואציות של אונס, בובה של אנס שפוגע פיזית ומינית בבובת סבתא או בובה של ילדה. ואז הוסיף סידרה שלמה של פגיעות אלימות של אחד בשני ופעילות מינית של סקס בכפייה ובאונס. הוא משתמש במילים כמו "חזק" "עמוק" בשיח כיתתי ללא הקשר, (מעלה ניחוח מיני). לאחרונה הבחנתי כח בסוף השיעור הוא הניח את ראשו על כתפי, כמו תינוק, ואמר: תודה לך על שיעור יצירה. מה דעתך? האם זה מותאם? ברור לי שבגיל זה ההורמונים חוגגים ועיסוק שלו במין טבעי, אנושי ומובן.

שלום, אני בשבוע 21, לאחר ארועי דלקות בשתן חוזרות ולפני שבוע, אובחנה פיילונפיריטיס והתאשפזתי עם עירוי של רוצפין + שבוע אוגמנטין ולאחר מכן מקרודנטין עד סוף ההריון. כעת, אני מאאאדד חלשה, וכל מאמץ הכי קטן גורם לי לכאבי בטן, תחושות צירים, התכווצויות (כרגע צוואר הרחם ארוך וסגור) ונפילה למיטה. כמובן שזה משפיע על מצב הרוח שגם ככה מעורער.. (רופא משפחה המליץ על לוסטרל) בהריון הזה, אני יותר בבית מאשר בעבודה לצערי. למרות היותי טיפוס פעיל ואקטיבי. אני נופלת למיטה. אני עובדת כעו"ס - מדריכת הורים ומטפלת רגשית וכן רכזת גן בגני חינוך מיוחד - דורש עבודה פיזית, דינמית וכמובן מנטלית. וזה לאחר שהפחתתי באופן משמעותי מהמשרה שלי לאור הקושי (הורדתי ניהול אשכול). לאור הנ"ל , רופא הנשים העביר אותי למעקב הריון בסיכון, המליץ על מנוחה כרגע עד ה-20 לחודש. וכן הפנה אותי לרופא תעסוקתי לבדיקת המשך עבודה. אני לא רואה את עצמי מסוגלת לעבוד כרגע. במיוחד שההורים והילדים צריכים אותי מתפקדת ומתמסרת לעבודה. שאלתי, אם הרופא לא נתן המלצה מיד, אלא הפנה לרופא תעסוקתי, האם יש מקום בכלל להתחיל עם הבירוקרטיה סביב קבלת השמירה, יש סיכוי לקבל שמירה? תודה רבה!

שלום וברכה התחלתי טיפול בבית חולים איכילוב לפני חודש כרגע אני כבר לקראת סוף טיפול של טיפות fml לשיפור עין יבשה כשהסתכלתי עכשיו במחש הרגשתי קצת הרגשה של טשטוש ויש לי שאלה אני עובדת כל יום בוקר במעון יום שיקומי של ילדי חינוך מיוחד העבודה מתישה אותי וגם אני באה הביתה בלי כח בגלל שאני מקבלת משכורת יותר גבוה (בשכר שעתי...) אין לי יום חופשי אבל כשזה כבר מגיע על חשבון של משהו אחר שם אני כבר נשברת.. התחלתי טיפול של עין יבשה לפני חודש בבית חולים איכילוב אצל דוקטור כהן הוא אמר לי לחזור אליו בחודש נובמבר התחלתי להסביר להם שהמצב לא נראה לי שזה ימשיך ככה... יש תורים שכבר עשיתי לפני החגים ואני כל הזמן דוחה דברים שאני צריכה ולכן רציתי לשאול שאלה האם החמרה בראיה יכול לגרום מי לעבוד בעבודה קשה כל היום בלי יום חופשי ובלי יכולת להתכונן למשהו??? האם הטשטוש בעיניים יכול להיות תוצאה של לשבת מולה מחשב כל היום? האם יכול להיות של עליה במסםר בגלל משקפיים לא נכונים בעבר הייתי צריכה לעשות משקפיים חדשים ועוד לא עשיתי מי אז (וזה כבר כמה חודשים שאני הולכת מספר לא נכונה וכל יום אני באה הביתה עייפה...) האם יכול להיות הגורם יותר עין יבשה ללא טיפול וללא שטיפת עיניים מי היובש ??? או יותר העייפות של העיניים בגלל התאמצות עם המשקפיים בגלל המספר?? תודה רבה ויום טוב

שלום הבן שלי עולה לכיתה ז'. אובחן עם ליקוי למידה קשים. הוא מתקשה מאוד לקרוא ולכתוב. קבל שעות שילוב במסגרת ביהס וגם הוראה מתקנת באופן פרטי. הוא לא הצליח לרכוש את הקריאה כמו שצריך. עברנו ועדת השמה וקבל קוד לכיתה של חינוך מיוחד על רקע ליקויי למידה וADHD אנחנו גרים בצפון הארץ שאין בישוב שלנו כיתה מיוחדת לליקויי למידה, ובסביבה כל הכיתות מלאות אז שיבצו אותו בכיתה מיחדת לבעיות רגשיות. איך זה יכול סייע לו אם הבעיה שלו על רקע של לקות למידה? ושאלה נוספת האם ידוע לכם כל מקומות מומלצות שעוזרים ללמד שיטות קריאה לילדים עם דיסלקיצה דרך זום? באזור שלנו לא מצאתי מורה. תודה מראש

שלום רב בני בן 4 וחצי בגן עיריה שנה שניה באותו גן , אנחנו מהמגזר הערבי והבן שלי נמצא בגן יהודי . יש לו עיכוב התפתחותי של שנה . מטופל מזה 3 חודשים אצל קלינאית תקשורת מרפא בעיסוק ורכיבה טיפולית מקבל בגן סייעת צמודה 4 שעות ביום , גננת שילוב פעם בשבוע . בשנה שעברה היו לו קשיי הסתגלות קשים מאוד ועברנו את זה ברוך השם , עכשיו הוא כבר מכיר את הגן והצוות וחלק מהילדים (זה גן של 3 גילאים) אבל לאחרונה בעיות ההתנהגות שלו התעצמו הוא נהיה אלים (רק בגן) , מסרב להיכנס לגן לאחר שנגמרת השהייה בחצר , מאבד את עצמו ומתיש את הצוות . כבר בוועדת ההשמה רמזו לי שצריך להעביר אותו לחינוך מיוחד למרות שאני באה מהתחום ויודעת שהמצב לא עד כדי כך , לאחר שסירבתי התחילו לשכנע אותי להעביר אותו לגן ערבי וזה הכעיס אותי כי נתנו לי הרגשה שבגלל הקשיים שלו והמאמצים שהוא דורש מהם הם מנסים לדחוף אותו החוצה . יש לציין שהאבא נמצא רוב הזמן בעבודה באזור מרוחק ויושן שם הוא מנהל בכיר ויש לו התחייבויות ואת כל הדברים אני עושה לבד ללא התערבותו . טיפול רגשי התחלנו והפסקנו כי בעלי סירב להתמיד . מה עוד אפשר לעשות יותר ממה שאני עושה ??? זה מתיש נפשית ופיזית אני סטודנטית לתואר שני ויש לי עוד ילדה בבית הספר כל המשאבים שלי אזלו .

שלום, אני כתבתי כאן בעבר בתי בת 6 , עולה לא' , התלבטתי אם לרשום לכיתה רגילה או לכיתת חינוך מיוחד. הילדה סובלת מחרדות כלליות. היא מטופלת אצל פסיכולוגית בשירות פסיכולוגי חינוכי במשך כחצי שנה בערך בתקופות הקורונה לא היה טיפול, ולאחר פסח בתי חזרה לטיפול. בתקופה האחרונה קרו כמה פעמים (!) שאני והילדה הגענו בשעה שלנו והסתבר שאין טיפול ולא הודיעו לנו. וברוב הפעמים שיש המטפלת מאחרת ואנו ממתינים. וההתנהלות הזו גורמת לי לתחושות מאוד קשות אל מול המטפלת ובכלל. היא מתנצלת ומדברת בנחמדות ואני אומרת בסדר, אבל התחושה שלי אל מול הבלתמים האלה היא קשה מאוד, מפרקת ומערערת. ומצד שני אני לא בטוחה שיש מקום להעלות מולה את התחושות הללו חשוב לי להגיד שהילדה שלי מחבבת אותה מאוד ומרגישה איתה בנוח, אז אני חוששת להעלות את הנושא (יש לי הפרעת אישיות גבולית) אני אשמח לעצה

הי, אשמח להתייעץ: אני אם ל4 ילדים בתי השלישית ילדה מקסימה ורגישה בת 6 בגן חובה, בכיתת חינוך מיוחד זה שנה שנייה. עקב קשיים שפתיים ורגשיים. ילדה מאוד מוצפת עם הרבה התפרצויות בכי וזעם, נוקשות מחשבתית גדולה. עם הפרעת קשב והיפראקטיביות . מתביישת מאנשים , לא מוכנה ללכת לחברים , במשך חודשים הייתה בוכה בכניסה לגן עקב בעיותיה פסיכולוגית הגן המליצה על אבחון פסיכיאטר שקבע שיש לה הפרעת חרדה. אני גבולית אך עובדת ומתפקדת רגיל ואף הייתי מטופלת באופן פרטי במשך שנים. אבל לא סיפרתי על כך כעת על הפרק לאיזו מסגרת תלך שנה הבאה. הגננת ממליצה על כיתה א רגילה , פסיכיאטרית על כיתה קטנה או סייעת אם תלך ל א רגילה החשש הגדול שלי זה שהבת שלי גבולית גם, והפרעת החרדה שאיבחנה הפסיכיאטרית היא רק סימפטום לקושי גדול יותר של בתי. אני לא יודעת איך לשתף בזה? והאם יש לכך השלכות על המסגרת המתאימה? חוששת שלא אובחנה באופן מתאים אשמח לשמוע דעתך תודה

שלום רב אני בת 38, סובלת מאי ספיקת כליות חלקית ( קריאטנין בין 1.3 ל.1.4) ויתר לחץ דם. אני מאוזנת מבחינת לחץ הדם ומטופלת בכדורים ( טריטס). אני עובדת כמרפאה בעיסוק בהתפתחות הילד וגם בשני גנים של חינוך מיוחד. על פי ההנחיות החדשות בעניין הקורונה כנראה שאצטרך לשוב אל עבודתי בימים הקרובים. שאלתי היא, לאור מצבי האם מותר לי לשוב לעבוד? או שבכל מקרה אני נחשבת ככקבוצת סיכון ועליי להישאר בבית?

היי,  חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבוע הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג. לפני יומיים התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. בינתיים הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור. שמעת על מקרים כאלה? מה יכולה להיות הסיבה לכך? איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו . האם זה יעבור? מה אני יכולה לעשות?

שלום, אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד, חשבתי בהתחלה "מזכירות רפואית",אבל עכשיו אני לא בטוחה כי אני שונאת בתי חולים. אני סובלת מחרדות מאוד קשות, והייתי אצל מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים..... נתנו לי טיפול תרופתי והפסקתי על דעת עצמי. לא רציתי להיות מסוממת ומכורה ל"רסיטל" העדפתי להפסיק. גם שלקחתי אותו לא הרגשתי שינוי כלל. אני מרגישה שאני יוצאת מאיזון, אני מאוד רוצה ללמוד אבל לא מסוגלת לעזוב את הבית של אמא. אני רק חושבת על זה אני מתחילה להקיא והגוף שלי רועד ויש לי דופק גבוה וחרדה איומה!!!!! אני לא יודעת איך להתגבר על זה? מה לעשות? החרדות כל הזמן בגוף שלי, וגם להורים שלי יש חרדות. אני לא יודעת איך אני יכולה ללמוד ולהיות סטודנטית במצב הזה? כל חיי הייתי בכיתות חינוך מיוחד ללא בגרות צבא סיימתי אבל בקושי תפקדתי כי הייתי הרבה אצל קבן... אני סובלת מאוד... מה אפשר לעשות?

שלום רב, בני בן הארבע נולד בשבוע 27- 900 גרם. הרקע ללידה היה היריון תאומים, שאחד מהם נפטר ברחם. כאשר התגלה שהתאום נפטר החלו לנטר את דופק העובר החי. לאחר מספר ימי מוניטור בבית החולים בהם נצפו שוב ושוב ירידות דופק אצל העובר, הוא יולד בקיסרי חירום בשבוע 27 ואז גם נודע שהייתה היפרדות שיליה ברחם. עקב כך שהיינו מאוד מוטרדים מההחלטה לילד בשבוע כה מוקדם הוסבר לנו שהוא אינו מקבל מספיק חמצן למח ולכן אין ברירה אחרת. הילד גדל והתפתח יפה מבחינה מוטורית, אך מבחינה קוגניטיבית מלווה אותו איחור התפתחותי עד היום. כיום נמצא בגן שפתי (חינוך מיוחד) ועל אף עבודה מאומצת איתו יש לו בין השאר קשיים בהבנה. אינו מאובחן על הספקטרום. שאלתי היא האם יש סיכוי שטיפול בתא לחץ יוכל לעזור לו? גם במידה והמערכת הציבורית לא תאפשר לו לקבל טיפולים בתא לחץ, חשוב לנו לדעת האם זה יכול לסייע לו. תודה רבה

שלום רב, מבקשת את עזרתכם ביתי בת 10,וסובלת מבעיות רגשיות קשות,כרגע לומדת בבית ספר חינוך מיוחד,אחרי כל האבחונים שעשינו והתייעצות עם כל מיני מומחים ,המלצה לשלוח אותה לפנימיה טיפלו עת לצערי, האם יכולים להמליץ לי על פנימיה טיפולית מומלצת ,חשוב לי לציין שבחינת שגילית ולימודית אין לה שום בעייה,הבעייה היא ,התנהלות איתה בבית זה בלתי אפשרית תודה

שלום רב, בתי בת ה-5 הינה פגית אשר מטופלת בגן לחינוך מיוחד, בגן אובחנה כמגמגמת והופנתה לקלינאית תקשורת בקהילה, הנ"ל אבחנה אותה אף היא כמגמגמת אך היא אינה מתמחית בגמגום, לכן עזבנו אותה. כעת מחפשת קלינאית תקשורת המתמחה בגימגום, באיזור חולון, ראשון. אנחנו חברי מכבי. אשמח לקבל את עזרתכם בנושא. תודה מראש, אורית

שלום, בני בן 11 - תלמיד כיתה ה' מתקשה מאוד ברכישת הקריאה. הוא מקבל שילוב בבית הספר בו הוא לומד. הוא אובחן לפני שנתיים כלקוי למידה. בדקנו את נושא הקשב ואין לו הפרעת קשב. הוא מקבל שיעורים פרטיים אחה"צ ממורה להוראה מתקנת. שינו לו שיטות קריאה מספר פעמים ואף שיטה לא עבדה. אני פונה אליכם מכיוון שאני כבר מיואשת ולא יודעת מה עוד עלי לעשות. בבית הספר רוצים להעביר אותו לכיתת חינוך מיוחד. אני מסרבת בתוקף. לא מוכנה !!!האם אין עוד דרכים לטפל בילד שלי מלבד כיתת חינוך מיוחד? אני מוכרחה לציין שהבן שלי מאוד שמח ללכת לבית הספר ויש לו הרבה חברים. כמו כן, הוא די טוב בתחום המתמטי. אשמח לשמוע מכם מה עוד ניתן לעשות. תודה רבה !!

שלום בני בן 3.3 גמול ביום עוד מקיץ בלי בעיה תוך שלושה חודשים רוצה לגמול גם משנת לילה אבל....... אני יודעת שצריך להיות סימן של 3-5 ימים יבש בנתיים לא תמיד. להסביר לו אני לא יכולה. יש לו בעיה עם הבנה והבהה לקות שפה .גם בבוקר שמנסה מיד להוריד לו הוא מתעצבן .הוא יושן חזק כל הלילה וקם מאוד מסטול בבוקר .חייבת לציין שבשנת יום גם יושן עם תיתול כי קם רטוב אם לא שמים לו השאלה איך עושים גמילה לילית נכון שגם הוא יבין מה דרוש ממנו .לפחות שיתוף פעולה .

שלום בתי בכיתה א שנה שניה בחטצ ובלי עין הרע מסתדרת טוב תלמידה טובה, יש לה קבוצת חברות חמודות, אהובה על התלמידים והמורה. לאחרונה חגגנו לה מסיבת יום הולדת ומרבית ילדי הכיתה הגיעו. נכון נשמע נפלא? בהזדמנות זו יצא לנו לפגוש את הכיתה שלה. הייתה שם קבוצה גדולה של ילדים שבדכ לא מגיעים לימי הולדת ואם כן אז ההורים נשארים. הפעם לא נשאר אפילו הורה אחד. הם הרסו את יום ההולדת שלה, אין לי אפילו תמונה אחת מיום ההולדת שלה כל הזמן הייתי עסוקה בלהפריד ולהרגיע ממש להפריד פיזית. הם עשו נזקים בחדר שחגגנו בו. אפילו המפעיל שהיה מדהים וניסה כם הוא לעזור ואז התברר שתחום עיסוקו חינוך מיוחד. אמר שזו אחת הכיתות הקשות שראה ושזה מעבר לרגיל צריך לערב את הצוות החינוכי והורים. וכעת אני מעריכה אף יותר את ביתי שמצליחה למרות זאת וכמובן את המורה שלה. אך מודאגת אם ילדתי צריכה להתמודד עם ילדים אלה 8 שעות ביום, לפחות למשך חמש השנים הבאות וככל שיגדלו זה רק יחמיר? אולי כדאי להעבירה לכיתה פחות קשה או בית ספר אחר? אולי אז גם תצליח יותר? אודה על עצתכם

הבן שלי עולה שנה הבאה לכיתה ז' ואני מחפשת את המקום הטוב ביותר בשבילו ...יש לו לקויות למידה וקשב וריכוז הוא מאוד משתדל בבית ספר מקבל רק השנה הרבה הקלות ואז מצליח לקבל ציונים טובים והוא מאושר בנוסף הוא נמצא בפנימית יום דרך הרווחה עד שש ושם הוא פורח מכין שיעורים ומקבל את כל התמיכה שצריך .השאלה לגבי שנה הבאה האם עדיף כיתה קטנה ואחרי צהריים ילך למסגרת של מועדונית או פניימית יום או עדיף חינוך מיוחד

שלום, תינוקת בת 10 חודשים(היום), עדיין לא יושבת ולא זוחלת למרות שמגיל 8 חודשים לוקחים אותה לפיזיוטרפיה במכון התפתחות הילד ועדיין אין שום התקדמות... וגם בבית עושים כל יום תרגילים. הציעו לנו מהמכון להעביר את הילדה למסגרת חינוך מיוחד... עד כמה העיקוב משמעותי ?