תוצאות חיפוש עבור טיפוס-הבטן

אני בת 19, לפני יומיים הופיעו אצלי נפיחות משמעותית בבשר שאחרי השן אחרונה בלסת התחתונה משמאל, שכוללת טיפוס של הבשר על השן האחרונה ומלווה בכאבים חזקים ורגישות של המקום. (באזור בו אמורה לצמוח שן בינה) אתמול התחילו גם כאבי גרון חזקים בעיקר בצד שמאל וכשהבטתי לתוך הגרון עם פנס הבחנתי בפצעים שנראים כמו יבלות או אפטות בכל הצד השמאלי של הגרון. יש קשר בין הדברים? ממה זה יכול לקרות?

שלום רב, לפני כשנה, במהלך טורניר טניס (ככל הנראה*), נפצעתי בברך ימין. * ביום המשחקים לא הרגשתי שום בעיה מיוחדת מלבד עייפות (רגילה ליום משחקים), אך כשהתעוררתי למחרת בבוקר לא יכולתי לדרוך על רגל ימין עקב כאבים עזים בברך (משהו שלא חוויתי בעבר). אני טיפוס שלא רץ ישר לרופא ולכן החלטתי להמתין, לתת לרגל לנוח ולראות מה קורה... לאחר כשבועיים-שלושה הרגשתי טוב יותר ואף ניסיתי לחזור לשחק טניס, אך הכאבים חזרו מיד... כך נמשך כחודשיים עד שהחלטתי לפנות לאורתופד. הרופא בדק אותי והחליט לשלוח לצילום ובמקביל להתחיל טיפול פיזיותרפיה. כעבור שבוע-שבועיים חזרתי עם התוצאות והרופא החליט לשלוח אותי לאולטרסאונד... לקחת קצת יותר זמן וכשחזרתי אל הרופא הוא החליט שצריך לעשות MRI זה לקח כחודש וחצי ואז הגיעו תוצאות הבדיקה לפיהם הובחנה אצלי קרע במיניסקוס לטראלי עם ציסטה מניסקאלית. כאן הרופא אמר שהוא סיים את תפקידו ושהוא מפנה אותי למומחה ברכיים המתמחה בפציעות ספורט. שאלות: א. הציסטה (בליטה בצד החיצוני של הברך) הובחנה כבר בתחילת הבדיקות והתלוננתי כל הזמן שהיא מאוד רגישה למגע – למה הרופא (אורתופד) שליווה אותי לא הצליח להבחין שמדובר בציסטה? הרי זה בדיוק המומחיות שלו, לא? איך יתכן שהוא לא הבחין לאורך כל הדרך שזהו מקור הבעיה? ב. לפני כחודשיים נגשתי עם כל הסיכומים והתוצאות של הבדיקות למומחה פרטי והוא אמר שהטיפול היחידי במקרה שלי זהו ניתוח ארתרוסקופי בו מבצעים כריתת חלק מהמיניסקוס וכתוצאה מזה הציסטה תעלם. האם הטיפול הכירורגי זוהי הדרך היחידה לטפל בציסטה? האם יש טעם לפגוש מומחה/ים נוסף/ים שיבדוק אותי שוב? ג. בינתיים הכאבים הלכו ופחתו ואפילו חזרתי לעשות ספורט בצורה "מבוקרת" (עם רגישות ומודעות), אך "הבליטה" נשארה במקומה וממשיכה "להציק" (ישנם ימים שיש כאב – בעיקר אחרי פעילות ספורט או הליכה ממושכת) האם יתכן מצב שהקרע במיניסקוס התרפא והציסטה לא? (אם זה בכלל יכול לקרות בלי התערבות כירורגית או/ תרופתית?) האם כדאי לעשות MRI נוסף על מנת לבדוק מה ישתנה במהלך חצי שנה אחרונה מאז הMRI הקודם? תודה מראש!

דררת (פסיטקוזיס): גורם המחלה הוא חיידק תוך תאי- כלמידיה פסיטצי. הסימנים האופייניים ביונים נגועות הם דלקת עיניים המלווה בהפרשות מהעיניים ומהנחיריים, בהמשך הדלקת מתפשטת למערכת העיכול ולאיברים פנימיים נוספים. יונים שהחלימו מהמחלה ממשיכות לשאת את הגורם ולהפיץ את המחלה לצמיתות. חשיבותה המיוחדת של מחלה זו נובעת מהיותה נפוצה מאוד ומדבקת לבני אדם. נמצא כי בארץ 40% מיוני הבר נגועות בדררת. הנגיעות גבוהה יותר בקיץ מאשר בחורף. ההדבקה של בני אדם נעשית ע"י מגע ישיר עם יונה נגועה או עם סביבה מזוהמת, בעיקר ע"י נשימת לשלשת מזוהמת פאראטיפוס: מחלה הנגרמת ע"י חיידקי סלמונלה. קיימים כ 2000 סוגים של חיידקי סלמונלה, רובם פוגעים גם בבני אדם. החיידקים מתקיימים חודשים רבים בלשלשת ובאדמה מזוהמת. תיתכן הדבקה ע"י מגע עם יונה נגועה או עם לשלשת. ביונים המחלה גורמת בעיקר לדלקות פרקים ולכן יש לחשוד ולהיזהר מיונים צולעות ולהזהיר ילדים שמצאו יונים חולות ולא לעודדם לטפל בהן. לעיתים המחלה פוגעת בבני האדם במערכת העיכול, בצורה שמזכירה טיפוס ומכאן שמה. המחלה גורמת לשלשולים קשים עד כדי התייבשות. דלקת ויבריונית: מחלה הנגרמת ע"י חיידק מסוג ויבריו הנקרא קמפילובקטר. המחלה הייתה ידועה בארץ כדלקת כבד בעופות ויונים. לאחרונה מבודד החיידק גם מילדים משלשלים. ההדבקה נעשית ככל הנראה באמצעות מזון נגוע בצואת יונים או ע"י מגע ישיר עם יונים נגועות. דלקות מוח נגיפיות: מספר מחלות נגיפיות הנגרמות ע"י נגיפים מקבוצת הארבו, יכולות להיות מופצות ע"י יונים ולעבור מהן לבני אדם, באמצעות יתושי "המטרד" (יתושי קולקס). המחלות הן קטלניות ומסוכנות מאוד לבני האדם, אולם לא אובחנו עדיין בארץ.

שלום, שמעתי שיש כאן ניורולוגים, ולצערי אין פורום ניורולוגיה יותר באתר. אז אני מקווה שאמצא כאן עזרה. אני בן 23, אני סובל לאחרונה מצמרמורות בראש, וגם מהרגשת חוסר איזון בראש ובגוף לעתים, חוסר איזון אני מתכוון שאני מרגיש מעין תנודות בתוך הראש, ולעתים גם בגוף באזור הגב, וזה גורם לי להרגשת אי נעימות, ולאבד איזון לשניה, אני לא מגיע למצב שאני נופל, אבל זה ממש לא נעים. הרגשה לעתים של חוסר התמצאות, סוג של ניתוק מסביב, כאילו אני לא מצליח להיות עירני, אלא אפוף קצת. וסחרחורות מסוג של כאילו אני נכבה לרגע קטן, כאילו אני מתנתק למיליית השנייה וחוזר, זה לא הכי נעים. אבל זה קורה לי פחות כיום, זה קרה לי יותר בעבר. אותן תופעות היו לי לפני כ10 חודשים, ולאחר 3 חודשים מאז בערך, הם עברו, וממש לפני שבועיים הם חזרו. חשוב לי לציין שסבלתי בעבר מחרדות, ואני עדיין באופי שלי יחסית טיפוס חרד, לפני כ8 חודשים כשהיו התופעות הנ"ל, ועוד תופעות מוזרות כגון: הרגשת זרמים בכל הגוף (מהראש, ידיים, רגליים) למשך כמה דקות, הרגשת חולשה פתאומית כמו ירידת לחץ דם, הרגשה כאילו שאני בחלום, לא מחובר למציאות, ואולי עוד. בזמנו אמרו לי שיתכן וזה נובע מהורמון הסרוטונין שנשחק, ומערכת העצבים שנפגעה, והשתמשתי בכדור ציפרלקס, ולאחר כמה חודשים רוב התופעות עברו, אם כי לאחר כמה חודשים של שימוש, שוב פתאום חזרו לי הרגשות של צמרמורות בראש, ומצב של אפתיה, או משהו דומה. לאחר שהפסקתי להשתמש לאחר כ- 5 חודשים בערך, כל התופעות נעלמו, היו לי עדיין לעתים הרגשות של חולשה פתאומית, אבל השאר לא היה. בנוסף, בעבר כשהיו לי התופעות נבדקתי אצל ניורולוג, אף אוזן גרון, בדיקת ENG, צילום צוואר (לבדוק חוליות), ובדיקת עיניים, ועוד, אפילו למיון תל השומר הגעתי, ועשו את הבדיקות המקיפות שעושים לאלה שנכנסים ישר למיטת טיפולים (כן, חרדתי..) ואמרו לי שהם לא מוצאים כלום, ויתכן שזה ממתח. אף אחד לא מצא כלום, הניורולוג אמר לי שזה כנראה ממתח, ונתן לי את הציפרלקס. בנוסף, חשוב אולי לציין, שאני עובד המון מול מחשב, בממוצע 8-10 שעות ביום. אני כבר התייאשתי מזה שאף אחד לא מוצא כלום כי זה מציק שאתה לא יודע מה הבעיה אצלך, ואיך לטפל בה, אני משום מה לא בטוח שזה נפשי, אולי זה מהחוליות בצוואר או משהו, שלוחץ על הדם או העצבים (שמעתי שיש כזה דבר), בבקשה תעזרו לי, כי ממש ממש אין לי כח לסבול את זה יותר. אני יודע שאני חרדתי קצת (לא ממש, פעם הייתי יותר), ואני יודע שאני מסוגל לגרום לעצמי לחוש דברים פסיכולוגית, אבל אני רוצה להיות בטוח אם אפשר לשלול אפשרויות שזה פיזיולוגי, + המלצות מה כדאי לי לבדוק, או/ו מה כדאי לי לקחת כטיפול במקרה שזה פסיכולוגי. (רוצה משהו בלי תופעות לוואי, וכמה שפחות כימי) + המלצות לאיזה פורומים נוספים אפשר להפנות את המקרה הזה. סליחה על האורך, ותודה רבה רבה רבה !

שלום, ביתי קיבלה אישור לקבלת הורמון גדילה. אנחנו מתלבטים לאור הסיכונים , במיוחד אלו שנתגלו במחקר הצרפתי האחרון. לא ברור לנו האם יש הבדל בסיכון בין מצב של חסר מוחלט לחסר חלקי (אזור 6). נשמח לחוות דעתך

בפענוח בדיקת MRI קרסול שנעשה לבתי לאחר כאבים ונפיחות לסירוגין בכף הרגל, (הנפיחות באזור החיבור בין הרגל לכף הרגל) נרשם:גיד טיביאליס אחורי: אות ועובי רגילים. יש פלטפוס.ישנו חוסר כיסוי של הטלוס. ממצאים של קרע יכולים להתאים לחוסר תפקוד של גיד הטיביאליס האחורי, אבחנה זו פחות סבירה בגיל הנבדקת(18+) .אין לראות סימנים של איחוי טרסלי. אשמח להסבר. בנוסף בתי פרקה את הפיקה לפני מספר שנים.עברה מספר ניתוחים, שיחזור רצועה MPFL, ניתוח להטריית סחוס וסינוביה בו נצפה נזק סחוסי נרחב וסינוביטיס ניכרת.ניתוח שלישי עברה לפני שנה - לתיקון נזק סחוסי פוקלי בפיקה.פולקרסון בשילוב OATS. ידוע על נזק ביתי הפיך שמגביל אותה בישיבה ארוכה ,הליכה ,טיפוס במדרגות... האם יש קשר בין הבעיה בקרסול להשלכות שנותרו מפריקת הפיקה? אודה מאודלמענה.

הילדות שלי ארחה 4 שנים בלבד כשגרתי רק עם אמי מתחת לבית של אחותה שם גדלתי וגידלתי גם את בני הדודים שלי שלושה מתוך ה 4 שנולדו עם הזמן כשאמי התחתנה עם בעלה השני החיים הפכו בלתי נסבלים הוא היה אחד הפוגעים שלי במשך שנים עד שזרק את הטלויזיה מהמרפסת 4 קומות למטה והעיף עלי מאפרת זכוכית שפגעה בקיר לידי.. אמי החליטה לשלוח אותי לגור עם אבי ושלחה אותי בלילה לבית אבי הביולוגי שם גרתי גם מעט זמן הוא ניסה ללמד אותי אייך מנקים קוקרבן של עוף כך מכרו פעם את העופות שלמים לא כמו היום כל חלק בנפרד אלה שהלימוד שלו היה יותר מיני מאשר כמו שצריך לא אהבתי את הגישה הזו שהגעילה אותי וחיפשתי מה לעשות לא רציתי לחזור הביתה אל החורג הזה שכל הזמן שלח ידיים אלי כאלו שאני אשתו ואז אבי שלח אותי ללמוד הנהלת חשבונות אצל הבת דודה שלי כן זו היא .. בעלה היה קסם של בנאדם הכי בנאדם בעולם שהסכים שאלמד אצלם ניהול חשבונות גם כך הייתי בתקופת חופש הגדול ובת דודתי שנכנסה כבר לתמונה שאבי ביקש ממנה שתלמד אותי מקצוע שלא אצא אישה זולה..והיא חיבקה אותי ואימצא אותי כדי ללמד אותי את המקצוע באמת שהיתה מלאת סבלנות אך אני לא הייתי כך הראש שלי היה בדאגה לאמא שלי שנשארה שם לבד עם הבעל שלה ודאגתי לה כמו כל החיים . על זה שבת דודה שלי אימצא אותי בחום אני זוכרת לה חסד נעורים על זה שניסה ללמד אותי מקצוע גם ! כמובן שבמצבי המעורער שהיה לא נכנס לי כלום לראש אך נוצר קשר ראשוני מזה שנים שהפכנו למשפחה בחזרה... ושוב חזרתי לבית אמי אחרי שבעלה הבטיח שזה לא יקרה שוב לעולם ..אמת זה לא חזר אך מעשיו הנילוזים לא פסקו אפילו ניסה ללמד אותי לשתות משקאות חריפים כדי שאם אצא עם חבר שלא אשתכר אך בדרך הזו הוא גם היה גורם לי להשתכר ולשלוח ידיים ופה ומה לא? חזרתי ללימודים ונסיתי לשכוח דברים איומים שקרו בפרק זמן קצר כל כך אך ממש לא קרה כך נוצרו צלקות כואבות עד היום לימים היינו נפגשות בת דודתי ואני בארועים משפחתיים וזהו בנתים עם הזמן בעלה של בת דודתי חלה ומצבו התדרדר מניוון שרירים מחלה גנטית משפחתית והוא נפטר ואז שוב נקשרו היחסים שלנו פעם נוספת הפעם דרך המייל עם הזמן זה הפך לווצאפ וכל טעות שעשיתי ישר הפנתה אלי רגשות אשמה שלא הייתי בסדר וזה גרם לה לעוגמת נפש אפילו לא ידעתי שנתתי לה נשק נגדי ... כך נמשכו החיים על גבי הווצאפ כשהיא כל הזמן מלאת ציפיות ממני להגשים לה את מה שציפתה ממני ואני בכלל לא הבנתי מהיכן יצא הכל ולמה... בוקר אחד זה עלה לי לראש שהיא מתנהגת אלי כמו שאימי סוחטת אותי ריגשית עם בסיס קבוע (אימי) ועוד מתפנקת לי למעשה עד היום זה כך לא צפיתי לזה גם מבת דודתי ולכן הפגיעה ממנה מכאיבה לי עוד יגיע היום שבו אחזיר לה על הפגיעות שלה ..אני לא טיפוס של נקמות הכל ממני והלאה אך את הצפדע הזו היא עוד תבלע 🐸 באמת שכן סליחה על האורך ואם בלבלתי לכם במוח כי לכם יש גם כזה שחושב כל הזמן ואני עדיין באותו מקום איתה מפני שאינה יכולה להניח לי ולו ליום אחד בלי עקיצות בסוףּףףף זה יגיע תודה לכל מי שקראה אשמח לתגובות מה שבא לכן כתבו בכנות חטולית שעדיין לא נרגעת כמעט 3 לפנות בוקר ותסלחו לי שלא עניתי עדיין על כל מה שכתבתן אודי יקר אשמח לשמוע גם את דעתך בענין ליליה/לפנות בוקר הלוואי שאוכל לישון הלילה . חטולית

אני סבתא פעילה ומעורבת לילדה בת 3.הנכדה טיפוס דעתני ועומדת על שלה מתמיד ועתה לאחר שנולד לה לפני חודש אח הכל מקצין.יש לה התקפי זעם פתאומיים בהם היא בוכה וצורחת לאורך זמן.כבר שבועיים כשאני באה אליה היא לפתע וללא כל סיבה צועקת- סבתא לכי מפה.גם אם אני הולכת לחדר אחר היא צווחת שאני אלך מהבית. אני לא נעלבת אך לא יודעת איך להגיב.אודה לעצתך.

שלום דוקטור, תודה על תשובתך. לא כתבתי שחוסנו לפני שנה בחיסון נגד טיפוס הבטן.(היינו בהודו) ואנחנו מחוסנים נגד פוליו , צהבת A , צהבת B, טטנוס. האם חוץ מחיסונים אלו , צריכים עוד חיסונים בנסיעה ללאוס? אודה מאוד לתשובתך.

אני לא יודע מאיפה להתחיל יש לי הרבה להגיד אני ישתדל לתמצת כמה שאפשר,חשוב לי לחלוק את הפיתרון שמצאתי (אצלי)לתופעה הנוראית הזו שנקראת אורטיקריה ,גם אם מישהו אחד יפתר מהתופעה הזו בזכות הרשומה הזו אני עשיתי את שלי,למדתי על בשרי כמה סבל מביאה התופעה הזו ואני רוצה שאנשים יפתרו ממנה כמו שאני נפתרתי(פעמיים) ,ההסבר שלי לתופעה זה שהיא פסיכוסומטית-כלומר נובעת מגורמים נפשיים(לאו דווקא מודעים) ,קודם כל כמה הבהרות: 1.מה שאני כותב הוא לא תחליף לטיפול רפואי ובדיקה מקצועית אצל רופא מומחה. 2.רוב הדברים שאציין אינם עובדות מדעיות אמפיריות מה שאני מציין מאופיין בגישה אינטואיטיבית ללא ביסוס הוכחה או הפרכה מדעית. 3.אני לא איזה מטפל אלטרנטיבי או משהו כזה או מישהו שמנסה בדרכים מסויימות לעשות כסף,אני בחור בן 27,סטודנט שחווה את התופעה הזו פעמיים בחייו , פעם ראשונה התופעה נמשכה כשנה וקצת ובפעם השנייה ארבעה חודשים ואני רוצה לעזור-על ידי קריאת הרשומה הזו . 4.אני אמנם טוען שהסיבה אצלי היא פסיכוסומטית אך לפי המידע שמצאתי ברשת ישנם עוד גורמים לאורטיקריה כגון צבעי מאכל וחומרים משמרים, אי סבילות למאכלים(יש הבדל בין אי סבילות לאלרגיה),קראתי אפילו על בחורה אמריקאית שלאחר שנים גילו שהיא אלרגית להמוגלובין B שלה כלומר אלרגית לעצמה,קראתי גם על אשה שסבלה מאורטיקריה כתוצאה מפיטריה שהיתפתחה על ההתקן התוך ריחמי שהיה מושתל בגופה,ישנם גורמים כגון מוצרי קוסמטיקה וכימיקלים... כל מי שיחפש בגוגל ימצא 1001 סיבות אך בכל זאת רוב רובם של האורטיקריות הכרוניות הן ללא הסבר. אז אני יתחיל: בגיל 23 אחרי צבא נסעתי למזרח הרחוק לאחר ארבעה חודשים התחילו לי נימלולים ללא פריחה שנימשכו כשבועיים לאחר שבועיים יום בהיר אחד הנימלולים הפכו לפריחה נוראית בעיקר בפנים ולא הבנתי מה הסיבה,הייתי באמצע טיול בהודו במקום נידח וגם לא הייתה לי אפשרות לטיפול רפואי בכל מקרה הפריחה הזו נמשכה במשך יום שלם ונעלמה לשבוע בדיוק, לאחר כשבוע חזרה הפריחה במלוא הדרה ומהרגע הזה נמשכה במשך שנה וקצת ON AND OFF , כאשר במהרה היא כבר טיילה לי בגוף בפנים בידיים חזה צוואר רגליים...מגרד בטירוף לא אסתטי וממש בלתי נסבל אני לא צריך להמשיך לפרט מי שחווה יודע,בכל מקרה לאחר כשבועיים הגעתי לנפאל במצב ממש לא טוב הפריחה פשוט לא הפסיקה שם ניגשתי לקבל טיפול רפואי בבית חולים פרטי, במשך שבועיים שהייתי שם התחיל הריטואל המוכר של אנטיהסטמינים סטרואידים וכו'....כלום לא עזר אפילו סטרואידים בקושי עזרו ובטח שלא האנטיהסטימינים,הרופא שלח אותי לקולגות שלו מומחי עור ואלרגיה וניסה לגלות ממה זה נובע אך לא הצליח לגלות כלום......חזרתי לארץ מתוסכל,הייתי אצל מומחה עור וכמה אלרגולוגים כמובן שחוץ ממשחות ואנטיהסטמינים וכמה תשובות ממש לא לעניין לא הייתה עזרה,היו שאמרו לי שזה נובע מלחץ נפשי או גורמים נפשיים דחיתי את זה על הסף וסירבתי בכלל לשקול את זה כי התקופה שבה האורטיקריה הופיעה הייתה אחת התקופות היפות והרגועות שהיו לי בחיים (בהמשך תראו שמה שחשבתי לא היה כל כך נכון),חוץ מרופאים קונבנציונלים הייתי גם אצל הומאופט,איזושהיא מרפאה אלטרנטיבית הזויה והרבה רופאים ובדיקות שכולם נימצאו תקינות(חוץ מIGE-מה שהראה שיש לי אלרגיה לא יותר מזה) כלום לא עזר היו לי את כל האנטיהסטימינים שקיימים בשוק בארון(עד שיום אחד זרקתי אותם לזבל)כל מיני סוגי תה מגעילים שבכלל לא עזרו ותרופות הומאופטיות יקרות ולא יעילות,בכל מקרה התופעה נמשכה כשנה וקצת כאשר לאחר כמה חודשים היא החלה לדעוך באופן לינארי ,אציין שהיא נעלמה כליל לאחר שנכנסתי לתקופה מאוד עמוסה ,אני עוד אחזור לנקודה הזו בהמשך,טוב,לאחר שנתיים וחצי מצאתי את עצמי בעוד אחת מהתקופות היפות שהיו לי בחיים ,לפני קידום בעבודה יצאתי עם בחורה שמאוד מצאה חן בעיניי הצלחתי בלימודים והיה אחלה,יום אחד( באמצע יולי השנה),פתאום התחילו לי נמלולים בדיוק כמו לפני 3.5 שנים ,לא כל כך התרגשתי מזה(למדתי לא להתרגש מהאורטיקריה כבר בפעם הקודמת ואני יחדד את הנקודה בהמשך)וחוץ מזה לא הייתה לי פריחה הייתי בטוח שזה יעבור...אך בדיוק כמו קודם בדיוק שבועיים אחרי יום בהיר אחד באמצע החיים ברגע הכי לא מתאים הסיוט חזר בדיוק כמו קודם-פריחה בפנים ידיים צוואר חזה רגליים.....הפעם קיבלתי את זה הרבה יותר קשה גם פיזית וגם נפשית הרגשתי שכל עולמי חרב עליי ,הייתי לפני קידום בעבודה ובדיוק אז התחלתי להבריז הרבה פעמים כי קמתי בבוקר עם פריחה נוראית ולא עניין אותי כלום אז לא הלכתי לעבודה,הבחורה שיצאתי איתה זרקה אותי בגלל שגם לה הייתי מבריז והייתי עסוק בעצמי, ובלימודים ממש התדרדרתי עד מצב שפשוט הפסקתי ללכת לשיעורים(גם משם הברזתי בגלל הפריחה)ואפילו לבחינות סוף סימסטר לא הלכתי,מכאן אתם מבינים באיזה מצב גרוע הייתי כמובן שבגלל המצב הזה הפריחה רק הלכה ונעשתה גרועה יותר ויותר והייתי שבוי במעין "מעגל קסמים" שרק הלך ודירדר אותי כל הזמן,מטבעי אני בנאדם סקרן והפעם החלטתי שאני לא סומך על רופאים אז אני יחקור בעצמי את העניין,במקביל גם הלכתי לאלרגולוג שדווקא היה טיפוס מאוד נחמד וחביב(כנראה בגלל זה המשכתי ללכת אליו)אבל לעזור לי הוא לא יכל ,אז התחלתי לחקור את העניין כאשר האופציה שהכי לא באה בחשבון זו האופציה הפסיכוסומטית\נפשית-למה היא לא באה בחשבון כי שוב זו הייתה תקופה מאוד יפה בחיי לכן הייתי משוכנע שהגורמים לאורטיקריה הם גורמים פיזיים-אלרגניים. כל יום הייתי יושב באובססיביות מטורפת על האינטרנט(מבחינתי זה היה עניין של חיים ומות ככה הרגשתי-כל עולמי חרב עליי)אני מדבר על 8 שעות ממוצע ביום וקורא בעיקר אתרים מחו"ל בנושא קראתי מאות אם לא אלפי רשומות ערב אחד אפילו מצאתי את עצמי מתרגם מאמר רפואי מגרמנית לעברית בעזרת מילון... ועם האנגלית הרפואית שנהייתה לי כבר הייתי יכול ללכת ללמוד רפואה באוקספורד ,טוב אז מה עשיתי עם כל החומר שקראתי ככה: בהתחלה חשבתי שאולי יש לי אי סבילות למזון אז שבוע אכלתי רק קציצות בשר ואורז ושתיתי רק מים-לא עזר אחרי זה החלטתי שאני רגיש לחומצה סליצילית(מצאתי על זה כמה מאמרים ברשת וחשבתי שזה מתאים) אז החלטתי לוותר על כל מה שיש בו סליציליטים שזה בערך 80% מהמאכלים וכמעט כל תכשירי הקוסמטיקה(משחת שיניים,שמפו,קרם גילוח דאורדורנטים וכו'...)עשיתי דיאטה כזו במשך שלושה שבועות ירדתי 5 קילו כל מי שראה אותי לא הבין מה עובר עליי,במקביל לזה אמרתי למה שלא ננסה להוריד את כל התכשירים הקוסמטיים במשך חודש ציחצחתי שיניים עם סודה לשתייה והתקלחתי רק עם מים לא שמתי דאודורנט והתגלחתי עם מים בלבד(כואב),כמובן שהפסקתי לשתות אלכוהול ואפילו לעשן סיגריות הפסקתי(תודה לאל היום חזרתי לקופסא ביום (J ) הכנתי יומני מעקב,הורדתי טבלאות שמפרטות איזה חומרים יש בכל מאכל וניסיתי עוד הרבה דברים שונים ומשונים.. כלום לא עזר!!! הייתי נואש ומתוסכל ולא הבנתי למה הגוף בוגד בי,חשדתי כמעט בכל דבר שצרכתי וזה ממש הטריף אותי,קראתי על אנשים ששנים חיים עם אורטיקריה וממש נלחצתי מזה,בדקתי הרבה מאוד אופציות- תרופות שלקחתי ..סוג הבד של הבגדים שלי ..החומרים שאני עובד איתם במקום העבודה שלי ועוד ועוד---כלום נדא גורנישט לא עזר,הפסקתי להפגש עם חברים ולצאת לבלות אף אחד לא הבין מה עובר עליי הייתי בבית כל הזמן מתוסכל(אני מציין את התחושות שלי בכוונה באופן דרמטי כדי שתוכלו להבין מזה את ההשלכות של "מעגל הקסמים" שאני מאמין שהגוף שלי ייצר),או קיי אז איך נפתרתי מהאורטיקריה ,אחרי כל האופציות ששללתי (ושכחתי לציין שגם ידעתי איזה בדיקות לדרוש מהרופאים אחרי כל מה שקראתי באינטרנט)כבר הייתי במצב שנמאס לי כבר לקרוא לשמוע ולדבר על כל דבר שקשור לאורטיקריה\אלרגיה\פריחה\דרמטיטיס וכו'.....והאופציה היחידה שנשארה זו האופציה הנפשית (מה שכן אם אני יהיה כנה עם עצמי באיזשהוא מקום הייתה לי הרגשה שזה הגורם אבל גם הכחשתי את זה וגם זה לא נראה לי מבחינה לוגית),בהתחלה ניסיתי להכניס לעצמי לראש מנטרות של "אני בריא" "הפריחה תעלם" וכו' אבל זה לא עזר-זה לא עזר כי הטיפול צריך להעשות באופן הרבה יותר יסודי,כי אני מאמין שמה שגרם לעניין זה הרובד התת מודע ולא הרובד המודע-איכשהוא הגעתי למסקנה הזו אני לא זוכר בדיוק איך,והחלטתי שזאת הסיבה משום מה נהייתי משוכנע אז מה עשיתי התחלתי לקרוא בנושא ,התגלגל לידי ספר שעזר לי מאוד ואני ממליץ עליו בחום–זהו ספר מפורסם והוא נקרא "כוחו של התת מודע" של ג'וזף מרפי ,חלק גדול מתהליכי הריפוי שביצעתי נימצאים בספר הזה,באופן טכני מה עשיתי: אני מאמין שכדי להיפטר מהאורטיקריה צריך לעבוד נפשית על עצמך באופן לא קל זה לא זבנג וגמרנו כמה מנטרות חיוביות בראש וזה יעבור, השינוי חייב להיות עמוק, מחקרים הוכיחו שסיוט מתמשך פוגע גם במערכת החיסונית, וגורם למחלות פיזיות,כל מי שיתעמק בנושא הזה יבין שיש קשר עמוק בין גוף לנפש. אבל מה זאת אומרת שינוי? זה מה שעשיתי טכנית: 1.אין מה להתייחס לאורטיקריה צריך להתעלם ממנה כמה שאפשר –זה בסדר אני יודע שאי אפשר לחלוטין להתעלם לפחות בהתחלה(מה זה להתעלם-כמו עכשיו שנכנסתם לאינטרנט לקרוא על אורטיקריה כדאי מאוד לא לעשות זאת, זה כמו שרופאים לא ממליצים לאנשים שחולים במחלת ים להיות בחברת חולים במחלת ים אחרים על ספינה כי אז הם "נזכרים" במחלה וחוטפים התקף בעצמם), אבל מהר מאוד אני הגעתי כבר להתעלמות מוחלטת שהשפיעה באופן ישיר על הפריחה-כלומר ירידה בתדירות ובעוצמה של הפריחה,נקודת ההנחה היא שהאורטיקריה היא לא פונקציה להחלטה זאת אומרת שאם אני רוצה לעשות משהו אבל בגלל שיש לי פריחה אני לא יעשה את זה זה מגביר את האורטיקריה ורק מדרדר את המצב,בסוף הטיפול שביצעתי לעצמי גם אם הייתה לי קצת פריחה כבר ממש לא התרגשתי מזה בתפיסה העמוקה שלי והפריחה מהר מאוד הייתה נעלמת ולא מחמירה כמו ממקודם. 2.פעילות גופנית-לי אישית זה מאוד עזר,אני טיפוס ספורטיבי מטבעי לכן הגברתי את הפעילות של הפעילות הגופנית שלי,האנדרנלין שמשתחרר גורם לדברים טובים אני ממליץ על ריצה ממושכת עם מחשבות אופטימיות ,יש קטע מדיטטיבי כאן בזמן ריצה הייתי מדמיין את עצמי בריא ,אני חושב שבמצב שהאנדרנלין זורם מחשבות זורמות בצורה טובה יותר לתת מודע, כמו כן עוד מצב שבו מחשבות זורמות טוב לתת מודע זה בעיקר לפני השינה בשלב הנימנום ושמתעוררים בבוקר ועדיין מעורפלים בין מציאות לחלום-בקטע הזה מומלץ להכניס את המחשבות החיוביות –איך לבצע גם ניתן לקרוא בכוחו של התת מודע. 3.אסור לוותר על כלום בגלל האורטיקריה!!-כי ברגע שאתם עושים את זה אוטומטית אתם שבים ל"מעגל הקסמים",אין מה לעשות צריך להיות קשוחים עם התופעה הזאת. 4.דבר מאוד חשוב הוא להבין מה הם הגורמים הנפשיים שהיו הטריגר להתפרצות-גם אם הגורמים הם לא על ציר הזמן עם האורטיקריה ברגע שמבינים אותם אני מאמין שהנפש תדע מה לעשות כדי "להשתחרר" מהם ,יש עוד אופציה שאני לא ניסיתי אותה אבל לדעתי היא יכולה להיות מאוד יעילה –טיפול בהיפנוזה גם לסימפטומים וגם לגורמים הנפשיים שגרמו לסימפטומים. 5.השתמשתי בדימיון מודרך ומעין מדיטציה בעיקר לפני השינה(עשיתי את זה על בסיס קבוע במשך כמה שבועות)-השיטות שהשתמשתי בהם גם מופיעות בספר כוחו של התת מודע-אם אתם בקטע של מדיטציות(זה יכול לעזור)אני אישית לא כל כך אבל מצאתי מדיטציה שמאוד עוזרת-מדיטציית NLP. אלה העקרונות בגדול,כעיקרון אני מאמין שצריך ללמד את הגוף לחזור לדפוס הרגיל שלו, הרופאים אומרים שאורטיקריה זו מעין טעות במערכת החיסונית ובחלק מהמקרים מעורבת גם המערכת ההורמונלית,כמו שאמרתי קודם יש קשר סיבתי ידוע בין גורמים נפשיים למערכת החיסונית ולמערכת ההורמונלית. עכשיו כדי להבין את כל התמונה מה אני חושב שקרה אצלי- הרי ציינתי שהאורטיקריה פרצה בתקופות היפות בחיי,מה שאני חושב זה שהגוף הרשה לעצמו לפרוח דווקא בגלל זה, כי בפעם הראשונה כמה חודשים לפני האורטיקריה עברתי תקופת דחק ומתח נפשי- השתחררתי מהצבא אחרי שירות ארוך וקרבי ולא מצאתי את עצמי כל כך באזרחות ובמשך הרבה זמן אני מאמין שהתת מודע הדחיק חוויות שיצאו החוצה בצורה פיזית,בפעם השנייה גם כמה חודשים לפני עברתי תקופת דחק נפשי לפני שזה קרה –אהבה נכזבת ועוד כמה מחשבות לא חיוביות וכו'....הגוף הרשה לעצמו להוציא את זה אחרי ההדחקה דווקא בתקופה טובה,ואני יציין משהו חשוב מאוד בשני הפעמים שהאורטיקריה פרצה סמוך למועד הפריצה ובפריצה היו לי חלומות רעים וסיוטים ממש לא נעימים בלילות,והרי אבי הפסיכולוגיה המודרנית זיגמונד פרויד וגם רבים אחרים טוענים שיש קשר בין התת מודע לחלומות ,התת מודע מוצא ביטוי בחלומות שאנו חולמים-ניתן לקרוא על זה בספר "פשר החלומות" של זיגמונד פרויד,אז אולי אתם שואלים את עצמכם איך נפתרתי מהאורטיקריה בפעם הראשונה (שהייתה הרבה יותר ארוכה מהשנייה)-רופאת המשפחה שלי(שבאמת ניסתה לעזור לי ושלחה אותי למלא בדיקות והיה לה סקרנות מקצועית בניגוד להרבה רופאים)שאלה אותי "איך נפטרת מזה בפעם הראשונה?" ,לא ידעתי מה לענות לה, בדיעבד הפיתרון היה גם הזמן שעבר (בפעם ההיא לקח יותר משנה)כנראה במהלך הזמן שעבר פחות התרגשתי מהאורטיקריה והראש לי פחות היה מעורה ככל שהזמן חלף וגם עברתי חודשיים מאוד עמוסים שבהם עשיתי קורס ביטחוני מאוד פיזי ולחוץ שאני מאמין שריפא אותי לחלוטין כי הראש שלי היה עסוק מאוד מהבוקר עד הלילה בתכני הקורס וביצעתי שם במשך כל היום פעילות גופנית קיצונית שגם תרמה לריפוי עד שהתופעה נעלמה= נשבר מעגל הקסמים =והגוף חזר למצב נורמלי. טוב,כתבתי מאוד מתומצת ואני יודע שגם קצת מבולגן פשוט אני סובל מבעיית חוסר זמן כרגע והשעה כבר 4 בבוקר אז אחרי ששפכתי הכל...אני מקווה שהבנתם פחות או יותר את התהליך שאני בטוח ב100% שריפא אותי , אני מקווה שמה שכתבתי יעזור כאן למישהו אני ממש ממש מקווה כי אני יודע כמה נורא זאת האורטיקריה הזו,אם מישהו רוצה לשאול אותי משהו המייל שלי : [email protected] או במסרים בפרטי

שלום יש לי אחיינית בת 20 שהכירה בחור ערבי והיא עברה לגור איתו. היתה לה ילדות לא קלה ואף פעם לא הרגישה אהובה מצד הוריה. אביה הוא אחי שגם לי איתו אין קשר כבר למעלה מ7 שנים עקב רצונו להכתיב לי את חיי. אחי טיפוס שתלטן ואף אומר מי שלא יילך בדרך שלי מקומו לא כאן. יוצא שסילק את בתו מהבית, היא התגייסה לצבא והמפקד שלה ניסה להחזיר אותה הביתה,ניסיון שצלח לשבועיים לערך ושוב סולקה. אני בקשר איתה אך היא יודעת שאיני תומכת בבחירתה לחיות עם מוסלמי ואיני חושבת שאם גם אני אנדה אותה היא תשנה את דרכה ובחירותיה בחייה. שאלתי היא האם אני פועלת נכון? כי לדעתו של אחי 'אני תומכת בה',, פרימיטיבי משהו.. אנא תשובתך תודה רבה

* נחנו נשואים 26 שנה. לפני כשנה גיליתי שבעלי נפגש עם גברים על בסיס מזדמן והוא הודה שהוא ביסקסואל אך אינו מעוניין בשום אופן לפרק את המשפחה. הוא חוזר ומצהיר שהוא אוהב אותי ובשום אופן לא מוכן לוותר עלי. * אנחנו בטיפול זוגי כבר למעלה משנה עם המון עליות וירידות. כבר בהתחלה בעלי קיבל החלטה לשים את העולם הגברי מאחוריו ולהימנע מפורנו/מפגשים וכד׳ וזאת בשל העובדה שהוא טיפוס ״מתמכר״ ופוחד לחזור לשם כי המחיר שהוא ישלם גבוה מידי (פרידה) והוא אינו מוכן . הוא טוען שאינו יכול להיות בשני העולמות בעת ובעונה אחת ולכן הוא בוחר בעולם שלי. הוא גם טוען כי הוא מצליח להתגבר על הדחפים שלו ומתמודד בהצלחה. * בנוסף , חשף בעלי התעללות מינית שעבר בילדותו אשר ככל הנראה השפיעה על נטייתו המינית. הבעיה היא, שאני מרגישה שההמנעות שלו גורמת למצב בלתי אפשרי, מצד אחד הוא פוחד לפרק את המשפחה ומצד שני קשה לו להתמודד עם היצרים והדחפים שלו. עם הגילוי חזרנו לקיים יחסי מין 3-4 פעמים בשבוע (לאחר התנזרות של 5שנים) בחלק מהפעמים הסקס היה טוב ומספק אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שהזקפה לא חזקה מספיק ולאחרונה,אין לו גם חשק מיני. לטענתו, החשק המיני תלוי בבטחון העצמי שלו שהוא ירוד כרגע בגלל ספקות שאני מעלה לגבי היכולת שלי להשאר בקשר. אני מרגישה שבעלי נתון במצוקה משום שהוא מבין שאם לא יספק אותי מינית , הוא יאכזב אותי ואני אעזוב וזה גורם לו לחרדת ביצוע. אני מתוסכלת מאוד ותוהה האם הוא מספר לי את כל האמת או שהוא בכלל הומוסקסואל ופוחד לצאת מהארון

בעלי בן 71, אובחן לפני כשנה במחלה, כרגע ללא סימפטומים וללא טיפול אלא מעקב כל שלושה חודשים. בדיקות הדם שלו מידי שלושה חודשים מראות מגמת הרעה בערכים, למרות שאין שינוי בהרגשתו הכללית, למעט דימום קל מהאף לעיתים רחוקות. בעלי הוא אדם עם המון גאוה ולא מוכן שנספר על כך לאף אחד מבני המשפחה. אני טיפוס מאוד דאגן וכל המצב משפחע עלי מאוד, מצד אחד לשדר עסקים כרגיל מול בעלי ומצד שני סערת רגשות, חוסר שינה ודאגה מהבאות. ושאלותי הן: מה ניתן להגיד על התפתחות המחלה ומה עלי לצפות שיקרה, ושאלה שניה, איך אני מתמודדת לבד עם המצב. תודה

אני גר בדיור מוגן עם עוד חברים.אני לא כל כך מתחבר למדריהה.היא עם אגו ואני מרגיש שהיא טיפוס קשוח.חברים מהדיור מספרים שיש להם מדירה מאוד נעימה ועם חוש הומור.ואני מקנא מה עושים?האם לבקש לעבור לדירה אחרת?

שלום רב אתאר תופעה, ואשמח לדעת האם יש לה אבחנה מוכרת בעולם הפסיכיאטריה. " אדם מסוגר/מופנם, הנוטה לחיות בתוך עולם משל עצמו. יש לו עולם פנימי משלו, שהוא יכול לחיות בו עם עצמו והמחשבות שלו שעות רבות. נמצא רוב הזמן בחשיבה. יוצר קשר עם הסביבה, אבל לא מרבה בדיבור. שפת גוף דיי סגורה, לא מביע הרבה רגשות. טיפוס שקט. מתקשה ליצור כימיה עם חברים, ולנהל קשר תקין עם בת זוג. *היה רוצה שהדבר ישתנה ושיהיו לו יותר קשרים וזוגיות (בניגוד לבעל הפרעת אישיות מופנמת) " האם יש לתופעה הזאת שם מוכר במדע המודרני? וכן טיפול מדעי?

שלום דוקטור אליאן אני בת 35 נשואה פלוס 2 רציתי לשאול אותך בבקשה מה הטיפול בגשר מיו קרדיאלי שראו בבדיקת סיטי לב לפני מספר שנים האם זה דורש מעקב ? ואם כן איזה סוג של מעקב ובדיקות בנוסף לפני כשנתיים עברתי סגירת מום בלב מסוג pfo לאחר ההריון השני שמו לי מטרייה מסוג אמפלצר בבית החולים רמב"ם נשאר לי דלף בינוני האם עליי להמשיך מעקבים לגבי הדלף ואם כן כל כמה זמן ומהו סוג המעקב נוטלת אספירין מאז הצנתור האם אתה כקרדיולוג נותן במקרה של מטרייה מסוג אמפלצר אספירין לכל החיים? וגם אני לוקחת קרדילוק עקב פעימות מוקדמות ועלייה בלחצי הדם והדופק בהולטר נמצאו קטעים של טכיקרדיה פרוזדורית קצרה אודה לך אם תוכל לכוון אותי מה לעשות כי הרופאה בקהילה לא ממש מכוונת תודה רבה על העזרה נועה

רק מעדכן שאכן היה חור גדול מתחת לסתימה הבעייתית בשן שליד הכתר. ממש כמעט על גבול טיפול שורש. השן מתחת לכתר כנראה בסדר. ואת השיני בינה לפי הרופא שטיפל בי צריך לעקור את כל ה 4 בבית חולים כי הם ממש על העצב. אני לא טיפוס שמזניח דברים מקווה לעשות את זה בהקדם. כמו שאמרת שיני בינה עושים ביאת מיום בקיעתן עד יום עקירתן.... רק שאלה הרופא היה מאד נחרץ שהשן מתחת לכתר בסדר גמור אחרי שראה את הצילום פנורמי ודפק על הכתר בדק איך הוא יושב ואף ניסה להכאיב עם קור. לעומת זאת עם הבדיקת קור והדפיקה בשן מאחורי הכתר ממש כאב לי. אבל מוזר לי שחור בשן עשה כזה כאב מוזר חד של זרמים חשמליים. היית ממליץ לי בכל מקרה ללכת לעשות סיטי לרבע לסת הזאת לבדוק גם את השן בינה הכי בעייתית לכאורה וגם את הכתר שאכן הכל מתחת לכתר בסדר. כרגע כאבים רגילים לאחריי סתימה עמוקה ולא ממש היה שוב את הזרמים החשמליים האלה תודה רבה ד"ר. מצרף שוב את הצילום שלי https://ibb.co/YD20ps1 https://ibb.co/yVHYN0v

שלשולים/עצירות לפעמים זה אומר שאני צריך לחשוב על התערבות רפואית אם פעם הייתי משלשל הרבה מאוד ואני טיפוס סטרסי ועצבני גם ואוכל דברים עם ממתיקים מלאכותיים ?

היי. היום בבוקר אני והעלי רבנו ביחד ודחפנו אחד השניה ואני נפלתי חייבת לציין שאנחנו בד״כ משפחה נורמלית אין מריבות לעיתים קרובות ואנחנו מאוד אוהבים את הילדים אבל בעלי הוא טיפוס עצבני ולפעמים לא שולטים ורבים מול הילדים וזאת הפעם הראשןנה קורה שדוחפים ומתנהגים בתוקפנות. הכי כואב שהכל היה ליד בני האמצעי הוא חווה הכל פחד נלחץ ומבחינתו אבא שלו הרביץ לאמא שלו. רציתי לדעת איך ממשיכים מכאן איך אפשר למחוק לו את הצלקת הזאת???

נשואה 7ֶשנים. בת 41 בעלי בן 51. גרה בחול. לא יודעת מה קרה לי שלאחרונה אני צריכה הרבה סקס. אני נוגעת בעצמי ומאוננת כל יום. אין לי סקס מספק עם בעלי. הוא גומר אחרי 3 דקות. הוא לא טוב במשחקים מקדימים. וגם אין הרבה סקס. אני מבינה שהוא עייף וטרוד בעבודה. אבל אם מסתובבת בבית עם בייבידול שקוף ויושבת לידו על הספה הוא אפילו לא נוגע בי. מקסימום מחזיק לי יד. ואני מרגישה לא מושכת ולא רצויה. כן יש לי משקל עודף גדול ויודעת שזה מפריע לו אבל מנסה לטפל. ונמאס לי כל פעם לבקש מגע. זה מאוד מסתכל אמרתי לו את זה והוא טוען שמעולם לא היה טיפוס טאצ׳י או רומנטי והוא לא צריך סקס כל הזמן. על טיפול אין מה לדבר. אני לא יודעת מה לעשות כדי למשוך אותו? עשה בדיקות דם לאחרונה הכל תקין אצלו. פשוט מתסכל. מה לעשות כדי להמריץ אותו? יש איזשהו תוספים או ויטמינים להמריץ אותו לחשק? ועל סיבוב שני אין מה לדבר. פעם אחת גומר ונגמר

היי טסה למרכז אמריקה לטיול בעוד 4 ימים ואין שום מקום שמסכים לקבל לחיסון טיפוס הבטן, הבנתי שאצלכם עדיין נשאר אבל אין תורים פנויים, ממש אודה אם אפשר להגיע בכל שעה לקבל את החיסון זה מאוד יעזור לי🙏🏽

היי אני בת 61 לפני 14 שנה התחיל לי כאב לוחץ על השד השמאלי אחרי תקופה נוסף כאב בצלעות וכאב מאחורי השד בגב כשאני ישנה על הגב זה דקירות כמו סכינים מרגישה כובד על החזה והשד כאילו מונח לי 100 קילו מאין הרגשה של התכווצות שריר אחרי חדרכושר פתאום הדופק עולה לי אפילו במנוחה עברתי את כל הבדיקות צילומים סיטי תרופות חזקות ושום דבר ותרופה לא עוזר לי עברתי הזרקות במרפאות כאב בין צילעי ועוד וממש לא עוזר לי. רק כשאני יושנת לא כואב לי אני טיפוס ספורטיבי שכל הזמן מתאמנת היום פחות מרימה משקולות כי זה עושה לי יותר גרוע מציינת שעברתי ניתוח להשתלת סיליקון בחזה שנה לפני שהתחיל לי הכאב יש רופאים שאמרו לי שזה חא שייך וכאלה שאמרו לי להוציא את השתלים וכאלה שאמרו שזה משהו עיצבי מהניתוח( אבל כואב לי גם הצלעות ומאחורי השד בגב )לפני שנתיים הוצאתי אתי את השתלים ועדיין אותו כאב מה אני יכולה לעשות ? אני פשוט 14 שנה לא חיה זה כואב כל היום עד שאני נרדמת זה מפסיק ממה זה נובע לדעתכם מהשתל אולי השתל לחץ לי על העצב? מהגב מעמוד שידרה? אורטופדים שללו כאב אורטופדי

שלום דר', לפני כמה חודשים היתה לי ברונכיט חזקה עשיתי סיטי חזה לא סרטן חס וחלילה אבל הריאות לא במצב טוב בלשון המעטה וגם copd. ואז התחילו ל כאבים בחזה שמוקרן לגב כבר 5 חודשים עם צרבות נוראיות שהכל עולה לי וכאבים בלתי נסבלים ושריפה כל הזמן בוושט בחזה בגרון כבר לא יודעת איפה. בנוסף כמה חודשים יש לי דם בפה כל יום אחרי שאני קמה בבוקר וגם אם אני ישנה בצהריים כמו דם טרי שנחתכים וכמות לא מועטה זה קשה לצפיה עבורי כל הזמן אני ממש רועדת מזה. הייתי אצל מלא רופאים, א.א.ג נקי אין גידולים, גסטרו אמר שאין מצב שהדם זה מגסטרו וקבעו לי תור רק בינואר מלא זמן לגסטרוסקופיה. לצערי אין מקום קודם. בדיקות דם תקינות לחלוטין. רופא הגסטרו נתן לי אומפרדקס 20 מג, לקחתי כדור אחד עשה לי הכי רע שבעולם והפסקתי, קניתי על דעת עצמי פמוטידין 20 מג , זכור לי שלפני 30 שנה היה לי גם כאבים אותו רופא עשה לי גסטרוסקופיה וקיבלתי פמוטידין לחודש פעמיים ביום ועבר לכן קניתי גם אבל השאלה לקחת פעמיים או פעם. אני לא טיפוס של כדורים ונמנעת מלקחת בכלל הפעם כנראה אין לי ברירה הכאבים והשריפה לא מסוגלת לעמוד בזה. ממה לדעתך הדם? קראתי בגוגל שכן יש מצב שאם יש חלילה מחלה או משהו אחר שלא נדע, יוצא דם מהוושט או מהקיבה ועולה לפה האם זה נכון? תוכל לתת לי כיוון בבקשה ממך. המון תודה, רוני

שלום מומחה! אובחנתי עם מחשבות טורדניות (OCD לא טקסים) בזמן האחרון יש לי" מחשבות טורדניות סנסטיביות" כלפיי "הסביבה הציבורית". דוגמא לכך:ביקרתי במירפאה ציבורית והיו במשרד שם 2 מזכירות מבוגרות (שזכורות לי כמחשבה טורדנית שלילית שהן קצת" מיושנות בגישה כלפיי לקוחות") וחיכיתי לתורי והייתה מזכירה צעירה ("טיפוס חדשני") והייתה לי קצת מחשבה טורדנית שהיא "מתואמת איתן" ליחס שלילי ולא אישי כלפיי לקוחות אך כשפניתי אלייה נוכחתי לדעת" שהיא שונה ברוחה" מ2 המזכירות ואז המחשבה הטורדנית שלי שהייתה קצת שלילית קצת "הניחה לי".(לאכן מכן ראיתי את המזכירה הצעירה "כחיובית יותר") יש לי גם מחשבות טורדניות שקשורות לכך:שהאם אני גולש "לסטראוטיפ קל" לפי "מראה או חיצוניות" ("עדיף לא לגלוש לסטרוטיפ") אבל המחשבה הטורדנית שלי אומרת שברוב המיקרים אני דיי צודק במיפגש ציבורי עם אנשים והערכה של אנשים לפי תחושת הבטן שלי ואינטואיצייה שלי.. מה התרשמותך ממחשבות טורדניות סנסיטיביות? (יש לי תחושות בטן ואינטואיצייה שמסייעים לי מאוד) איך אפשר להפחית "התעסקות יתר ומתח" שניגרמים לי? תודה