הקלות הבלתי נסבלת של הבדידות, על הימים הקשים לאדם הבודד,...
שלום אדיר, אם הייתי חושש שיש לי 'שחפת סמויה' שעשויה (מכל סיבה שהיא) להפוך לגלויה הייתי מבצע בדיקת דם הנקראת QuantiFERON-TB Gold הנחשבת כיותר אמינה מתבחין ה'מנטו'. הרבה בריאות אפי
אכן
איש באמונתו יחיה- זוהי איננה שאלה רפואית.
הקלות הבלתי נסבלת של הבדידות, על הימים הקשים לאדם הבודד,...
Gut Thoughts
השפעות מגיפת הקורונה, הסגרים והבידודים, ניכרות עתה בהפרעות...
הפסיכולוגיה רואה ביציבות דבר מבורך. אולם, יציבות-יתר...
דיכאון - לדעת יותר, למה זה קורה, איך זה מתבטא? איך רואה את...
שלום אדיר, אם הייתי חושש שיש לי 'שחפת סמויה' שעשויה (מכל סיבה שהיא) להפוך לגלויה הייתי מבצע בדיקת דם הנקראת QuantiFERON-TB Gold הנחשבת כיותר אמינה מתבחין ה'מנטו'. הרבה בריאות אפי
אכן
איש באמונתו יחיה- זוהי איננה שאלה רפואית.
שלום אברהם, זה לא יהיה הצד החזק שלו, אני משער. אודי
היי רוני, בוודאי שאפשר לפתור את הבעיה. כדי להיפטר ממחשבה טורדנית שגורמת לך לעשות טקס, צריך להפסיק את הטקס ולהיחשף למחשבה ללא ניסיונות להרגיע אותה. במקרה שלך, הישיבה במקומות מסוכנים היא סוג של טקס, ולכן הייתי מסתפקת בהתקרבות למקום המסוכן בלי לשבת בו ממש, ודמיון שאתה קופץ מן המקום הגבוה, כחשיפה. הדמיון צריך להיעשות באופן פעיל ורצוני, כלומר אתה צריך לדמיין זאת באופן מכוון ולאפשר לחרדה לבוא, עד אשר היא תדעך מעצמה (ללא ניסיון להרגיע אותה!). חשוב לזכור, שאת הטקס עצמו אסור בתכלית האיסור לעשות, אם אתה רוצה להיפטר מן ההפרעה. אולי ה"קול הפנימי" שלך רוצה לרצות את ההפרעה כדי להרגיע את המחשבה, אבל הריצוי מרגיע בטווח הקצר בלבד, ולמעשה הוא זה שגורם למחשבות לחזור על עצמן שוב ושוב. רק הפסקת הריצוי הזה תגרום, בסופו של דבר, להיחלשות המחשבות עד להפסקתן. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
הי נטע, בסדרה הזו דחסו את כל מה שקורה בעשרים קליניקות במשך עשר שנים - לעונה אחת... את עסוקה מאוד בנושא הפיתוי. כל רמז כזה מעורר בך חרדה (ראי את תגובתך למה שכתבתי)... אודי
בנקודה הזו אני בוחר להפסיק להגיב, בטח תגיע הדרדרות נוספת בהמשך. אודי
היי יקי, שאלת שאלות מאד מאד גדולות וחשובות שגדולים ממני עוסקים בהן וחושבים עליהן וכותבים עליהן תלי תילים של מילים ועדיין- אין תשובה חד משמעית. אני שומעת שבגדול יש שני "קולות" בך, קול אחד שרואה בדת איזושהי תשובה, משמעות, דרך ונחמה. קול שני שרואה בה בריחה מאיזושהי התמודדות, נסיון להשען על משהו "גדול" בעוד שאולי אפשר ללמוד להשען על עצמך ולהתמודד דרך הבנת הנפש וטיפול פסיכולוגי. חשוב שתביא את ההתלבטות הזו לטיפול שלך כי היא נשמעת לי מאד משמעותית לטיפול ולך. אולי יש גם איזושהי דרך שמתאימה לך שמאחדת בין הדת הרוח והנפש? העניין הוא באמת למצוא את הדרך האישית שלך שאיתה תרגיש הכי בנוח. ליאת
שלום יקי, איני סמכות בענייני דת, אבל לדעתי אושר אינו תלוי בדת כזו או אחרת. יש לי כמובן את העדפותי שלי, אבל כל החלטה יכולה להיות לגיטימית, ובכל החלטה יכול להיות צד בריא וצד פתולוגי, תלוי מה עושים ואיך עושים. מה שאתה מתאר כאושר זה ייחוס חיצוני (לכוח עליון). יש בזה מחד - משהו מקל, אבל יש לזה גם חסרונות. שייכות אפשר להרגיש לדברים רבים, לא רק לדת, למרות שהדת בהחלט "יודעת" לתת הרגשה שאינך לבד. אודי
שלום איתי, במאמר על הלא מודע כותב פרויד כי להבין דבר מה ולהתנסות בו הן שתי חוויות מסדר שונה לחלוטין. ההתנסות האנליטית, לפחות במקרה של נוירוזה, כרוכה במה שמכונה חצייה של הפנטזמה. פנטזמה, שם אחר למציאות נפשית, אינה אלא תסריט לא מודע באמצעותו נותן הסובייקט פרוש לארועים בחייו, לעיתים קרובות, פרוש שהוא עצמו גורם לו סבל. יחד עם זאת, לפנטזמה יש תפקיד ממסך ומגן בחיי הסובייקט: התסריט הפנטזמטי פרוש כמסך על פני המועקה. התסריט הפנטזמטי קשור במיניות: זה בו שמתעלמים תנאים ארוטיים שונים של הסובייקט. תנאים אלו הם פרטיקולריים, תולדות, בין היתר, של האופן בו סובייקט לקח על עצמו ייצוגים שונים בהם נתקל בהיסטוריה שלו. לא מעט סרטי קולנוע ניסו לכלול בעלילה ובתסריט שלהם סצנות של פגישות אנליטיות. אלא שתסריט עשוי להיות א-מין עבור סובייקט במידה והוא התסריט של הפנטזמה הפרטיקולרית שלו עצמו , על האופן בו מיניותו כרוכה בה. זה כשדבר מה בתסריט הפנטזמטי נסדק, כשאופן הפרשנות השגור של סובייקט, הסיפור שנוהג הוא לספר לעצמו, אינו פועל עוד, שמתרחשת פניה לאנליזה, פניה שעשויה להפוך לשאלה סובייקטיבית, שאלה שעימה ניתן יהיה לחצות את הפנטזמה. לשאלה מהסרטים יש כתובת אפשרית שאינה דווקא הכתובת הקולקטיבית של הקולנוע. בברכה, פרופ שירלי שרון-זיסר
שלום לך, אין כאן כללים גורפים. דת יכולה להיות דבר מועיל, מנחם, נותן משמעות ואפילו מרפא. דת גם יכולה להיות בעייתית. לפרויד, שהיה אדם חילוני מבריק, היו יחסים מורכבים עם הדת, אך גם לפרופ' ישיעיהו ליבוביץ, שהיה אדם דתי... אני מציע שתעלה את הלבטים שלך בטיפול. שם, היכן שמכירים אותך ואת עולמך, ניתן יהיה לעשות את הדברים בדרך הטובה עבורך. אודי
שלום לך, סימני שאלה רבים בטקסט שלך , וגם כותרת המבקשת הסבר ... מאחוריהם, אולי, שאלות סובייקטיביות שהובילו אותך לפנות לטיפול, שדווקא הפרטים הנוגעים אליו מנוסחים במשפטי חיווי. ובכן דווקא השאלות הן הנוגעות למה שהוא מתחומה של הפסיכואנליזה. פסיכואנליזה אינה מוגדרת על ידי נתונים שניתנים לניסוח במשפטים כגון אלה. לא נתונים כמותיים כמו מספר פגישות בשבוע, ואפילו לא בהכרח על ידי שכיבה על ספה -- אין אנליזה שמתחילה בשכיבה על ספה, והמעבר לספה, במידה והוא מתרחש, הוא רגע מובחן ומחושב היטב. מה שמתחיל פסיכואנליזה הוא שאלה סובייקטיבית, כזו שעומדת אולי מאחורי סימני השאלה שלך: שאלה אודות סבל בחיים שאינו נתפש כתופעה ביוכימית ולא כאוסף התנהגויות שניתן לסיווג אוניברסלי, אלא כעובדת חיים שהסובייקט מעורב בה ותוהה על פישרה, מבקש לה הסבר, פענוח. פסיכואנליזה היא טיפול הניתן על ידי פסיכואנליטיקאי, כלומר מי שעבר בעצמו פסיכואנליזה עד סופה הלוגי. פרושו של דבר שפסיכואנחיזה אינה התמחות או תת התמחות אקדמית. הכשרתו של פסיכואנליטיקאי היא בראש ובראשונה האנליזה שלו, ולאחריה הדרכות שהוא מקבל מאנליטיקאים מנוסים ממנו ולימודים במוסד הוראה אנליטי שמשכם אינו קבוע מראש ולרב ארוך הרבה יוצר משלוש שנות הלימוד בתכניות לפסיכותרפיה, ולאחר מכן לימוד באסכולה של אנליטיקאים הנמשך לכל אורך שנות פעולתו של אנליטיקאי. פסיכואנליטיקאי אם כן, אינו תואר אקדמי : אין דיפלומה של פסיכואנליטיקאי בדומה לדיפלומה של רופא, פסיכולוג, או פסיכותרפיסט, בין היתר משום שהכשרתו של אנליטיקאי מורכבת הרבה יותר וארוכה הרבה יותר מכפי שמאפשר מבנם של מוסדות אוניברסיטאיים, והיא למעשה נמשכת לאורך חייו כולם. עניינה של אנליזה חקר הלא מודע הייחודי לסובייקט מסויים וחקר אופני ההתענגות או הסיפוק שלו. לאנליזה יש כלל אחד: כלל האסוציאציות החופשיות, המורה לומר את כל מה שחולף בראש, ללא צנזורה; ובמקרים של נוירוזה, מובילה אותה קריאה של תצורות הלא מודע: החלום, מעשה הכשל, חידוד הלשון, ובעיקר הסימפטום: אותה תופעה מטרידה, חורגת מההומיאוסטזה של החיים, עימה פונה סובייקט באנליזה תוך שהוא שואל למה זה קורה לי? ותוך שהוא לוקח אחריות על מעורבותו בסבל זה. מה שמאפשר את החקירה ואת האפקטים שלה הוא בעיקר ההנחה של הסובייקט כי לאנליטיקאי יש ידע אודות סבלו, הנחה שאינה נפרדת מאהבה, ושפרויד כינה בשם העברה. לחקירת הלא מודע תחת העברה והחל מניסוח שאלה סובייקטיבית אודות הסבל מהסימפטום יש אפקטים תרפויטים ניכרים, אך פסיכואנליזה אינה בשום אופן פסיכותרפיה, משום שמה שמוביל אותה הוא בראש ובראשונה אתיקה: מתן אפשרות לאדם להיות סובייקט של הלא מודע, להפגש בסצנה האחרת, בזר שבתוכו, על מנת בסופו של דבר לזקק את האיווי (desire), מה שבתרבות בת זמננו, בה מה שנמצאים במוקד הם המדע המכליל, הקפיטליזם, ואובייקט הצריכה המעלימים את הסובייקט הוא לא עניין של מה בכך .... האם התרחשה אנליזה? בכך יכול אנליזנד להתווכח רק בדיעבד, אם לאחר שלא נותר לו עוד מה לומר באנליזה ונסתתמה אהבת ההעברה, הוא בוחר לנסות ולמסור ידע חדש שהופק מהאנליזה שלו לקהילה של אנליטיקאים.... קריאה פוריה, פרופ שירלי שרון-זיסר
הי מיקה, לא פסיכוטי ולא נעליים...אלו מחשבות הדומות לאלו של ילדים - שבכוחך לחולל כאלו דברים... את מתארת חשיבה אובססיבית, שעיקרה - חשש עצום מהתוקפנות שלך. לפני מאה שנים כתב פרויד שאנשים עם נוירוזה כפייתית (כך קראו לזה אז) לא עושים שום דבר ממה שהם חוששים ממנו... אודי
תודה
שלום רב וחג שמח, אכן שילוב קשה של חרדה חברתית, ערך עצמי ירוד, תבוסתנות ועוד. זה שאת עובדת הוא סימן טוב שיש לך כוחות וככל הנראה את מתמידה במקום עבודה אחד וזה גם מצוין. מציע לשלב את התרופות עם טיפול CBT. אולי תפני גם לטיפול קבוצתי= אני מקווה לפתוח בקרוב קבוצה. אין כל סיבה להתיאש ווודאי תפגשי מישהו עם מכאובים כמו שלך והוא יקבל אותך. בהצלחה, ד"ר יוליאן יאנקו פסיכיאטר מומחה מנהל מרפאת ברה"ן יבנה קליניקה ברמת חן פל- 050-6261588 בהצלחה
אכן ניתן לגשת למיון לאחר היועצות עם רופא המשפחה. אישפוז לברור מקיף נשמע סביר ביותר לאור הסבל אותו את מתארת. בהצלחה
שלום לך, אני כמובן לא מסכים עם הטענה הזו. כולם מחפשים ייצוגי הורים בכל מיני אנשים, גם סטרייטים אצל בני ובנות זוגם, גם ביחסי העברה שנוצרים במקומות עבודה ועוד. אני מסכים, וזה אחד הממצאים עוד בדוקטורט שלי, שיש פער עצום בין עמדותיהם המוצהרות הליבראליות מאוד של פסיכולוגים ובין עמדותיהם הסמויות (לא רק בקשר להומוסקסואליות), אבל במקרה של הומוסקסואליות עדיין הרוב המכריע של המטפלים (עוד בימים שהומוסקסואליות נחשבה הפרעה באופן רישמי) עוזר למטופל לקבל את נטייתו המינית, כך שנראה לי שלקחת מספר דוגמאות מעטות מאוד ועשית הכללה מוגזמת במקרה הספציפי הזה. נראה לי שגם אלה שסבורים בלב ליבם שזו הפרעה לא ינסו לשנות את הנטייה כי הדבר הוכח לא רק כבלתי יעיל אלא אף כמזיק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
שני שלום, 1. בלט עין שמגביל את אחת העיניים. 2. צניחת עפעף שמקטין את העין. 3. דלקת או אלרגיה באחת העיניים. 4. הפרעה נירוטית/שריר של עפעף העין. אני ממליץ לך לפנות לרופא עיניים לבדיקה ובירור כולל בדיקת בלט העין (קיים מכשור לבדיקה זאת) בברכה, ד"ר שמואל לוינגר.
שחף יקרה כמו קודם סמכי על עצמך לכי עם התחושות שלך אם את פוחדת, חוששת...חכי לשעת כושר שלא ישבש לך דברים כגון לימודים ועבודה אספי אנרגיות, חשבי מחשבות חיוביות ואני מקווה שהכל יעבור בשקט וגם שלווה אידה
רוני שלום, כנראה שאתה עוד לא משתגע. התופעות שאתה מתאר בהחלט יכולות להיות חלק מהפרעות חרדה מסויימות. מנגד, עצם התופעות מראות שמצבך לא מאוזן, וכדאי לחשוב על שיוני בטיפול (תרופתי, פסיכולוגי) שיעזור לייצב את מצבך.
שלום רב, המונחים פסיכוזה ונוירוזה הם קצת מיושנים, וכיום לא משתמשים במושג נוירוזה. אני מניח שמי שכתב זאת התכוון למצב פסיכוטי עם מאפיינים נוירוטים, כמו שלפעמים רואים בסכיזופרניה עם סימפטומים של OCD (שבעבר נחשבה לסוג של נוירוזה).
שלום אנונימית, בניגוד למה שכתבה אלונה, הפרעת אישיות גבולית אינה מסמנת את הגבול בין נוירוזות ופסיכוזות. זו הייתה האבחנה לפני שנים רבות, אך כיום המילה "גבולית" באבחנה זו מתייחסת בעיקר להפרעה בגבולות, הן בהצבת גבולות לסובלים מההפרעה, הן בקושי שלהם להציב גבולות לעצמם, הן בצורך שלהם לבדוק את הגבולות של עצמם ושל הזולת וכדומה. הטיפול שנחשב כיום יעיל ביותר בהפרעה זו הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי-דיאלקטי (DBT) שפותח ע"י מארשה לינהן ואפשר לקרוא עליו בספר "הפרעת אישיות גבולית", שראה אור בעברית (הוצאת "אח"). הטיפול כולל שתי פגישות אינדיבידואליות בשבוע, טיפול קבוצתי ואפשרות להתקשר אל המטפל לזמן קצוב ובשעות קבועות בין הפגישות. אני הייתי מוסיף גם טיפול תרופתי ע"י מייצבי מצב רוח. בישראל הטיפול הזה נלמד בהכשרות מיוחדות למטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
לעמי מתקבל על הדעת שהחרדות גרמו לכך, אבל שמעתי גם על תחושה של כהות מסויימת ואדישות הקשורים לנטילת פבוקסיל או תרופות דומות. שבוע טוב דר' גיורא הידש
שלום שי, למושג 'נוירוזה' יש היסטוריה מכובדת, עוד מימיו של פרויד, אבל כיום הכוונה היא בדר"כ לאדם הסובל מסימפטום או כמה סימפטומים, הגורמים לו סבל נפשי (ממנו היה רוצה מאד להיפטר). למרות הסבל והמצוקה, ולמרות מה שנראה כפגיעה בתפקוד או בהתנהגות, מדובר בכל זאת באדם בעל בוחן מציאות תקין, עם אישיות מאורגנת וחשיבה תקינה. בברכה ליאת