תוצאות חיפוש עבור טאי-צ'י

שלום רב, את כותבת מתוך מרירות ותסכול שאינם ברורים לי. גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הינו לידות נרתיקיות, ספיציפית לידות מכשירניות וכן לידת תינוקות במשקל גבוה במיוחד. כריתת רחם מסיבות שאינן קשורות בצניחה מעלה את הסיכון לצניחת אברי האגן אך במעט (1% לאחר 3 שנים, 5% לאחר 15 שנים מכריתת הרחם). לא מדובר בגורם סיכון משמעותי. יתרה מכך, על פי רוב כריתת רחם מבוצעת כאשר יש בכך צורך רפואי מסיבות שונות (רחם שרירני סימפטומטי / דימום מוגבר שלא הגיב לטיפולים שמרניים / מצבים טרום ממאירים ברחם או בצוואר הרחם וכו'). מצבים אלה, התועלת שבביצוע הניתוח עולה על הסיכון לצניחת אברי האגן בעקבות הניתוח (כאמור לא מדובר בסיכון גבוה), וחשוב לזכור גם שבצניחת אברי האגן, היה ומתרחשת מכל סיבה שהיא, ניתן לטפל ביעילות. במידה שיש ברצונך להעיר הערות בונות להמשך הדיון את כמובן מוזמנת להעלותן ואמשיך להשיב כמיטב יכולתי. אבל בבקשה אל תעשי שימוש בפורום כדי להוציא תסכול וכעסים. זו אכן לא מטרתו. בברכה

שלום אורטל, טראומה (ופוסט-טראומה) היא תגובה לאירוע מסכן חיים באופן חיצוני. טראומה אינה מחלה, והיא דומה יותר לכריתת יד או רגל. הטראומה היא כריתה של תחושת הביטחון, שכל ילד רוכש במשך כעשרים שנה כשיש לו הורים תומכים. לכן לא ניתן לרפא טראומה, אבל אפשר ללמוד להתמודד איתה באמצעות חיזוק המיומנויות הרגשיות שנפגעו, כדי ללמוד מחדש איך ליצור תחושת ביטחון בעולם. הדרכים היעילות לעשות זאת הן באמצעות תמיכה משפחתית, זוגית וקהילתית, באמצעות עבודה יצירתית ופעילות גופנית, וטכניקות הרפיה כמו נשימה, טאי-צ'י, פלדנקרייז, מדיטציה וכו'. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

עקמת בהגדרה מתקדמת כל זמן שלא הסתיים שלב גדילת העצם, בנים סביב גיל 21 ובנות .18 יחד עם זאת מצאו שגם לאחר סיום הגדילה העקמת עשויה להחמיר בקצב של כמעלה בשנה. לאור זאת רצוי להקפיד על פעילות גופנית בריאה כהליכה, פילטיס, יוגה, טאיצ'י, ולהקפיד על עבודה ארגונומית נכונה ויציבה נכונה ככל הניתן. נמצא שגם בגיל בוגר ניתן לעיתים לשפר את העקמת בטיפולים המשלבים עבודת מרפאה ותרגילי בית יומיומיים. הכאב שגבר לאחרונה ייתכן ונובע מהתגברות העקמת אך לא בהכרח, וגם בו ניתן לטפל בטיפולי מגע שונים ובטכניקות שונות. בדרך כלל התמודדות עם כאב הינו תהליך קצר יותר מתהליך שמטרתו שינוי ושיקום יציבתי/מבני.

שלום - דב וייסברגר , מורה וותיק ומנוסה , ראש שיטת "וודאנג" בארץ, מלמד בווינגייט לצד מקומות נוספים. מוערך מאד על ידי תלמידיו, אם להתרשם ממה שאני שומע מכמה חברים טובים שלומדים אצלו . (לי אישית תמיד נעים לשוחח איתו בחדר המורים בוינגייט. בימי רביעי סביב 7:30 בבוקר אנחנו בדר"כ הראשונים שם בפתחו של יום :) ) בברכה - גרשון קום

שלום רותי, פעילות גופנית הינה חשובה וטובה גם עם הבעיות שציינת. לפי הבעיות שציינת הפעילות צריכה להיות עם עליה הדרגתית בדרגות הקושי ובתחילת האימונים להימנע מאימפקטים חזקים כמו קפיצות. לפני התחלה של כל פעילות ממולץ לדבר עם המדריך שיהיה מודע לבעיות ועל מנת שיוכל להתאים את התרגילים ולהעלות את דרגת הקושי באופן הדרגתי. פעילות ציקונג (שזה למעשה סוג של טאי צ'י), יוגה ופלדנקרייז הינם פעילויות העובדות על מתיחות ושיווי משקל ולכן הם טובות מאד. הפעילויות האחרות אותן ציינת יכולות להיות טובות אף הן אך חשוב מאד שהמדריך יהיה טוב ויוכל להתאים את התרגילים ליכולתך. ממליצה בנוסף לפנות לפיזיותרפיה על מנת שיוכלו לתת לך תרגילים המותאמים לך אישית לבעיות הברכיים, הגב והאוסטוראופריזיס. בברכה, איריס

שלום אייל, אינני פסיכיאטר, ואינני מומחה לטיפול תרופתי. עליך לשאול זאת את הפסיכיאטר ואתה יכול לבקש גם חוות-דעת נוספת. כפסיכותרפיסט, אני ממליץ על חיזוק המערכת החיסונית באמצעות פעילות, שמחזקת גם את תחושת הביטחון: ריצה, שחיה, הליכה, מדיטציה, טאי-צ'י, יוגה, פלדנקרייז וכדומה. לא פחות חשוב לעסוק בפעילות יצירתית. לעתים פעילויות מסוג זה יעילות יותר מתרופות, ואין להן תופעות לוואי. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום מיכל, אם קיבלת תרופות, את ודאי מקבלת טיפול רפואי או פסיכיאטרי. כדאי שתתייעצי עם המומחה המטפל בך לגבי האפשרות שאת סובלת מפוסט-טראומה. טראומה אינה מחלה שאפשר לרפא אותה, אלא פגיעה קשה (כמו כריתת יד או רגל) בתפקוד הרגשי, שמתבטאת בחרדה ובאיבוד האמון במערכות הסובבות אותך. כל 'טיפול' המחזיר אותך אל חוויית הטראומה כדי 'לעבד' אותה או לשנות אותה יכול להיחוות כטראומטי ובכך להעצים את הפגיעה ואת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים. הדרך היעילה להתמודדות עם טראומה היא להתרחק ממקורות הטראומה וליצור סביבת חיים בטוחה ונעימה, לתרגל טכניקות הרפיה (נשימה, מדיטציה, טאי-צ'י, פלדנקרייז וכו') ולעסוק בפעילות גופנית ויצירה, ובמיוחד לחיות בסביבה תומכת, מכילה ואוהבת. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום אייל, אינני פסיכיאטר, ולכן לא אוכל לייעץ לך בנוגע לתרופות. הלם-קרב אינו מחלה, ותרופות אינן יכולות לרפא את הטראומה אלא רק להקל עליך ברגעים קשים (ויש להן תופעות לוואי). רופא-משפחה אינו פסיכיאטר ואינו פסיכותרפיסט, והתגובה שלו מעידה על חוסר הבנה בתחום הטראומה. יש דרכים רבות להתמודד עם חרדה, ואני מציע לך לפנות לטיפול התנהגותי, שהוא היעיל ביותר בנושא זה. גם תרגול של טכניקות הרפיה ונשימה יכול להיות יעיל מאוד להתמודדות עם חרדה, וגם בזה מטפל התנהגותי יכול לסייע לך. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום אסף, תשובה מדויקת תוכל לקבל בפורומים לפסיכיאטריה. טיפול תרופתי אינו מדע מדויק, והן משפיעות על כל אחד באופן שונה, וגם תופעות הלוואי שלהן שונות בכל מקרה. השימוש בתרופות לאורך זמן מפחית את השפעתן. כדאי לך להתייעץ עם הפסיכיאטר שהמליץ לך על השימוש בתרופה. יש דרכים שונות להתמודד עם הסימפטומים של פוסט-טראומה, כמו חרדה או כעס, מחוץ לשימוש בתרופות, ואם השימוש בתרופה אינו הכרחי כדאי לאמץ אותן. בעיקר מומלצת פעילות גופנית, כגון ריצה, הליכה, שחיה, נסיעה באופניים או ריקוד, וזה כמובן יעזור גם בהפחתת המשקל. אני ממליץ גם על טכניקות הרפיה כמו נשימה, דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה, טאי-צ'י וכדומה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום יאיר, אין לי שום כוונה לאבחן את מצבך הרפואי מבלי לפגוש אותך, אבל מה שאתה מתאר מתאים לתיאור של פגיעה טראומטית. אני ספקן לגבי מה שמכונה 'טיפול נפשי', ומניסיוני אני יודע שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם הטראומה היא תמיכה משפחתית, קיום זוגיות טובה, פעילות גופנית, עבודה יצירתית וטכניקות הרפיה (נשימה, דמיון מודרך, טאי-צ'י, מדיטציה, יוגה וכו'). חשוב ללמוד ולהכיר את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים כדי לדעת להתמודד עם התקפי חרדה וזעם ולהימנע מפגיעה באנשים הסובבים אותך. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

בדיקת צפיפות עצם תגדיר במדויק את הסיכון של אימך ללקות בשבר

עבודה על חיזק השרירים המייצבים של עמוד השדרה וכן סיבולת לב ריאה תוך "Vקשבה" לגב - אם הפעילות מכיאבה לשנות פעילות כדאי לזכור שמדובר בבעיה העלולה בחלק מהמקרים להתדרדר עד לצורך בניתוח למרות כל הטיפולים ה"נכונים" אם הכאב הופףך קבוע מציק ולא מגיב לפעילות מתונה סידרה - כדאי להגיע ליעוץ מומחה עמוד שדרה ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-747886

כפיר עם כל הכבוד לשאלותיך והמחמאה לפורום, המשתמעת מפנייתך, הפורום אינו תחליף ל-"ויקיפדיה", קורס בהיפנוזה ואפילו לא ל-"ועדה המייעצת ליישום חוק ההיפנוזה", המתקיימת מזה שנים במשרד הבריאות. ויחד עם זאת ובתמצית, יש מן הדומה בגישות והכלים השונים שציינת ואף יכולת להוסיף מדיטציה, יוגה טאי-צ'י,"מיינדפולנס" ועוד.. הדומה הוא המימד ההרפייתי, המתקיים בכולם או לפחות במרביתם. כללית, בכל היפנוזה יש גם הרפיה ודמיון מודרך, אך לא להיפך. הדגש בהיפנוזה, הוא מיקוד גבוה במיוחד של הקשב + סוסגטיות. להערכתי ונסיוני, הערך המוסף של ההיפנוזה, בהשוואה לכלים והגישות האחרות שציינת, הוא : הסוגסטיות (השפעות/מסרים) המועברות מהמטפל המקצועי למטופל בסיטואציה הטיפולית, לשם הטבת מצבו של הפונה והטיפול במצוקתו הנפשית. יכולת ותהליך טיפולי זה מחייבים ידע, הכשרה, ניסיון, מיומנות ואחריות קלינית ומקצועית ייחודית. לכן ובשל כך גם חוקק בזמנו "חוק ההיפנוזה". וטוב שכך !!

שירן שלום לך ניתן בהחלט למנוע מבעלך סוכרת בעתיד, ברפואה סינית יש נסיון במניעה וטיפול בסוכרת וסיבוכים אשר נובעים ממנה כבר יותר מ2500 שנים. לצערי אין פתרון אחד לכולם, יש להפגש עם מטפל מומחה ולראות יחד כיצד ניתן לאזן את הגוף ולשמור אותו כך לאורך זמן, הטיפול לרוב יכלול שיחת אבחון והבנת אורח החיים, הרגלי תזונה, דיקור סיני, טוינה- עיסוי סיני, צמחי מרפא, יצירת הרגלי תנועה מתאימה- צ'י קונג, טאי צ'י, הליכה, ריצה. בברכת בריאות אורי פוביצר 054-6545054

שלום מיכל, טוב שאת דואגת לבנך, וחשוב להתמודד עם טראומות בעקבות השירות הצבאי קרוב למועד התרחשותן. טראומה אינה מחלה, ואינני בטוח שיש 'טיפול' מתאים. תמיכה משפחתית, או זוגית, חשובה יותר מכל טיפול, ובמקביל כל דרך לשיקום השליטה העצמית, כגון פעילות גופנית, הרפיה, טאי-צ'י, או פעילות יצירתית, וכל דרך לשילוב במסגרות חברתיות, יעילה לשיקום. אינני ממליץ לפנות לאגף השיקום, משום שתהליך ההכרה בהלומי-קרב משפיל ופוגע לעתים יותר מן הטראומה המקורית. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום- אשמח להמליץ. את מוזמנת לכתוב אלי קצת יותר פרטים למייל [email protected] בברכה - גרשון קום

התפריט אפשרי, רק שאמור להיות ריאלי ומתאים לאפשרויות האישיות. אם אינך מתחבר לתפריט סביר להניח שהוא לא יצליח... האיסור בספורט לא נראה לי, לדעתי אפשר לעסוק בספורט ואף רצוי כמובן עפ"י היכולות ובצורה מתונה

שלום יגאל, הלם-קרב הוא אירוע קיצוני המתרחש בפעולה מבצעית, ואירוע כזה הוא תמיד טראומטי. פוסט-טראומה היא ביטוי של מצוקה הנמשכת זמן רב לאחר האירוע הטראומטי, לפעמים חודשים ולפעמים גם שנים. מה שאתה מתאר מתאים גם לסימפטומים של פוסט-טראומה, ולא כדאי להתעלם מזה. התעלמות מסימפטומים כאלו עלולה לגרום להתפרצות קשה בגיל מאוחר, לעתים גם אחרי עשרים שנה ויותר, שעלולה לשבש את החיים באופן קשה ביותר. הלם-קרב ופוסט-טראומה אינם מחלה, אלא פגיעה קשה לצריך ללמוד איך להתמודד איתה. כדאי להיזהר מגישות טיפוליות המציעות 'לרפא' את הטראומה. גישות פסיכולוגיות שונות עלולות אפילו להחריף את המצב, כאשר הן מציעות לך לשחזר את הזיכרון הטראומטי. לצערי, לא פגשתי בגישה יעילה, ולכן פיתחתי גישה משלי, שמאפשרת לי ולאחרים לקיים חיים טובים ופוריים עם הטראומה. הגישה היעילה ביותר שיכולה לסייע לך היא הגישה ההתנהגותית, שתעניק לך כלים מעשיים להתמודדות עם קשיים במציאות. יותר מכל 'טיפול' נפשי או מקצועי חשובה התמיכה של הסביבה הקרובה: הורים, בת-זוג, קרובי משפחה וחברים. חשוב לשתף את הסביבה הקרובה בקושי שלך, ולא לחשוש לקבל עזרה. כתבתי על כך בהרחבה בספר 'אימון רגשי': http://www.emotional-training.com/Bookshopemotionh_he.html כמו כן, כדאי להיעזר בטכניקות הרפיה כגון נשימה, טאי-צ'י, צ'י-קונג, פלדנקרייז ועוד, ולהרבות בפעילות גופנית ובפעילות יצירתית. בהצלחה, ד"ר דרור גרין

שלום קראתי את המייל שלך מקווה שעניתי על כל השאלות. אם פיספסתי משהו אז תסב את תשומתי לעניין, לצורך השלמות. בברכה גרשון קום

שלום יואב, חיזוק מערכת החיסון הוא נושא שנכלל ב'דיסיפלינה' הרפואית שנקראת "אימונולוגיה"; אני ממליץ לך אפוא להפנות את שאלותיך בנושא לרופא/ה אימונולוג/ית. הרבה בריאות אפי

שלום אוכל להמליץ לך בנס ציונה ורחובות במייל פרטי [email protected] בברכה גרשון קום

טאי צ'י

שלום נמרוד, תודה על ההצעה הנדיבה. אני מעריך מאוד את הצניעות ואת ההצהרה ששיאצו אינו מחליף טיפול להלומי-קרב. אני ממליץ מאוד להלומי-קרב להיעזר בטכניקות הרפיה כגון תרגילי נשימה, מדיטציה, טאי-צ'י, וגם שיאצו. טכניקות אלו, כשמיישמים אותן באופן קבוע כחלק מאורח-חיים, מחזקות את תחושת הביטחון, ולכן לעתים הן יעילות יותר מכל 'טיפול' בטראומה. תודה, ד"ר דרור גרין

נראה ונקרא מעניין. חבל שאין אפשרות לצרף כאן לינק חי עם קישור ישיר. המלצתי : שווה להעתיק אותו ולצפות. בהצלחה