מחקר חדש של גיליון ארגון הלב האמריקאי: עישון וסכרת מנבאים...
מחקר מקיף שנערך בחולי סוכרת ואוכלוסייה בסיכון למחלות לב...
לרגל חודש המודעות למחלת כלי דם היקפיים, מחקר מגלה: כ-80%...
מחקר חדש מצא כי בחולים במחלות מעי דלקתיות קרוהן וקוליטיס...
מחקר: זרעי הפשתן הצליחו להוריד את לחץ הדם בכ-15 מ"מ כספית....
שעברת תהליך "טבעי" של הפרדות זגוגית ללא סיבוכים, והרשתית נותרה צמודה במקומה ולא נפרדה, חלילה.
הפרעה קלה בינונית בזרימת הדם לרגלים לרוב במצב זה ההמלצה להליכה בכוח אף שיש כאבים כדי לפתח קולטרלים דרכים עקיפות להייצריות בכל מקרה ראוי להיבדק על ידי כ כלי דם
ממצאי האקו לא בהכרח מסבירים את החולשה והבחילות. מומלץ לפנות להערכה רפואית מלאה אצל רופא המשפחה לבירור התלונות.
מחקר חדש של גיליון ארגון הלב האמריקאי: עישון וסכרת מנבאים...
מחקר מקיף שנערך בחולי סוכרת ואוכלוסייה בסיכון למחלות לב...
לרגל חודש המודעות למחלת כלי דם היקפיים, מחקר מגלה: כ-80%...
מחקר חדש מצא כי בחולים במחלות מעי דלקתיות קרוהן וקוליטיס...
מחקר: זרעי הפשתן הצליחו להוריד את לחץ הדם בכ-15 מ"מ כספית....
לפי מחקר אמריקאי גדול שנערך בקרב יוצאי צבא, הפרעת דחק...
לרגל יום הלב העולמי: דוקטורס מציג נתונים מפתיעים של סקר...
האם צריכה מבוקרת של אלכוהול תורמת לבריאות? מחקר קובע: בירה...
מהם גורמי הסיכון למחלות לב? על כך בספרו החדש של פרופ' ארדון...
טיפול באוזון עשוי לפתור בעיות בריאות מורכבות. הוא מסייע...
במחלת לב כלילית (עורקי הלב), כבר נעשה שימוש בסטנטים מתכלים....
הידעתם? כאבי רגליים וקור בכפות הרגליים הינם אותות אזהרה...
האתגר הגדול בטיפול בסוכרת מתחיל כבר לאחר האבחון. מלבד...
נזקי העישון ידועים לכל, אבל המודעות לא תמיד מסייעת לגמילה....
פצעים קשי ריפוי גורמים סבל רב למטופל ומעמיסים על מערכת...
שעברת תהליך "טבעי" של הפרדות זגוגית ללא סיבוכים, והרשתית נותרה צמודה במקומה ולא נפרדה, חלילה.
הפרעה קלה בינונית בזרימת הדם לרגלים לרוב במצב זה ההמלצה להליכה בכוח אף שיש כאבים כדי לפתח קולטרלים דרכים עקיפות להייצריות בכל מקרה ראוי להיבדק על ידי כ כלי דם
ממצאי האקו לא בהכרח מסבירים את החולשה והבחילות. מומלץ לפנות להערכה רפואית מלאה אצל רופא המשפחה לבירור התלונות.
ממצא גרמי" =שבר של עצם. " הסננה...." ראה https://en.wikipedia.org/wiki/Fat_pad_sign
מדובר בניוון מרכז הראיה של בגיל המבוגר. מצב זה מצריך בדיקה כל חצי שנה לערך או בדחיפות אם הראיה יורדת באחת העיניים. יש להדגיש שחשובה בדיקה עצמית על ידי כיסוי של כל עין בנפרד ובדיקת ראיה עצמית אם קיים שינוי בראיה. הטיפול בנאורו ויזן הוא שיטה המתבצעת על ידי תרגול העין העצלה. יש דווחים על הצלחה חלקית בשיפור הראיה של כשורה או שתיים וגם זה תלוי עד כמה העין עצלה
שלום. לי אישית יש פלוטרס בשתי העיניים מגיל 12. באמת שמתרגלים. הרופאים זהירים בצדק- אל תשכח שלניתוחי ויטרקטומיה יש אחוזי סיכון, כשהגרוע בהם הוא עיוורון
אם מדובר בהבזקים חדשים ותכופים הייתי ממליצה לתאם בדיקה חוזרת בהקדם
הצרות של כלי דם עשויה להיות קשורה ליל״ד ומחלה של כלי דם קטנים PVD זו הפרדות של זגוגית תופעה שכיחה של גיל לגבי הרחבה של ה SOV יש לפנות לרופא עיניים לבדיקה
שלום. יש כאן שני נושאים שונים: 1. הפרדות הזגוגית מהרשתית אורכת לרוב עד כחודש. אז יותר רגועים ופחות סיכוי שיהיה קרע ברשתית (עדיין ייתכן) 2. החלקים ה׳לא שקופים׳ של הזגוגית שעדיין צפים בעין לא ייעלמו. הם יכולים להפריע פחות, המוח יכול להתרגל, אך הם שם לתמיד. בריאות
שלום שחיקת סחוס הינה בעייה שעיקרה כאבים. מפנייתך לא ברורה היכן השחיקה (פיקה, מדור פנימי, חיצוני וכו). התרגילים שהייתי ממליץ הינם תרגילים שעיקרם Close chain דהיינו עם מגע של כף הרגל על המשטח. תרגילים מסוג זה יפחיתו את העומס הנוצר על הפיקה ובכך יפחיתו את הכאבים. במידה ואת עוסקת בספורט מומלץ להניח תומך ברך כגון שרוול. בנוסף לאחר כל פעילות ספורטיבית מומלץ לשים קרח על הברך. בריאות שלמה.
שלום. לפי התיאור אין החמרה. וזה מצויין. בריאות
איזה תהליך??
שלום, לפי הבנתי, אתה נוטל רפאטה בלבד ללא סטטינים או תרופות נוספות. האם הבנתי נכון? בעיקרון, אנחנו לא רואים אנשים עם כאבי שרירים כאשר הם לוקחים רפאטה. במקרה ויש ספק, אנחנו מפסיקים את הטיפול לחודש ורואים מה קורה. אם יש קשר לתרופה, אז רואים שיפור בכאבים. בעיקרון, אין קשר בין תדירות הרפאטה (פעם בשבועיים לעומת פעם בחודש) ושכיחות תופעות בכל מקרה, ממליץ לא לעשות כל שינוי ללא אישור הקרדיולוג שלך בהצלחה
שלום רב, 2 הבדיקות מעדיות על חשד לסתימה בעורק האחורי של הלב. המשמעות של החסימה ומה לעשות איתה דורשות דיון לאחר שנעבור על 2 הבדיקות באופן מלא. ממליץ לך לפנות לקרדיולוג לצורך דיון. אתה גם מוזמן להגיע למרפאה שלנו בבית החולים. בהצלחה ד"ר ארבל
שלום, בהחלט ניתן להסתפק בחודשיים- שלושה. בברכה, דר' הירש עמי
לניקולה ערב טוב, שאלות על סכרת הם לא לפורום זה. ממליצה לפנות לפורום לאנדוקרינולוגיה, בברכה ובהצלחה ד"ר גלסברג
הנתונים שאת מתארת אינם מצביעים על מצב חירום, אך בהחלט מצדיקים הערכה מסודרת ומעמיקה, ועדיף לא להמתין עד חודש מאי אם קיימת אפשרות להקדים את התור. הנתון GHT Outside Normal Limits בשדה הראייה יכול להעיד על שינויים שחשודים לגלאוקומה, אך אינו אבחנה בפני עצמו. אמינות נמוכה של הבדיקה (low test reliability) גם עשויה להשפיע על הפענוח, ולכן חשוב לחזור על הבדיקה או לבצע בדיקה מדויקת יותר עם טכנאי מנוסה. מדד ה-VFI (Visual Field Index) שלך הוא 99%, מה שמעיד על שדה ראייה תקין כמעט לחלוטין, וה-MD (Mean Deviation) של 0.15 dB קרוב מאוד לנורמה. ערך ה-PSD (Pattern Standard Deviation) מעט מוגבר, מה שתואם אפשרות לשינויים מוקדמים. השילוב בין מספר גבוה, רשתית דקה ו-PVD נפוץ מאוד אצל קצרי רואי בדרגה גבוהה, ולעיתים עלול לגרום לתופעות כמו הבזקי אור, פסים או זבובונים, מבלי שמדובר בגלאוקומה. יחד עם זאת, קוצר ראייה גבוה הוא גורם סיכון לגלאוקומה, ולכן חשוב מאוד להשלים בדיקות OCT של עצב הראייה, בדיקה חוזרת של שדה ראייה, ומדידת לחץ תוך-עיני מדויקת (רצוי גם מדידת עובי הקרנית). התופעה שתיארת של פסים שחולפים לאחר דקה או שתיים בזמן קריאה, במיוחד על רקע כהה, נשמעת יותר כמו תופעה שקשורה לפעילות הרשתית או לתנועת הזגוגית (PVD), ולא אופיינית לגלאוקומה – אך בכל מקרה, חובה להיבדק אצל רופא עיניים מומחה לגלאוקומה כדי לשלול זאת בביטחון. אין צורך לפנות למיון, אלא אם כן מופיעה ירידה פתאומית בראייה, הבזקי אור חדשים, מסך בשדה הראייה או שינוי דרמטי בתסמינים. עם זאת, כן כדאי לקבוע תור בהקדם האפשרי לרופא עיניים מומחה לגלאוקומה או קרנית/רשתית שיכול לבצע את כל הבירור הנדרש ולא להמתין עד מאי. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
הבזקי אור בעת המעבר מחושך לאור, במיוחד מיד לאחר ההתעוררות, יכולים לנבוע מתופעות הקשורות לזגוגית העין. אם בדיקת רשתית הייתה תקינה ואין סימנים לקרע או היפרדות, ייתכן שמדובר במשיכה של הזגוגית על הרשתית (PVD - הפרדות אחורית של הזגוגית) או בתגובה של תאי הרשתית לשינוי בתנאי התאורה. אם אין החמרה, הופעת כתמים חדשים או ירידה בשדה הראייה, מדובר לרוב בתופעה לא מסוכנת. עם זאת, מומלץ מעקב תקופתי אצל רופא עיניים לוודא שאין שינוי במצב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
הבזקים בעין שמאל, במיוחד בהקשר של היסטוריה רפואית כמו כריתת מנינגיומה, יכולים להיות קשורים למגוון גורמים. עם זאת, חשוב לציין שהעובדה שההדמיה של המוח תקינה ושבדיקת הנוירו-אופטלמולוג הייתה תקינה לפני חודשיים הם סימנים מרגיעים. הנה ההמלצות והאפשרויות שיש לשקול: האם יש קשר לניתוח בעבר? הגידול שהוסר היה במעטפת המוח (מנינגיומה) ולכן סביר להניח שאין קשר ישיר בין הניתוח לבין ההבזקים, במיוחד אם ההדמיה תקינה. עם זאת, ייתכן שגורמים נוירולוגיים או וסקולריים הקשורים לניתוח בעבר עדיין יכולים להשפיע על העין או מערכת הראייה. גורמים אפשריים להבזקים בעין: מצב עיני (רשתית או זגוגית): הבזקים יכולים לנבוע ממתח בזגוגית העין על הרשתית (לדוגמה, PVD – היפרדות זגוגית אחורית). קרע או מתיחה על הרשתית יכולים לגרום לתסמינים דומים, במיוחד אם הם מתרחשים בצד שמאל. יובש בעיניים: עבודה ממושכת מול מחשב עלולה לגרום ליובש בעיניים, מה שיכול להוביל לתחושות מוזרות כמו הבזקים. גורם נוירולוגי: למרות שהבדיקות שלך תקינות, תופעות ויזואליות יכולות להיגרם גם ממיגרנות עם הילה (גם ללא כאב ראש). מה כדאי לעשות? בדיקת רופא עיניים: מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם כדי לשלול בעיות עיניות, במיוחד קרעים או מתיחות ברשתית. הבדיקה תכלול הרחבת אישונים לבדיקת מצב הרשתית והזגוגית. מעקב נוירולוגי: אם בדיקת העיניים תקינה, ייתכן שיהיה צורך בחוות דעת נוספת מנוירולוג או נוירו-אופטלמולוג. כדאי לציין את ההיסטוריה של הניתוח והטיפול במיוקלונוס-דיסטוניה. שינויים באורח העבודה: נסי להימנע ממשך זמן ארוך מול המחשב ללא הפסקות. עשי הפסקות תכופות, מצמוצי עיניים ושימוש בטיפות לחות יכול לעזור אם יש יובש. סיכום: סביר להניח שאין קשר ישיר לניתוח המוח בעבר, אך מומלץ להתחיל מבדיקת רופא עיניים לשלול בעיות עיניות, ובהמשך לפנות לנוירולוג במידת הצורך. התסמינים אינם מדאיגים אם הם חולפים כשאת קמה מהמחשב, אך כדאי לבדוק לעומק. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
שלום, כמו שכתבת, לא מנתחים בדרך כלל. אפשר לחזור על סיטי ולראות אם זה יוצר בעיה לאיברים סמוכים.
שלום, מהתיאור שלך, נשמע שהפציעה בעין טופלה כראוי ונבדקה היטב על ידי רופא עיניים. הממצאים בבדיקה האחרונה (זווית פתוחה, מקולה תקינה, רשתית צמודה ולחץ עין תקין) הם סימנים טובים לכך שאין נזק משמעותי או מתמשך. לגבי התסמינים שלך: טשטוש ראייה קל בלילה: זה יכול להיות קשור לדימום הקטן או לשינויים זמניים בזגוגית העין (vitreous) בעקבות המכה. תסמין זה עשוי להשתפר בהדרגה עם הזמן. הבזקי אור (פוטופסיה): הבזקי אור יכולים להיות סימן למתח על הרשתית או לתנועה של הזגוגית, שגם הם עלולים להתרחש לאחר טראומה. מאחר והרשתית נבדקה ונמצאה תקינה, הסיכון לקרע או היפרדות נחשב נמוך, אך אם ההבזקים מחמירים או מתגברים, יש לפנות לרופא באופן מיידי. תחושת הפרעה בשדה הראייה התחתון בלילה: זו יכולה להיות תוצאה של מיקרוהיפמה, קומוציו, או שינויים זמניים בזגוגית. המלצות: מעקב: אם התסמינים נמשכים מעבר ל-2-3 שבועות, או אם הם מחמירים (הבזקי אור תכופים יותר, ירידה בראייה או הופעת "וילון" בשדה הראייה), כדאי לפנות לבדיקה חוזרת. בדיקה שגרתית: מומלץ לחזור לביקורת אצל רופא עיניים כעבור 2-3 שבועות מהפציעה, גם אם אין שינוי בתסמינים, כדי לוודא שהכל מתייצב. הימנעות ממאמץ פיזי: בתקופה זו, הימנע מפעילות שעלולה להעלות את הלחץ התוך-עיני (כגון ספורט מאומץ או הרמת משאות כבדים). אם יש לך דאגות נוספות, אל תהסס לפנות לרופא המומחה שלך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
הצילום תקין ונותן מידע על מרכז הראיה האולטרה סאונד מיועד לצורך אחר ולכן הצילום לא מחליף אותו. האולטרה סאונד נועד בכדי לראות שאין קרע באולטרה סאונד
בדיקות OCT ואולטרסאונד נועדו לבדוק אספקטים שונים של מצב העין, במיוחד לאחר אירוע של הבזקים וחוטים מרחפים. OCT (אופטיק קוהרנס טומוגרפיה): בדיקה זו מספקת תמונה מפורטת של שכבות הרשתית ומאפשרת לראות שינויים ברקמת הרשתית או במבנה המקולרי. היא יכולה לזהות נזק קל לשכבות הפנימיות של הרשתית ולסייע באבחון מצבים כמו היפרדות של זגוגית העין (vitreous detachment) והשפעתה על הרשתית. אולטרסאונד: אולטרסאונד עיני משמש להדמיית מבנים עמוקים בעין, כולל הזגוגית והרשתית, והוא יכול לזהות מצבים כמו קרעים ברשתית, הפרדות רשתית מלאה או חלקית, או דימום בזגוגית, שאולי לא נראים בבדיקת OCT בלבד. השילוב של שתי הבדיקות מאפשר קבלת תמונה מלאה יותר של מצב העין. ה-OCT מתמקד בשכבות הרשתית הפנימיות, בעוד שהאולטרסאונד בודק את המבנים הפנימיים של העין בצורה רחבה יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
אבחון של קרעים - הוא על ידי בדיקת רופא - ולא על ידי US, ובודאי לא על ידי OCT. לכל בדיקה - יש מטרה שונה , אך כאמור - לא מהוות תחליף לבדיקה של הרופא - במרפאה..