תוצאות חיפוש עבור פרכוסים

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

אני נוטלת זאלידאר ורוקסט פלוס יחד (1+1) כ 3 חודשים רצופים כ, 3 פעמים ביום (משמע כ 6 כדורים ביום) בעקבות כאבי גב פריצת דיסק הכאבים לא מרפים. אתמול ניסיתי להפסיק כי בעלי כעס ואמר שאגיע לדיאליזה... שאלותי: איך נמנעים מחוסר השינה, העצבים בגוף, פירכוסים וממש כאילו גמילה. האם זאלידאר ורוקסט פלוס פוגעים בכבד ובכליות. יש תחליף אחר לכאבים? מה עושים.

אני נוטל את התרופה כחודשיים 2 כדורים ביום עקב כאבים עזים בגב עליון ממש כמו שריפה בגב ורציתי לשאול מה הם הנזקים הצפויים באיברים בגוף עקב שימוש בתרופת הזלדיאר ובנוסף אני נוטל ביחד עם הזלדיאר עוד כדור ואבן ששניהם ביחד מאוד עוזרים לי אשמח לקבל תשובה בעניין תודה !

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

התרופה ניתנה לי בגלל תסמונת מעי רגיז, ולמעשה המצב רק החמיר , יותר כאבי בטן ויציאות מרובות. האם יתכן שזב בגלל שהתרופה מיכלה סוכרוז. ומדוע התרופה לא עוזרת. האם נוטנסיל מכיל את אותם מרכיבים. לצערי אני נאלצת לקחת סטופי משום שלא ניתן לעמוד בכאבים , ובנוסף יציאות 6 עד 8 פעמים האוכל לא מעוכל.

שלום דר הימן ראשית אני מברכת מאוד על הפורום , תבורך . ביום חמישי האחרון התבשרתי כי לביתי בת ה15.5 יש אפילפסיה כללית . וזאת לאחר 2 אירועים של פרכוס טוני קלוני פחות מ-5 דקות בטווח של שבוע וחצי , בעת התעוררות . בשני המקרים הילדה נפלה וזאת כשהתארגנה לבית ספר . בפרכוס השני אף פרקה כתף . בבדיקת eeg בעירנות נמצא - פעילות הרקע בערנות תקינה ומאורגנת לגיל , רציפה וסימטרית בקצב 9-8 הרץ מתארגן אחורית . התפרצויות אפילפטיות כלליות בודדות בתבנית של זיז/גל איטי נרשמו במהלך כל שלבי הרישום . הילדה קיבלה טיפול תרופתי קפרה של 500מג פעמיים ביום לשבוע ולאחר מכן 1,000 מג פעמיים ביום . השאלות שלי הן : מה סוג האפילפסיה ? האם jme? האם הקפרה יעילה לסוג זה של אפילפסיה ? ותוך כמה זמן היא אמורה להשפיע ? האם קיימת מגמה קבועה של ההתקף ? כלומר אם בשני בפעמים קרה בבוקר הסיכוי במידה והתרופה לא משפיעה שההתקף יהיה שוב באותו אופן ? או שיכול להתרחש גם במהלך היום ? האם יש דרך לצפות את ההתקף כדי למנוע נפילה ארצה? 

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

שלום רב, אני סובלת מזה כשנה מכאבי-בטן ושלשולים, אך יוצאי-דופן במקצת: במשך היום הבטן לא כואבת לי כלל, כך שלכאב אין כל קשר לאכילה או לאוכל מסוים. אבל בבוקר, ברגע המדויק בו אני מתעוררת, הבטן מתחילה מייד להתעוות ולא מפסיקה עד שארוץ לשירותים - בין אם אחזיק מעמד חמש דקות או חצי-שעה עד שאגיע לשירותים. ניסיתי לבדוק את העניין, וכיוונתי שעון מעורר שהעיר אותי כמה פעמים באותו בוקר, ובכל פעם בה המוח שלי לא התעורר לגמרי אלא רק טיפה ומיד חזרתי לישון הבטן לא כאבה כלל; ואילו כשאני פוקחת את העיניים וערה, תוך שבריר שנייה הבטן בהתקף עוויתות. זה מוזר והייתי רוצה לשאול מה לדעתכם עשוי להיות הגורם לסימפטום שכזה? עברתי בדיקות שונות בזמן האחרון - קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה - אבל לא מצאו בהן שום דבר. האם מקור הבעיה יכול להיות עצבי (במעי)? או אנדוקריני? מה כדאי לי לעשות? תודה רבה מראש.

אני סובל מכאבים מכאבים בכליות בעיה בכליות, כאבים חזקים שמשפיעים על כל הגוף ולא נותנים לי לזוז רופא משפחה נתן אופטלגין וכאלה וזה לא מזיז מה אפשר לעשות?

לקחתי אנטיביוטיקת ציפרודקס 500 מ"ג 3 פעמים, הפסקתי כי חשתי ברע. לאחר מספר ימים התחילו כפות הרגליים והידיים שלי לשרוף וגם העור בגב, אני סבור שפיתחתי נורירופטיה של העצבים הדקים. SFN, האם נוירופתיה מסןג זה שנגרמת בשל טוקסולוגיה של תרופה יכולה להיות הפיכה? יש אמצעים תומכים ברגנרציה עצבית? קראת באתרים רבים שהתרופה יכולה להעלות את הסיכון לפתח מחלות נורירולוגיות נוספות . בבקשה תשובתכם המהירה.

שלום, ילדה בת 5 מקבלת 8 cc (המזרק) ליום התחלנו טיפול בדפלפט לפני כחודשיים. אתמול הילדה פרכוס כללי (טוני קלוני) האם זה אומר שהתרופה לא עובדת/יעילה ? תודה מראשי ת׳תתתתתתתתתתתתתתתתתת׳ תת׳תתתתתתת

יש לי אפילפסיה ובמהלך ההריון היה לי התקף אחד בחודש חמישי (לא מאוזנת). לביתי בת ה- 6 היו שלושה פרכוסי חום בסביבות גיל שנה. לפני כחצי שנה החלו "ניתוקים" של כדקה עד שתיים. לפני שלושה חודשים היה לה ניתוק ולאחר כרבע שעה היו לה "טיקים" שהתפתחו לפרכוס בצד אחד. בעקבות אותו אירוע היא החלה להיות מטופלת בטגרטול. היו לה מדי פעם "אאורות" אבל ללא ניתוק או פרכוס. לפני כחודש היא החלה לפרכס ובמקביל העלו לה את מינון הטגרטול. הפרכוסים הם כמה פעמים בשבוע ולעיתים פעמיים ביום. לאחר שהנוירולוגית הבינה שהפרכוסים האחרונים הם בשני צידי הגוף החלנו להוריד את מינון הטגרטול ובמקביל לקחת קפרה מיום ראשון האחרון עם העלאה הדרגתית כל שבוע. היום עלה לה החום והיה לה פרכוס בשבע בבוקר ועוד אחד כשעה וחצי מאוחר יותר. האם חום גבוה מהווה "טריגר" לפרכוסים או יתכן כי הירידה במינון של הטגרטול במקביל להתחלה של נטילת תרופה חדשה תגרום לתכיפות גבוהה יותר של פרכוסים בזמן הקרוב?

שלום.בני בן שנתיים וחצי. נפל היום על הרצפה וילד אחר נפל עליו והם קיבלו מכ ה אחד מהשני בראש. הילד פגע עם המצח שלו בחלק האחורי של הראש של בני. לילד התנפחה בליטה במצח. לבני לא היה שום סימן בחלק האחורי. כעת, לאחר 5 וחצי שעות בני השתעל מתוך שינה והקיא. בהתחלה הקיא ליחה ומיד לאחר כך הקיא את האוכל שאכל 4 שעות לפני כן. האם דורש מיון? איך אדע אם הקיא מהשיעול או מהמכה? האם מכה שכזו עלולה להיות מסוכנת? האם העובדה כי לילד השני התנפח המצח מעידה על חוזק המכה? אני יודעת שנגה מאחורה מסוכנת בשל דימום. מה עלי לעשות ? לחוצה מאד...תודה

ד"ר נכבדה, בשאלה ששאלתי יש טעות קלה. מצרף שוב את השאלה המתוקנת: (הערך של הלימפוציטים באחוזים ולא אבסולוטי ששם הוא בגבול התחתון. בספירה שעשיתי אתמול יצא לויקוציטים 16.5, נויטרופילים בטוטאל (לא באחוזים) 12.23 ולימפוציטים באחוזים 18.6 יתר הספירה תקינה (אנמיה קלה וחוסר ברזל תוקנו אחרי 3 חודשים של כדורי ברזל) אין לי חום או סימני דלקת אבל יש לי תחושת חום (כמו שריפה) רק במח. בן 57 מה יכולה להיות הסיבה? (בדרך כלל בשנה האחרונה הלויקוציטים בין 12-14)

שלום וברכה ד"ר, אצל אחותי בת 38 אובחנה קברנומה ב-MRI מוח (בפענוח 6 מ"מ). אודה לתשובתך מהי קברנומה, האם מסוכנת? האם חייבים לעשות ניתוח? תודה.

שלום רב..אני היום בן 33 סובל מ2002 מבעיית או סי די קשה..בהתחלה זה התחיל לי ממצב ריגשי זוגי שהייתי ועד לפני כמה שנים החששות היו שאם לא אגע במה שאני נוגע בו מספרים פעמים שעולה לי לראש וכל פעם זה מספר אחר אז יש מחשבות על המחלות הסופניות חס וחלילה..אני לקחתי כמעט את כל סוגי הכדורים אני כבר יכול להיות רופא מרוב שמבין באו סי די לצערי..אני נוטל היום 20 מ"ל ציפרלקס..אנפרניל 75מ"ל וטגריטול 400 sr כי חוץ מהאו סי די היה לי 3 פירכוסים עקב לחץ ועצבים שעברתי ב2008 ..הפסיכיאטרית שלי אומרת לי שאני צריך להגיד תודה שאם לא הייתי לוקח את התרופות האלה היה לי יותר חמור מה שממש לא מנחם אותי..המליצה לי היום להוסיף את הכדור אירפליי והתגובות פה באתר ממש לא משהו על הכדור הזה..מה מומלץ לי לעשות?

שלום דוקטור נטלתי כדור לוריוון בין פעם לפעמיים ביום במשך חודש הפסקתי ללא הדרגה ברצוני לשאול מהן תופעות הלוואי אחרי הפסקת הכדור.התופעות הן דופק מואץ תודה רחל

האם היא באמת יעילה במצבי חרדה ועוזרת להפחית מתחים וחרדות?בעלת השפעה מרגיעה ... כמה מ"ג צריך לקחת ביום? האם יש בעיה לקחת אותה ביחד עם רודיולה?

שלום, ותודה על העזרה האדיבה פה! רציתי לשאול אותך בנוגע לקשר בין אפילפסיה לסוגים שונים של הפרעות התנהגות: הפרעת קשב, אוטיזם, הפרעות התפתחות וכו'. יש לנו ילד בן 8, שגילו בבדיקת EEG מאפיינים של אפילפסיה רולנדית שפירה של גיל הנעורים. למעשה, אף פעם לא ראינו עליו פרכוסים, ולכן חשבנו שלא בוער לטפל בזה. השאלות שלנו: 1. האם אפילפסיה רולנדית יכולה לגרום לנזקים קוגנטיביים? האם הטיפול בתרופות יכול למנוע את הנזקים האלה? 2. בנוסף, יש לנו ילדים נוספים עם הפרעת קשב, אחד עם עיכוב התפתחותי, וכדו'. האם יש מקום לבדוק האם יש להם גם אפילפסיה כלשהי? האם יש סיכוי שהבעיות שלהם נובעות מהאפילפסיה הזאת? והאם טיפול באפילפסיה יועיל לבעיות המשניות? תודה רבה מראש!

שלום רב בני בן 6. עבר בגיל שלוש mri מח ו- mrv. *ללא* חומר ניגוד. הסיבה: הקאות מעירות משינה לפנות בוקר והתקפים שנמשכים מס ימים. הבדיקה יצאה תקינה מלבד ממצא אחד ריבוי נוזלים ופיתולים בעצבי הראייה. בדיקות קרקעית העין שבוצעו במהלך השנים נמצאו תקינות. למרות שנאמר לי לאחרונה שזה שלא רואים פפילדמה לא אומר שאין יתר לחץ תוך גולגולתי. אמרו לנו שזה מיגרנה וסטיבולרית או ציטליק וומוטינג. כיום בן 7 ההתקפות נמשכות 6 שנים. אחת למס שבועות הילד מושבת שבוע עם פוטופוביה, הקאות, חוסר יכולת לשכב לאחור. עוויתות של כאב במשך כמה ימים. תרופות לא מועילות לכאב. הקאות במשך יומיים. בחצי שנה האחרונה ההתקפים גברו התעצמו ונמשכים שבועיים. ברור כרגע שיש צורך בהדמיה חוזרת נרחבת. אולי גם ניקור מותני. יחד עם זה אני מעוניינת להימנע ככל האפשר מהזרקת חומר הניגוד ומהרדמה וכן מבדיקה ממושכת של אמאראיי. בגילו באמצעות סרטון באיכילוב ניתן לעבור בדיקה ללא הרדמה אבל בפרוטוקולים קצרים. גם בדיקה זו זמינה כמעט מיידית לעומת בדיקה בהרדמה עם פרוטוקולים רבים שאנחנו ממתינים וכל הזמן קורה משהו כמו וירוס או מחלת חום והבדיקה נדחית כבר שבועות. אני בטוחה ב99 אחוז שבני סובל מיתר לחץ תוך גולגולתי. העובדה שתמיד התקף מתחיל ביקיצה והקושי לשכב לאחור, התלונות והעוויתות. הקאות רבות וקשות. הריבוי נוזלים בעיניים סממן מתאים גם. ואם יבצעו ניקור מותני יש סיכוי שזה ישחרר אותו מהכאב מיידית וייתן אינדיקציה טובה לכך שזו היתה הבעיה. כאמור שום תרופה לא מקלה בזמן אמת. לכן אני מתייעצת האם הדמיה *רק* לשלילת תהליך תופס מקום בmri ראש וארובות עיניים ללא חומר ניגוד יכול להספיק לצורך ביצוע ניקור מותני? ניקור מותני להבנתי עודים רק אחרי ביצוע הדמייה כדי שאם חלילה יש תהליך תופס מקום ומשחררים את הנוזל התוך גוחכולתי אזי המח עלול להיפגע. השאלה שלי ממוקדת רק בנקודה הזו. האם הדמייה כזו מספיקה לצורך ניקור מותני בטיחותי? או שלדעתך חובה לבצע עם חומר ניגוד על מנת לשלול גם מוקדים קטנים חלילה?

שלום אני בת 44. לפני 3 שנים היה לי זיהום בבטן מאוכל מקולקל והיה שבוע חום ושלשולים. מאז סובלת כבר 3 שנים מכאבי בטן לפעמים די קשים כמו עוויתות שמוקלים לאחר יציאות. ירדתי במשקל כמה קילו ונמנעת מלאכול המון מאכלים ולא אוכלת כבר בכלל פירות וירקות. לאחר המון בדיקות תקינות זה אובחן כמעי רגיש שלאחר זיהום. זה ממש מפריע לי בתפקוד אני יכולה לנסות אוכל שאכלתי כל החיים ויופיעו כאבי בטן ושלשולים וכו'. 2 רופאים הציע לי 3 אפשרויות טיפוליות: תרופה בשם מירו תרופה בשם רמוטיב תרופה בשם לוסטרל מה לדעתך הכי יכול לעזור לכאבי הבטן? ואני לא ישנה הכי טוב בלילה האם משהו מהם יכול לסייע גם לאיכות השינה? תודה רבה

שלום. אני בן 32, אפילפסיה כללית מגיל 24. מטופל בלמיקטל 100 מג בוקר וערב. לפני כחודשים פרכוס לאחר 3 שנים כנראה ממחסור קיצוני בשעות שינה, שהיה הטריגר גם להתקפים קודמים. נמנעתי מנהיגה בתקופה זו ומעוניין לחזור לשגרה. אשמח לשמוע דעתך על חזרה לנהיגה כאשר הטריגר להתקף הוא שעות שינה וכרגע מקפיד על כך ומרגיש טוב. בברכה, אמיר

בשנת 2010 קבלתי התקף פירכוס בזמן שחיה בבריכה.בבדיקות לא התגו לו ממצאים מיוחדים .קבלתי כתרופה דפאלפט 500 גרם. עשיתי בדיקות EEG והייתי במעקב נוירולוג מספר שנים. לפני כחצי שנה בדקתי אפשרות להפסיק את התרופה. התיעצתי עם נוירולוג ונאמר לילא להפסיק אלא לרדת ל 250 גר ליום. לפני כשבועיים קבלתי התקף שני .בבדיקות שנעשו לא התגלו ממצאים.ונאמר לי לעלות את המינון ל-750 .היום לאחר בדיקות דם רמת התרופה בדם בסקלה של בין 50 ל-100 ל-80 השאלה שלי האם לרדת ל-500 גר ? מתי אפשר לחזור לפעילות ספורט סדירה (אני שוחה כ 2 ק"מ ביום)

בני בן 7 חודשים ומזה כשבועיים שמנו לב כי למספר פעמים ביום(כ6-8) הוא נוטה לגלגל את עיניו למעלה תוך שהוא מוריד מעט את הראש למטה. ניסינו לקשור את התופעה הזאת לדברים אחרים בשגרת היום שלו ולא הצלחנו. יש לציין שעל אף המקרה הנ״ל הילד מאוד חיוני חייכני מגיב ומפותח מוטורית ושכלית לגילו. כמו כן בעקבות המקרה בדקנו אותו אצל רופא עיניים והבדיקה נמצאה תקינה כמו כן נשלל לחץ תוך גולגולתי והומלץ לנו לגשת לבדיקת eeg בעירנות. אנחנו מאוד מודאגים שכן זאת תופעה חדשה שלא היתה וקרית לפני חודש. נשמח למעט הסברים על התופעה.