תוצאות חיפוש עבור ג'ט-לג

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת, ובתקווה אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה?

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

שלום בן 35. לפני כחודש וחצי התחלתי בעבודה שכרוכה בביצוע משמרות המתחילות בשעה 16 ונגמרות ב-8 בבוקר. בד"כ במהלך התורנות אמנם יש זמן לנוח אחרי 12 בלילה אך לרוב איני מצליח להירדם בגלל מתח או שנרדם לשעתיים ואז מעירים אותי וכו'. כך יוצא שלרוב כשאני מסיים לעבוד בבוקר אני חש מותש ונרדם עד סביבות 4. לאחר מספר משמרות שכאלו נוצרה בעיה עם תזמון השינה - אני מתקשה מאוד להרדם באופן נורמלי בבית (בימים שאיני עובד) בשעות הנורמליות (סביבות 23 בלילה כפי שתמיד הייתי נרדם) ואני בעצם נשאר ער עד שעה5-6 בבוקר ואז נרדם ומתעורר אחר הצהריים בסביבות 2-4 - כלומר ישן כ8 שעות. כמו ג'ט לאג.. אני כמובן רוצה לנסות לחזור לישון בשעות הנורמליות כשאני בבית. שאלותי: 1. האם להפרעה מסוג זה שתיארתי של שינה דחויה, מקובל לקחת מלטונין קצר טווח או שעדיף את הסירקאדין ארוך הטווח (קראתי שיש הגבלת גיל של 55 במספר מקומות?). 2. כמה זמן לפני השינה הרצויה יש לקחת את הכדור? 3. באיזה מינון בד"כ מקובל להתחיל? 4. האם יש "התמכרות" לכדור /פיתוח תלות ואאלץ לקחת באופן כרוני או שניתן להפסיק אחרי תקופה קצרה שבה השעון יסתנכרן? תודה רבה.

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

שלום, אבא שלי, בן 76, סובל מפרקינסון (כרגע בדרגה קלה יחסית) מזה כשנה וחצי ומטופל ברסג'ילין (אזילקט). לאחרונה הוא חלה בקוביד-19. היה לו חום (38.6) ליום-יומיים ושיעול, אבל הבעיה המרכזית היתה (ונשארה) תשישות. למרות שהמחלה האקוטית כבר עברה, הוא עדיין סובל מתשישות קשה. יותר מזה – ואולי בהקשר לזה – הדיכאון שהיה אצלו מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון (דיכאון שלצערי הוא לא מוכן להודות בו) החמיר מאוד. מעבר לכך, אני חושב שאיטיות התנועה, שליוותה אותו ביתר שאת מאז תחילת הפרקינסון, החמירה לאחר שחלה בקורונה. בנוסף, מדובר באדם שהיה עושה הליכות של 8-9 ק"מ עד לפני כמה שבועות, ועכשיו הליכה של 300 מטר מתישה אותו באופן קיצוני. אציין שההורים שלי חזרו מארה"ב בערך 24 שעות לפני שגילו שיש להם קורונה (אמא שלי עברה את זה כמעט בלי סימפטומים), אז אמנם היה להם ג'ט לג, אבל עברו כבר כשבועיים וחצי מאז ועדיין אבא שלי הולך לישון באמצע היום (למספר שעות), ושנת הלילה שלו (בין אם שבגלל זה או לא) די גרועה – הוא מתעורר בסביבות 3:00 (במקום 8:00 או 8:30 עד לפני כמה שבועות) ולא חוזר לישון. זה יוצא דופן, כי אבא שלי אף פעם לא היה ישן באמצע היום, וגם לא היה נוטה להתעורר ב-3:00 בבוקר ולא להירדם מחדש. בכל אופן, השאלות שלי הן: 1. מה הסיכוי שהתשישות המתמשכת הזאת – והדיכאון המוגבר שהיא מלווה בו – יחלפו מעצמם? אם כן, כמה זמן (גם אם בהערכה גסה) זה יכול לקחת, עד שהבעיה תחלוף (או לפחות תשתפר מאוד)? 2. האם נראה סביר שיש לכך קשר לפרקינסון? ואם כן, האם שינוי הטיפול התרופתי בפרקינסון (למשל, התחלת טיפול בלבודופה) יכול לעזור בנושא? במיוחד לאור זה שהתסמינים העכשוויים – לפחות עניין הדיכאון, חוסר המוטיבציה ואולי איטיות התנועה – נראים לי כהחמרה (מהירה) של התסמינים שכבר ליוו אותו בשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחיל אצלו הפרקינסון. 3. אם לא שינוי בטיפול התרופתי בפרקינסון – האם יש טיפול תרופתי אחר שאולי כדאי לנסות? מה לגבי תרופות כמו פרוביג'יל, או כל תרופה אחרת שתוכל לעורר ולהמריץ אותו קצת (או אולי אפילו לשפר את מצב הרוח שלו ואת עניין המוטיבציה)?

שלום, ילדה בת 13, מספר חדשים כאבי ראש לוחצים ברקה ימנית, לאחרונה עם בחילות, משתנה לאורך היום כולו, בשבועים האחרונים מעט חיוורת, לא מצליחה להירדם בשעה הרגילה שלה - 21.30, נרדמת רק סביב 24.00, וגם כשמשלימה שעות שינה עייפה לאורך היום - כאילו ג'ט לג ללא סיבה. שינויים הורמונליים של התבגרות? סיבה לדאגה? למהר לאנשהו? תודה

שלום בן 35. לפני כחודש וחצי התחלתי בעבודה שכרוכה בביצוע משמרות המתחילות בשעה 16 ונגמרות ב-8 בבוקר. בד"כ במהלך התורנות אמנם יש זמן לנוח אחרי 12 בלילה אך לרוב איני מצליח להירדם בגלל מתח או שנרדם לשעתיים ואז מעירים אותי וכו'. כך יוצא שלרוב כשאני מסיים לעבוד בבוקר אני חש מותש ונרדם עד סביבות 4. לאחר מספר משמרות שכאלו נוצרה בעיה עם תזמון השינה - אני מתקשה מאוד להרדם באופן נורמלי בבית (בימים שאיני עובד) בשעות הנורמליות (סביבות 23 בלילה כפי שתמיד הייתי נרדם) ואני בעצם נשאר ער עד שעה5-6 בבוקר ואז נרדם ומתעורר אחר הצהריים בסביבות 2-4 - כלומר ישן כ8 שעות. כמו ג'ט לאג.. אני כמובן רוצה לנסות לחזור לישון בשעות הנורמליות כשאני בבית. שאלותי: 1. האם להפרעה מסוג זה שתיארתי של שינה דחויה, מקובל לקחת מלטונין קצר טווח או שעדיף את הסירקאדין ארוך הטווח (קראתי שיש הגבלת גיל של 55 במספר מקומות?). 2. כמה זמן לפני השינה הרצויה יש לקחת את הכדור? 3. באיזה מינון בד"כ מקובל להתחיל? 4. האם יש "התמכרות" לכדור /פיתוח תלות ואאלץ לקחת באופן כרוני או שניתן להפסיק אחרי תקופה קצרה שבה השעון יסתנכרן? תודה רבה.

אהלן, מחסור יחסי בחמצן יש לו יתרונות רבות, בינהן שיקום מחלות ניווניות של פרקים, שחיקת סחוס, וראיתי גם מחקרים ראשוניים שיש השפעה מיטיבה על השעון הביולגי וזה פתח למחקרים על מחזור שינה- עירות לא תקינים או ג'ט - לג אחרי טיסה ארוכה .. רציתי לברר איזה מהפעילויות נחשבת לכזו שגורמת לחסר יחסי בחמצן מבין כל השאר? פעילות אירובית כמו ריצה או אופניים מעל הסף האנ-אירובי , אימון כוח לסבולת שריר בטווח חזרות של 15 ומעלה , או אימון כוח קלאסי של 10 חזרות בממוצע ? מחסור יחסי בחמצן מושפע יותר גם מרמה גבוהה של חומצת חלב ושינוי חומציות השריר מה שמאפיין יותר אימון כוח, ובמיוחד כאשר טווח החזרות גדול מהרגיל?

הבן שלי בן חצי שנה. לפני כשבוע וחצי חזרנו משהות של שבועיים אצל הוריי. מאז שחזרנו הבייתה הוא לא ישן לילה אחד רצוף. מתעורר כל שעה ולפעמים בבכי שקשה להרגיע. אני לא מצליחה להחזיר אותו לתלם בין אם זה קשור לנסיעה או לא. אובדת עצות...

קראתי פעם שניתן להקל או לדלג על ג'ט לג לאחר טיסה ליעד עם שעון זמן שונה ע''י לקיחת סיקרדין (מלטומין בגלולה). אני מתכנן טיסה ליפן שם הפרש השעות הוא +7. אודה לך אם תסביר אם זה אפשרי ובאיזה שעה כדאי לקחת את התרופה כשמגיע ליעד וגם כשמגיע חזרה ארצה. תודה מראש.

הכל התחיל לפני יומים היה קול של נפץ ליד הבית שלי התעוררתי מזה ונילחצתי מזה (קיבלתי סוג של הלם כי היה לי קשה לזוז) מה שהוסיף ללחץ הזה שהגיע משטרה.. בסוף הצלחתי לישון.. לילה למחרת לא הצלחתי לישון בכלל- קרה עוד מקרה ברחוב של שקשור למשטרה- לא הצלחתי להירדם בכלל עד הבוקר לילה למחרת גם לא הצלחתי להירדם יש לי הרגשה שחם לי כל הזמן וכל פעם שאני עוצם את העיניים עולה לי הדופק.. והנה עכשיו לילה 3 כבר הגוף שלי עיייף מאוד אפילו העיניים נסגרות לבד אבל המוח ממשיך לפעול ולאנותן לי להירדם.. לא יודע מה לעשות כבר אשמח אם תוכל לעזר לי! תודה

שלום, אני מטופלת ב-50 מ"ג לוסטרל ליום ורציתי לדעת האם בעייתי במהלך הטיפול- 1. לעבור הרדמה מקומית בעת עקירת שן (אני לא מתכוונת לדווח לרופא על הלוסטרל). 2. לקחת מלטונין באופן זמני (כמה ימים עד שבוע) כדי לעזור עם ג'ט לג קשה. 3. ואם ניתן לקחת מלטונין, אז עד איזה מינון ליום? תודה!!!

שלום , מאז שחזרתי מתאילנד אני סובלת מבחילות תמידיות ...לרגע חשבתי שאולי הינני בהריון אך לא היו תסמינים כל החודש שהייתי שם ואף קיבלתי בזמן את המחזור החודשי . בעבר היו לי בעיות קלות עם הקיבה השאלה מה הבעיה יכולה להיות עכשיו

שלום , אני בחור בשנות ה30. לומד כרגע לימודים מסוימים וזקוק מאוד לשעות שינה מסודרות אולם אינני מסוגל , פשוט אינני מסוגל לעמוד בלילה מסודר עם שינה מסודרת. איכשהו אני חי במחזורים של 24-36 שעות ערות ואח"כ עייפות ושינה ארוכה מאד. מבחינה רפואית, לא מומלץ לי להשתמש בכדורי שינה מסיבות אישיות... אני נלחץ מהתופעה הזו. כל פעם שמתקרב הלילה אני מנסה לשכנע את עצמי שעכשיו אירדם אך "המיטה לא קוראת לי" וכמו שאמרתי אני נגרר למחזורי שינה כפי שתיארתי. מה לעזאזל עושים?

עשיתי לפני חודש בדיקות כלליות והכל יצא בסדר מלבד הברזל שיצא נמוך מדי אבל ההמוגלובין היה בסדר והויטמין D שלי יצא מאוד נמוך.מאז התחלתי לקחת כדורי ברזל.הגעתי לארץ לפני שבועיים ומאז אני נוהגת לשבת בשמש הרבה עם כובע אבל במהלך היום מטריד אותי לחץ בראש שאני לא יודעת אם הוא מגיע בגלל החוסר בברזל או בגלל בעיה במיקוד העיניים.עשיתי משקפיים חדשות לפני כשנתיים ואני מרגישה לפעמים חוסר מיקום או סחרחורת קלה שגם היא אני לא יודעת אם זה נובע מהברזל הנמוך או מבעיה ממשית בעיניים.לפני שנה היה לי גם ברזל מאוד נמוך ונטלתי כדורים 4 חודשים והיו לי סימפטומים דומים ולא הייתה לי בעיה בעיניים בכלל.אחרי שהברזל התאזן הסחרחורות והכל נעלם.בנוסף, מאז שאני בארץ אני מתעוררת כל לילה ב-2 בלילה ועד 5 בבוקר אני ערה ואז נרדמת לכמה שע' ומתעוררת ב- 8 בבוקר.אני סוחבת כבר עייפות נוראית, לא מצליחה בשום אופן לישון, אני יודעת שיש לי ג'ט לג בדר"כ שבוע אבל לא כל כך הרבה זמן.מה עושים ואיך נפטרים מכל הבלאגן הזה? האם כדאי לעשות בארץ שוב בדיקות כלליות?

שלום, טסה לארה"ב. הטיסה הינה טיסת לילה ומועד לקיחת הגלולות הינו מידי ערב. האם לקחת את הגלולות בהפרש 24 שעות ולהקפיד על המועד החדש בזמן שהותי שם? או שעלי לנהוג באופן אחר? תודה רבה וגמר חתימה טובה

ד"ר אייל רוזנצוויג שלום, מכיוון שעבודתי כרוכה בנסיעות רבות לחוץ לארץ, במיוחד לארצות הברית, קשה לי להסדיר את שעות השינה שלי ולהתגבר על תקופות ג'ט-לג חוזרות ונשנות. לאחר שניסיתי מספר תרופות מרשם, מצאתי שנטילת כדור אחד של אנטיהיסטמין אנטיהיסטמין(נייטול או נייט אייד 25mg) לפני השינה הינו טיפול יעיל יותר בשבילי. האם יש סכנה בנטילת כדורים אלה לתקופה ארוכה משבועיים? לטענת רופאת המשפחה שלי התשובה היא לא, אך אני מוטרד מהאזהרות שמופיעות בעלון הצרכן של הקפליות. תודה מראש על תשובתך בברכה דן

האם ג'ט לג בהריון הנובע מפערי זמן בין מקומות שונים בעולם עלול לפגוע בעובר?

לפני כארבעה חודשים משפחתי עברה עימי לארה"ב, דבר שגרם לי ניתוק חברתי ופיזי מהסביבה הקרובה כמו חברים. לפני חודשיים, לאחר תקופה של דיכאון ולחצים האם לחזור לארץ או לא, התחלתי להרגיש עייפות וחולשה קשים לאורך כל היום, חוסר יכולת לקום בבוקר ולתפקד וחוסר תיאבון לפרקים. ביצעתי בארה"ב בדיקות דם מקיפות שלטענת הרופא הינן תקינות, אך המצב אינו משתפר. האם ייתכן כי מדובר בתסמונת העייפות הכרונית? אשמח לדעת כיצד ניתן לטפל.

נסענו בשנה האחרונה פעמיים לארה"ב ובחזרה לארץ בתי בת ה8 סבלה כמעט שבוע מג'ט לג. היום בבוקר חזרנו עוד פעם, האם אפשר לתת לה מלטונין היום ומחר בכדי שתחזור לעצמה יותר מהר? תודה 

הי, ביום א'(לפני 4 לילות) חזרנו הביתה משהייה בת 10 ימים בארהב עם בתינו בת ה-10 חודשים. בארהב החלפנו גם כן איזורי זמן מהחוף המזרחי למערבי ובחזרה למזרחי. בתי התקשתה לישון בלול ולכן הרבה פעמים היא עברה למטתינו אחרי שהתעוררה מס פעמים וישנה איתי (יש לציין שהיא עדין יונקת). לפני הנסיעה היא נהגה להתעורר בין פעם לפעמיים בלילה, ולחזור לישון תוך כדי הנקה, אבל לא משהו רציני, וכל התהליך היה יחסית זריז. מאז חזרתינו היא לא ישנה יותר משעה שעתיים, ולעיתים רחוקות מאוד 3 שעות רצוף. מאוד קשה להחזיר אותה לישון, לרוב היא בוכה ואני מרימה אותה אחרי מספר דק שרה שירים, ומחזירה אותה למיטה כדי "שתיזכר" איך ישנים שם, תהליך כזה יכול להמשך גם שעתיים. אני מיואשת, מה עושים???? האם יתכן שהיא סובלת מג'ט לג? תוך כמה זמן בדכ מצב כזה עובר אצל תינוקות . המתוקה לא לוקחת מוצץ ולא הצלחתי להרגיל אותה לשום חפץ אהוב (לצערי) מצטערת על האורך של השאלה ומודה על תשובתך

אני מטופלת בכדור וחצי ציפרלקס, לגבי יעפת (ג'ט לג) האם יש ניגוד בין 2 הכדורים, כמה לקחת? באיזה מינון? וכמה ימים?

אני בת 33 וסובלת משעון ביולוגי הפוך (סוג של ג'ט לג תמידי) אך חיה אורח חיים רגיל מה שגורם לי לעייפות קשה רוב היום, עצבנות, חוסר ריכוז ואף דיכאון. בבוקר לחץ הדם שלי נמוך מאוד (90/40) גם אחרי טיפול ממריץ (למשל מסאג'). שאלתי היא האם האנרג'י מאקה יכול לסייע לי או שיש משהו טבעי אחר שאתה יכול להמליץ לי עליו? תודה שרון

שלשום חזרנו אני וביתי בת השלוש מארה"ב. במהלך 2 הלילות האחרונים אנחנו הפוכות, ערות רוב הלילה וישנות ביום. כמו כן כל נושא התזונה, בהתאם. ביתי מתעוררת ב01:00 בלילה עם תיאבון גדול ואוכלת ארוחה מלאה. רק לפנות בוקר היא נרשמת שוב. האם ישנה תרופה טבעית בטוחה לילדים, שתאפשר לה להתגבר מהר יותר על הג'ט לג? תודה מראש