פלורה שלום, על פי תשובת האקו ישנה חסימה דינמית במוצא חדר שמאל,מתחת למישור המסתם האאורטלי. לא צויין האם יש חזרה של הממברנה לאחר הניתוח. החסימה נובעת משילוב של עיבוי המחיצה הבין חדרית ותנועה של עלי המסתם המיטרלי אל כוון הדופן בעת הכווץ וחסימה של מוצא החדר השמאלי. הטפול בקרדיומיופתיה היפרטרופית חסימתית כולל לרוב טיפול להאטת הדופק (דרוש דופק איטי) והמנעות מתרופות הגורמות להתייבשות ולירידה בנפח הנוזלים בגוף. כמו כן יש להימנע מתרופות הממריצות את כווץ הלב. רופאי משפחה רבים אינם מודעים לטיפול במחלה זו, שהוא פרדוקסלי לטיפול באי ספיקת לב רגילה הנובעת מסיבות אחרות ושכיחות יותר. לכן חשוב לקבל הנחיות לטיפול מקרדיולוג מיומן. תודה על פנייתך לפורום
הכפתור שהותקן אמור להישאר כ 5 שנים. אין בהילות, וגם לא צריך לבצע דבר, למעט מעקב מסודר. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
ראה תשובתי מטה. כדאי להמשיך מעקב קרדיולוגי, אם כי אין הכרח שזה יהיה באשפוז.
לראשונה במרכז הרפואי ת"א: הושתל התקן המתקדם בעולם לניטור...
הלב מדלג על פעימה? ככל הנראה מדובר בהפרעת קצב שכיחה ובלתי...
האם אתם מרגישים דופק מואץ או פעימות לב חזקות ובלתי סדירות...
הפרעות קצב לב הן מצב נפוץ שעשוי להתבטא בקצב לב איטי או מהיר...
מתי להרים ידיים? מתי להפסיק החייאה? איך מנסחים כללים לאירוע...
דלקות אוזניים אצל ילדים כרוכות פעמים רבות בזיהום בתעלה...
בעיות שמיעה שאינן מטופלות אצל תינוקות וילדים עלולות לפגוע...
פלורה שלום, על פי תשובת האקו ישנה חסימה דינמית במוצא חדר שמאל,מתחת למישור המסתם האאורטלי. לא צויין האם יש חזרה של הממברנה לאחר הניתוח. החסימה נובעת משילוב של עיבוי המחיצה הבין חדרית ותנועה של עלי המסתם המיטרלי אל כוון הדופן בעת הכווץ וחסימה של מוצא החדר השמאלי. הטפול בקרדיומיופתיה היפרטרופית חסימתית כולל לרוב טיפול להאטת הדופק (דרוש דופק איטי) והמנעות מתרופות הגורמות להתייבשות ולירידה בנפח הנוזלים בגוף. כמו כן יש להימנע מתרופות הממריצות את כווץ הלב. רופאי משפחה רבים אינם מודעים לטיפול במחלה זו, שהוא פרדוקסלי לטיפול באי ספיקת לב רגילה הנובעת מסיבות אחרות ושכיחות יותר. לכן חשוב לקבל הנחיות לטיפול מקרדיולוג מיומן. תודה על פנייתך לפורום
הכפתור שהותקן אמור להישאר כ 5 שנים. אין בהילות, וגם לא צריך לבצע דבר, למעט מעקב מסודר. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
ראה תשובתי מטה. כדאי להמשיך מעקב קרדיולוגי, אם כי אין הכרח שזה יהיה באשפוז.
1. לא נכון. כן יש משמעות להופעה של פעימות במאמץ, אך מזה ועד קביעה שזה סימן להפרעות קצב קטלניות אין שום קשר. לסיכום - אין סכנה במצבך (לפחות ממה שציינת) 2. מקור בודד הכוונה שכל הפעימות יוצאות מאותו מקור בלב. פעימות מוקדמות אלה פעימות שמקורם לא ב"קוצב טבעי" שלנו- Sinus node, אלא במקום אחר - בעליות (פעימות מוקדמות עליתיות) או חדרים (פעימות מוקדמות חדריות). 3. רוב הסיכויים, אם זה קיים שנים, זה ישאר. 4.אבלציה מבצעים רק אם יש סיבה. אם רמות של פעימות היא קטנה - לא מבצעים אבלציה
1.בנוכחות לב בריא ללא מחלת לב אורגנית VPBS בודדים לא מצדרדרים ל VT 2.מקור בודד אומר שמקור הפעימה המוקדמת הוא יחיד ולא מספר מוקדים. זה גם יותר טוב מבחינת פרוגנוזה וגם קל יותר אם צריך לטיפול באבלציה
נמוך מאד מאד מאד
במצבים מאוד מיוחדים של מחלה גנטית מסויימת הגורמת ל"שיבושים" במערכת חשמל בלב כן יכול להיות אירוע בו הבהלה יכולה לגרום להפרעות קצב. מצב נדיר מאוד.
1. לא 2.מינימלי אם בכלל 3.כל הולטר יכל לזהותככל שיש יותר לידים הזיהוי יותר מדוייק
בדיקות גנטיות לא צינתור וירטואלי - CTA קורונרי כן
ואדים שלום, ההחלטות לגבי קרדיולוגיית ספורט הן מאד מאד מאד אינדיווידואליות , צריך לראות איך נראה המסתם,צריך לשקלל גורמי סיכון ספציפים וצריך בדיקות שמתבצעות בפרוטוקול ספורטאים. יהיה לא אחראי מצידי לאשר לך לעשות ספורט בלי לבדוק בצורה יסודית את כל הנתונים . דבר עם עינת מנהלת המרפאה 0524744639 ,אני בטוח שהיא תצליח להקדים את התור
הצצתי ונראה ל שבכל זאת הבנתי פעימה ממקור חדרי היא פעימה ממקור חדרי. אם היא מוקדמת היא פעימה מוקדמת ממקור חדרי, אם יש כמה אז הן פעימות ברצף,אם פעימות ממקור חדריות הינם בקצב מעל מאה זו טקיקרדיה חדרית,אם היא נפסקת לבד זה נקרא NSVT אם היא לא נפסקת VT . והשאר כתוב בספרי האק"ג או האלקטרופיזיולוגיה.
אין קשר בין הממצא בבדיקה לבין כשר לקוי כמו שאין קשר לזה ולכאב בחזה. יש לך הפרעת קצב שהיא תלויית דופק וכן מצריכה התייחסות. מאד חשוב מה המהירות למשל של הפרעת הקצב ובאיזה דופק של המאמץ היא מופיעה.
הבדיקה הטובה לפעימות מוקדמות זה הולטר ולא Loop recorder. לגבי "רביעיות": פעימה מוקדמת שמופיעה כל פעימה שלישית נקרא טריגמניה, כל פעימה רביעית - קוודריגמני. זה לא רביעה. רביעה זה 4 פעמיות מוקדמות ברצף וזה נקרה Non-sustained VT - קיצןר NSVT. בכל מקרה לנוכח אקו תקין הממצאים הם לא קשים. מציע לבצע הולטר להערכה של כמות פעימות המוקדמות. זה עוזר בהחלטות לגבי טיפול. בהמשך החלטה על צורך (אולי בכלל לא צריך) לטיפול וסוגו.
במצב כזה דרוש בירור כולל מספר בדיקות ואז החלטות לגבי מאמץ, צורך (או לא) לטיפול כו'
= אין משמעות פרוגנוסטית לפעימות מוקדמות בנוכחות תפקוד טוב של הלב. מטפלים בהם ממס' סיבות: 1) אם זה ממש מפריע בחיי יום-יום 2) אם כמות הפעימות גדולה מאוד. זה לא 250 ולא 3000. החישוב עושים לפי באחוז מכלל פעימות הרשומות בהולטר. מתחילים לדאוג כאשר זנ עולה ל-20% במעלה, המחמירים - 10%. בחישוב 3000 זה כ-3%. במקרה הזה הסיבה להתערב זה חשד מפגיעה בתפקוד הלב. 3) אם יש פגיעה בתפקוד הלב (ללא קשר הנ"ל לכמות הפעימות). = תופעות לוואי של חוסמי ביטא כן מתאימות לתיאור שלך. זה לא כ"כ קשור לסוגו. אם השאלה למה לא הרגשת את זה עם נורמיטן- זה בגלל הבדל במינונים קרוב לוודאי. = תפני לרופאים שלך בשאלה האם אולי לעשות נסיון של הפסקת טיפול בכלל ואז ביצוע הולטר. = טמבוכור זה טיפול מקובל. מצד שיני לא בטוח שיש צורך בטיפול כלל = חוץ בטיפול תרופתי קיימת אופציה של טיפול התערבותי, צנתורי - אבלציה
שלום גילת, פעימות חדריות מוקדמות זה ממצא מאוד שכיח וקיים בקרב כ 70% מאנשים בריאים, בכמות זו או אחרת. את מתארת כמות שהיא נחשבת קטנה. בשלב ראשון יש לחפש סיבות שעלולות להסביר פעימות מוקדמות ולכן יש לעשות בדיקות דם כולל תפקודי בלוטת התריס, לחשוב על קשר עם צריכת חומרים שונים כמו אלכוהול, קפה או מצבי מתח. את מציינת את הקשר עם המחזור, זה אומנם לא נחקר ממש לעומק אך כנראה שקשר כזה בהחלט יכול להיות. ככלל פעימות כאלה מעט יותר שכיחות בקרב נשים. התקופה שאת מתארת זה בעצם הביוץ ובהחלט יכול להסביר עליה בפעימות. כמו שאמר הרופא שלך במידה ואקו לב תקין ןבמידה ואין לך סיפור משפחתי של הפרעות קצב לב או מחלות לב אחרות בגיל צעיר הרי בדרך כלל בפעימות מהסוג הנ"ל אין סיכון. אנחנו יודעים שיש גם תקופות בחיים שכמות הפעימות עולה ויורדת ללא טיפול מסוים. אם אין סיבה הפיכה ברורה שניתן לטפל בה והפעימות מפריעות לך אז נורמיטן זה בהחלט טיפול אפשרי. תרגישי טוב
שלום שירי, בדיקת הולטר לא נראית מאיימת. צריך לקחת בחשבון שבדיקה היא רק 24 שעות ולא תמיד מופיעים כל האירועים של הפרעות קצב. אני בכל זאת ממליץ לפנות לרופא קרדיולוג-אלקטרופיזיולוג (רופא מומחה בטיפול בהפרעות קצב). חושב שכדאי להמשיך לקחת קרדילוק למניעת ההפרעות. לגבי פעילות ספורטיבית - קשה להגיד משהו ספציפי כי לא ברור האם הפרעות קצב שנצפו בהולטר קשורות למאמץ פיזי? שוב, לא נראה לי שהפרעות קצב שנצפו בהולטר הן מסוכנות.
בהחלט EMG ובדיקות דימות - CT או MRI צואורי ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il rand@isc.co.il קביעת תור: 7645400 - 03 054-7478864
לפי הריושם שבפנייתך, מדובר בפעימות חדריות מוקדמות שכיחות יחסית במהלך הולטר. כל זה תוך כדי טיפול בקרדילוק. ממליץ להלשים בדיקת אקו לב, בדיקת מאמץ. לבדוק תפקודי בלוטת התריס. בברכה, דר' דדשב
את כתבת שבמאמץ אין החמרה של הפעימות המוקדמות וזה מה שחשוב, אז נראה שממש אין סכנה למוות פתאומי. בכלל צריך לדעת איך ואיפה לקרא בדוקטור גוגל עדיף יעוץ טוב אצל קרדיולוג
1.יכל להצביע על פתולוגיה של החדר בו יש יותר טרסקולציות 2.לפי הממצאים הנ"ל לא 3.חוות הדעת של הקרדיולוג צריכה להרגיע - מסכים איתו
תיאורטית יכול להיות VT קצר. פרקטית צריך להעמיק את הבירור. יש אפשרויות שונות לניטור המצב כדי "לתפוס" את האירוע. מציה לפנות למומחה בהפרעות קצב
חשד ל VT ? למה דוקא VT ? פעימה מוקדמת היא פעימה מוקדמת ואין קשר לדפק מהיר. אם יהיה תיעוד של הפרעת קצב בזמן שאתה מרגיש מה שאתה מרגיש אפשר יהיה להתייחס לתלונות יותר בקלות.
NON SUST VT בן 14 פעימות זו הפרעת קצב מסוכנת שמצריכה ברור של קרדיולוג !!!