מה רואים תינוקות? אילו בדיקות כדאי לעשות לילד? איך נשמור על...
איך מקטלגים פגיעות בראייה? איך מחליטים על הטיפול המתאים...
ניתוח קטרקט ("ירוד") הוא ניתוח פופולרי, בטוח וקל עם 99%...
הילדים מבלים מול המחשב זמן ממושך במהלך החופש. כל השיטות...
בשורה לחולי קטרקט: העדשות המולטי-פוקאליות החדשות דומות...
שלום במידה וכל בדיקות ה MRI נמצאו תקינות, אין לך טרשת נפוצה וגם לא טרום טרשת בברכה
שלום משה 1. סוכרת נעורים אינה עוברת בתורשה. הסיכון לילדים לחלות במחלה הוא אחוזים בודדים בלבד (הכוונה לחלות במחלה בכל גיל ולא להוולד עימה). זו בניגוד לסוכרת מסוג 2 (מבוגרים), שם אחוזיי ההורשה לילדים גבוהים מאד. 2. ידוע היום שאיזון סוכר הדוק מונע ודוחה את סיבוכי המחלה השונים. לא ידוע עד כמה ניתן לדחות. ההשערה (שמבוססת על מחקרים גדולים שתומכים בכך) היא שסוכרתי עם סוכרת מסוג 1 שמאוזן לאורך זמן רב, יוכל למנוע את הופעת רוב הסיבוכים ולחיות אורח חיים מלא ותקין. 3. חברות רבות עומלות ימים כלילות בכדי לפתח סנסור הקשור למשאבה (לבלב מלאכותי). קיימים כבר סנסורים שיודעים לכבות את המשאבה בזמן נפילות סוכר. הסנסור כבר מוכר בסל הבריאות לחולי סוכרת במקרים מסויימים (כניסה להריון, ארועי היפוגליקמיה חוזרים וקשים וכד'). 4. המדד המומלץ הוא A1C נמוך ככל שניתן להגיע אליו אך ללא ארועי היפוגליקמיה משמועתיים. עבור כל חולה היעד שונה. חולה מסויים מסוגל לרדת רק ל8 ואחר מצליח להגיע ל6 ללא ארועי היפוגליקמיה. לשם כך יש להיות במעקב הדוק של רופא סוכרת. לגבי קפיצות בסוכר- פעמים רבות הן מאפיינות סוכרת מסוג 1. עדיף להמנע מהן במידת האפשר תוך מדידות חוזרות רבות והתאמת מינון האינסולין באופן הדוק. שוב, מעקב הדוק של צוות המטפל בסוכרת (רופא,אחות, דיאטנית ועד) חיוני לשם כך.
יוכבד שלום, אני מציעה להתיעץ עם עובדת סוציאלית. זו נמצאת בבתי החולים במרפאות העייניים. ניתן גם לפנות לעמותת לראות או למרכזים לראיה ירודה.
מה רואים תינוקות? אילו בדיקות כדאי לעשות לילד? איך נשמור על העיניים שלנו בריאות במשך החיים? איך מתמודדים עם ירידה באיכות הראייה ומחלות גיל הזהב?
איך מקטלגים פגיעות בראייה? איך מחליטים על הטיפול המתאים וכמובן: איך מטפלים?
ניתוח קטרקט ("ירוד") הוא ניתוח פופולרי, בטוח וקל עם 99% הצלחה. מי נזקק לניתוח? כיצד הוא מתבצע? ומהם החידושים בתחום?
הילדים מבלים מול המחשב זמן ממושך במהלך החופש. כל השיטות למזער את אי הנוחות לעיניים ואת הנזק לחדות הראייה
בשורה לחולי קטרקט: העדשות המולטי-פוקאליות החדשות דומות לעדשות המשקפיים. באמצעות ניתוח ניתן להסיר משקפי ראיה לרחוק ולקריאה
ניוון מרכז הראייה הינו מחלה נפוצה, ללא סימפטומים בשלבים מוקדמים. מעל גיל 50, מעשנים ואינכם מקפידים על תזונה? אתם בסיכון מוגבר. כדאי לפקוח עין - ולהיבדק
עוד אחד מנזקי העישון: מחקר מוכיח כי מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לאבד את ראייתם בגיל מבוגר
אתר זאפ דוקטורס מזמין אתכם לערוך בדיקת ראייה עצמית, ללא תשלום, בלחיצת כפתור אחת. בואו להיבדק עכשיו
השימוש בלייזר מעלה את רמת הבטיחות והדיוק של הניתוח ומפחית את הסיכוי לצילינדר ולסיבוכים שונים
חדשות טובות לסובלים מבעיות ראייה. גלאוקומה? תכירו את הנקז המוזהב. בעיות ברשתית? כדאי לשקול השתלת תאי גזע. כתבה שנייה בסדרה לרגל יום הראייה העולמי
עומדים בפני ניתוח קטרקט? יש לכם המון שאלות? אתם לא לבד: מדובר בניתוח הנפוץ ביותר בישראל - וכדאי להצטייד במידע מקיף ואמין לקראת הניתוח. כל התשובות בפנים
עד לפני מספר שנים רק ילדים קיבלו טיפול כנגד עין עצלה. כיום, בעקבות שיטה ישראלית המתבססת על גירויים חזותיים ותרגילי בית, גם מבוגרים יותר יכולים לקבל טיפול
עדשת העין עכורה? ד"ר שמואל לוינגר מסביר איך הופכים אותה לזכה. על מחלת הקטרקט (ירוד) והטיפול בה
מרגישים שהראייה "לא כמו פעם"? המספר של המשקפיים גדל ללא הפסקה? ייתכן שמדובר בקטרקט. אל דאגה: בניתוח קטרקט, העדשה הפגומה מוחלפת בעדשה מלאכותית. בחלק מהמקרים גם תוכלו להיפרד מהמשקפיים
עד לפני שנים לא רבות עין עצלה שלא טופלה עד גיל 9 נחשבה לאבודה. שיטה ממוחשבת חדשה, שמגרה את תאי הראייה במוח, מאפשרת לתקן את המצב גם אצל מבוגרים
מחלת ניוון הרשתית היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חמור בעולם המערבי בקרב גילאי 50 ומעלה. על העיוורון
רפואת העתיד: תוך מספר שנים יושלם פיתוח טכנולוגי מהפכני של השתלת שבב - מתחת לרשתית - שישחזר את יכולת הראייה. ד"ר נדב בלפר על התקווה החדשה לעיוורים
משקפיים אלקטרוניים שפותחו בישראל מאפשרים טיפול בעין עצלה - ומונעים את הצורך בשימוש ברטייה. מחקר מעלה כי כבר כעבור תשעה חודשים מושג שיפור משמעותי
עם הגיל "מתבגרת" גם הראייה, ופתאום קשה לקרוא ולעבוד מול מחשב. משקפיים מתאימים או פתרון ניתוחי יבהירו מחדש את התמונה
מחלות עיניים שונות יכולות לגרום להרס הרשתית. על סוגי המחלות והנזקים לעצב הראיה - בכתבה שלפניכם
עיוורון צבעים הוא תורשתי, אך עשוי להופיע בעקבות פגיעה בעצב הראייה, ברשתית או במוח. כאשר עיוורון הצבעים מופיע בעקבות פגיעה דלקתית בעצב הראייה, ניתן לטפל בו
טיפול חדשני המבוסס על תאי גזע מעניק תקווה לסובלים ממחלות רשתית וניוון מקולרי, המובילות לעיוורון. כתבה לרגל חודש המודעות לבריאות העין
היכן נמצא האישון? מהי קרנית? מה ההסבר לעיוורון צבעים? וכיצד מטפלים בעין עצלה - כל התשובות במילון העיניים
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הפוגעת בתפקוד מערכת העצבים. אומנם אין אפשרות לרפא את המחלה, אבל ניתן למנוע התקפים - ולשפר משמעותית את איכות החיים. מדריך
שלום במידה וכל בדיקות ה MRI נמצאו תקינות, אין לך טרשת נפוצה וגם לא טרום טרשת בברכה
שלום משה 1. סוכרת נעורים אינה עוברת בתורשה. הסיכון לילדים לחלות במחלה הוא אחוזים בודדים בלבד (הכוונה לחלות במחלה בכל גיל ולא להוולד עימה). זו בניגוד לסוכרת מסוג 2 (מבוגרים), שם אחוזיי ההורשה לילדים גבוהים מאד. 2. ידוע היום שאיזון סוכר הדוק מונע ודוחה את סיבוכי המחלה השונים. לא ידוע עד כמה ניתן לדחות. ההשערה (שמבוססת על מחקרים גדולים שתומכים בכך) היא שסוכרתי עם סוכרת מסוג 1 שמאוזן לאורך זמן רב, יוכל למנוע את הופעת רוב הסיבוכים ולחיות אורח חיים מלא ותקין. 3. חברות רבות עומלות ימים כלילות בכדי לפתח סנסור הקשור למשאבה (לבלב מלאכותי). קיימים כבר סנסורים שיודעים לכבות את המשאבה בזמן נפילות סוכר. הסנסור כבר מוכר בסל הבריאות לחולי סוכרת במקרים מסויימים (כניסה להריון, ארועי היפוגליקמיה חוזרים וקשים וכד'). 4. המדד המומלץ הוא A1C נמוך ככל שניתן להגיע אליו אך ללא ארועי היפוגליקמיה משמועתיים. עבור כל חולה היעד שונה. חולה מסויים מסוגל לרדת רק ל8 ואחר מצליח להגיע ל6 ללא ארועי היפוגליקמיה. לשם כך יש להיות במעקב הדוק של רופא סוכרת. לגבי קפיצות בסוכר- פעמים רבות הן מאפיינות סוכרת מסוג 1. עדיף להמנע מהן במידת האפשר תוך מדידות חוזרות רבות והתאמת מינון האינסולין באופן הדוק. שוב, מעקב הדוק של צוות המטפל בסוכרת (רופא,אחות, דיאטנית ועד) חיוני לשם כך.
יוכבד שלום, אני מציעה להתיעץ עם עובדת סוציאלית. זו נמצאת בבתי החולים במרפאות העייניים. ניתן גם לפנות לעמותת לראות או למרכזים לראיה ירודה.
שלום אין מקום לדאגה. לוקח זמן עד שהדברים מסתדרים ומתייצבים. יש להמשיך את הטיפול ואת המעקב י ההמלצות . בברכה, ד"ר מלר אורי
שלום סביר להניח שתחושת הגרד נובעת מיובש אבל ללא בדיקה לא אוכל לקבוע בוודאות. לגבי ההתייחסות של המספרים והראיה - לפעמים זה קורה מהר ולפעמים לוקח יותר זמן להתייצבות בברכה, ד"ר אורי מלר
ERM זו מעין קליפה שנמצאת על פני הרשתית. בחלק קטן מהמקרים - היא עשויה למשוך את הרשתית - ולגרות עיוות בראיה או אף ירידה בחדות הראיה. במקרים אלו - ניתן לנתח, ולקלף אותה . במרבית המקרים - היא לא מתקדמת - ואז כמובן אין צורך בניתוח. ליתר ביטחון - מקובל לבצע בכל מקרה מעקב, בכולל בדיקת רופא וצילום OCT של הרשתית. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 052-8100644
הבצקת עוברת די מהר. הפגיעה בחדות הראיה - קשורה לא לבצקת, אלא לאיזה חלק ברשתית נפגע. במידה ונפגעה הרשתית המרכזית - תתכן פגיעה בחדות הראיה.
אין סיכון בכך.
רחל שלום, איני רואה את שדה הראיה. בכל מקרה, בהחלט יתכן כי חדות הראיה טובה והראיה המרכזית שמורה, ואילו שדה הראיה ההיקפי פגום. RP מערבת בשלבים מוקדמים בד"כ את הרשתית המרוחקת ולכן שדה הראיה מצומצם, כאשר שכבת קולטני האור במרכז הרשתית (פובאה) שמורה ולכן חדות הראיה טובה. עם התקדמות הניוו ברשתית, שדה הראיה מצטמצם. בשלבים מאוחרים תיתכן גם פגיעה במרכז הרשתית עם ירידה בחדות הראיה. בברכה, ד"ר נוימן
המספרים בינוניים עם שינוי אופייני ורגיל.
בגלאוקומה הנזק מתחיל בדרך־כלל מהשדה ההיקפי, ולא מהמרכז. כלומר בהתחלה לא מרגישים “ראיית צינור” או ירידה במרכז הראייה, אלא חסרים קטנים בצדדים שאינם מורגשים עד שהמחלה מתקדמת. ראיית צינור אופיינית למחלה מתקדמת, כשמרבית השדה כבר אבד ונשאר רק מרכז צר. לכן “להרגיש יותר את האף” או שהמרכז “נסוג לאחור” זה לא תיאור מדויק של ההתחלה של גלאוקומה. בשלבים מוקדמים חדות הראייה במרכז (למשל 6/6) בדרך־כלל נשמרת. רק בשלבים מתקדמים מאוד יכולה להיות ירידה בחדות הראייה המרכזית. לכן, אדם יכול להיות עם גלאוקומה מתקדמת ועדיין לראות 6/6 בבדיקה רגילה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
במקרים נדירים, סינוסיטיס חמור — במיוחד באזור הסינוסים שמאחורי העין (סינוס האתמואיד או הספנואיד) — עלול לגרום ללחץ על הארובה או לעיתים נדירות אף לזיהום שמתפשט אל תוך הארובה (orbital cellulitis), מה שיכול לפגוע בראייה. עם זאת, זה אינו שכיח, וצריך להיות מלווה לרוב בסימנים נוספים כמו: נפיחות סביב העין, אודם, הגבלה בתנועת עיניים, ירידה משמעותית ופתאומית בראייה, חום גבוה. במצב שאת מתארת — כאבים בלחיים, רקות, תחושת לחץ עם טשטוש — ייתכן שמדובר בשילוב של גודש ממושך, כאב ממקור עצבי, ואפילו יובש בעיניים שמוחמר על רקע המחלה, מה שעלול לגרום לתחושת חוסר מיקוד וראייה מטושטשת. אם אין שיפור תוך מספר ימים מהתחלת האנטיביוטיקה, או אם יש החמרה בראייה, כאב חזק בעין עצמה, או נפיחות סביב העין – חשוב מאוד לפנות מיד לרופא עיניים לבדיקה דחופה, כדי לשלול מעורבות של ארובת העין או סיבוכים אחרים. בינתיים ניתן להקל באמצעות מנוחה, שתייה מרובה, נוגדי כאב, ושקילת שימוש בטיפות לחות לעיניים. אך יש להיות במעקב צמוד. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
לילה טוב סיגלית חסר משמעות לא טעון טיפול מסוג כלשהוא כלל לא מסביר מיגרנות
היי, את מתארת ממצא של היצרות קלה של העורקיות וכלי דם מסולסלים ברשתית שנצפה בבדיקת עיניים. זה ממצא שמתואר לעיתים גם אצל צעירים בריאים, ולא תמיד מעיד על מחלה פעילה או מסוכנת. מה זה אומר בפועל? בבדיקת קרקעית העין, לעיתים ניתן לראות: עורקיות מעט צרות מהרגיל כלי דם מסולסלים או מתעקלים אלו יכולים להיות שינויים אנטומיים תקינים או שינויים קלים ללא משמעות קלינית, במיוחד אם: אין אודם, דימום או בצקת ברשתית אין סימנים ליתר לחץ דם או סוכרת אין פגיעה בחדות הראייה או בשדה הראייה למה הרופא חושד בלחץ דם? השינויים האופייניים ליתר לחץ דם כוללים: היצרות עורקית שינויי יחס עורק-וריד (AV ratio) לעיתים גם AV nicking אבל בגיל 25, אם לחץ הדם שלך תמיד תקין, וללא גורמי סיכון נוספים – הסבירות שמדובר ביתר לחץ דם סמוי נמוכה, אך ניתן לוודא זאת. מה כדאי לעשות כעת? בדיקת לחץ דם מסודרת – פעם אחת לא מספיקה. בקשי לבצע: בדיקת לחץ דם במרפאה כמה פעמים או בדיקת הולטר לחץ דם 24 שעות כדי לשלול תנודות בלתי מורגשות בדיקות דם כלליות: שומנים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי בלוטת התריס מיפוי קרנית – הבדיקה נשלחה על רקע משפחתי לקרטוקונוס. זו בדיקה שגרתית לחלוטין, ואם הכל תקין – זה מרגיע. מעקב עיניים תקופתי – אם את אסימפטומטית ואין שינויים ברשתית או בראייה – פשוט מעקב אחת לשנה. האם זה מדאיג? לא בהכרח. ברוב המקרים מדובר בממצא תיאורי בלבד, שמופיע בפרשנות של הבדיקה – ולא מצריך טיפול אם כל שאר הבדיקות תקינות. אבל את עושה נכון בכך שאת בודקת את עצמך ומוודאת. שורה תחתונה: אין צורך להיכנס ללחץ, אבל כן חשוב להשלים: מדידות לחץ דם מסודרות בדיקות דם בסיסיות מיפוי קרנית לצורך סקר (ולא בגלל קשר לממצאי הרשתית) מעקב תקופתי פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום אין מקום לדאגה. לוקח זמן עד שהדברים מסתדרים ומתייצבים. יש להמשיך את הטיפול ואת המעקב י ההמלצות . בברכה, ד"ר מלר אורי
כאשר יש בעיה, נדיר ,אבל הורמון גדילה מגדיל אברים שונים ואל גם משנה את גלגל העין
לדעתי ההבדל נובע מהמרחק שלך מלוח הבדיקה ומהגודל או הסוג שלו.
שלום סביר להניח שתחושת הגרד נובעת מיובש אבל ללא בדיקה לא אוכל לקבוע בוודאות. לגבי ההתייחסות של המספרים והראיה - לפעמים זה קורה מהר ולפעמים לוקח יותר זמן להתייצבות בברכה, ד"ר אורי מלר
יש צורך בבדיקת עיניים, יתכן וקיים קשר ויש בעיה בתיקון ראיה למרחק מחשב או בעיה אחרת בעיניים.
מומלץ לגשת להתייעץ עם אונקולוג וכן עם רופא עיניים
זה יכול להיות שינוי קל ברפרקציה, המספר, שמתייצב רק אחרי מבפר שבועות. אופציה נוספת- בצקת מקולרית. כדאי להצע בדיקת OCT.
שלום רב כנראה מדובר ביובש וההמלצה לזלף טיפות דמעות מלאכותיות לא יגרם נזק במידה ולא תשתמש בטיפות אך זה מומלץ בברכה, ד"ר מלר
שלום רב כנראה מדובר ביובש וההמלצה לזלף טיפות דמעות מלאכותיות לא יגרם נזק במידה ולא תשתמש בטיפות אך זה מומלץ בברכה, ד"ר מלר
שלום , או שישנה בעיית ראיה , ו/או בעיה של יובש בעיניים. מומלץ להבדק אצל אופטומטריסט ולהשתמש בטיפות להרטבת עיניים. בברכה, אייל ברקו אופטומטריסט מוסמך - B.SC 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 📍50% הנחה למשקפי ראייה ושמש לחברי הפורום 📍ד"ר אופטיקה 📍כצנלסון 40 גבעתיים 03-5733111 📍התאמת כל סוגי עדשות-המגע, משקפי-ראייה במספרים גבוהים ומולטיפוקלים מתקדמים❗