תוצאות חיפוש עבור אמנזיה

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

בסד שלום הרחבה קלה של חדרים ליטרליים פרט לכך הכל בנורמה. C3c4בקע םורמינלי ימיני קטן C5-c6 בקע מרכזי קטן דו םורמינלי בינוני. אני בת 60 אודה על קבלת תשובתכם מה אומר תוצאות mri. יש לי מצב של שכחה לפעמים אני מנסה לשחזר מה אני רוצה ואחרי זמן נזכרת תודה

היי ד"ר. האם שילוב של לוסטרל 200 מ"ג יחד עם וולבוטרין XR 150 MG לטיפול בהפרעת חרדה עם דיכאון הוא בטוח? האם בגלל שמדובר על 2 תרופות נוגדות דיכאון שנלקחות יחד זה יכול ליצור בילבול, שיכחה או שיגעון?

שלום רב, אני מאובחנת כסובלת ממאניה דיפרסיה,דיכאון ופיברומיאלגיה. מזה כשנה הופיעה אצלי תסמונת פיברומיאלגיה ומאז חלו שינויים בקליטה,בהבנה,שכחה ,בעיה בכושר ביטוי, עיבוד נתונים ועוד....עזבתי עבודה לאחרונה עקב כך. בנוסף היתה לי תשישות נוראית אבל היא עברה כנראה מהנורטילין. לפני כן הייתי בדיכאון עמיד ורק הלמיקטל 200 מג' עזר ואז הופיעה לי התסמונת. הדיכאון חזר לכך קיבלתי בנוסף סימבלתה 30 מג' כדי שגם יעזור לכאבי השרירים. לא היה שינוי נפשי,אך זה עזר מעט לכאבים.(אני עמידה לSSRI SNRI) הרופא החליף לי את הסימבלתה לפני כחודשיים בנורטילין 50 מ' שזה הוציא אותי מהדיכאון ממש בהצלחה,רק שאני מאוד סובלת מתופעות הלוואי.אך הוא לא מטפל בכאבי השרירים כפי שאמור לעשות. אני גם נוטלת 0.75 מג' קלונקס בלילה לבעיות שינה קשות ולחרדה ואני ישנה היום לפחות 5 שעות ברוך ה'.(אולי הנורטילין עזר לכך) אני לא יודעת מאין הבעיה של תפקוד לקוי של המוח והקוגנטיביות. אני לא קולטת,לא שמה לב למה אני עושה,לא מבינה,עושה טעויות כתיב,לא מצליחה להתבטא,נתקעת במשפטים ולא זוכרת מילים ועוד..עשיתי תאונה מחוסר ריכוז,שוכחת לסגור דלתות אפילו ילדה בת 5 ניצחה אותי בדמקה. אני בטוחה שיש קשר להפיברו' ,כמו כן חשוב לי לציין דר' שבמשך 7 שנים עם דכאונות וחרדות קשים לא היתה לי בעיה קוגנטיבית כלל, תמיד הייתי שנונה וחדה. הרופא שלל דימנציה. (אולי תרופות לסכיזופרניה יכולות לעזור) אני מקווה שזה לא לצמיתות,אני במבוי סתום. האם יש סיכוי/עילה לקבל נכות מביטוח לאומי? אני מאוד רוצה לעבוד אבל הבעיות הקוגנטיביות פשוט פוגעות לי בחיים ובתפקוד.

שלום רנה המקסימה! רציתי לשאול אותך באיזה גיל מותר לתת פירות טרופיים (תות קיווי מנגו וכו').. יש שאומרים שבגיל מאוחר ויש שאומרים שכבר בשלב הטעימות.. אני רוצה לנסות לתת לביתי דג. יש סוג שמומלץ לתת? עם מה אניי כולה לשלב את זה? שאלה נוספת, ביתי בת חצי שנה ואת ארוחת הפירות היא לא כל כך אוהבת ובקושי אוכלת ובוכה ואז אני נותנת לה מטרנה. גם את הירקות היא לפעמים מסיימת ולפעמים בקושי נוגעת.. מה לעשות? פשוט לתת לה את הזמן שלה? בנוסף, אני טוחנת את הירקות בבלנדר ואת הפירות מרסקת במגרדת. באיזה שלב לנסות לתת חתיכות גדולות יותר ובאיזה גודל? ולסיום, רציתי ממש להודות לך! בתור אמא שאין לה הרבה עם מי להתייעץ (אמא שלי שכחה הכל כאילו לא ילדה מעולם וגם חברותיי לא בעניינים) את ממש "מורה נבוכים".. כיף שיש את מי לשאול.. יישר כוח וחג שמח וכשר!

בן 75,בריא ,עושה ספורט אחרי TGA טכניקה - במישורים שונים,בסדרותTSET2,דיפוזיון,FLAIR, ובשיקלולT1בלי ועם דוטארם. המימצאים: אות תקין של החומר האפור והלבן.למעט 2 מוקדים זעירים לא ספציפיים אובדן נפח דיפוזי עם הרחבת חדרים וחריצים ללא האדרה חריגה.למעט וריד בולט קורטיקלי פרונטלי ימני.ייתכן טלנגיאקטזיה מעבר צווארי גולגלתי תקין מערות הפנים תקינות אני לחוץ לגבי המשמעות .זה מדאיג ? תודה רבה !

שלום האם בעיות בראייה -פתאום יובש בעין זה אינדיקציה נוספת לבעיית שיכחה שאני צריכה לטפל בה? תודה

אמא שלי בת 53. לא נוטלת תרופות קבועות עשתה לפני שנה אקו לב אחרי שקיבלה התקף paf בסוף מחלת קורונה חד פעמי שעבר אחרי טיפול במיון (מאז לא היה) בתוצאות האקו נרשם הרופא תיאר באקו שלה חדר שמאל תקין עליה שמאלית 47 אי סתימה מיטרלית קלה היתר תקין רק היום היא גילתה את זה כי שכחה מהבדיקה לפני שנה, היא ניגשה לרופא שוב והפנה אותה מחדש לאקו בנתיים- היא נמצאת בסכנה מיידית? זה מקושר לדום לב? לדעתך אפשר לבדוק את זה בנחת או שצריך למהר. יש משהו שאפשר לעשות? הרופא לא היה ברור בהנחיות שלו רק הפנה לבדיקה חוזרת תודה

זו לא פעם ראשונה שאני נקלע לסיטואציה מביכה וכואבת כי המטפל שלי מתנצל שכח להגיד לי... שכח להגיד איך או מתי אפשר לדבר איתו? לא שואל אם יש לי מחשבות אובדניות. ) למרות שזה על הפרק. ובטוח ששאל אותי... שוכח להגיד לי דברים שאולי ברורים לו. אבל לא לי. וזה קורה לי גם בחיים, ששוכחים לעדכן אותי, לא בכוונה ... שאני מרגיש "מפוספס" נאבד. מתחילים נושא חשוב. נגמרת הפגישה וזה לא עולה שוב. וזה לא עולה. ( מצידו. ואני לא מעלה שוב ...כי עד שאני הצלחתי להגיד....) למה זה קורה למטפל שלי? זו רק טעות אנוש או מעיד על משהו אחר??? על משהו לקוי בקשר? משהו עלי? למה??????

שלום, ביתי בת 13 מזה כשנה עם מחזור וסת סדיר. לפני כ3 שבועות נפלה וקיבלה מכה חזקה בראש ואובחנה בבית החולים עם זעזוע מח קל. (חוותה אובדן זיכרון וכאבי ראש) האם יש קשר בין זעזוע המח לעיכוב בקבלת המחזור? האם להמתין שזה יסתדר? אודה לתשובה.

הי איזבל, אם יש לך סבלנות לקרוא ,אני אשמח לשתף אותך בחווייה מאוד לא פשוטה שעוברת עלי כרגע. אשמח לשמוע מה את חושבת. עברתי חצי שנה נורא קשה, חצי שנה של גמילה מציפרלקס לאחר שנים ארוכות של לקיחת הכדור. חצי שנה של חוסר ביטחון מאוד קשה. התחילו אצלי ספקות לגבי עצמי והיכולות שלי, מה אני רוצה, מה נכון לי (בעיקר מבחינת אורח חיים ובחירת מסלול לימודים שלמעשה עד היום לא הצלחתי להסגר עליו), קושי בקבלת החלטות אפילו לגבי דברים קטנים ביום יום, התמודדות עם אבל על מוות של סבא וסבתא במשפחה, הרגשתי שאני הולכת לאיבוד ומתחילה לאבד שליטה על חיי. כבר מעל לשבועיים מתמודדת עם תחושה קשה, תחושה נוראית ומתמדת שמלווה בחרדה קשה ובתסכול רב. מרגישה תחושה מוזרה ולא מובנת של ריחוף, של בהייה, תחושה של ניתוק מהמציאות למרות שאני נוכחת בה פיזית, מרגישה כאלו אני כאן ולא כאן, תחושה של ניתוק מהסביבה, אני שומעת, ורואה ומגיבה באופן אוטומטי לסביבה ומבצעת את הפעולות היומיומיות באופן אוטומטי ללא שום חיבור ורגש, כאלו אני מרגישה שאני לא לגמרי בתוך הסיטואציה. התחושה הקשה הזו התחילה לעורר אצלי שאלות וספקות לגבי המציאות, אני כל הזמן שואלת את עצמי האם זה אמיתי מה שאני רואה? למרות שבפועל אני רואה. האם אני באמת שומעת? למרות שאני באמת שומעת. בוחן המציאות נשאר תקין אבל משום מה אין אין לי חיבור, אין לי רגש כאלו יש איזשהי תקלה במוח. כשאני רואה טלויזיה ומעסיקה את עצמי במשהו אני חווה כמה רגעים של נחת ושל שכחה מהמחשבה שהפכה למציאות כבר אבל ברגע שאני בחוסר מעש וחוזרת למציאות מה שנקרא אני חווה שוב מחדש את החרדה הזו. למעשה חזרתי לקחת את הכדור בעקבות הניתוק שגרם לי בפעם הראשונה להתקף חרדה מאוד עצום. כעת אני מתוסכלת ומדוכאת מהעובדה שחזרתי לקחת את ה"סם" הנוראי הזה שרק מטפל בסיפטום, שרק יוצר אשליה של בסדר, שגורם לך להרגיש כבוייה רגשית, זומבית וכל כך האמנתי שאני בדרך הנכונה כשבחרתי להפסיק ולטפל באופן טבעי אם באמצעות צמחים, פרחי באך שמאוד עזרו לי לתקופה, אם בשיחות ובמגע. והיום אני חושבת שעשיתי טעות שבמהלך החצי שנה הזו לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי באופן רציף (הלכתי לטיפול רגשי הוליסטי בתדירות לא מאוד גבוהה) והרגשתי שזה נותן לי המון אך הבעיות היו כל כך עמוקות  שהייתי צריכה כנראה מעבר, כנראה הייתי צריכה לחזור לפסיכולוגית. כנראה הייתי צריכה טיפול מעמיק יותר.   כשאני חושבת על כל זה יכול להיות שכל התקופה הזו גרמה לי להתרסקות נפשית שהנפש כבר לא יכלה לעמוד בה והתוצאה היא ניתוק, דיכאון, ייאוש. כל כך חוששת מהמצב שאני נמצאת בו כרגע, מרגישה שמשהו לא בסדר איתי, אני לא יודעת מה גרם לי למחשבות האלה ולתהיות והספקות לגבי המציאות , זה פשוט התחיל להתפרץ ואני לא יודעת מה יכול להיות הגורם לכך, קשה לי להצביע- אם זה נבע מהפסקת הכדור, מאירועים שחוויתי במהלך השנה שגרמו לי להתערערות, אם המצב קשור בחויות מהילדות, אין לי מושג מדוע התחלתי להרגיש כך ואם זו אכן הפרעה שהחלה או רק מחשבה שהפכה למציאות. בנוסף אשמח לדעת האם יש הבדל בין טיפול רגשי-הוליסטי לבין טיפול פסיכולוגי, אם כן, מה ההבדל בעצם ואיך אני יודעת לבחור את סוג הטיפול שנכון למצבי? ניסיתי גם וגם הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך שנים ארוכות ולפני שנה עברתי לטיפול רגשי והרגשתי שאני מתחברת יותר לטיפול הרגשי. השאלה אם לאור המצב שאני נמצאת בו כרגע כדאי כן ללכת לכיוון של טיפול עם פסיכולוגית מקצועית שיכולה לאבחן ולטפל בצורה מדוייקת יותר... איני יודעת מהו/ם הטיפול/ים הנכון/ים למצבי. חשוב לי לציין שאני מאוד נרתעת מהטיפול התרופתי ורוצה לטפל באמצעים טבעיים (צמחים, פרחי באך, שיחות,מגע) ולא להיות תלוייה בכדורים שגורמים לי להרגיש כמו זומבית כבוייה רגשית, עייפות, ובעיקר חשוב לי לשמור על הנפש שלי מאוזנת ללא כדורים שרק יחמירו את המצב , כי ברגע שמפסיקים הכל חוזר, כמו שקרה לי.

נראה די ברור מחיי יום יום שיש בעיה של קשב וריכוז. הוא כיום בן 40 ולא פנה לטיפול ואיבחון בתור ילד (זה לא דבר חדש) אלא עבר בקושי רב את הלימודים. אך זה מפריע גם בחיי היום יום (חוסר תכנון נכון של זמן, שכחה, קושי בסיום משימות וכו') הוא כרגע רוצה לנסות להשלים לימודים אבל יש לו קושי ממשי בלימוד למבחנים ובסוף מתיאש ולא ניגש ודוחה למועד ב' שגם אז לא יצליח להתכונן כראוי, ואם כן ניגש אז יש לא מצליח להתרכז כמו שצריך במבחן. לא יעזור כל מיני פתרונות של הארכת זמן ומבחנים בע"פ גם כל מיני רסקיו לא עזרו, אלא מעוניין כיום כחלק מניסיון להשלים לימודים ולהתקדם בעבודה לנסות לטפל. מאיפה מתחילים ומהם דרכי הטיפול?

אבי בן 80 אלמן. נוטל כדורים ללחץ דם סכרת ועוד. אנו מביאים לו באופן חודשי. הכדורים מפורקים לקופסיות לפי סדר יומי. גילנו דבר מדאיג. אבי מעט דמנטי בעיקר שכחה לטווח קצר. קשיי ראיה גם. יש שכן שמנסה לתת לו כדורים! ללחץ דם וסכרת. אבי מאוזן לחלוטין. בהתחלה זה היה הסברים לעלות מינון של כדור לסוכר עפי הסברי השכן שכדור מסוים לא בריא עדיף סוג אחר שאבי נוטל במינון גבוה. גילנו את זה בשיחה והוא הפסיק לשנות. חשבנו שבזה נגמר הספור. ואז אבי הופיע עם קופסאות שהשכן נתן לו " זה אותו דבר" אבי לצערי אדם שאינו חושב לעומק. הוא חושב שהקופסא קובעת. הנה זה אותו דבר. הוא אומר. הוא לא יודע להבחין אם מה שבפנים זהה וישנם מצבים שהכדור זהה המינון שונה. הוא כלל לא מבין את זה באמת. כל ניסיון להסביר לא הצליח הוא מסביר שהשכן מכבד אותו בזה שמביא לו תרופות זהות. שכלל אין לנו צורך בהם משום סיבה. לא רפואית ולא כספית. מאחר ואבי הוא זה שמפרק את הכדורים לקופסיות. זה עלול להיות חמור. מרגע שהקרטונים הזהים לשלו שהוא מקבל מהשכן נכנסו אין לנו סיכוי לעקוב מה הוא מפרק לקופסיות. וזה מה שהוא נוטל. הזהרנו אותו זה לא עוזר. מינון שונה ברור שיוציאו מאיזון לחץ דם וסכרת. לא עוזר כל שיחה. הכלל היחיד שיעבוד זה שאבי ימנע מלקחת קסאות מהשכן. הוא לא מסכים לכך. הוא אומר השכן יפגע. אנחנו לא יכולים להיות שם 24-7 שזה בעיתי מאוד. חוסר שיקול דעת. שמצטרף לבעיות זכרון. מרגע שהקופסא בבית זה בעיה. איננו יודעים איך לפתור את הבעיה. אבי לא מסכים שנשוחח עם השכן. אחי גם מסרב לכך. זה נכון כי האחריות של אבי בלבד. גם אם הסכנה לכאןרה פחות חמורה ממה שאני חושש . אני בטוח שאני לא טועה. בעיקר שהכל מסודר וברור ואין כל בעיה בקבלת התרופות מהקופה. אולי יש איזו עצה. השכן יתכן בכוונות טובות זה לא משנה. אבי לא מעונין להתחיב לפתרון הפשוט לא להכניס תרופות מאף אדם. הצרה שהוא מספר רק אחרי כמה ימים וזה מאוחר. בעיקר שהתוכן של הקופסא לא מסומן כמו הקרטון עצמו עם שם המקבל.

שלום רהב הדר, בבדיקת ויטמין B12 נמצא 338pmol/L הרופאה טוענת שזה בטווח התקין. אני חושב שלא אני די מרגיש בעייפות ובמעט חולשה. בדיקות הדם הכללי מראות שהכול תקין 1.האם עלי לקחת תוסף תזונה של וטמין B12 ו/או משהו אחר? 2.מתי עלי לחזור לבדיקה נוספת?

שלום, אבי בן 68, לפני שבועיים עבר בדיקות רפואיות ומצבו הבריאותי מעולה אין לו כל מחלות או חוסר תפקוד כלשהוא. אבי עובד 9 שעות ביום. לפני מספר ימים נסעתי איתו בערב בצומת שקרובה מאוד לבית שבה הוא עבר לפחות אלף פעם הוא פתאום לא זכר להיכן פונים. הוא טען שהוא פשוט היה פתאום מבולבל. אחרי שעצרנו הוא חזר לעצמו והמשיך בנסיעה כרגיל. לאחר מכן הוא סיפר לי שבחצי שנה האחרונה זה קרה לו מספר פעמים. מה עושים??

בן 75 עקב שכחה וזיכרון מתרבים תמצית האבחנה ב סי טי אוטמים לקונרים ושינויים היפודנסים קשים בחומר לבן טנטוריאלי. שייך לכללית בחיפה מה הטיפול המצריך מניעת הדרדרות ומה המשמעות? תודה

שלום פרופסור. אני בן 50. בגיל 30 עקב שימוש בסמים קלים החלו התקפי פאניקה חמורים שלא הגיבו לכדורי SSRI ו-SNRI ולכן הפסיכיאטר המליץ על קלונקס 2 מ"ג שמאוד עזר ועצר את התקפי הפאניקה. לכן מביקורת ולביקורת המליץ הפסיכיאטר להמשיך כל הזמן עם הקלונקס 2 מ"ג ללא ניסיונות מיותרים לרדת במינון. לפני מספר שנים היה ניסיון מר וכואב להפחית מינון ולכן בלית ברירה חזרתי למינון 2 מ"ג הקבוע. היום אני בן 50 "ומחר" בן 70 ושמעתי שבגילאים המאוחרים הקלונקס במינון 2 מ"ג עלול ממש לגרום לסכנת חיים כמו סיחרור ונפילה, אובדן זיכרון, פגיעה בקורדינאציה ועוד. מה נהוג לעשות במצב כזה כדי לא להגיע לגיל 70 עם שימוש של 40 שנה בקלונקס 2 מ"ג?

שלום וברכה , יש לי פציאליס ב2 צידי הפנים הרקע לא ידוע אני סובלת מהתקפי מיגרנה שיכולים להמשך מס ימים ברצף . הרופאה רשמה לי טופריתים במינון של כדור אחד פעם ביום לשבוע ולאחר מכן 2 כדורים ביום למשך 3 חודשים מקריאה בעלון לצרכן נחשפצי לתופעות לוואי שמפחידות אותי מאד איבוד זיכרון בלבול ופגיעה ממשית באיכות החיים האם התופעות לוואי הללו שכיחות? האם הכדור בטוח לשימוש? סובלת ממגרנות אבל מפחדת מאד מהתופעות הרשומות תודה חן בן דוד

היי דוקטור בת 36 עם אוסידי כבר מעל ל30 שנים ועם הפרעת קשב ברקע. עם פסיכיאטר קבוע כבר עשר שנים עמי אנמ נפגשת כאשר החרדה משתקת ושתי פסיכולוגיות שנתנו מענה. האחת שיחתי והשניה לסיביטי. לאחרונה אני שמה לב שאני כותבת ולרוב בעת שאני מקלידה יש מילה או שתיים שלא קשורות שמשתרבבות לתוך המלל. לפעמים כותבת ומאבדת את חוט החשיבה. יש לציין שסבלתי ועדייח מתמודדת עם אובדן זיכרון לטווח קצר מאז שחליתי בקורונה לפני תשעה חודשים. למרות שאני חושבת שזה יותר שילוב של אוסידי והפרעת קשב שנכנסה לפעולה מאז שפוטרתי מעבודתי , גם לפני תשעה חודשים, ועדיין לא חזרתי למעגל העבודה. אשמח לדעת כיצד ניתן לשפר יכולת קוגנטיבית ואיך לעקוב אחרי התופעה הזאת. קצת מלחיצה אותי אבל אני חיה עם אוסידי שבא לידי ביטוי בהיפוכונדריה בין היתר. אין עוררין על בריין פוג מאז הקורונה וטנטון שהגיע . כרגע מסונדלת מלשוב לעבודה מלאה בגלל ילד שאובחן על הרצף ומצריך המון זמן ומשאבים וכמובן שגם מאוד מקשה עלי מהחינת חרדות

שלום, אם יוצא נוזל מהאף כאשר הראש מוטה כלפי מטה, לא מצוננת וזה קורה כבר כמה שנים ולכך גם הצטרף קצת איבוד זיכרון? אציין כי יש שבר קטן מצד ימין מעל האוזן בגולגולת. הייתי אצל רופאים שבדקו ואמרו שזה כלום אך השאלה אם לסמוך על כך

נהניתי לקרוא את ''הזדמנות אפריקאנית'' חייב לציין. רציתי לדעת מי האיש מאחורי התגובות. לשאלה - אני כבר כתבתי כאן לגבי טרדות בנוגע לאדם זר עם חשד לTB שהיה איתי בבית חולים לפני 6 שנים כשאובחנתי עם קרוהן. שוב אציין שהוציאו אותי מהחדר (עוד לפני אימות אחרת לא היו מכניסים אותו לחדר אני מניח) בגלל החשד, אך לאחר מכן לא אמרו לי שום דבר. היינו כמה שעות בחדר עם ווילון מפריד, הוא אכן השתעל, אבל זכור לי שהיה ווילון. עברתי 2 בדיקות מנטו לפני טיפול ביולוגי (אחת מהן שבועיים בלבד לאחר האשפוז) ונוספת לאחר 7 חודשים בערך. שניהן יצאו שליליות (0 מ''מ) מה שאוכל אותי זה החוסר וודאות. השאלה שלי היא האם לדעתך אני אוכל לעשות cross check ולברר אם באמת היה לו TB? נניח לפני תאריך האשפוז, לברר מי היה איתי בחדר וכו'. האם זה נשמע לך אפשרי? זה יכול להיות ההבדל בין שנים של פחד 24/7 לבין שכחה מהנושא. אני מפחד מfalse positive ואני גם מדוכא חיסון, לא נשמע אידיאלי לבדיקות חוזרות. בכל אופן המקור נשמע יותר מעניין. זה היה בבלינסון (מחלקה זיהומית, שמץ למה עליתי לשם) אני אוכל את עצמי לגבי 2 שאלות: 1) האם אפשר לתקשר עם הבית חולים ולברר דבר כזה? ידוע לך? לבדוק באיזה חדרים התאשפזתי ולנסות לקלוע את התיאור? בכל זאת אדם זר, השתעלות..לא נשמע בלתי אפשאי. 2) האם בוודאות היו מודיעים לי? אם היה מסתבר בדיעבד שהיה לו TB, היו מחוייבים להודיע לי לא משנה מה?

שלום, מאז תחילת הקורונה מינואר 2020, לא חליתי בשפעת או צינון כי אני מסתובב עם מסיכה. לפני עידן הקורונה, כל חורף הייתי נדבק בשפעת פעמיים-שלוש. כאמור מאז הקורונה, לא נדבקתי בשפעת ורציתי לשאול אותך אם עלול להיות מסוכן לא להיחשף ככה שנתיים לשום וירוס? כי בהמשך, אם הקורונה תחלוף מהעולם, סביר להניח שאני אדבק בשפעת/צינון כי לא יהיה צורך במסכה, ואני חושש שההידבקות תהיה רצינית כי הגוף לא נחשף המון זמן לוירוסים ומערכת החיסון כבר תשכח מה זה להילחם במזהמים. תודה.

היי, קרו לי ארבעה מקרים כאלה בשנה האחרונה. כולם משייכים את זה לחרדה. וכל פעם זה מתגבר ומתגבר. אפילו עברתי ct לפני חצי שנה ומצאו לי רק סינוסים. המקרה האחרון היה הכי קשה והוא קרה כמה חודשים אחרי הct, בבקשה תעזרו לי. לפני חודש שכבתי במיטה וראיתי טלוויזיה. פתאום הרגשתי טשטוש ראייה בעין ימין(מן פס כזה) במשך חצי שעה, לאחר מכן היה לי נימול ביד ימין חזק חזק ועבר לכל מיני מקומות בגוף לפי הסדר.. נימולים חזקים רק בצד ימין,חצי גוף ימין. בנוסף אחרי כמה דקות התבלבלו לי המילים (למשל במקום אמא יצא לי אנא) ובנוסף שזה הכי גרוע!! היה לי מן בלק אאוט, שכחתי מה משמעות השעון,לא ידעתי לקרוא שעון, מה זה מספרים, מה זה אותיות.. לא יכולתי להקליד שום דבר בפלאפון.אמא שלי אמרה לי תקלידי לי שם מסוים בפלאפון ולא הצלחתי כאילו שכחתי בפתאומיות את הכל (הסתכלתי על הוילון שלי בחדר ולא ידעתי איך קוראים לזה). כמובן אמא שלי אמרה שזה חרדה ודרשה ממני לישון( במשך חצי שעה שעה הייתי פשוט בבלק אאוט רציני) בבוקר קמתי והכל חזר לקדמותו. כאילו כלום לא קרה. זהו זה המקרה. תוכלו לעזור לי בבקשה? זה רק מוכיח לי שזה אירוע מוחי חולף בחיים לא הרגשתי הרגשה כזו. איבוד זיכרון תוך שנייה. מה שכן עכשיו אני מרגישה חלשה וסתום לי הראש ויש לי צליל של רוח באוזן וצפצופים. האם זה קשור למקרה? תודה ואם זה משהו מסוכן מה עושים ולאן פונים שיעזרו לי? הייתי כבר לפני חצי שנה אצל רופא נוירולוג והוא הפנה אותי לct. האם זה קשור לחרדה פתאומית? או שזה מן אירוע?

הי טלי (: הבת שלי (ילדה ראשונה שחיכינו לה שנתיים וחצי) רגילה מאז שנולדה לישון עלינו, אחרי שנרדמת אנחנו מחכים 10-30 דקות שתכנס לשינה מעט עמוקה יותר ומניחים אותה במיטה. בחצי מהפעמים היא מתעוררת מיד, נעמדת ובוכה כדי שנרים אותה (ואנו מרימים ומרדימים שוב על הידיים) ובחצי מהפעמים היא עייפה מספיק כדי להמשיך לישון במיטה. בעבר ישנה רצוף 8 וגם 10 שעות. לפני כחודש וחצי (בסמוך לצמיחת שיניים) החלה לחזור ליקיצות בין פעם ל- 3 פעמים בלילה. ובנוסף, לא ישנה יותר מ 8 שעות במצטבר. לפני כחודש ניסינו "נוכחות הדרגתית" שהחלה עם "הרם-הורד" ואחרי כמה שעות נשברנו ושוב הרדמנו על הידיים. אני מרגישה שלא תמיד נוח לה לישון עלי כמו שהיה לה בגיל קטן יותר (עד 5-6 חודשים) כי אז הייתה מתכרבלת ונרדמת והיום, הרבה פעמים היא זזה ומתפתלת עד שנרדמת. חשבתי שאולי כדאי ללמד אותה לישון עצמאית. מצד שני אישי אומר שזה אילוף ומתסכל את התינוק ולא טבעי ושכדאי לזרום איתה. קשה לי מאוד רגשית לבצע תהליך שבו היא בוכה ולבסוף "לומדת" ומצד שני קשה גם להרדים אותה על הידיים, במיוחד עם היקיצות המרובות. שבחלקן לוקח לה הרבה זמן להרדם שוב (אפילו שעה וחצי אם זו יקיצה ב - 5 בבוקר). אגב, כשאני קמה אליה היא רוצה לינוק (לא משנה באיזו שעה) וכשאישי קם אליה הוא מצליח להרדים ללא האכלה. על איזו שיטה את ממליצה כדי להקנות לה את היכולת לישון לבד? והאם יש דרך לצמצם את הבכי שלה? תודה רבה!