תוצאות חיפוש עבור אקו-לב-עובר

מומלץ לבצע בדיקות דם ובמידה ותקינות בשלב זה אין צורך בהמשך בירור כלשהו אלא רק במעקב לאחר ההריון

יעל שלום, PERIMEMBRANOUS VSD הינו מום לבבי שכיח המתאר פגם בחלק הקרומי (העליון) של המחיצה בין חדרי הלב היום והוא הולך בסמיכות למומים גנטים יש חשיבות רבה בביצוע מי שפיר ובירור גנטי. ישנה לשיבות רבה להתייעץ עם קרדיולוג ילדים המומחה באקו לב עובר בכדי להבין ולהעריך ספציפית את הסיכון הקיים בעוברך. כמו גם החשיבות לנסות להעריך את ההתנהלות לאחר הלידה. כלומר : 1. פני לבירור גנטי 2. המשיכי מעקב אצל קרדיולוג ילדים המומחה באקו לב עובר בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

מעטים הקרדיולוגים המצליחים בכלל לזהות מסתם דו עלי בעובר (כמו ד"ר ליטל גורדין קופילוב ) ועדיין יש מקרים בהם המסתם נפתח כדו צניפי בהתחלה ובהמשך החיים נפתח באופן תקין

שלום שגית! ייתכן וקיימת דלקת קלה בגיד Tibialis Posterior ומתיחת רצועה ATFL בברכה

שלום רב. לבדיקת רופא ומעקב סונוגרפי בלבד. לא נשמע מדאיג. בברכה, פרופ' אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

סביר לגמרי מבחינה דימותית

שלום, קשת אאורטה ימנית הינו ממצא לא נדיר בבדיקות אקו לב בהריון כמו גם בבדיקות שגרתיות, כאשר ממצא זה אינו מלווה במומים אחרים (גם לבביים וגם אחרים) אנו מתייחסים אל זה כממצא מבודד, כלומר שההתייחסות הכוללת הינה רק לקשת אאורטה. כממצ א מבודד, הקשת הימנית בד"כ הינה ממצא שפיר שברב המקרים אינו יוצר בעיה אולם ישנם מצבים בהם מיקום הקשת הימנית בשילוב של דוקטוס שלא נסגר או מלפורמציה עורקית אחרת(דיברטיקולום) יוצר קשת סביב האאורטה(אבי העורקים)והוושט, הדבר בא לידי ביטוי בד"כ בתינוקות בנשימה רעשנית ,סטרידור,שיעול,דלקות ריאה וכדומה. בילדים יותר גדולים בד"כ בבעיות בליעה למינהן. שיעול לסרוגין אינו ממצא נפוץ במצב של טבעת הנגרמת מקשת ימנית. יחד עם זאת הבירור של עורקים הממוקמים בצורה לא תקינה באבי העורקים אינו יכול להתבצע רק באקו לב ולכן דורש בירור יותר מקיף. לגבי השכיחות עם מומים נוספים.... נכון הוא כשיש מומים גנטיים מסויימים, השכיחות של קשת ימנית הוא יותר גבוה, אולם בת'כלס רק כ 90-95 אחוז מכל העוברים עם קשת ימנית בריאים בכל אספקט אחר (Peng R, et al. Prenat Diagn. 2017 ) קשת ימנית לכשעצמה בד'כ אינה ממצא מגביל. כדאי מאד לבצע בדיקה גנטית.וכמובן אקו לב עובר. בברכה, ד'ר דן הדס קרדיולוג ילדים

תמונה של שינויים בצד חיצוני של הקרסול אחר פציעה וניתוח. איזה ניתוח?

שלום רב, PFO הינו פתח קטן בין העליות שבלב, זהו פתח נורמאלי שאמור להיות פתוח בתקופה העוברית, כאשר הוא רחב מידי זה עלול להיות מלווה בבעיות נוספות אולם אני מעריך שהכוונה רחב הינה שאינו צר PDA הוא צינור המחבר בין אבי העורקים לעורק הריאה, גם הוא דבר נורמאלי בעובר,חשוב מאד לוודא שאינו צר או מפותל בכל מקרה הייתי ממליץ לשאול את הרופא שביצע את הבדיקה למה כוונת המשורר היות ואני יכול רק לשער בהצלחה ד"ר הדס

שלום גלעד ממליץ להתיעץ עם רופא המשפחה כדי לברר אם יש תסמינים רלוונטים רפואה שלמה 🙏

חדר היפופלסטי ימני פירושו שהמערכת הימנית בלב אינה מתפתחת באופן תקין כלומר החיבור שבין הלב למערכת הורידית ואל הריאות בעייתי. לב ביפופלסטי שמאלי זהו מום לב מולד מורכב הפוגע בצד השמאלי של לב העובר ובמסגרתו המבנים של הצד השמאלי של הלב, כולל החדר השמאלי, המסתם המוביל אליו ואבי העורקים, אינם מפותחים או קטנים מדי בדרגות שונות עם מעורבות משתנה של כל אחד מהחלקים. כתוצאה מכך הצד השמאלי של הלב אינו מסוגל לשאוב ביעילות דם מחומצן לגוף. תינוקות שנולדים עם לב היפופלסטי שמאלי או ימני נראים לרוב כחלחלים לאחר הלידה , מכיוון שהם אינם יכולים לספק חמצן כראוי לרקמות הגוף שלהם. טיפול בתסמונת היפופלסטית בלב העובר כולל בדרך כלל סדרה של פרוצדורות כירורגיות שמטרתן לתקן את מבנה הלב ולאפשר לצד הימני של הלב (החדר הימני) לבצע את פעולת שאיבת דם לריאות ולשאר הגוף. ניתוחים אלו לרב מתבצעים בשלושה שלבים: הליך המבוצע בדרך כלל במהלך הימים הראשונים לאחר הלידה ומטרתו יצירת מסלול חדש לזרימת דם כדי להגביר את זרימת הדם לריאות. הליך המבוצע בדרך כלל בסביבות גיל 4-6 חודשים ובמסגרתו מפנים חלק מהדם הוורידי ישירות לעורקי הריאה, על מנת להפחית את עומס העבודה על החדר הבודד המתפקד. השלב האחרון מבוצע בדרך כלל בסביבות גיל 2-4 שנים ומטרתו הפנייה של הדם הדל בחמצן שנותר מהגוף ישירות לעורקי הריאה, כדי לעקוף את הצד השמאלי הלא מפותח של הלב. ניתוחי הלב במומים אלו מטרתם ליצור משאבה בודדת במקום לב רגיל הבנוי משתי משאבות. לכן, ניתוחי לב אלו כרוכים בסיכויים גבוהים לתחלואה כולל תחלואה נוירולוגית ותמותה. במידה ומתגלה מום לב מסוג זה יש צורך בביצוע אקו לב עובר ויעוץ גנטי. בנוסף מומלץ על ביצוע אקו לב לקרובים מדרגה ראשונה של העובר. בהמשך החיים נזקקים ילדים עם HLHS למעקב קרדיולוגי וטיפול תרופתי על מנת לוודא את תפקודו תקין של הלב וכמובן טיפול פרטני בהתאם למצב הילד.

שלום רב, ישנו ממצא בבלוטת הרוק. יהיה צורך לבצע ניקור שלו לביופסיה ואז להגיע לבדיקה. ייתכן ויהיה צורך להסיר אותו. ממליץ לבצע ניקור תחת US במרפאתינו בארם שם מבוצע ע"י מיטב הרופאים והתשובה הפתולוגית הראשונית ניתנת במקום (03-7645464). בהצלחה. פרופ' אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא http://www.aram-ent.co.il 03-7645464.

חדר ימין היפופלסטי הוא ממצא היכול להשתנות במהלך גדילת הלב (להשתפר או להחמיר) חשוב מאד לוודא שאין בעיה המתפתחת בחדר הימני ולכן חשוב להיוועץ עם קרדיולוג ילדים שעבר הכשרה ספציפית באקו לב עובר (ממליץ על ד,ר ליטל גורדין)

שלום בלוטות למפה מוגדלות בילדים מאד שכיחות ולרוב חסרות משמעות. ככל שהבלוטות מוגדלות יותר זמן ואינם משתנות בגודל בתקופה המעקב זה מרגיע יותר יש להמשיך מעקב רופא ילדים

זה שהמעי האקוגני נעלם זה סימן טוב. סימן מטרה זה אומר שנצפה פי הטבעת וזה מצויין. האם בצעת דיקור מי שפיר?

לא כל כך קריטי

במרבית המקרים זהו וריאנט של הנורמה ללא בעיות בהמשך. חייבים לבצע סקירה מכוונת גם למח גם אקו לב עובר וכו כדי לוודא ששאר האנטומיה המוחית תקינה ואין ממצאים אחרים מחוץ למח

לגבי שליית הפתח לא הייתי מודאג. לגבי השקיפות מה שיקבע זו סקירת מערכות. את צריכה סקירה מוקדמת טובה כולל אקו לב עובר

שלום יפעת, יש לבצע אקו לב עובר. לגבייך, פני לרופא המשפחה והתייעצי עימו לגבי הצורך לבצע גם כן אקו לב. בהצלחה

נינה שלום נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ(ואצלך להבנתי יש 3.9) ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות . ישנה סבירות גבוהה שנוזל זה ייספג אולם חשוב לבצע את הבדיקות והמעקבים . בברכה ד"ר הדס

שלום רב, קשת כפולה הוא ממצא לא שכיח מאד אבל בכל זאת רואים את זה במחוזותינו לא מעט. לפעמים הוא מגיע עם תסמונות גנטיות שונות, מבחינה לבבית,נפוץ יותר שהימנית (זו שאינה "רגילה" היא דווקא הדומיננטית. מבחינת מומי לב נוספים, בד,כ זהו ממצא בודד אולם אם קיימים מומי לב נוספים הנפוץ שבהם היא טטרולגיה על שם פאלו(TOF ) ולכן חשוב קודם כל לוודא שאין מום לבבי נוסף. לגבי גנטיקה בגלל הסתמנות גנטית המשייכת ממצא זה עם מומים גנטים נוספים יש חשיבות רבה בביצוע בדיקות גנטיות מקיפות. לגבי המצב לאחר הלידה, הממצב בו יש 2 קשתות הוא מצב שמצריך בחלק לא קטן מהמקרים התערבות כירורגית בשל סימפטומים נשימתיים או ושטיים אולם כיום במרכזים הטובים בארצנו מבוצעים תיקונים באחוזי הצלחה מאד גבוהים. המעקב ההדוק בד"כ הוא עד גיל שנה, ואם עד אז לא מתפתחים תסמינים, כנראה שלא יופיעו. יש הורים שפונים להפלה ויש כאלה שמתמודדים עם המצב ומספרים שהילד הנפלא אותו הם מגדלים היה שווה כל לילה של חוסרר שינה בהתחלת הדרך מאד חשוב לעשות בירור מלא כי המצב של פגיעה משולבת (במספר מערכות) שונה מפגיעה מבודדת. בהצלחה ד"ר הדס

גוש זעיר בעור אולי דלקתי.

יש תוספת סיכון קטנה ביותר. כממצא בוד לא מצריך עוד פעולות נוספות. בהצלחה

שלום רב, דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי אינה ממצא נדיר וקיימת בערך באחד מכל 13 עוברים.במקרה ש TR מלווה במומים נוספים או בשינוי גנטי יש לכך משמעות רבה אולם כאשר הדליפה היא קלה ואינה מלווה בממצאים לבבים נוספים,בדרך כלל אין הרבה משמעות לממצא וסביר להניח שהממצא לא ישפיע על הילוד.. בברכה ד,ר הדס