אישה אחת מכל חמש וגבר אחד מכל עשרה סובלים ממיגרנה. מה ניתן...
עם הגיל הראייה לעתים לא חדה כבעבר, הצבעים נראים שונה ויש...
1 מכל חמש נשים סובלות ממיגרנה - כאב ראש המלווה בתסמינים...
1 מ-8 אנשים צפוי לסבול מהתקפי מיגרנה, שכוללים כאבי ראש, אך...
הסיבות לכאבי ראש בקרב ילדים מרובות. כדי לטפל בכאבים, מומלץ...
תרופות מעוררות (סטימולנטיות) הן לרב הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז .התרופות הסטימולנטיות כוללות מתילפנידאט (כגון ריטלין, קונצרטה) ואמפטמינים (כגון ויואנס, אדרל). רב תופעות הלוואי של סטימולנטים הן בדרגת חומרה קלה עד בינונית, אשר לעיתים קרובות חולפות עם הסתגלות לטיפול, שינוי מינון או משטר טיפול. פרופיל תופעות הלוואי של מתילפנידאט ואמפטמינים הוא דומה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סטימולנטים הן ירידה בתאבון ונדודי שינה בתחילת הטיפול, כאבי ראש וכאבי בטן, עצבנות ואפאטיות. בנוסף תתכן עליית לחץ דם וקצב לב (האפקט לעיתים דועך עם הזמן), בחולים מסוימים ישנו ריבאונד בסימפטומים של ADHD לאחר הפסקת ההשפעה של התרופה, המתבטאים ברגישות יתר, עצבנות וכו'. כ-10-30% מהמטופלים ב- ADHD נאלצים להפסיק טיפול בפסיכוסטימולנטים עקב יעילות חלקית/ חוסר יעילות או בשל אי סבילות ותופעות לוואי. התרופות הלא סטימולנטיות שניתנות לעיתים שייכות לקבוצות פרמקולוגיות שונות ורשומות להתוויות אחרות. אם לא חל שיפור בתסמינים לאחר תקופה של שבועיים של טיפול בתרופה החדשה, מומלץ לפנות לרופא ולהיוועץ עמו בנוגע להתאמת טיפול.
פלקווניל ואלוקום אמורים לעשות את הפעולות שתיארת. האם בפועל הם יעשו ועד כמה אפשר לדעת רק תוך כדי הטיפול
שלום. אחת הסיבות לסינוור בשמש המתבטא בעצימת עין אחת לרוב (כמו קריצה) זו פזילה סמויה. יש עוד סיבות ולעיתים יש ילדים שרגישים לאור חזק. כדאי לחזור לרופא עיניים ולציין את התלונה הזו ספציפית וכן לשקול רכישת משקפי שמש.
אישה אחת מכל חמש וגבר אחד מכל עשרה סובלים ממיגרנה. מה ניתן...
עם הגיל הראייה לעתים לא חדה כבעבר, הצבעים נראים שונה ויש...
1 מכל חמש נשים סובלות ממיגרנה - כאב ראש המלווה בתסמינים...
1 מ-8 אנשים צפוי לסבול מהתקפי מיגרנה, שכוללים כאבי ראש, אך...
הסיבות לכאבי ראש בקרב ילדים מרובות. כדי לטפל בכאבים, מומלץ...
בעקבות מקרה של כלבת שהתגלה ברמת הגולן, משרד הבריאות מזהיר...
זיהוי ילדים המצויים בסיכון ל-Conjunctivitis חיידקית עלול...
מיגרנה הוא כאב הראש המוכר בקבוצה, אליה משתייכים גם כאב ראש...
מיגרנה היא מחלה מוחית, המאופיינת בהתקפי כאב חוזרים בחצי...
מועמדים לניתוח קטרקט - והחששות מקננים בלבכם? יש לכם ספקות...
על התופעה הגורמים והטיפול בכתבה שלהלן
הן פותרות מצבים קשים של פסיכוזה ומאניה-דיפרסיה, אבל האם...
ניגשת לטיפול פסיכיאטרי תרופתי? איך מתייחס הטיפול המשלים אל...
לא רק מבוגרים סובלים ממיגרנות ומכאבי ראש חזקים. אבל לפעמים...
מהם הגורמים לאחד מכאבי הראש הנפוצים ביותר? האם גם ילדים...
סובלים מכאב ראש במצח או בעין? המדריך המלא לכאבי ראש, לפי...
סובלים מדלקות עיניים מציקות? חשוב שתכירו את דלקת הענביה...
ניתן לחיות עד 120 עם מפרצת מוחית, מבלי שהמפרצת תדמם. עם...
אי שמירה על היגיינה, שימוש ואחזקה לא נכונים של עדשות מגע הן...
שינויי מזג האוויר הם טריגר נוסף להתפרצות התקפי מיגרנה,...
התשובות לשאלון 3 השאלות שפותח בעזרת/באמצעות חברת פייזר,...
לבקנות נגרמת כתוצאה מפגם גנטי - והסובלים ממנה צריכים להיזהר...
תרופות מעוררות (סטימולנטיות) הן לרב הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז .התרופות הסטימולנטיות כוללות מתילפנידאט (כגון ריטלין, קונצרטה) ואמפטמינים (כגון ויואנס, אדרל). רב תופעות הלוואי של סטימולנטים הן בדרגת חומרה קלה עד בינונית, אשר לעיתים קרובות חולפות עם הסתגלות לטיפול, שינוי מינון או משטר טיפול. פרופיל תופעות הלוואי של מתילפנידאט ואמפטמינים הוא דומה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סטימולנטים הן ירידה בתאבון ונדודי שינה בתחילת הטיפול, כאבי ראש וכאבי בטן, עצבנות ואפאטיות. בנוסף תתכן עליית לחץ דם וקצב לב (האפקט לעיתים דועך עם הזמן), בחולים מסוימים ישנו ריבאונד בסימפטומים של ADHD לאחר הפסקת ההשפעה של התרופה, המתבטאים ברגישות יתר, עצבנות וכו'. כ-10-30% מהמטופלים ב- ADHD נאלצים להפסיק טיפול בפסיכוסטימולנטים עקב יעילות חלקית/ חוסר יעילות או בשל אי סבילות ותופעות לוואי. התרופות הלא סטימולנטיות שניתנות לעיתים שייכות לקבוצות פרמקולוגיות שונות ורשומות להתוויות אחרות. אם לא חל שיפור בתסמינים לאחר תקופה של שבועיים של טיפול בתרופה החדשה, מומלץ לפנות לרופא ולהיוועץ עמו בנוגע להתאמת טיפול.
פלקווניל ואלוקום אמורים לעשות את הפעולות שתיארת. האם בפועל הם יעשו ועד כמה אפשר לדעת רק תוך כדי הטיפול
שלום. אחת הסיבות לסינוור בשמש המתבטא בעצימת עין אחת לרוב (כמו קריצה) זו פזילה סמויה. יש עוד סיבות ולעיתים יש ילדים שרגישים לאור חזק. כדאי לחזור לרופא עיניים ולציין את התלונה הזו ספציפית וכן לשקול רכישת משקפי שמש.
שלום רב, ראשית, לאחר שנכנס ספריי הגנה לעין יש לשטוף מיד את העין תחת במים זורמים במשך מספר דקות. במידה ומרכיבים עדשות מגע יש להסיר אותן לפני השטיפה ולא להרכיב במשך 24 שעות לפחות לאחר חדירת ספריי ההגנה לעיניים. כדי להקל על חוסר הנוחות ניתן להזליף דמעות מלאכותיות ללא חומר משמר ללא הגבלה (כל מספר דקות אפשר להזליף דמעות מלאכותיות ללא חומר משמר). במידה והכאב ממשיך, מתפתחת עין אדומה, דמעת, טשטוש ראייה או פוטופוביה (רגישות לאור) יש להיבדק בהקדם. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט
נשמע שיש לך דלקת עיניים. יש להגיע לבדיקה של רופא עיניים ולראותאםישצורךבטיפול
נוירולוגיית / נוירוכירורגיית ילדים
שלום רב, אין לי ניסיון עם המכשיר החדש של מסאג' או חימום העפעפיים, אך אין פשוט מחימום העפעפיים ע"י קומפרסים חמים בשיטה הפשוטה ביותר, הידועה לך, ולגבי מסאג', אין טוב יותר ממסאג' מכני של העפעפיים בעזרת מגבוני EYECARE. לגבי שאר הטיפול בתרופות שציינת ניתן לנסות אך אני בספק אם יביאו לשינוי מהפכני בבעייתך הכרונית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
נראה שאתה סובל מהשלכות מאוחרות של הטראומה בעין, שיכולות לכלול פגיעה בעצב הראייה, שינוי בעדשה, הפרעה בתפקוד הקרנית או בעיות נוירולוגיות כמו עוויתות עפעף רפלקסיביות (Blepharospasm) או רגישות יתר לאור. העובדה שהבדיקות השגרתיות כמו לחץ תוך-עיני ובדיקת רשתית יצאו תקינות אינה שוללת בעיה בתפקוד העין עצמה. מכיוון שהטיפות שקיבלת (אטרופין 0.01%) גורמות לך לאי-נוחות משמעותית, הן כנראה לא הפתרון הנכון עבורך. כדאי להתמקד בבירור נוירואופטלמולוגי ובבדיקות מתקדמות לקרנית ולשרירי העפעף, שכן הבעיה עשויה להיות נוירולוגית או פוסט-טראומטית. אם אתה מחפש רופא מומחה פרטי שעובד עם הפניקס, מומלץ לפנות לנוירואופטלמולוג או למומחה קרנית שיכול לבצע בדיקות מתקדמות ולהעריך את מצב הקרנית והעצב האופטי. רופאים מומלצים נמצאים בבתי חולים גדולים כמו אסותא, הדסה, רמב"ם או איכילוב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
מכה בעין יכולה לגרום להרחבת האישון, טשטוש ראייה ולעיתים דלקת תוך עינית (איריטיס). במקרים כאלה, סטרואידים ניתנים להפחתת הדלקת והנפיחות. עם זאת, חשוב לוודא שאין פגיעה חמורה יותר, כמו דימום תוך עיני, קרע בקשתית או פגיעה ברשתית. אם האישון נשאר מורחב או יש החמרה בטשטוש הראייה, כאבים חזקים או רגישות לאור, כדאי לפנות בהקדם לבדיקה נוספת כדי לוודא שאין נזק משמעותי יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום לך קשה להתייחס לטיפול בלי לבדוק את העיניים. רק אציין שהרסטזיס ומשחת הפרוטופיק עושים פעולה דומה . הרסטזיס יותר נעים לשימוש לגבי הגדרת המחלה כאובאיטיס - יש המכניסים דלקות כאלה תחת הסל של אובאיטיס ( המתייחס לכל מחלה דלקתית של העיניים וביחוד אוטואימוניות) . אבל זה לא ממש משנה. בריאות שלמה !
MRI לא אמור לפגוע באנשים עם רגישות יתר לאור
דניאלה שלום, המקרה מורכב. למרות שפירטת, עדיין חסרים פרטים נוספים ומידע בסיסי. למשל, לא ציינת את הגיל של בנך... יש שיקולים שונים, ואני לא יכולה לייעץ מה לעשות במסגרת הפורום. חיזרו לנוירולוג הילדים שלכם. בברכה
בניתוח הושתלה עדשה ״רגילה״, מונופוקלית? לפני הניתוח סבלת מיובש בעיניים? אם מבחינה רפואית הכל בסדר בעין, אפשר לשקול לנסות טיפות בשם רסטזיס. את צריכה לדבר עם הרופא שלך לגביהן כי הן מצריכות מרשם.
שלום, המנתח שלך צריך להיות זה שיתייחס לבעיה כמובן נראה שמדובר ביובש. הייתי מנסה משחה כמו Duratears לפני השינה. בברכה דר. שלו .
אכן כן.. תרגיש טוב!
שלום רב לא ברור לי מדוע בוצעה בדיקת EEG . באופן כללי, אם נבמע EEG ל 100 איש , 2-3 מהם יראו הפרעה ב EEG למרות שאינם סובלים ולא יסבלו מאפילפסיה. סביר להניח כי זה המקרה שלכם ( כמבן יש לעבור הערכה נוירולוגית מדוקדקת ) . בברכה ד"ר אלי הימן
דלקות כמו אובאיטיס נוטות לחזור, צריך לגמור את הבירור אצל רופא מטפל לנסות להבין את הגורם לדלקת ולטפל בהתאם. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס
שלום רב, פוטופוביה היא באופן כללי רגישות לאור ולא ספציפית לחשיפה לשמש. ברור שעוצמת האור של השמש גדולה.
שלום רב, התופעה של סחרחורות וניסטגמוס שהנך מתארת קשור קרוב לוודאי בבעיה באוזן הפנימית ובתעלות שווי המשקל. אין קשר לדעתי לעיניים כלל. ממלית לעבור ייעוץ מקיף של נויורולוג, א.א.ג, כולל בדיקת הדמיה כגון MRI או CT אם התופעה נמשכת או מחמירה. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
שלום רב, עליך לעבור בדיקה מקיפה ולגלות את הסיבה לכאבי העין השמאלית אשר עלולים להגיע מדלקת תוך עינית או דלקת של שרירי גלגל העין קרוב לוודאי על רקע אוטואמוני. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
לדורי שלום, אם שמת לב לשוני בתזוזת העיניים מאז בדיקתך האחרונה על ידי הנוירולוג -- הדבר מצדיק בדיקה נוירולוגית נוספת בהקדם כדי להבין את משמעות הדבר. יתכן שבדיקה זאת תיתן כוונים נוספים. אם אין נוירולוג זמין בשגרה, יתכן שתוכלי לבקש מרופאיך המטפל הפניה לבדיקה נוירולוגית דחופה בחדר מיון הסמוך למקום מגורייך. אם יתברר שישנם שנויים -- יתכן שיחשבו שכדאי לבררם בין השאר על ידי בדיקת דימות של המוח; אם כך -- בדיקת MRI תיתן את מירב המידע, ועדיף לבצעה בהקדם. כרגע התור באסף הרופא קצר, כך שאת תקבלי הפניה שמרשה לך להגיע לשם הבדיקה תוכל להתבצע בהקדם. יתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות. נקודת ההתחלה -- להבדק בשנית בהקדם על ידי נוירולוג. בברכת בריאות, כרמל ערמון
סינוור הינו נפוץ מאד אחרי הניתוח והולך ודועך בשבועות שאחרי. לפעמים זה לוקח זמן רב יותר. אין סכנה ביציאה לשמש ובמאמץ של העין המסונוורת. כדאי לנסות שימוש בטיפות של דמעות מלאכותיות. לפעמים חלק מהסינוןר קשור ליובש.
רגישות לאור עשויה להגרם מסיבות שונות, וביניהן מחלות רשתית מולדות,בעיות בקרנית, דלקות תוך עיניות ואך גידול במח. אם הדבר ידוע זמן רב - כנראה שזה לא משהו "רציני" אלא סתם ברגישות, השונה מאדם לאדם. לא ברור לי ההסבר של חוסר פיגמנט, והוא לא מוכר לי - למעט בלבקנים..
שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם