ציקלותימיה, המתאפיינת בשינויים מחזוריים במצב הרוח, נחשבת...
פעמים רבות אלימות היא תוצר של "אילמות": חוסר יכולת ליצור...
מחקר חדש מראה כי שתיית אלכוהול ושימוש בסמים יכול להוביל...
הפרעת קשב וריכוז גורמת לחוסר מיקוד, לפיזור דעת, לחוסר יכולת...
כאשר קיים חשש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז רצוי מאוד לבדוק את...
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
התכשיר Prizma מכיל את החומר הפעיל Fluoxetine ושייך למשפחה הפרמקולוגית של תרופות המעכבות בצורה סלקטיבית קליטה חזרה של סרוטונין במוח- SSRI (Selective serotonin re-uptake inhibitors) . התכשיר Attent מכיל את החומרים הפעילים AMPHETAMINE ו-DEXTROAMPHETAMINE ומותווה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ולטיפול בנרקולפסיה. ירידה בריכוז וקשב והפרעה בזיכרון הינן תופעות אשר נקשרו לשימוש בתכשיר Prizma. יש לציין בנוסף כי התכשיר Prizma (כמו גם תרופות נוספות מאותה משפחה פרמקולוגית של SSRI) מקושר לתופעת לוואי של ירידה חמורה ברמות הנתרן (היפונתרמיה), כאשר תסמינים של היפונתרמיה כוללים בין השאר כאב ראש, קשיי ריכוז, ירידה בזיכרון, בלבול, חולשה ועוד. במידה והתופעות לא חלפו או החמירו, יש ליידע את הרופא בהקדם ולהיוועץ עמו בנוגע להמשך בדיקות והתאמת הטיפול.
שלום עדן, חסרים פרטים רבים כדי להבין את המשמעות של החלום. לא ברור מדברייך באיזה גיל את/ה במציאות, מה המין שלך, והאם יש לך קשר לעולם של המדיה והבידור. בכל אופן נראה על פי החלום שיש משהו לא מותאם בין התדמית שאת/ה אמור/ה להציג לבין מי שאת/ה באמת. (נתנו לך בגדים במידות שגדולות עליך) וכן את מתבטאת באופן אימפולסיבי (״איזה אנשים מטומטמים״ ) בצורה שאינה מתאימה לתדמית שאת אמורה להציג. אני תוהה עד כמה את/ה חש/ה את הפער הזה בין התדמית , לבין מי שאת/ה באמת גם בחיים במציאות וכמה את חוששת מכך שהעצמי האותנטי שלך יתגלה ( למשל האם אני ילדותית או בוגרת לגילי) מקווה שתצליחי להיות יותר בהשלמה בין הצדדים השונים שבתוכך. בברכה ,נתנאל
ציקלותימיה, המתאפיינת בשינויים מחזוריים במצב הרוח, נחשבת...
פעמים רבות אלימות היא תוצר של "אילמות": חוסר יכולת ליצור...
מחקר חדש מראה כי שתיית אלכוהול ושימוש בסמים יכול להוביל...
הפרעת קשב וריכוז גורמת לחוסר מיקוד, לפיזור דעת, לחוסר יכולת...
כאשר קיים חשש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז רצוי מאוד לבדוק את...
דמינו לעצמכם איך נראים חיים בתוך קליידוסקופ שבו קולות,...
הורים, המתבגר שלכם ישן מספיק? שימו לב: מחקר חדש שנערך בקרב...
חשוב לטפל ולעזור לילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז, אבל איך...
הפרעת קשב וריכוז עלולה לפגוע קשות בילדים, בסטודנטים ולעתים...
דוקטורס נערך לפתיחת שנת הלימודים. והפעם: הכנת ילדים בעלי...
מחקרים מראים כי תוספי מזון שונים יכולים לשפר את מצב הרוח...
מחקרים אמריקאים חדשים מראים כי פעילות גופנית בטבע, כמו למשל...
הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לוותר על הטיפול...
לפי פוסטר חדש שהוצג בכנס הפסיכיאטרים האמריקאי, איסוף תוכן...
הפרעות קשב וריכוז במבוגרים לא שונות בהרבה מהפרעות מקבילות...
כשאין ויכוח על הבאת ילדים, לחץ בעבודה או מרדף אחרי קריירה,...
הירידה בתפיסת הסכנה של מחלת האיידס חברה למנטליות ה"יהיה...
ילדי ADD/ADHD מתקשים להגיע להישגים גבוהים בגלל שדעתם מוסחת...
סגנון החיים המודרני מוביל לכך שיותר ויותר ילדים סובלים...
האם ילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז? אבחנה נכונה על-ידי איש...
הפרעת קשב וריכוז עלולה לפגוע במגוון מישורי חיים. טיפול נכון...
מחקר חדש מצא כי לילדים לפני גיל בית ספר, שישנים פחות מתשע...
במחקר חדש נמצא כי צריכת שומן טראנס גורמת לעלייה בהתנהגויות...
בעקבות השידור בערוץ 2 על הפרעת קשב, דוקטורס מציג שירות חדש...
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
התכשיר Prizma מכיל את החומר הפעיל Fluoxetine ושייך למשפחה הפרמקולוגית של תרופות המעכבות בצורה סלקטיבית קליטה חזרה של סרוטונין במוח- SSRI (Selective serotonin re-uptake inhibitors) . התכשיר Attent מכיל את החומרים הפעילים AMPHETAMINE ו-DEXTROAMPHETAMINE ומותווה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ולטיפול בנרקולפסיה. ירידה בריכוז וקשב והפרעה בזיכרון הינן תופעות אשר נקשרו לשימוש בתכשיר Prizma. יש לציין בנוסף כי התכשיר Prizma (כמו גם תרופות נוספות מאותה משפחה פרמקולוגית של SSRI) מקושר לתופעת לוואי של ירידה חמורה ברמות הנתרן (היפונתרמיה), כאשר תסמינים של היפונתרמיה כוללים בין השאר כאב ראש, קשיי ריכוז, ירידה בזיכרון, בלבול, חולשה ועוד. במידה והתופעות לא חלפו או החמירו, יש ליידע את הרופא בהקדם ולהיוועץ עמו בנוגע להמשך בדיקות והתאמת הטיפול.
שלום עדן, חסרים פרטים רבים כדי להבין את המשמעות של החלום. לא ברור מדברייך באיזה גיל את/ה במציאות, מה המין שלך, והאם יש לך קשר לעולם של המדיה והבידור. בכל אופן נראה על פי החלום שיש משהו לא מותאם בין התדמית שאת/ה אמור/ה להציג לבין מי שאת/ה באמת. (נתנו לך בגדים במידות שגדולות עליך) וכן את מתבטאת באופן אימפולסיבי (״איזה אנשים מטומטמים״ ) בצורה שאינה מתאימה לתדמית שאת אמורה להציג. אני תוהה עד כמה את/ה חש/ה את הפער הזה בין התדמית , לבין מי שאת/ה באמת גם בחיים במציאות וכמה את חוששת מכך שהעצמי האותנטי שלך יתגלה ( למשל האם אני ילדותית או בוגרת לגילי) מקווה שתצליחי להיות יותר בהשלמה בין הצדדים השונים שבתוכך. בברכה ,נתנאל
הי רוני, הכל בסדר (את הרי יודעת את התשובה ;-)). אודי
הפורום לא עוסק בפיענוח של מבחן MOXO ו/ או מבחנים אחרים
שלום א.י., לפני שאתייחס לשאלות הספציפיות, הדבר הבולט ביותר בהודעתך הוא ה"חפירה" (rumination), שנמצאה במחקרים רבים כגורם שיוצר ומחמיר דיכאון, חרדה ו-OCD לסוגיו: https://www.giditherapy.co.il/?p=234 באופן ספציפי יותר, בולט השימוש לרעה באינטרנט לאבחון עצמי ע"י אתרים שאינם בהכרח נכתבו ע"י איש מקצוע מוסמך. לצערנו, תפקידו בפועל של פסיכיאטר בישראל בימינו מצטמצם לטיפול תרופתי. בארצות אחרות (למשל, ארה"ב) וגם לפני עשרות רבות של שנים בישראל, פסיכיאטרים עסקו גם בפסיכותרפיה (שיחות שבועיות שנמשכו 50 דקות). כשמדובר בטיפול תרופתי, 20 דקות הן בהחלט זמן מספיק להתאמת טיפול תרופתי, במיוחד בטווח הבעיות של דיכאון, חרדה והפרעות כפייתיות, מה גם שקיימים פרוטוקולים המפרטים על סמך סטטיסטיקות מהי תרופת הבחירה הראשונה, השנייה וכן הלאה וזאת תוך התייחסות לטיפולים תרופתיים קודמים, יעילותם ותופעות הלוואי שלהם. יש להבדיל בין OCD המלווה באובססיות ובטקסים שמפריעים למטופל ובין OCPD המהווה הפרעת אישיות שיש בה תכונות חיוביות רבות שאף הכרחיות במקצועות הדורשים דיוק, עיסוק בפרטי-פרטים וכד'. עם זאת, קיימת תחלואה כפולה (comorbidity) בין שתי ההפרעות המופיעות יחד אצל חלק מהאנשים. עוד יש לציין שבמיוחד OCPD היא הפרעת אישיות תלוית-תרבות. ייתכן שבארצות כמו גרמניה או אנגליה היית מרגיש הרבה יותר טוב, כשהנורמות מדגישות ומעריכות סדר ודיוק, בעוד החברה הישראלית מאופיינת ע"י מוטיבים כמו "יהיה בסדר", אימפולסיביות, שיקולים לטווח קצר וכד' - דבר היוצר קונפליקטים בין הסובלים מההפרעה לבין הסביבה. קיומן של הפרעות שונות אצל אותו אדם אינו מעיד בהכרח על כך שמצבו הנפשי חמור יותר והוא במקרים רבים תוצאה של שיטת האבחון. ברוב הפרעות האישיות האדם אינו רואה את עצמו כסובל מהפרעה כלשהי ובוודאי שאדם יכול להיות מאובחן ע"י כמה הפרעות אישיות, או לפחות ע"י עמידה בחלק מהקריטריונים של הפרעה נוספת (למשל, קווים נרקיסיסטיים): https://www.youtube.com/watch?v=DzfoaF6ndqo&t=8s מה שהופך הפרעה להפרעת אישיות היא הקיצוניות של תכונות אישיות שאינן בהכרח שליליות וקשיי ההסתגלות של האדם עם סביבה שהנורמות שלה מנוגדות לתכונות אלו (למשל, כאמור, אדם כפייתי החי בחברה אימפולסיבית כמו החברה הישראלית או אדם אימפולסיבי החי בחברה המדגישה סדר וארגון). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
הי סוריקטה, הי לכולן, הדברים שכתבת, והתגובות להן, כל כך חזקות ומשמעותיות, שרק אניח כאן את היותי קורא ונוכח, מבלי להוסיף תוכן. (זה המקביל ביורת לקשר עין, למבט, כך נראה לי). אודי
הי סוריקטה וכולם, אני יכול להגיד שדוקטורס אכן מקשיבים ומתעניינים בצרכים שלנו כאן. אני מקווה שנצליח לראות גם שינוי בפועל. אודי
תמיד כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות ושיקום. כדאי לפנות למרפאה בה אתה מטופל ולבקש טיפול נוסף על הטיפול התרופתי. הרבה פעמים אפשר להפחית מינון של טיפול תרופתי אם מוסיפים טיפולים אחרים.
שלום אוריין, צר לי לקרוא על הרגשתך. אין ספק שאשפוז בכל בית חולים, קל וחומר בית חולים פסיכיאטרי, אינו חוויה נעימה, בלשון המעטה, אך את מתארת גם את המצב בבית כקשה מאוד. בקרב החולים שלוותה נחשב לבית החולים הטוב ביותר מבחינת יחס הצוות וגם הרמה המקצועית גבוהה מאוד. במצב הנוכחי, כשהאלטרנטיבה היא לחזור למתחים בבית, אני ממליץ לך לחלוק את הדברים עם המטפל האישי שלך ואם את משתתפת בקבוצה, אז גם בקבוצה. בוודאי יש לך לפחות חברות/ים לצרה שם שגם איתן ניתן לחלוק זאת. אני רואה שאת מתנסחת לעילא ולעילא במצבך הקשה. מכתב אישי למנהל ביה"ח גם לא יכול להזיק. כיום מתייחסים הרבה יותר ברצינות לתלונות של חולים (כידוע, הוקמה ועדה מיוחדת לבדיקת נושא הקשירות והנושאים הבעייתיים האחרים שנתגלו בבתי חולים פסיכיאטריים). הצוות אינו עשוי מקשה אחת ויש בוודאי אח, אחות, רופא, רופאה, פסיכולוג, עובדת סוציאלית שיש לך קשר טוב יותר איתו. תודה שכתבת. דווקא במצבך התנודתי חשוב מאוד לא לקבל החלטות אימפולסיביות. תרגישי טוב, נסי להיזכר ברגעים הטובים בזמן הרגעים הרעים, נסי למצוא 5 דברים חיוביים בחייך ולשנן אותם לפני השינה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
באופן כללי תרופות אנטיפסיכוטיות משפיעות באופן די מיידי כתרופות נוגדות חרדה (major tranquilizers), ההשפעה האנטיפסיכוטית מופיעה לרוב תוך שבועיים. אינווגה בדרך כלל לא גורמת לאינסומניה אלא יותר לעייפות אבל התגובה היא אישית ויכולה להיות קשורה למצב הנפשי ולא רק לטיפול. מאחר ואתה עדיין לא מרגיש טוב כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול. אין אפשרות לתת ייעוץ תרופתי ללא בדיקה.
שלום, א- בנוסף לתופעות הלוואי שציינת: כאבי בטן, דלקות בגרון ושיעול, פריחה ועלייה בפרולקטין ב- אמנם נעשו מספר מחקרים על רספרידל לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אך התרופה עדיין אינה מאושרת להתוויה זו. כמו כן במשרד הבריאות מציינים כי התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 5. לגבי ריטלין בד"כ עדיף להתחיל את הטיפול עם ריטלין ולהשאיר לשלב מאוחר יותר את האפשרות של שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. בכל אופן הבנתי שהרופא רשם את התרופה לטיפול באימפולסיביות ולא בהפרעת קשב. בברכה אליאס
חומר אנטיפסיכוטי נוירולפטי מקבוצת הפנותיאזינים בעלת פעילות אנטי דופאמינרגית. התרופה ניתנת לילדים בעיקר כטיפול באפילפסיה הכוללת התכווצויות ופרכוסים ולעיתים כתרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בעוינות ,אימפולסיביות ,אגרסיה וסכיזופרניה. בברכה,
העובר בהחלט יכול לשהות מספר דקות מחוץ לאינקובטור מבלי להינזק. כדאי לך לבקש להיפגש עם מנהל.ת המעבדה על מנת שתרגיע את חששותיך לגבי הנהלים במעבדה.
שלום לך, את מתארת כמה סימפטומים ש*עשויים* להיות קשורים להפרעת קשב. אבל חסרים פרטים רבים מאוד כדי לדעת. מה גילך? האם תמיד הרגשת כך או שזה משהו של התקופה האחרונה? איך בתחומי הלימודים? האם את עובדת? איך זה מתבטא בעבודה? האם את מרגישה סימפטומים נוספים כמו היפראקטיביות או אימפולסיביות? האם יש לך בעיות רפואיות ידועות? ועוד. לכן, אני ממליצה לך לקרוא קצת על הפרעת קשב מאתרים אמינים כמו אתרי קופות החולים למשל או העמותות להפרעת קשב, ואם נראה לך שייתכן ואת מתמודדת עם הפרעת קשב, לפנות לאבחון מסודר - אצל נוירולוג או פסיכיאטר ש*מתמחה בהפרעת קשב*, ואם יש צורך בבדיקת התפקוד האקדמי, אז גם לאבחון דידקטי מסודר ומוכר. בהצלחה.
הי מיכל, גם במצב הרגיל, בטרם ההיפומאניה, היה לך 'עניין' עם נושא התלות. ההיפומאניה יכולה לתת תחושה מוטעה שלא צריך אף אחד. בעיני חשוב שאת בקשר עם המטפלת. אני מצטרף לדאגה שהביעה סוריקטה. לא צריך למהר כאן. צריך להתאזן, בקצב הנכון. אודי
ירון שלום, השאלה היא מה המטרה שלך אם אתה רוצה להסתדר עם המשפחה אז תנסה לראות גם גם את הדברים הטובים שלהם. תנסה לעשות פסק זמן ולצאת מהסיטואציה כאשר אתה כועס אחרי 20 דקות יש כבר פחות אדרנלין בגוף וניתן יותר לשלוט בכעס. בהצלחה עירית
שלום לך, לא הצלחתי להבין את ההודעה... תוכל להסביר בצורה ברורה יותר? בברכה,
כיוון המחשבה היה נכון וגם הטיפול שקבלה עובדה שהבריאה .........
שלום עמית להערכתי, יתכן ואת נושכת עצמך באופן אימפולסיבי, כאמצעי לא מתוכנן, אלא כ"ברירת מחדל" לא מודעת, של המוח, כדי להסיח את דעתך ו/או לפוגג, ולו במעט, את עוצמת הזעם והכעס. כדי להבין "למה זה קורה לך"- התקפי הזעם וכו', ראוי וכדאי לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי אצל פסיכולוג קליני מתאים. ובאשר לשאלתך "האם אפשר להיגמל מזה", תשובתי המגובה בניסיון מקצועי היא - כן !!! בודאי !! במסגרת הייעוץ/טיפול סביר שתלמדי טכניקות להפחתת המתח והזעם הנילווה, כמו גם לא להגיע למצבים ותחושות מעין אלו. בהצלחה, ד"ר מאיר נעמן > 054-7549898
ליאור היי נראה לי שאם אתה מתכנן בראש איך להגיב אתה לא אימפולסיבי אלא מלבה את האש בראש , במחשבות תנסה לחשוב על פיתרונות פחות כועסים כמו לברר מה השני חושב על זה לפני שאתה כועס . לעיתים אנחנו מגלים שיש פרשנויות שונות למה שחשבנו ואפשר לאמץ גם פרשנויות שונות. בהצלחה עירית
אבי שלום, יש דרכים ללמוד לשלוט בכעסים, כדאי לפנות לטיפול התנהגותי קוגנטיבי, אפשר להבין מה המקור לזה, יש סיבות שונות כמו לדוגמא אימפולסיביות עם או בלי קשר להפרעת קשב עם היפראקטיביות, חשוב גם לדעת את הטריגרים שגורמים לכעס. יש דרכים טובות ללמוד לווסת את ביטויי הכעס בהצלחה עירית
שלום, אאא. הנקודה שאתה מעלה באשר להנצחה, או תלות אפשרית שמתפתחת בחיזוקים חיצוניים, להקלת מתחים וחרדות, משמעותית ביותר וראויה לתשומת לב אישית ומקצועית. "טיפ" רלבנטי יכול להיות תרגול של טכניקות להאטת תגובתיות ("עמודו") ובלימת אימפולסיביות אלא שהסובל מחרדה משמעותית וכד' מתקשה לרוב להימנע מההזדקקות והתלות בחיזוקים החיצוניים ("איזור הנוחות") הללו. גם לא בעזרת "טיפים" כאלה ואחרים. לכן ראוי וכדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי מתאים. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה להיפנוזה > 054-754-9898