רפואה והלכה - שיתוף פעולה עם מכון שלזינגר: והפעם; דיכאון...
לראשונה בישראל: בניתוח מהפכני שנערך בבי"ח בילינסון, נלקח...
סקר חדש: פעילות גופנית מרובה, של 4-5 פעמים בשבוע, בקרב בני...
האבל הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, ובשלב כלשהו כל אחד ייאלץ...
מהם תסמיני הדיכאון? איך תבדילו בין עצבות לדיכאון? מהן...
שלום גיא הכאב שאתה מתאר יכול להיות מכמה סבות 1. יש לשלול שאין המדובר בכאב מעייפות של העיין בעיקר אם אתה איש מחשבים 2. יש לשלול שאין המדובר בדלקת בעצב הפנים (מה שנקרא טריגמינל ) 3. אחרי ששללת את הסבות שציינתי מה שנשאר זה מיגרנה שמתבטאת גם היא באותה צורה מי שמטפל בנושא הוא הנוירולוג=רופא העצבים עכשיו לכאב ממקור עצב הפנים (טריגמינלי) נותנים טגרטול (לפי המלצת הנוירולוג לכאב מבעיית עיניים ש להיבדק ע"י רופא עיניים ולשלול בעייה כזו לכאב מיגרנוטי ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת כמו נורופן/אדוויל/ואחרות וכן בתרופות ספציפיות למיגרנה כמו האימיטרקס/רילרט/זומיג/ריזלט לסכום=יש לשלול בעיות עיניים תחילה ואחר כך בנושא טריגמינל/מיגרנה להיוועץ בנוירולוג
שלום רב, השילוב של זרם בפנים, בגפיים עליונות ובגפיים תחתונות מחייב בדיקת נירולוג בהקדם. במידה והנירולוג שולל הפרעה עצבית כללית, יש להשלים בדיקת א.מ.ג. גפים עליונות כולל בדיקת מהירות הולכה אולנרית מעל ומתחת למרפק ואמג גפים תחתונות. בדיקת אורתופד תתייחס גם לקיום או חוסר קיום של בעיה בעמוד השדרה הצווארי. רפואה שלמה, ד"ר יורדאש סורין דניאל
הסיבה לרדימות שאתה חש בבהן היא לחץ על שרש עצב. לחץ זה מתגבר בעת עמידה מחמת השינוי שקורה ביחס בין החוליות בשל המשקל המועמס עליהן בעת העמידה. בהליכה עוד גובר הלחץ שכן מסביב לחוט השדרה יש רשת של ורידים המתמלאים בעת ההליכה וזה מגדיל עוד את הלחץ על חוט הבשדרה. כירופרקט לא יעזור. כן יש סיכוי שהרדימות לא תחלוף ובלי ספק גורם הזמן כאן הוא חשוב אך אי אפשר לכמתו. שכיבה על מצע קשה זה קשקוש . למעשה בעבודת מחקר שבדקה את העניין הסתבר שהמזרון הטוב הוא מזרון בקשיות בינונית . שכיבה עם ברכיים מקופלות מרחיבה את החורים הבין חולייתיים דרכם עובר שרש העצב ועשויה להקל על הלחץ יש מכשיר בשם BACKLIFE שמנצל עובדה זאת ועושה מתיחה חוזרת על עצמה באופן פסיבי ומוריד עוד את הלחץ
רפואה והלכה - שיתוף פעולה עם מכון שלזינגר: והפעם; דיכאון...
לראשונה בישראל: בניתוח מהפכני שנערך בבי"ח בילינסון, נלקח...
סקר חדש: פעילות גופנית מרובה, של 4-5 פעמים בשבוע, בקרב בני...
האבל הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, ובשלב כלשהו כל אחד ייאלץ...
מהם תסמיני הדיכאון? איך תבדילו בין עצבות לדיכאון? מהן...
למידה שומרת על חיות הנוירונים ונוירונים חדשים משפרים את...
טבעות האולימפיאדה מתאי עצב חיים
נבנה שבב סיליקון ראשון של עצב
חברי הכנסת יהיו צמחונים ליום אחד, ותפריט המנות ללא בשר...
גמילה? עצב? דיכאון? הילד מסתגר? כל התשובות לכל השאלות...
הטיפול בדיקור סיני בניוון עצב הראייה (AMD ), המהווה את...
ישנן הפרעות קשות מדיכאון, אך אין מפחיד ממנו - 20%...
משחקי וידאו תלת ממדיים עשויים לשפר את תפקוד הזיכרון בכ-12%,...
מחקר חדש מצא כי עישון במהלך הריון ולידת תינוק במשקל נמוך...
מחקר חדש בקרב 2.8 מיליון איש: שימוש ארוך טווח - 11 שנה...
דיווח על ניתוח פורץ דרך בפולין: גבר פצוע דקירה ששותק בפלג...
כמה תאי עצב יש במוח, מה משקל המוח, והאם מוח של גבר גדול מזה...
גלאוקומה נגרמת כתוצאה מלחץ נוזלים על עצב הראייה. הנזק בלתי...
מה משותף לג'סטין ביבר, מיכל אנסקי ואנג'לינה ג'ולי? שלושתם...
לחץ על עצב בשורש כף היד, השכיח אצל אנשים שעובדים עם מחשב או...
בכל בוקר אתם מתבאסים מול המראה, נוכח פגמים אסתטיים קלים...
קבוצת חוקרים ישראלית הצליחה לגדל תאי גזע עובריים ולהשפיע על...
גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה, שמתפתחת באיטיות...
שלום גיא הכאב שאתה מתאר יכול להיות מכמה סבות 1. יש לשלול שאין המדובר בכאב מעייפות של העיין בעיקר אם אתה איש מחשבים 2. יש לשלול שאין המדובר בדלקת בעצב הפנים (מה שנקרא טריגמינל ) 3. אחרי ששללת את הסבות שציינתי מה שנשאר זה מיגרנה שמתבטאת גם היא באותה צורה מי שמטפל בנושא הוא הנוירולוג=רופא העצבים עכשיו לכאב ממקור עצב הפנים (טריגמינלי) נותנים טגרטול (לפי המלצת הנוירולוג לכאב מבעיית עיניים ש להיבדק ע"י רופא עיניים ולשלול בעייה כזו לכאב מיגרנוטי ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דלקת כמו נורופן/אדוויל/ואחרות וכן בתרופות ספציפיות למיגרנה כמו האימיטרקס/רילרט/זומיג/ריזלט לסכום=יש לשלול בעיות עיניים תחילה ואחר כך בנושא טריגמינל/מיגרנה להיוועץ בנוירולוג
שלום רב, השילוב של זרם בפנים, בגפיים עליונות ובגפיים תחתונות מחייב בדיקת נירולוג בהקדם. במידה והנירולוג שולל הפרעה עצבית כללית, יש להשלים בדיקת א.מ.ג. גפים עליונות כולל בדיקת מהירות הולכה אולנרית מעל ומתחת למרפק ואמג גפים תחתונות. בדיקת אורתופד תתייחס גם לקיום או חוסר קיום של בעיה בעמוד השדרה הצווארי. רפואה שלמה, ד"ר יורדאש סורין דניאל
הסיבה לרדימות שאתה חש בבהן היא לחץ על שרש עצב. לחץ זה מתגבר בעת עמידה מחמת השינוי שקורה ביחס בין החוליות בשל המשקל המועמס עליהן בעת העמידה. בהליכה עוד גובר הלחץ שכן מסביב לחוט השדרה יש רשת של ורידים המתמלאים בעת ההליכה וזה מגדיל עוד את הלחץ על חוט הבשדרה. כירופרקט לא יעזור. כן יש סיכוי שהרדימות לא תחלוף ובלי ספק גורם הזמן כאן הוא חשוב אך אי אפשר לכמתו. שכיבה על מצע קשה זה קשקוש . למעשה בעבודת מחקר שבדקה את העניין הסתבר שהמזרון הטוב הוא מזרון בקשיות בינונית . שכיבה עם ברכיים מקופלות מרחיבה את החורים הבין חולייתיים דרכם עובר שרש העצב ועשויה להקל על הלחץ יש מכשיר בשם BACKLIFE שמנצל עובדה זאת ועושה מתיחה חוזרת על עצמה באופן פסיבי ומוריד עוד את הלחץ
היפרטרופיה ( של מה????) יש לה משמעות
לא משמע מדאיג ולא חשוד לגידול. יש להמשיך בירור וטיפול. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464
לכפות רגליים שורפות מעבר לסיבות שתיארת יכולות להיות סיבות רבות. החל מבעיה באיזון מלחים בדם, בעיה באיזון הורמונאלי, הפרעה בכלי דם , הפרעה עצבית, חסר ויטאמינים, תופעת לואי של תרופות ועוד. בברכה דר' טיטיון
התחושות הנ"ל הן אכן לרוב עקב לחץ. כדאי לעשות פעם אחת צילום ראש (CT או MRI ) כדי לשלול הפרעה מוחית
שלום רחל, בזיהום שנגרם ע"י הטפיל הנ"ל ניתן לטפל ב: 1. Metronidazole. 2. Trimetoprim-Sulphametoxazole. 3. Iodoquinol. 4. Nitazoxanide. הרבה בריאות אפי
דקירות בחזה ברב רובם של המקרים אינם ביטוי ל"תעוקת חזה" - כאב הנגרם מחסימות בעורקי הלב. דקירות לרב קשורות או למשהו גרמי בבית החזה - שריר או עצב או בלא מעט פעמים מקורן בסטרס נפשי.
ככל הנראה נוצר אצלך בעת ישיבה לחץ על עצב . יש שהלחץ נגרם על ידי הארנק
דקירות בחזה ברב רוב רובם של המקרים לא קשור ללב יכול להיות מתיחה של שריר,גירוי של עצב או סתם סטרס. ואם בדיקות הלב תקינות - על אחת כמה וכמה ולא צריך לא צינתור וירטואלי ולא קלציום סקור
לאחר שהסתכלתי על הצילום הפנורמי שלך , על פניו אני לא רואה בעיה בשיניים, למעט שיני בינה כלואות. יתכן ולשן כלואה יש קשר לכאב לא מוסבר אבל זה לא קשור לפזילה שהופיעה. יש להתיעץ עם נוירולוג ולהמתין לתוצאות ההדמיה שאת עומדת לעבור
פיזיו יוכל לעזרו כמו גם נוגדי דלקת אבל הסיפור מאד סוגסטיבי לפריצת דיסק או לחץ על עצב על ידי זיז גרמי ולכן נרא הלי שאתה צריך להגיע בהקדם לבדיקת מומחה עמוד שדרה ואם צריך - לבצע CT או אפילו MRI לפי ממצאי הבידקה הייתי מחכה קצת עם החזרה לריצה עד שאדע במה מדובר ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il קביעת תורים - 054-7478864
זה נשמע לי כמו דלקת באיזור מערכת העצבים בכריות כפות הרגליים (נקרא גם נאורומה על שם מורטון). ראי את הלינק הבא ותראי אם זה מתאים לתיאור. ולא - לפעמים יש דלקת באיזור שורשי כפות הרגליים - נקרא מטטרסלגיה. בשני המקרים מדרסים מאד עוזרים. http://www.podiatrychannel.com/mortonneuroma/ http://www.foot.com/info/cond_metatarsalgia.jsp
שתי הפעולות לא כואבות כלל כי כבר אין עצב בשן.
שלום, לגבי משטר המתן מספיק חודש ימים, ולאחר מכן 3 חודשים פעמיים בשבוע. בנוסף את מרגישה שיש תגובה קלינית טובה ולכן אין דאגה. לגבי הטיפול טרבמין מכיל בעיקר Thiamine (vitamin B1) עם השפעות נוירולוגיות ותיקון נזק עצבי, העברה עצבית במערכת העצבים המרכזית.
לא נתקלתי בתופעה כזאת.יתכן וזה כתוצאה מגירוי העין עם האלכוהול ואולי בצקת פנימית בעקבות החדירה של החוטים.כעקרון החוטים מוכנסים לשיכבת השומן התת עורי ממליץ שתפני לרופא עיניים בהקדם. עדיף אפילו לאוקולופלאסט(רופא עינים מומחה לאסתטיקה של העין) אם ניתן
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שירה שלום, בתיאור שלך קיימים ממצאים העלולים לגרום לכאבים בעצם הזנב . הממצא הראשון הוא "אנגולציה קדמית בולטת של עצם הזנב" - מצב זה יכול להיות ממצא אנטומי חריג אך גם לשקף חבלה שעברת בעצם הזנב כגון לידה, נפילה על הישבן, עודף משקל או ישיבה בכיסא גרוע. בליטת העצם לפנים מזוהה עם נטייה לכאב לא מוסבר בעצם הזנב. כאבים בעצם הזנב מלווים גם בשינויים ניווניים בפרקים המרכיבים את העצם כגון זיזים, חיבורים וגם בצקת . גם פריצת דיסק ברמות עצב L5-S1 יכולות לגרום כאב מוקרן לעצם הזנב. הרבה בריאות ד"ר אורלי פלטנר - המרכז לבריאות הגב קליניקה לכירופרקטיקה, רפואה משלימה, גלי הלם, כריות ומדרסים אורתופדיים גבעת שמואל - 03-5324702 קריית טבעון- 077-4195800
בתקווה להיות לעזר
דניאל יקר, קשה להבין מה בדיוק קורה לך- יכול להיות שעברת משבר שעבורך היה משמעותי ולא טופל, יתכן שנכנסת לתקופה של עצב והתכנסות, או שפיתחת חרדה במקומות מסוימים שפעם היית מתנהל בתוכם בקלות יחסית. כמו כן, יתכן שכל אלו יחד קורים לך. אחד המקומות הפגיעים ביותר לחרדה ודכדוך הוא הזיכרון, כמו גם הקשב והריכוז, ויתכן ששם אתה בעיקר מרגיש את הקושי לך - הזיכרון שנפגע , הקושי להתרכז, להביא לידי ביטוי את יכולותיך הלימודיות ועוד. אני ממליצה לקבוע פגישה עם פסיכולוג/ית כדי להבין בצורה רחבה יותר את מה שעובר עליך, ויפה שעה אחת קודם: נראה לי שחיכית מספיק (שנתיים זה די הרבה זמן להרגיש ככה וחבל לסבול), והתקופה שבה אתה נמצא טרם בגרויות היא חשובה וכדאי להגיע אליה מחוזק. אפשר להגיע לטיפול דרך קופת חולים כמו גם דרך סניף של עמך באיזור מגוריך (איפה אתה גר?), שני המקורות הללו מספקים טיפול מסובסד, אם כי יתכן שתיאלץ לחכות עד שיתפנה מקום. אפשרות אחרת היא ללכת לטיפול באופן פרטי שם לא תצטרך לחכות, אך הוא יקר יותר. מוזמן להתייעץ, בהצלחה!
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ 10% באוכלוסיה הכללית וכ 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGERS HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMANS HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINELS TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:6102. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.
האופציות הטיפוליות העומדות בפניך הן כל מגוון הטפולים שקיים החל מאלושכבר ניסית וכלה בטיפולם כמו זרקות אפידורליות וחסמים ברירניים של שרשי עצב ולבסוף כמובן ניתוח. גם כשמדברים על ניתוח מדברים על כמה אפשרויות וטכניקותשוונות ולכן השאלותשלך בדבר שיות הניוח או הסיבוכי האפשריים וכו' צריך להפנותן למנתח לאחר שיחליט מה ברצונו לעשות. אשר להמשךהברור איני מקבל את האמירה שאין טעם להמשיך אלא אם כן הולכים לניתוח שכן ההחלטה הסופית על מהות הניתוח וגם על הצורך בו תקבל את הביסוס הסופי שלה רק לאחר ביצוע מ.ר.י. למעשה בדיקת המ.ר.י חשובה הרבה יותר מבדיקת הCT .