תוצאות חיפוש עבור ניתוחים

הנפיחות יכולה להיות בשל מסטואידיטיס ששוב חוזרת או בשל פתולוגיות אחרו כגון קשר לימפה מוגדל וכו יהיה עליך לפנות לבדיקה רפואית בהקדם ד"ר חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. בי"ח אסף הרופא טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim

שלום רב, מותר לך לנהוג עם עין אחת ברכב פרטי במידה והראיה באותה עין טובה מ-6/12. במקרה שלך אין הגבלה ברשיון נהיגה, יש צורך בהתאמת מראה נוספת לשם הרחבת שדה הראיה. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר

שלום רב, שאלה כזאת יש לשאול את מי שחושב כך. אני למשל חושב אחרת לגמרי. ב- 17 שנים האחרונות ניתחנו עשרות אלפי ניתוחים מסוג זה בהצלחה רבה. ברור שכל מקרה יש לשקול לגופו - יש המתאימים באמת רק ל- PRK אבל יש המתאימים לשני הסוגים. אין קשר לצלילה או לחבלה באופן כללי. בכדי שמתלה קרנית יזוז ממקומו יש צורך בחבלה רצינית עם עצם חד. חבלות מסוג זה נדירות מאוד וגם אם זה קורה, במרבית המקרים הדבר ניתן לטיפול. PRK הוא ניתוח מצויין אך הוא אינו חף מסיבוכים. הצטלקות חריגה ועכירות באזור הניתוחי שכיחים יותר מטיפולים אלה בהשוואה לניתוח אינטראלאסיק. סיכונים וסיבוכים יש בכל ניתוח ואגב גם בעדשות מגע ואפילו בשיעור גבוה יותר מאשר בניתוחים. יש להיות מודע לכך

ערב טוב ענבל, האם בזמן לעיסה יש כאב שמתעצם-מתחזק במהלכה? האם הכאב אותו את מתארת נמשך לאורך זמן,או מתעורר לשניות-דקות בעת לעיסה? אתייחס. בברכה

שלום רב ניתוחים מצריכים ביקורת של המנתח , ממה שציינת לא ניתן להגיע לאבחנה ברורה , לעיתם תהליך החלמה יכול לקחת זמן בכל אופן מומלץ יעוץ רופא מנתח בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.co.il

הטכניקה המודרניתביותר היא הארכת עצמות באמצעות מסמר מתארך ללא מתקן חיצוני. אינייודע מיכתב את אשר כתב . בעקרון עושים הארכת גפיים בכל המחלקות לאורתופדיה של ילדים בארץ

שלום שני דברים חשובים לדעת בפיענוח של MRI - מצב הברך יכול להשתנות בהדמייה במיוחד כאשר הייתה חבלה , מיד לאחר החבלה יש אבחון ייתר , כגון נוזל בצקות וכדומה שיכולים להעלם בבדיקה מאוחרת יותר. דבר שני הוא שפענוח ממקומות שונים וביצוע בדיקות במכוני הדמייה שונים יכולים להראות שינויים או ניסוחים שונים בגין זה שהבדיקה מפוענחת עי רופא אחר. ממליץ בדיקת אורטופד מומחה ברפואת ספורט /ברך שישווה את הבדיקה הקלינית עם ממצאי ה MRI השונים . בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים (ברך וירך ) ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפת מפרקים ביה"ח איכילוב , ת"א

שלום אנונימי, משיכה של גברים לטראנסג'נדרים נפוצה מאוד. היא אינה מדוברת ולכן נוצר רושם שמדובר בתופעה נדירה. אם תסתכל על מספר הצופים בסרטים אלה באתרי פורנו תוכל להיווכח עד כמה התופעה נפוצה. החרדה שתקפה אותך לאחר מימוש הפנטזיה היא תוצאה של הבלבול והספקות בקשר לנטייה המינית שהמימוש עורר. לכן, חבל שלא כתבת מה קרה במהלך המימוש עצמו (האם אתה חדרת אליה, היא חדרה אליך או לא הייתה כלל חדירה). כל עוד אתה נמשך לנשים רגילות ומסוגל לקיים עמן יחסים, הדבר אינו אמור להשפיע על כך. הצירוף של גבר ואישה בגוף אחד נקרא "אנדרוגינוס", והכוונה למקרים נדירים של תינוקות שנולדים כך. חלק מהטראנסג'נדרים אינם משלימים את תהליך שינוי המין מסיבות שונות. אני משער שדאגתך העיקרית היא שזהו שלב בדרך להומוסקסואליות. לפי יחסך לגברים, אין כרגע "סכנה" כזו. כדי להתייחס לנושא ברצינות תזדקק לפגישה עם איש מקצוע המתמחה בנושא. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il

ערב טוב איני נוהג לפענח צילומים או כל הדמייה אחרת בפורום . יש להשוות בין הבדיקה הפיזיקלית לבין ממצאי ההדמיה . ניתן לקבל תשובה של ההדמיה במכון בו צולמת . בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים , ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפות מפרקים (ברך וירך) המרכז הרפואי תל אביב, ישראל

שלום הממצאים ב MRI מראים על קרע של המניסקוס דבר היוצר ציסטה קטנה ליד הקרע . את המשמעות הקלינית צריך לגזור מהסימפטומים שלך , משמע שאם הכאבים שלך קשים ויש מגבלה בטווחי תנועה , קליקים נעילות או דברים דומים כנראה יהיה לך קשה לטייל ולהעמיס על הברך , אך אם אין כאבים או מגבלה איני רואה סיבה למה לבטל הטיול או להמנע מפעילות רגילה. ממליץ להיבדק בהקדם עי אורתופד מומחה ספורט /ברכיים לדיון במצבך ובמגבלות הפעילות שלך וכן אפשרויות הטיפול במצבך בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים ניתוחים ארטרוסקופיים וורפואת ספורט

גופים חופשיים בברך נובעים בחלקים ש"נפלו " התנתקו מהסחוס לרוב , או במקרה של טראונמה יכול להנבוע מפרגמנט עצם , גודלםפ יכול לנוע ממ ועד 2-3 סמ גופים אלה נעים בברך בנוזל הסינוביאלי או "נתקעים " ברקמות השונות סביב הברך . סימפטומים של ברך "נעולה " או ארועים פתאומיים של כאבים שחולשפים לאחר הנעת הברך אופיניים במקרה שהגופיף החופשי "נתקע" באזור חיובי במפרק . במקרה של "סימפטומים אלה מומלץ להוציא הגוף החופשי - גם על מנת למנוע ארועים מכאיבים דומים , וגם למניעת נזק נוסף לסחוס . ניתן להוציא גופים אלה בניתוח ארטרוסקופי . במידה ויש נזק מפושט למפרק הברך ומלווה בחיקה וסימפטומים כרוניים שאינם נובעים רק מ"נעילות "כאובות , ניתן לשקול ניתוח החלפת ברך . ממליץ יעוץ עם אורטופד מומחה לדיין איתך אפשרויות של ניתוח ארטרוסקופי מול החלפת ברך. בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים , ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפות מפרקים (ברך וירך) המרכז הרפואי תל אביב, ישראל

היי אלי, אני שמחה שהניתוח עבר בשלום! אני מבינה שכרגע הכל ממש לא נראה טוב, ואני גם מכירה את התחושה ש- "זה בטח אף פעם לא ייגמר". אני לא עברתי סגירת סטומה, אבל עברתי מצב דומה. קודם כרתו את כל המעי הגס ועשו השקה של המעי הדק לרקטום (באותו ניתוח). כ- 8-9 ימים אחרי ניתוח התחילו השלשולים השורפים וחוסר היכולת להתאפק. כשהתחלתי לשתות זה היה הכי נורא.... במשך כל אותו היום, כל 5, מקסימום 10 דקות הייתי חייבת לרוץ לשירותים. הייתי על סף התמוטטות נפשית. או שבעצם דיי התמוטטתי נפשית. פשוט בכיתי כל אותו היום והייתי משוכנעת שעשיתי טעות גדולה שהלכתי על ניתוח גדול שכזה... אבל... זה לא נכון. קודם כל, כמו שדיאנה אמרה, ההתחלה היא קשה. מערכת העיכול מפרישה הרבה מיצי עיכול, אבל דווקא כשמתחילים לאכול אוכל מוצק יותר, השלשולים מתמתנים, אבל ממש באופן משמעותי. למעי הדק לוקח כמה חודשים עד שהוא מסתגל ומתחיל למלא את תפקיד המעי הגס. תעבוד על דיאטה נכונה - מה שעושה לא טוב לעזוב ולנסות אחרי חודשיים שלושה. לאכול בינתיים אוכל דל סיבים - אורז לבן, לחם לבן, פסטה, תפו"א, גזר וקישוא מקולפים ומבושלים (אלו הירקות היחידים שהופיעו בטבלה שנתנו לי אחרי ניתוח), עוף, טונה (או בכלל דגים), ביצים, מוצרי חלב (בתנאי שאין רגישות). אתה עדיין בשלב מאוד מאוד מוקדם אחרי ניתוח. סבלנות! זה פשוט עניין של זמן. תחשוב חיובי! מאחלת החלמה מהירה והסתגלות טובה מהרה! תעדכן אותנו!

הי ענת, אכן אחרי הוצאת מירנה יתכן עיכוב של מס' שבועות בוסת אם הבדיקות ההורמונליות תקינות יש מקום לשלקול אמצעי מניעה תוכלי לקרוא באתר שלי על אמצעי חדש בשם ESSURE שיכול להתאים לך בהצלחה, אשמח לסייע לך במרפאתי, רפואה שלמה, ד"ר שלומי כהן מומחה בגינקולוגיה, יילוד ופוריות ניתוחים אנדוסקופיים (זעיר פולשניים) מרכז רפואי רמת-אביב , איינשטיין 40, ת"א מרכז רפואי נ.א.ר.א, זבוטינסקי 155, ר"ג מתאמת קלינית :054-5485062 e-mail:[email protected] web site: www.dr-cohen.co.il

שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

שלום רב! ככל הנראה אין קשר ישיר בין הפגיעות. ממליץ לך להיות במעקב צמוד של אורטופד כף רגל וקרסול לטיפול בבעיה בקרסול. בברכה

הטיפול הכירורגי - במידה והצליח - מחזיר את הרשתית למקום. השיקום - תלוי בין השאר בזמן שהיא הייתה פרודה כדאי לעשות צילום OCT רשתית - לוודא כי אין שארית קטנה של נוזלים מתחת לרשתית.. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247

הי, דעתי היא חד משעית - להוציא את המיומה בניתוח פתיחת בטן. את צעירה ואצל נשים צעירות מיומות גודלות במהירות. את תגיעי במהירה שוב לירידה בהמוגלובין. ניתוח כריתת מיומה זה ניתוח יחסית פשוט והתוצאות, לפי ניסיוני, מצוינות. עשיתי עשרות רבות ניתוחים כאלה. בהצלחה!

מה הקשר של ההודעה שלך לפורום הזה ?? אם יש לך השגות על דרכו של ד"ר שבת, יש דרך מקובלת מה לעשות. את/אתה מסתכן בתביעת דיבה כרגע, ולכן מציע להסיר מיידית את הודעתך !

שלום רב, תלוי בגודל הנגע שצריך לכרות. בדרך כלל ניתוחים אלה מתבצעים בהרדמה כללית. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה

שלום ההדמיה מראה בימני שחיקה המדור הפנימי עם קרע במניסקוס בברך . הממצאים מתאימים לרמת שחיקה בינונית , היכולת שלך ללכת ולצעוד למרחקים גדולים תלוי בסימפטומים שלך. את לא עושה נזק בכל מקרה ממליץ בדיקה עי אורטופד מומחה בברך בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים , ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפות מפרקים (ברך וירך) המרכז הרפואי תל אביב, ישראל

כאב חד בקדמת הברך יכול לנבוע ממספר גורמים בינהם תהליך דלקתי בגידים המחוברים לפיקה , פגיעה סחוסית חריפה , כרב מוקרן מאזור אחר בברך כגון קרע מניסקוס קרן קידמית ואפילו כאב ממקור שאינו בברך כגון ירך או גב. במידה והכאב אינו חולף ממליץ פניה לבדיקה עי אורטופד מומחה בברכה ד"ר נמרוד שניר מומחה לכירורגיה אורטופדיה ניתוחי החלפות מפרקים , ניתוחים ארטרוסקופיים ורפואת ספורט מנהל היחידה להחלפות מפרקים (ברך וירך) המרכז הרפואי תל אביב, ישראל .

שלום רב, במקרה שלך אני ממליץ על ניתוח קיסרי חוזר. בהצלחה, פרופסור אוריאל אלחלל 026778899 הדסה עין כרם