תוצאות חיפוש עבור אי-שקט

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב, בתי בת חודש, אוכלת כ-8 ארוחות ביום 60 מ"ל סימלאק, ופולטת הרבה. נולדה במשקל 1980 (שבוע 39), ועלתה בחודש ל-2500. הרופא המליץ להוסיף אבקת קורנפלור, ארוחה כן ארוחה לא. קניתי אבקה של חברת מטרנה. השאלות שלי הן: 1. על האבקת קורנפלור רשום מגיל 4 חודשים. והבת שלי בת חודש - מותר? ואם כן כמה להוסיף ל-60 מ"ל? כפית?! 2. האם מותר להוסיף מטרנה קורנפלור לתמ"ל סימלאק? אשמח לקבל את עזרה וייעוץ בעניין. תודה רבה.

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

שלום, בני בן שנה וחודש עשה חיסון בטיפת חלב של גיל שנה: בשני הרגליים והיד 14 יום.שבוע לאחר החיסון היה לו חום שעבר את ה40 מעלות במשך 4 ימים היה לו גם שיעול ונהיה לו פצעים בכל הפה והלשון לא אכל כלום. עד היום הוא עדיין נודניק, מתלונן לא אוכל טוב,כל הזמן רוצה לישון ואין לו חום הרופא אומר שאין לו כלום ואם מתלונן לתת לו נורופן. השאלה איך יכול להיות שלילד אין כלום והוא לא מתפקד, לא עירני ולא שמח ולא משחק ולא אוכל. האם אלו תופעות של חיסון זה??? לא יכול להיות שכל הזמן אתן לו נורופן כמה זמן??היום ראיתי שנהיה לו פריחה על הבטן האם יש קשר לתגובות שלו??

שלום, בני נולד במשקל 2880, כיום בן 3 חודשים (בעוד שבוע). בגיל חודשיים שקל 6000 גר (אחוזון 90 ) ואכל עד לפני שלושה ימים 120-170 כל 3-3.5 שעות. זה היום השלישי שאיבד תיאבון וכל האכלה נמשכת כשעה-שעה וחצי. אוכל 60-110, דוחף את הבקבוק עם הלשון. כתוצאה מכך רעב שוב לאחר כשעה-שעתיים. לעיתים עוברות גם 3 שעות. לפעמים לא רוצה לאכול אלא רק לאחר 4-4.5 שעות ורק אז אוכל 120-150. לדוגמא: אתמול אכל 720, היום אכל 650 cc סה"כ (במקום כ-850 cc כפי שהיה עד כה) אינו סובל מגזים (מעבר לרגיל אצל תינוקות) , מחייך וערני ולא נראה שמשהו מפריע לו, אין חום, מרטיב טיטולים (אם כי פחות בכל טיטול בגלל שאוכל פחות). ניסינו להחליף לסימילאק, פטמה עם זרימה מעט יותר מהירה, בקבוק אחר - לא עזר. כעת שמתי לב שמבצבץ לו משהו לבן בחניכיים התחתונים - היכול להיות שזו שן בגיל הזה? כאשר אנחנו נותנים לו מעט מים עם שומר - הוא שותה, אך כשמחליפים לאוכל, שוב דוחף עם הלשון. בימים חמים אלה אני פוחדת מהתייבשות. *האם לתת לו לפתוח פערים של 4-5 שעות בין בקבוק לבקבוק? *האם יכול להיות רפלוקס סמוי? (לבת הגדולה שלנו היה רפלוקס והיתה ניזונה מאנפמיל) *האם ניתן "להשלים" מעט עם מי סוכר ענבים? *התור לרופא רק ביום שני, האם כדאי לפנות בינתיים למוקד לבדיקת דם/שתן? תודה מראש

שלום, יש לי בעיה קצת מביכה. אני בחור בריא בן 33 וסובל מעודף משקל (לא חושב שזה קשור לבעיה). היום אחרי המקלחת, התנגבתי במגבת קצת מחוספסת ופתאום ראיתי שנוזל דם רב מאוד מהאשכים. הדם זרם לא כפצע, אלא כאילו נחתך וריד או כלי דם באשכים כיוון שהיה איבוד רב מאוד של דם. אחרי כ 10 דקות כאשר ראיתי שזרימת הדם לא מפסיקה והיא חזקה מאוד (כמו ברז מים) החלטתי לפנות למיון ביצעתי "חסימת עורקים" עם 2 אצבעות במקום שיצא ממנו הדם (רק כך הפסיק זרם הדם) ואשתי הסיעה אותי למיון. אחרי כ 15 דקות (זמן הנסיעה) בפתח חדר המיון, כאשר כל הדרך אני ממשיך עם "חסימת העורקים" , ראיתי שהדימום פסק וחזרתי הביתה מבלי להכנס למיון. כאמור, הדימום פסק ואין שום זכר למה שהיה אולי למעט נקודה קטנה. כמובן שהחוויה מפחידה מאוד, וחששתי שאאבד דם רב מדי. איך לפעול ? למי לפנות ? אודה לחוות דעתך המקצועית. תודה רבה. שי.

היי אני אייל בן 26, התחלתי לקחת ציפרלקס החל מגיל 21 בערך לאחר הצעת פסיכיאטר בעקבות הרגשת לחץ כרוני שפתר אולי כ30% מהלחץ, ניסיתי להפסיק מספר פעמים וחוויתי תופעות לוואי שלא היו לי קודם לכן, כמו חרדות דיכאונות, התקפי חרדה וחוסר ריכוז. עשיתי הרבה עבודה עצמית לגבי הרגשת לחץ ועכשיו אינני מרגיש לחוץ יותר. לפני 5 חודשים החלטתי להפסיק שוב, כמובן שהפסקתי בהדרגה, תוך כדי חוויתי ורטיגו, ולאחר זמן מה באמת לא חוויתי יותר תופעות לוואי של לחץ חרדה ודיכאונות, אך נשארתי עם החוסר ריכוז. לאחר שהפסקתי עם הכדורים, אני חווה חוסר ריכוז, קושי בלהוציא מידע מהראש, בעיות זיכרון, שוכח מילים, חוסר מוטיבציה בעבודה, קושי בלחשוב על רעיונות חדשים, חוסר חדות וחוסר דמיון. תופעות אלה גורמות לי בעיות בתפקוד היומיומי, בעבודה, בתקשורת בין אישית, בלימודים וביזום עסק חדש. אני כבר 5 חודשים ככה ואני מתוסכל מהמצב, איך נפטרים מהתופעות האלה?

היי חברים סובל מאוד מסיאטיקה . מטופל שנים בציפרלקס.רשמו לי 4 ליריקה פלוס 4 זאלדיאר כל יום. לקחת בוקר וערב .. הבנתי שזה רע משום מה לקחת ציפרלקס עם זאלדיאר יחד. האם כך? אם כן אשמח לדעת למה. ובנוסף לקבל עצה איזה כדור יחליף את הציפרלקס ויעבוד או בשילוב ליריקה ים זאלדיאר. המון תודה. סיאטיקה.

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום רב, היסטוריה קצת ארוכה ,אבל לדעתי מאד רלוונטית. בן 34 מזה 4 שנים אני מרגיש עייפות (גם בבוקר לאחר שינה ומספקת וגם במהלך היום),תחושת מחנק בשינה, חוסר אנרגיה,חוסר ריכוז משמעותי ובעיות זיכרון, תחושה שעומד להתעלף (לרוב בעמידה),חולשה,סחרחורות, פלפטציות, יובש באף ותסמינים נוספים. לפני 4 שנים התגלה מחסור ב B12 ומאז ועד היום אני נוטל את תוסף התזונה (רמות B12 תקינות נכון להיום).ברקע יש גם CAG (גסטריטיס אוטואימוני) ואני נמצא במעקב של גסטרואנטרולוג.TSH תקין וכל יתר בדיקות הדם בגבולות הנורמה ללא ממצאים חריגים. במסגרת בירור לסימפטומים בוצע הולטר ראשון ב 04.2014 שהראה קטעים קצרים של סינוס ברדיקרדיה עד 35 לדקה בשעות הלילה ונצפו פאוזות מעטות עד 1.9 שניות בשעות הלילה. ב 06.2017 בוצע הולטר שני שהראה סינוס שנע בין 34 ל 96 לדקה (ממוצע 54), פאוזות עד 3.8 שניות וקטעים רבים של סינוס ברדיקרדיה עד 22 לדקה בשעות הלילה. הומלץ ייעוץ קרדיולוג בהקדם , כמו כן הומלץ לשלול SLEEP APNEA . יש לציין שהדופק שלי נמוך ( 52~ ממוצע ) ואני עושה ספורט (חדר כושר). אציין שבשנת 2014 בוצע אקו לב ונמצא תקין וגם בדיקת מאמץ לפני חודש יצאה תקינה. ב 07.2017 בוצעה בדיקת שינה ביתית. אני חייב לציין שבאותו הלילה למעשה כמעט ולא ישנתי בגלל אי נוחות עם מכשיר הבדיקה וגם אחת הצינוריות לא הייתה מחוברת לאף כמו שצריך. מתוך סיכום בדיקה : אבחנות בביקור : OBSTRUCTIVE SLEEP APNEA SYNDROME תלונה עיקרית : הופנה ע"י רופא משפחה בחשד ל OSA , ככל הנראה לאחר זיהוי ברדיקרדיות ליליות בבדיקת הולטר. מתאר התעוררויות מלוות בתחושת מחנק, יובש בפה ועייפות יתר יומית. הולך לישון בד"כ בשעה 23:00 וקדם בד"כ בשעה 06:00. אבחנות רקע : WEAKNESS,GASTRITIS גובה 161,משקל 66, BMI 25.46 נערכה בדיקת שינה בליל 17/07/2017. ערוצי הבדיקה כללו : נשימת אף,נשימת חזה ובטן ,דופק , רמת ריווי חמצן בדם,נחירות ותנוחת שינה. משך הבדיקה : 7 שעות 17 דקות. אובחנו 26 הפסקות נשימה מלאות. אובחנו 22 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפסקות נשימה 7 אירועים לשעה. נרשמו 34 ירידות בריווי החמצן בדם מרמה בסיסית של 99% עד למינימום של 89% , במשך 3% מהלילה נשמעה נחירה. סיכום : הנבדק סובל מהפסקות נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה. המלצות : בדרגת חומרה הנ"ל אין צורך בטיפול. היום הייתי בייעוץ חו"ד שנייה אצל קרדיולוג וגם הוא לא מצא בעיה לבבית ועם זאת המליץ לחזור על בדיקת השינה. לדעתי האישית הסימפטומים שלי קשורים להפרעות נשימה בלילה היות ושום ממצא אחר נכון להיום לא מסביר את זה. לא רק שישנתי מעט מאד בלילה שבו נערכה בדיקת שינה הביתית היא גם לא הייתה מדויקת ולא נבדקו פרמטרים נוספים שבאים לידי ביטוי בבדיקת שינה במעבדת שינה. בהזדמנות זאת אדגיש שניסיתי לישון עם כרית מורמת ועל הצד ואני מרגיש שזה משפר את הרגשתי הכללית (מרגיש פחות עייף ויותר מרוכז במהלך היום) וזה רק תומך באבחנה של דום נשימה בשינה,למרות שלא מהווה פתרון יעיל לבעיה (טיפול שמרני בלבד). אני די בטוח שאם בדיקת השינה הייתה נעשית באותו היום שעשיתי את ההולטר השני שהראה הפסקות נשימה וקטעים רבים של ברדיקרדיה אז גם תוצאת בדיקת שינה הייתה מראה הפרעה משמעותית יותר שהייתה מצריכה טיפול כלשהו. ידוע לי שתרופות כגון מודפיניל/פרוביג'יל יכולות להקל משמעותית במצבי עייפות וגם בשימוש ב OSA ,אולם אני מעדיף למצות את כל הבדיקות לפני התחלת טיפול תרופתי או בנוסף. אשמח לקבל ייעוץ לגבי כיווני בדיקה נוספים ובדיקות שינה ספציפיות ואולי כדאי לבצע בדיקת שינה במכון/מעבדת שינה במקום בדיקת שינה ביתית החסרה והלא מדויקת. תודה על המענה אבי

היי רציתי לדעת מה ההשפעות של השילוב והאם הדבר יכול לגרום לאדם ששילב אמור להתנהג בצורה אלימה ומאוד

ד"ר שלום רב ראשית תודה רבה על מה שאת עושה כאן. בן 37 בריא בדר"כ ולא נוטל תרופות באופן קבוע . לפני בערך שבועיים הרגשתי בלוטה נפוחה מתחת ללסת שמאל.פניתי מיד לרופא א.א.ג והופנתי לביצוע אולטראסאונד . ממצאי האולטראסאונד : בצוואר דו צדדי תת לסתי הודגמו בלוטות לימפה מעט מוגדלות עד 15 מ"מ ללא זרימת דם חריגה בצבע דופלר.מבנה סונוגרפי תקין של בלוטות הרוק פרוטיס דו צדדי ותת לסתי מימין. צינור של בלוטת הרוק תת לסתי משמאל מורחב,הסתיידויות מוארכות לא ברור האם בצינור או בסמוך חשודים כאבנים . סיכום 1.הגדלה קלה של בלוטות לימפה בצוואר, ללא מראה סונוגרפי חריג. 2. חשד לאבנים .בצינור של בלוטת הרוק תת לסתי שמאל לייעוץ א.א.ג לשקול ברור ע"י CT. א.ס תירואיד/ בלוטות המגן/התריס שתי אונות ואיסטמוס של בלוטת מגן בגודל ומרקם רגיל וסקולריות רגילה. רופא ה א.א.ג אמר שכרגע הוא לא רואה צורך ב CT ואמר שמדובר בדלקת בבלוטה רשם לי אוגמנטין לשבוע 850*2 ביום המליץ למצוץ לימון לעשות קומפרסים ועיסוי לבלוטה .מידי פעם יש לי כאב נסבל והבלוטה מתנפחת ומתקשה בזמן האוכל בעיקר. סיימתי את נטילת האוגמנטין אך הבלוטה לא שינתה את גודלה ואני מתחיל להיות באמת מוטרד רדע לפני הולדתה של בתי הבכורה רק זה היה חסר לי..האם מדובר בתהליך איטי ויקח זמן עד שהבלוטה תחזור לגודלה?או הכרחי התערבות כירורגית? או שבכלל מדובר במשהו סרטני ? האם תוצאות האולטראסאונד יכולות להרגיע אותי שבשלב זה מדובר בסה"כ בבלוטה נפוחה ולא מעבר לזה ? המלצה להמשך טיפול ? המון תודה ד"ר שי

שלום רב שמי יגאל, ואמי מאושפזת זה למעלה מחודש במחלקה האונקולוגית של הדסה אמי סובלת מגידול ממאיר בכבד והתגלתה בגופה צהבת חסימתית המאופיינת בצהיבות בעיניים ובגוון עורה כמו כן חום גבוה מאוד (39 מעלות), המוגבלובין נמוך (מקבלת מנות דם), בילורובין גבוה, עייפות וחולשה, כמו כן נפיחות באיזור הבטן וכפות הרגליים. היא קיבלה לאחרונה שתי מנות של כימותרפיה כללית לגוף בעירוי וניסו לבצע פתיחה של החסימה שיש לה בכבד, אך ללא הצלחה. אני מאוד מודאג לשלומה, ובני משפחתה מרגישים חסרי אונים. אני שואל את אימי לשלומה ואת אבי על מצבה, אך הם אומרים שהם לא יודעים דבר, כי הרופאים לא יודעים מה לעשות. המצב נראה כאילו הוא רק מחמיר מידי יום ביומו, והתחושה שאני מקבל היא של התנהלות מאוד איטית בטיפולה, כאילו מנסים למשוך זמן אל הלא נודע. ואני מאוד מוטרד מכך. אני לא יודע מה לעשות, למי לפנות. אני לא רוצה להתפרץ לדלתות פתוחות. רציתי לפנות למישהו, לקבל קצת מידע על הסיטואציה הזו, אולי ישנם מקומות נוספים בארץ או בחו"ל שניתן לפנות אליהם על מנת לקבל טיפול אחר, מהם הסכנות הכרוכות במצבה , מהם מאפייני הטיפול הנוספים שניתן לבצע לאחר שנסיונות פתיחת החסימה כשלו. אודה לך מאוד על התיחסות למייל זה בהקדם האפשרי אני ממש דואג ומפחד תודה יגאל

שלום רב! אני בת 50. לפני כשנה הוצאתי את מירנה ומאז לא היה לי ווסת, התחילו תופעות לווי של גיל המעבר ולפני כחצי שנה התחלתי לקחת אביאנה. התופעות לווי נעלמו והרגשתי טוב. בתחילת ינואר לפתע קיבלתי מחזור (ממש חזק). כמובן נבדקתי אצל רופא ושוב עשינו בדיקת דם (הורמונים) שיותר מתאימות לגיל המעבר. הרופא אמרה לי בנתיים להפסיק את אביאנה, אך כחודש לאחר ההפסקה התחילו לחזור תופאות לווי כגון גלי חום ( בנתיים חלשים), נדודי שינה, הזעת לילה, אי שקט ובעיקר כאבי פרקים. הרופא שלי נתנה מרשם לגלולות נובופם ואמרה שזה בגלל שאולי שחלות שלי עדיין עובדות. קראתי את תופעות לווי של נובופם הם קצת הפחידו אותי, מה גם יש לי הסטוריה סרטן שד במשפחה. האם באמת במקרה שלי יש צורך בהחלפת הגלולות. למה לא להמשיך לקחת אביאנה שכבר הוכיחה את עצמה? תודה מראש!

שלום רב. אני לוקח מזה כ - 3 חודשים אטנט במינון של 20 מ"ג ביום. אני בן 38. התופעת לוואי העיקרית שאני חש מהאטנט היא עליה בקצב הלב. אני לא ממש חש את התופעה (כלומר היא לא מפריעה לי) אלא אני רואה אותה כאשר אני מודד את הדופק (אני מודד כל יום). הדופק מנוחה שלי כאשר אני לא לוקח הוא כ - 80 ותחת השפעה של אנטנט הוא עולה לאיזור ה - 100-105. כלומר עליה של 25 פעימות. לאחר מספר שעות הוא חוזר לדופק הנורמלי. לפני שהתחלתי טיפול באטנט ליתר ביטחון ביצעתי בדקית אק"ג + מאמץ + אקו + אקו במאמץ והקרידואלוג אמר לי שהכל תקין שאני יכול לקחת ריטלין/אטנט. העובדה שהדופק שלי עולה בצורה כזו קצת מטרידה אותי. התייעצתי עם הפסיכיאטר והבנתי ממנו שכל עוד זה לא מפריע לי אז אין בעיה. עפ"י מה שאני קורא באינטרנט האטנט אמור להעלות (בממוצע) את הדופק במשהו כמו 5 - 10 פעימות לדקה ואצלי זה בסביבות ה - 25 פעימות. לא כל-כך הבנתי אם הממוצעים שכתובים באינטרנט הכוונה שלהם להעלאת הדופק באופן כללי בתקופה שנוטלים אטנט רק הכוונה לזמן האטנט נמצא בגוף ומשפיע. הם (כל עוד זה לא מפריע לי) עליה של 25 פעימות בקצב הלב תחת השפעת האטנט היא תקינה ? אגב, מדדתי גם לחץ דם והלחץ דם שלי תקין לחלוטין. לא נראה שהאטנט מעלה לי את הלחץ דם. תודה רבה. דוד.

שלום ד"ר, אני בן 31 עם תסמונת מרפן. אינני לוקח שום תרופות מרשם. הנני לוקח תוספי מזון הבאים: בי 12, מגנזיום וויטמין די. מלפני חודש, אולי קצת יותר, התחלתי לקחת תוסף של דקל ננסי 160 מג' פעמיים ביום בהמלצת אורולוגית. זה גם המינון שמומלץ על גבי הקופסה, בשביל לטפל בהליכה מרובה לשירותים להתלת שתן, כנראה בגלל דלקת ערמונית שלא ידעתי שיש לי. הרופאה המליצה לנסות. מאז התחילו לי תופעות לוואי של כאבים בחזה בצד שמאל, ובאותו הצד רק מכיוון הגב, דופק לב מהיר ולא סדיר, חולשה כללית, חרדה, אי שקט, הליכה מרובה לשירותים וחוסר שינה. במהלך פרק הזמן גם ביקרתי את השיננית והיא ציינה בפני שאני מדמם יותר מידי מהחניכיים (למרות שאני מטפל מצוין בשיניים). לפני התחלת הטיפול הרגשתי טוב. עשיתי רנטגן, אקו לב, שלא הראו משהו מיוחד. הרופאה הכללית שלי אמרה שזה כנראה רק חרדה, אבל התשובה שלה לא סיפקה אותי כי זה לא נשמע לי סביר מספיק. בהתחלה קישרתי את התופעות למשהו אחר - שאיפת אבק של אבקת חוואר בעת פתיחת הקופסה לצורך הכנת משחת שיניים טבעית - רופאת ריאה שללה את זה על סמך הרנטגן. אבל רק היום קשרתי בין תופעות הלוואי שלי ללקיחת הדקל שזו סיבה סבירה - לאחר חיפוש קטן בגוגל בעברית ובאנגלית - תלונות דומות מאוד של אנשים אחרים וקריאת מידע על תופעות לוואי אפשריות. היום הפסקתי לקחת את התוסף. אני בטוח ב 99% שזה בגלל התוסף. יש לי תור לאורולוגית ביום שני. מה עליי לעשות כדי להחזיר את המצב לקדמותו? האם כל זה בגלל שהתוסף מוריד את רמות ה DHT בגוף כמו פרופסיה וזה בעצם הוציא את הגוף לגמרי מאיזון? נהייתי מאוד חרד - אינני מסופק שזה רק מחרדה. הפסקתי את לקיחת התוסף היום ואינני מתכוון להמשיך לקחת אותו. האם התופעות יחלפו על סמך נסיונך? היתכן כי פגעתי באיזשהו איבר בגוף? קראתי על אנשים שפגעו בעצמם לצמיתות בעקבות שימוש בדקל. אני מקווה לחזור לעצמי וכמה שיותר מהר. מבקש את עזרתך ועידודך. תודה מראש.

שלום ד"ר, לאחרונה התחלתי לצאת עם בחורה מדהימה שחולה בסוכרת סוג 1. וכמובן שהתחלתי לחקור על המחלה,תסמיניה,אמצעי טיפול,פגיעות אפשריות,סטטיסטיקות גנטיות וכד'.. ולהלן מספר שאלות: 1. מבחינת גנטיקה- אני יודע שסכרת נעורים עוברת בתורשה,אך האם המחלה עצמה עוברת? כלומר יש תינוק שנולד עם סכרת נעורים? או שהגורם הסביבתי פה הוא המשפיע, ובעצם מה שעובר בתורשה זה האחוזים לקבלת המחלה? 2.כמובן שאני מאוד מוטרד מהשלכות המחלה בעתיד. כיום חברה שלי מטופלת באמצעות המשאבה,שמזריקה אינסולין עפ"י מה שמוזן לה. האם טיפול זה מונע את כל מה שהמחלה יכולה לגרום (פגיעה בראייה, עצבים וכד'...) אם נחשוב על זה... אין עוד מישהו שחי עם המשאבה הזאת יותר מ -20 שנה, בגיל 40 -50 ויכול לתת פידבק על איכות טיפול המשאבה, שמנעה את כל הצרות הנ"ל. הכל בגדר תאוריה. 3.נכנסתי לנושא מאוד חזק, וקראתי על סנסור חדש (שאינו בסל הבריאות) שמשדר למשאבה את רמת הסוכר העדכנית, אך לא נותן הוראה להזריק אוטומטית. למה אין כזה דבר?!?!!? 4. מה מדד הסוכר המומלץ לסוכרתי? מה קורה עם עוברים אותו? האם שעה של אי איזון יכולה לגרום נזק בעתיד?ואם זה כמה שעות בחודש? תודה רבה מאוד!!!!

אני סובלת מדיכאון מג'ורי חרדה ocd ברמה קיצונית של הרגשה מזוהמת ושוטפת ידיים בקיצוניות מחשבות אובדניות והתרופות שלי הם פאקסט 40 אריפליי 5 טרזודיל 100 דרלין 40 איטומין 40 ונוקטורנו 7.5 לשינה קלונקס או לוריוון. יש לי אי שקט ועצבים בגוף וחוסר ויסות חום קור חוסר שינה הרופא טוען שצריך להחליף את האריפליי 5 שזה עושה לי את האי שקט בגוף לתרופה בשם רקסלטי REXULTI קראתי שיש לתרופה את כל התופעות לוואי שיש לי אז האם התרופה הזו יותר טובה מהאריפליי? והרופא אמר שהיא תרופה אטיפית חדשה האם זה נכון?

שלום, התחלתי טיפול מונע בשחפת לפני 15 יום. מאתמול אני מרגיש תחושת חולי עם חום, כאבי ראש וכאבי שרירים. אתמול אחה״צ החום עלה ל-38 וירד ספונטנית לקראת שעות הערב המאוחרות כך התחושה היא של מחלה, כאבי ראש ותחושה כאילו בריונים היכו אותי. התיאבון ירד מעט. היום לפני הצהריים החום שוב על והגיע עד 39 כאשר הפעם כבר לקחתי אקמול וכעת כמעט שעתיים לאחר מכן החום 38 עם הזעות (ככל הנראה השפעת הכדור להורדת החום). מבקש לדעת האם יכול להיות קשר לאנטיביוטיקה לאחר שבועיים ? האם נדרשת התייחסות מיוחדת או להמתין את סוף השבוע לראות איך מתפתח ? מה זה יכול להיות בתנאים שציינתי ? המון תודה ושבת שלום

שלום רב, תינוק בן שבוע וחצי. כאשר נולד היה בעריסת חימום למשך שעתיים ובמהלך הלילה הראשון חובר למוניטור עקב נשימה מהירה. בבוקר נותק, הכל היה בסדר. בשעות הלילה ולעיתים במהלך היום אני רואה נשימה מהירה כמו שיש לתינוקות כאשר הם חולמים. אך זה יכול להיות בזמן ערות/ שינה ואני רואה שזה לא חלום. יש לציין שזה לא משהו תמידי, במהלך היום רוב הזמן נושם תקין ולא נצפית אי נוחות או בכי או אי שקט (גם כאשר נושם מהר). יש לי תור לרופא ביום רביעי, האם יש פה משהו שמצריך טיפול מיידי, האם אנו מפספסים משהו? אשמח למענה מהיר, תודה רבה. ניסיתי לצרף סרטון אך האתר לא נותן.

פרופ' נמרוד שלום רב אני בן 48. סובל מאלרגיה לפריחה בעיקר נזלת מהאף ולגרון, מגיל צעיר. בשנים האחרונות התקפי שיעול עם ליחה שקופה לחלוטין ומאוד דביקה וצפצופים. פניתי לאלרגולוג, הוחל טיפול במשאף qvar לחצי שנה. פניה נוספת לרופא אלרגיה מאחר והפסקתי והתופעות חזרו. ולא עברו. נשלחתי עי רופא ריאות לבדיקה של תפקודי ריאות עם מטכולין. תוצאה: ממצא גבולי ונקבע עי רופא ריאות שלא קיימות בעיות בדרכי הנשימה. הופנתי ע"י רופא אלרגיה ל ct חזה עם חתכים דקים. דר', קיבלתי תשובה ואני מאוד מוטרד. התור לרופא עוד רחוק, מבקש עזרתך: " ספק התעבות קלה של הדפנות של חלק מהסימפונות, אולי קשור לתהליך דלקתי של דרכי האויר. סיכום: התעבות קלה מאוד של דפנות של הסימפונות, יכול להתאים לתהליך דלקתי של דרכי האויר, כגון ברונכיטיס ד''ר נמרוד היקר. מאז התוצאות אני לא ישן בלילות. האם התוצאה היא חד משמעית ויש לי ברונכיטיס או שיתכן וזה יכול להיות משהו אחר ולא קטלני. לציין שמעולם לא עישנתי. כיום שואף פעם ביום qvar 100 והכל בסדר. ללא המשאף יש שיעול וליחה שקופה צמיגית. אשמח לעזרתך יוסי

שלום לד.ר בעקבות משבר קשה שאני עובר כבר 3 שנים, שעיקרו חרדות קשות, ובנוסף התקפים של חוסר שקט בלתי נסבל, מאפיינים אובססיבים בחשיבה, חוסר אונים והפרעות מצב רוח.. אני מרגיש שמתחיל להתפתח דיכאון קליני ואני מאוד חושש מזה.. זה נורא.. ברצוני לשאול האם סטרס תמידי גורם לדיכאון? כמה זמן בממוצע נמשך דיכאון כזה? ואיך אני אצא מדיכאון כזה כשהמצב כל כך קשה..? אנא עזור לי תודה מראש!

שלום . קראתי על תוסף המזון של צמח הגאבה שעוזר לדיכאון וחרדות. אני מטופלת כבר המון זמן עם כדורים שהוחלפו כמה וכמה פעמים. כיום אני לוקחת למיקטל 200 מג וסרוקוואל 100 מג . ואני לא רואה ממש שיפור במצב שלי. אני מרגישה אי שקט וחוסר ריכוז גמור ופגיעה רצינית בזיכרון. האם אפשר ומותר לקחת את התוסף מזון של צמח הגאבא בנוסף לתרופות הפסיכיאטריות שרשמו לי ? אם כן באיזה מינון לקחת אותו? והאם זה יכול להחליף מתישהו את התרופות הפסיכיאטריות שנתנו לי

שלום, אני טיפה מוטרד. הריון שבוע 32 תוצאות: BPD - 79 מ"מ HEAD CIR - 301 מ"מ מה המשמעות? הראש קטן באורך אבל גדול בהיקף? מה זה אומר?