תוצאות חיפוש עבור איזון-לחץ-הדם

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

יוני שלום, רמת ה LDL (כולסטרול רע) עולה עם הגיל. רמות הכולסטרול מושפעות מאד מגורמים גנטיים וגם סביבתיים כגון אורח חיים פעיל, שמירה על משקל גוף תקין, ובמידה מסויימת גם מצריכה של שומנים מן החי וכולסטרול. רמות הכולסטרול בדם מושפעות בעיקר מיכולת הקולטנים על פני תאי הכבד לקלוט את ה LDL מהדם ולהפכם למטבוליטים פחות מזיקים. ככל שכלי הדם חשופים זמן ממושך יותר לרמות מוגברות של כולסטרול (וגורמי סיכון נוספים) דופן העורק עוברת שינויים טרשתיים ו"מזדקנת". כמו כל טפול מניעתי, גם הטיפול להורדת הכולסטרול הוא לתמיד (כמו איזון לחץ דם, המנעות מעישון, איזון סוכרת ופעילות גופנית). הסטטינים מוכחים כמפחיתי תמותה ולא רק כמורידי כולסטרול. יש להסתמך על מחקרים באיכות גבוהה (אקראיים וכפולי סמיות) להוכחת יעילות של חומרים אחרים הגורמים להורדת רמות ה LDL בדם, וכאלה אין בנמצא בתוספי תזונה שונים המתהדרים בתכונות של ריפוי. תודה על פנייתך לפורום

1. כן. לא תלוי. 2. כן. 3. לעתים. 4. לא 5. כנראה שלא 6. בדיקת קרישיות 7. בד"כ בגלל התפתחות רעלת

המונח “ניוון רשתית” כולל כמה מצבים שונים, והאפשרות לעצור/להאט תלויה בעיקר בסוג. בגיל 71 הסיבה השכיחה היא ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD). מה אפשר לעשות פרקטית כדי להאט ולהימנע מהחמרה: אבחון מדויק אצל מומחה רשתית + OCT (ולפעמים גם צילום פלואורסצאין) כדי לדעת אם זה “יבש” או “רטוב”. אם יש צורה “רטובה” (נוזלים/דימום במקולה) – יש טיפול יעיל מאוד בזריקות תוך־עיניות (anti-VEGF) שמטרתו לעצור את התהליך ולעיתים גם לשפר ראייה. זה מצב שדורש טיפול מהיר. אם זו צורה “יבשה” – אין טיפול שמרפא, אבל אפשר להאט: הפסקת עישון (הכי חשוב אם רלוונטי) איזון לחץ דם/שומנים/סוכרת תזונה עשירה בירקות ירוקים ודגים במקרים מתאימים: תוספי AREDS2 (לא לכל אחד—מחליטים לפי דרגת ה-AMD בעין) מעקב קבוע + בדיקת אמסלר בבית (Amsler) לזיהוי מוקדם של שינוי דגל אדום שמצריך בדיקה דחופה תוך ימים ספורים: עיוות קווים (מטמורפופסיה), כתם שחור חדש במרכז, או ירידה מהירה בראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

הי, הקריאטינין הבסיסי 1-1.04 הינו גבולי ומשקף EGFR של 60מ"ל דקה. יתכן שאף מושפע מלכתחילה מהטיפול התרופתי הינו את נוטלת לל"ד. אכן קריאטינין 1.2 הינו מוגבר במידה קלה. ומשקף ירידה של 10מ"ל לדקה בתפקוד הכלייתי (50 מ"ל לדקה). זהו שינוי חד יחסית ב-3 חודשים לצד זאת חשוב לזכור כי אנחנו בני אדם ולעיתים בדיקה יכולה לחרוג מסיבות מגוונות. כגון מחלה ויראלית, תרופה חדשה,בדיקה שעשית וכן סיבות אחרות. קיימות תרופות ליתר לחץ דם שהופכות את הכליות ליותר רגישות לשינויים אלו . במצבים שתיארתי השינוי בערכי הקריאטינין , יהיה על פי רוב זמני ויחלוף. לאור זאת בשלב ראשון ממליץ שלא להלחץ. הצעד הבא הינו לחזור על תפקודי כליה עוד שבועיים שלושה, וכן בדיקת יחס אלבומין קריאטינין וחלבון קריאטינין וכן שתן כללית. בנוסף מומלץ להשלים בדיקת US כליות ודרכי השתן. והיה וערכי הקריאטינין נותרים דומים - ממליץ לפנות ליעוץ במרפאה נפרולוגית לביצוע בירור יותר מעמיק ועל מנת שתזכי לטיפול שישמור על הכליות לשנים רבות קדימה. הנתונים בשתן הינם חסרי משמעות(כמות האשלגן בשתן הינה כמות האשלגן אותה הינך צורכת בדיאטה היומית. בשורות טובות ובריאות שלמה יובל

הי אלון. מומלץ בלי קשר לטיפול שקיבלת, לאמץ אורח חיים בריא לרבות דיאטה דלת מלח, פחות מ5 גרם מלח ליום, ירידה במשקל, פעילות גופנית סדירה. ממליץ לפנות לדיאטן דיאטנית. השגת המטרות של ירידה במשקל הורדת מלח בתזונה אינן קלות לביצוע מבלי להמצא בליווי דיאטני. לאור ערכי לחץ הדם שנמדדו אני סבור שהיה נכון להתחיל בטיפול תרופתי. ממליץ שתבצע הולטר לחץ דם 24 שעות תחת הטיפול הנוכחי. ושתפנה עם תוצאות ההולטר למרפאה נפרולוגית להשלמת בירור ליתר לחץ דם שניוני ולטיוב איזון ערכי לחץ הדם. יובל

הegfr הוא נגזרת של הקריאטינין הגיל והמין שלך.( נוסחה שמשלבת את שלושת הפרמטרים ותוצאתה נותנת את הegfr ). אם ערכי הקריאטינין בדם שלך הם בין 1.5-1.7. הרי שערכי הקריאטינין שלך אינם שונים מהותית מהערכים הרגילים. ולכן גם הgfr אינו שונה מהותית מהערכים הקודמים. אצל כולנו הערכים תנודתיים ומושפעים מפעילות תזונה ושתיה. אני ממליץ לך להימצא במעקב במרפאה נפרולוגית מאחר שיש כיום דרכים לשמר את התפקוד הכלייתי ולייצב את ערכי הקריאטינין והgfr למשך שנים. בהקפדה על אורח חיים בריא, איזון לחץ דם ומתן תרופות חדשות שנמצאו כמועילות לשמור על בריאות הכליות ובריאותך. אני ממליץ לחזור על תפקודי הכלי בעוד מספר שבועות תוך הקפדה על שתיה נאותה גם טרם הבדיקה. רק כדי לודא שהערכים נותרו יציבים. וכאמור לקבל הפניה מרופא המשפחה לנפרולוג. בריאות שלמה, יובל

חשד להיצרות של עורק הכליה דורש הערכה של מידת ההצרות (בדרך כלל בבדיקת סיטי אנגיו) והאם יש אינדיקציה להתערבות. במקרים רבים הטיפול הוא תרופתי בלבד - לאיזון גורמי סיכון כגון איזון רמת השומנים בדם, וכן איזון לחץ הדם- ולעיתים יש צורך בהתערבות בצנתור - למשל אם יש קושי באיזון לחץ הדם ועוד. תרופות מעכבות האנזים המהפך כמו גם מעכבי הרצפטור לאנגיוטנסין 2 כגון דופלקס מהוות חלק חשוב בטיפול במצב זה. במצבים מסוימים תתכן ירידה בתפקוד הכלייתי תחת התרופה אך אם התפקוד הכלייתי יציב, התרופה חשובה לאיזון לחץ הדם

הרובד הטרשתי אכן מצטבר בדופן העורק ממש מתחת לשכבה הדקיקה הפנימית ביותר שלו. הוא מורכב משומנים ההופכים לתאי קצף וכן משקיעה של סידן וחומרים נוספים בדופן העורק. אין דרך יעילה לנקות בצורה מושלמת את דופן העורק. אפשר להאט את קצב התקדמות הטרשת על ידי איזון גורמי הסיכון על ידי נטילת טיפול להפחתת השומנים בדם, איזון לחץ הדם וטיפול בסוכרת. השיוף המדובר בשבב יהלום הוא שלב מקדים בטיפול בטרשת עורקים משמעותית המלווה בשקיעת סידן בכמות גדולה כך שהפתיחה שלו אינה מתאפשרת על ידי תומכן. ניתן לדמות את העורק לצינור שנתקעו בו אבני חצץ (הסידן) ובינהן תקועות חתיכות בוץ גמיש יחסית. אם נכניס פנימה תומכן החצץ לא יאפשר פתיחה טובה שלו. השיוף בשבב יהלום מפורר את אבני החצץ, כך שניתן יהיה לפתוח אותו באמצעות תומכן. אפשרות אחרת היא להניח מעקף מעבר לאבני החצץ... יש כמובן סיבות נוספות לטרשת עורקים ולשקיעה של שומן וסידן בדפנות העורק. מעבר לאלה שצוינו מעלה אי ספיקת כליות כרונית, השמנה, אורח חיים יושבני, עישון, דום נשימה בשינה, דלקות כרוניות וסיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר מהווים כולם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים.

הטיפול בהרחבה של אבי העורקים תלוי במידת ההרחבה ובמחלות הרקע. בהרחבות קלות עד בינוניות הטיפול הוא בדרך כלל מעקב באקו לב אחת לשנה ובCT אחת לשלוש שנים, עם ביקורת קרדיולוג אחת לשנה. איזון לחץ הדם באמצעות תרופות יכול להאט את התקדמות ההרחבה של העורק. ייתכן שגם תנתן הנחיה להמנע ממאמצים שעלולים לגרום לעליית לחץ חדה בבית החזה

RAS הוא במרבית המקרים מישני למחלה טרשתית בכלי הדם. מרבית הפעמים הטיפול הוא טיםול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים: הפסקת עישון, טיפול בסטאטינים, טיםול בסוכרת, איזון לחץ דם. במקרים מיוחדים מחליטים לבצע צינטןר של עורקי הכליה. ערכי pth תלויי מעבדה, מניחה שהם מקסימום פי 2 מגבול עליון של נורמה. אם אין אי ספיקת כליות ולא מגיב לנירמול חסר ויטמין די אם קיים להמשך מעקב אנדוקרינולוג. רמת הקלציום בשתן יחסית נוטה לגבוה. זה אולי קשור לpth, אך גם יכול להיות קשור לדיאטה עתירת מלח. למעקב ויעוץ הרופא שהפנה אותך לבדיקה.

שלום יהודית, אני מניח שאמא נבדקה והייתם בייעוץ אצל מנתחי הלב. דרגת הסיכון בניתוח נקבעת על סמך כמה מדדים. קוטר 72 מ"מ של האאורטה העולה הינו מסוכן, אך לעתים אנחנו נאלצים להמליץ על המשך טיפול שמרני נוכח סיכון ניתוחי גבוהה. אני מאמין שההמלצה של המנתחים על טיפול שמרני נעשתה משיקול זה. בברכה.

התופעה ידועה. מכונה תסמונת החלוק הלבן. מומלץ להסתמך לצורך איזון לחץ דם על מדידות ביתיות. אין צורך לדעתי בעוד הולטר לחץ דם

ראשית אין להסתמך על מדידה בודדת אלא לבצע מעקב של לפחות שבוע ימים – בוקר וערב. חשוב לבצע עם טכניקת מדידה נכונה. בהנחה שהנ"ל אכן בוצעו: העלאת דיזוטיאזיד מעל ל 25 מ"ג ליממה לא נחשבת כמביאה רווח מבחינת האפקט על לחץ הדם, וכרוחה ביותר תופעות לוואי. יש כדור בשם PAMID שהוא גם כן שייך לקבוצת משתני הטיאזיד , נחשב כיעיל יותר. ניתן לשקול המרה אליו. כמובן שמומלץ לבצע שינוי באורחות חיים כמו דיאטה דלת מלח, הורדה במשקל, ופעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון וכו. כל אילו יכולים לשפר את איזון לחץ הדם בלי תוספת של תרופות. חסם בטא כמו נורמלול אינם נחשבים כתרופת בחירה למטופלים ללא מחלה לבבית ידועה. אתה מעיד על עצמך כאדם בריא. מדוע בדק אותך קרדיולוג? מסכימה איתך כי דופק של 93 במנוחה לגבר צעיר יחסית הוא מהיר ולא תואם. האם נבדקו סיבות כגון אנמיה, הפרעה בתיפקודי בלוטת התריס? האם בוצעה בדיקת אקו- לב ?

שלום דיאטה נכונה, לאו דווקא טבעונית, חשובה להורדת הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. באופן כללי יש 5 גורמי סיכון עקריים למחלת לב בעורקים הכליליים ועל רובם אפשר להשפיע: 1. מניעת עישון 2. איזון לחץ דם 3. סכרת ואיזון שלה 4. כולסטרול ושומנים (עליהם אפשר להשפיע חלקית בתזונה נכונה) 5. נטייה גנטית - עליה לא ניתן להשפיע כלומר, תזונה נכונה וגם תזונה טבעונית יכולים להוריד באופן חלקי את ההתפתחות של המחלה. אבל, ברוב המקרים לא מספיקה תזונה נכונה, צריך לטפל בכל גורמי הסיכון שניתן להשפיע עליהם. בנוסף גם מומלץ לעסוק בספורט אירובי מתון ויש גם מחקרים שהראו יתרון בצריכת אלכוהול מתונה להורדת הסיכון של מחלות לב. אני אישית לא מכיר מחקרים מדעיים טובים שהראו שניתן למנוע ניתוח מעקפים (אחרי שהמחלה בעורקים היא כבר משמעותית) על ידי דיאטה טבעונית במקום ניתוח מעקפים. להערכתי זה עלול אפילו להיות מסוכן, להימנע מלעבור ניתוח שהוכח כמציל חיים. בברכה פרופ' גיל בולוטין

דורי שלום בהחלט מעודד השיפור בתפקוד הלב. קשה לדעת אם יהיה שיפור נוסף, אבל מומלץ לחזור לפעילות מלאה כולל עיסוק בספורט. חזרה הדרגתית לפעילות ספורטיבית (בהתחלה תחת השגחה) וטיפול בגורמי סיכון כמו כולסטרול גבוה, איזון לחץ דם והימנעות מעישון יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים שלך, גם אם תפקוד החדר לא ישתנה. בברכה פרופ' גיל בולוטין

שלום יעל, מאוד חשוב לדעת האם תחושת לחץ בראש מלווה בעלית לחץ דם? האם זה ארוע חד פעמי או מצב חוזר על עצמו עוד ועוד? האם דופק היה מהיר באותו רגע? איזון לחץ דם ברך כלל מתבצע ע"י רופא משפחה. אתם צריכים למדום לחץ דם פעמיים ביום ובנוסף במצבים שאמא לא מרגישה טוב. ישנן הרבה סיבות לעלית לחץ דם כמו שינוי מזג אויר, לחץ נפשי וכו'. במידה ולחץ דם לא מאוזן באופן קבוע צריך לעשות שינויים בטיפול תרופתי וזה באחריות של רופא משפחה. בהצלחה. דר' ויקטור רובצ'בסקי

עדינה שלום, אני שמחה לשמוע שהרוקח המליץ לך על נטילת קואנזים Q10. תוסף תזונה זה אכן חשוב מאוד לכל מי שנוטל תרופות ממשפחת הסטטינים (כמו הסימבקור שאת נוטלת). Q10 הינו נוגד חמצון רב עוצמה הנמצא בכל תאי הגוף ובעיקר בתאי שריר הלב ומשתתף בתהליך ייצור האנרגיה בתוך התאים והשרירים ועל כן עוזר במצבי עייפות, תשישות וכאבי שרירים, שומר על שריר הלב ועל איזון לחץ הדם, מונע ומטפל בדלקות חניכיים ומגרנות. הסימבקור שייך לתרופות ממשפחת הסטטינים, תרופות אלו מורידות את רמות הכולסטרול ביעילות אך בד בבד יכולות לגרום גם לתופעות לוואי הכוללות כאבי שרירים, חולשת שרירים ועייפות. במצב כזה מומלץ ליטול קואנזים Q10 למניעת תופעות הלוואי של התרופה. Q10 אינו מתנגש עם אספירין, קלונקס, סימבקור, אלתרוקסין, קליאוגסט, ויטמין C , D , ומגה גלופלקס. חשוב לי להדגיש שיש להקפיד על מרחק של שעתיים בין נטילת תוספי תזונה טבעיים לבין נטילת תרופות כימיות על מנת שלא יפריעו לספיגה האחד של השני. לקריאה על Q10: http://solgar.co.il/?CategoryID=225&ArticleID=819 בריאות שלמה ושבוע מקסים, הדר

תודה על שאלתך. קריאטינין 0.91 הוא מעט גבוה לגילך אולם לא בהכרח מעיד על מחלת כליה. שתיה עשויה להוריד את ערכי הקריאטינין, בעיקר אם בבדיקה הראשונה היית מעט מיובשת. אני ממליץ להשלים בדיקת שתן כללית , שתן ליחס חלבון קריאטינין ויחס אלבומין קריאטינין. וכן אולטראסאונד כליות ודרכי שתן. ולחזור על בדיקות הדם תוך הקפדה על שתיה.

תודה על שאלתך, הטיפול ליתר ל"ד דיאסטולי דומה מאד לטיפול ביתר ל"ד סיסטולי ומורכב ממשתנים כדוגמת הדיזותיאיזיד שהנך נוטל חוסמי רצפטור לאנגיוטנסין כדוגמת הואלסרטן ולוסארטן. ומעכבי תעלות סידן. אני מסכים אם המלצת הנפרולוג ממכבי על הפסקת ורפאמיל. ואלסרטן יעילה בדומה ללוסרטאן בטיפול ביתר ל"ד. מציע להמתין לפגישה במרפאה . אם הערכים אכן מוגברים יתכן כי הנפרולוג ימיר הטיפול בערב מואלסרטן לאקספורג'/דופלקס על מנת לטייב את איזון לחץ הדם. באשר לסיבות ליתר ל"ד שניוני. הרשת עמוסה מידע (גם בעברית) בנושא זה וניתן בחיפוש גוגל פשוט להגיע למידע רב בנושא. בריאות שלמה

אלה שאלות שלא ניתן לענות עליהן במסגרת פורום אינטרנטי. נדרשת בחינה של השינויים בערכי לחץ הדם במהלך היום, להבין באילו שעות במהלך היום ערכי לחץ הדם גבוהים ובאילו שעות הם נמוכים . יש להבין אילו תרופות אתה נוטל כרגע ומתי אתה נוטל אותן ביחס לערכי לחץ הדם. אני ממליץ בחום לפנות למרפאה נפרולוגית על מנת לטייב את איזון לחץ הדם. אם הינך מעוניין להגיע מוכן למרפאה ממליץ על ביצוע הולטר לחץ דם 24 שעות . וכן על מעקב יומי אחר ערכי לחץ הדם בוקר וערב לפני הארוחות והתרופות כשבוע עד עשרה ימים טרם ההגעה למרפאה. בברכת בריאות שלמה יובל

קיעור בדיסקה הוא צורתו הטבעית של ראש עצב הראייה. את הקיעור עצמו אי-אפשר “לתקן” או להשיב לאחור אם נגרם דלדול סיבים; המטרה היא לעצור התקדמות אם יש. קיעור של 0.6 יכול להיות נורמלי אצל חלק מהאנשים (במיוחד בבעלי דיסקה גדולה או קוצר ראייה), ורק מעקב לאורך זמן קובע אם מדובר במבנה מולד יציב או בנזק נרכש. כדי למנוע מהקיעור לגדול מטפלים בסיבת-השורש, לרוב הפחתת הלחץ התוך-עיני אם יש חשד לגלאוקומה: טיפות להורדת לחץ, לייזר טרבקולופלסטי, ולעיתים ניתוח – לפי הצורך והמעקב. אין מאכל או תוסף שהוכח שמקטין קיעור; אורח חיים כללי כן חשוב: פעילות אירובית מתונה סדירה מועילה לבריאות העין והכלי-דם, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם וסוכרת, טיפול בדום נשימה בשינה אם קיים, שימוש זהיר בסטרואידים (עלול להעלות לחץ בעין), והימנעות מהיפוכי-ראש/מאמץ ולסאלבה ממושך. קפאין במנות גדולות יכול להעלות לחץ זמנית אצל חלק מהאנשים. בכי אינו גורם להגדלת קיעור; לכל היותר עלייה קטנה וחולפת בלחץ שאינה מזיקה. האם “מרגישים” קיעור? לא. קיעור אינו כואב. כאב עיני שייך בדרך-כלל לבעיות אחרות; חריג הוא התקף סגירת-זווית עם לחץ גבוה מאוד – מצב חד וכואב הדורש טיפול מיידי. איך יודעים אם הקיעור מולד או נרכש? אין בדיקה אחת שמכריעה בוודאות. משלבים היסטוריה וצילומים קודמים אם יש, OCT של RNFL/GCIPL, בדיקת שדה ראייה ומעקב סדרתי. קיעור גדול אך יציב לאורך זמן עם שכבת סיבים ועובי תקינים ושדה תקין – סביר שהוא פיזיולוגי. קיעור שמתרחב עם הידקקות סיבים ו/או פגיעה בשדה – מרמז על נזק גלאוקומטי מתקדם. מה נכון לעשות עכשיו? לקבוע קו-בסיס מסודר אצל מומחה גלאוקומה: מדידות לחץ בשעות שונות, פאכימטריה (עובי קרנית), OCT RNFL/GCIPL, שדה ראייה וצילומי דיסקה; לקבוע “לחץ יעד” מעשי ולהיצמד לטיפול ולמעקב. כך מאתרים בזמן כל שינוי ומונעים התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il

שלום רב. אתה זקוק למעקב נפרולוגי הן בשל ערכי לחץ דם מוגברים (שיכולים להיות קשורים לנוירופיבאומטוזיס) ועל כן מחייבים בירור נוסף לצד איזון לחץ הדם. הקריאטינין הגבוה מעיד על מחלת כליה כרונית ומחיב אף הוא מעקב ובירור נפרולוגי. לגבי הממצא בכליה יש לפנות למרפאה אורולוגית על מנת לקבוע אם נדרש המשך מעקב או בירור.

הי לינוי , תודה רבה על שאלתך. התשובה במקרה זה פשוטה. אין מניעה מנטילת פרוביוטיקה. אני ממליץ לודא את מידת האיזון של לחץ הדם. ממליץ לבצע מדידות לחץ דם ביתיות טרם נטילת התרופות בבוקר וטרם ארוחת הערב. היעד הוא ערכים סיסטוליים נמוכים מ130-140 סיסטולי . (באם הערכים גבוהים מכך ממליץ לפנות לרופא המשפחה או לנפרולוג לטיוב איזון לחץ הדם ( יש מספר תרופות קו ראשון ללחץ דם שאינה נוטלת). באם לחץ הדם מאוזן תחת טיפול זה - אותו נוטלת במשך שנים , אין סיבה להחליפו. בריאות שלמה יובל