כאמור, הערכה נירולוגית-התפתחותית תתבצע בגיל שבועיים כדי...
מחקר: תינוקות שאושפזו בטיפול נמרץ לאחר הלידה נמצאים בסיכון...
בעקבות שיבושים באספקת טבליות Depalept לטיפול באפילפסיה של...
שלום, EEG נועד לעזור לאבחן אפילפסיה או הפרעות אחרות בהולכה העצבית של המוח (אנצפלופטיה, ESES ועוד). EEG לא שולל ולא מאבחן הפרעת קשב. אין בדיקה שמאבחנת הפרעת קשב. גם מבחן קשב ממוחשב לא מאבחן הפרעת קשב, וברוב מכריע של המטופלים הוא מיותר וחסר ערך (למעט מיקרים בודדים שבהם מבחן קשב ממוחשב יכול לתרום משהו בתהליך האבחון). האבחון של הפרעת קשב נעשה ע"י תשאול מעמיק אצל רופא (נוירולוג או פסיכיאטר או רופא קשב), שמסתמך על שאלות רבות למטופל ולהוריו + מידע ושאלונים מההורים ומהצוות החינוכי + אבחון דידקטי או פסיכודידקטי (בגיל המתאים). בכל מקרה, בגיל 1.10 לא בודקים הפרעת קשב. אם יש בעיה קוגגניטיבית, רגשית או התנהגותית - צריך לפנות למכון להתפתחות הילד. בברכה
דלקת רגילה בדרכי השתן לא גורמת להפרעות זיכרון או הפרעה קוגניטיבית במידה וקיימים סיבוכים או אי ספיקה כליתית, המצב יכול לגרום להפרעה בתפקוד המוח שנכרא אנצפלופתיה כולל הפרעה קוגניטיבית לעיתים קשה בברכה
הבעיה של הרדמה בחולי שחמת אינה קשורה בהכרח בתרופה זו או אחרת, השינויים בזרימות הדם, הניתוח ועצם ההרדמה יכולים לגרום להחמרה במצב השחמת וסיבוכים ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא הכבד שמכיר את אביך. לגבי ה TIPS יתרונותיו הם שיכול לשפר את המיימת ואף להוריד את הצורך בניקורים חסרונותיו הם שמדובר בפעולה פולשנית וכן המעקף בכבד יכול לגרום לאירועי בלבול (אנצפלופתיה) האלטרנטיבה היא להמשיך בניקורים חוזרים של המיימת
כאמור, הערכה נירולוגית-התפתחותית תתבצע בגיל שבועיים כדי...
מחקר: תינוקות שאושפזו בטיפול נמרץ לאחר הלידה נמצאים בסיכון...
בעקבות שיבושים באספקת טבליות Depalept לטיפול באפילפסיה של...
טכנולוגיית הדמיה חדשה הוכיחה כי ילדים סובלים ממקרים רבים של...
מהפכה: תרופות חדשניות מאפשרות שליטה טובה במחלת הכבד הנגיפית...
מהי שחמת הכבד - ומדוע היא נגרמת? איזה סיבוכים צפויים להתרחש...
מחלת כבד עלולה להתדרדר עד כדי סיכון חיים - ויש חשיבות גדולה...
משרד הבריאות פתח בבדיקה של תרופות נפוצות לצינון ושפעת,...
תרכיבים (Vaccines) הם אמצעי יעיל ובטוח במניעת מחלות...
נגיף הפטיטיס C, הגורם למחלת כבד קשה, נחשב בעייתי לטיפול....
משרד הבריאות הודיע כי נאסר לחלוטין השימוש במזון צימחי של...
שלום, EEG נועד לעזור לאבחן אפילפסיה או הפרעות אחרות בהולכה העצבית של המוח (אנצפלופטיה, ESES ועוד). EEG לא שולל ולא מאבחן הפרעת קשב. אין בדיקה שמאבחנת הפרעת קשב. גם מבחן קשב ממוחשב לא מאבחן הפרעת קשב, וברוב מכריע של המטופלים הוא מיותר וחסר ערך (למעט מיקרים בודדים שבהם מבחן קשב ממוחשב יכול לתרום משהו בתהליך האבחון). האבחון של הפרעת קשב נעשה ע"י תשאול מעמיק אצל רופא (נוירולוג או פסיכיאטר או רופא קשב), שמסתמך על שאלות רבות למטופל ולהוריו + מידע ושאלונים מההורים ומהצוות החינוכי + אבחון דידקטי או פסיכודידקטי (בגיל המתאים). בכל מקרה, בגיל 1.10 לא בודקים הפרעת קשב. אם יש בעיה קוגגניטיבית, רגשית או התנהגותית - צריך לפנות למכון להתפתחות הילד. בברכה
דלקת רגילה בדרכי השתן לא גורמת להפרעות זיכרון או הפרעה קוגניטיבית במידה וקיימים סיבוכים או אי ספיקה כליתית, המצב יכול לגרום להפרעה בתפקוד המוח שנכרא אנצפלופתיה כולל הפרעה קוגניטיבית לעיתים קשה בברכה
הבעיה של הרדמה בחולי שחמת אינה קשורה בהכרח בתרופה זו או אחרת, השינויים בזרימות הדם, הניתוח ועצם ההרדמה יכולים לגרום להחמרה במצב השחמת וסיבוכים ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא הכבד שמכיר את אביך. לגבי ה TIPS יתרונותיו הם שיכול לשפר את המיימת ואף להוריד את הצורך בניקורים חסרונותיו הם שמדובר בפעולה פולשנית וכן המעקף בכבד יכול לגרום לאירועי בלבול (אנצפלופתיה) האלטרנטיבה היא להמשיך בניקורים חוזרים של המיימת
יכול
המחקרים הרפואיים בוצעו על חולים במצב כללי טוב ולא על חולים עם אנצלופטיה .
אכן בעיה קשה כאשר תפקוד הכבד כל כך ירוד
במטופל עם אי ספיקת כליות סופנית (eGFR מתחת ל15) שמפתח מכלול תסמינים "אורמים"(המיוחסים להצטברות רעלים בגוף ) אנו מתחילים דיאליזה. התסמינים המבשרים צורך בהתחלת טיפול כוללים בחילות, הקאות, ירידה בתאבון , חולשה (שלא חלפה לאחר טיפול באנמיה) , גירודים, צבירת נוזלים, והפרעות במאזן המלחים כדוגמאות. יש הטוויות להתחלת טיפול דיאליזה מידי/דחוף כדוגמא אנצפלופטיה אורמית זאת אומרת פגיעה בתיפקוד המוח עקב הצטברות רעלים. יש מטופלים (בדרך כלל צעירים ללא מחלות רקע נילוות) שהם אתסמיניים עד שלב מאוחר מאד של המחלה ולהם נהוג להתחיל דיאליזה בeGFR סביב 7-8 על מנת למנוע סיבוכים מסכני חיים של אי ספיקת כליות מתקדמת . לעיתים מתחילים דיאליזה במטופלים עם אי ספיקת כליות מתקדמת (אבל עם eGFR גבוה מ 15) הסובלים מצבירת נוזלים עקב פגיעה בתיפקוד הלב (מכונה תסמונת קרדיורנאלית).
באדם בריא ללא אנצפלופטיה כבדית אין כל בעיה ׳להסתדר׳ עם רמת האמוניה בדם כך שהטיפול האנטיביטי לא ישיג שיפור כלשהוא בשוני מהמקרה האחר שתארת.
כמות החלבון כמעט ואיננה מוגבלת אלא במצבים של שחמת עם אנצפלופתיה שאיננה נשלטת. חלבונים מבחוץ ככלל יכולים לגרום לבעיה באופן כללי
זהו לא פורום "חוות דעת שניה" אין ספק שהחולה מורכב ונמצא בידים טובות עם דיונים מעמיקים וממצים את מצבו קשה לקבל החלטות רפואיות על סמך מכתב מסכם, בדרך כלל יש חולה יש רופאים מקצועיים ששותפים להחלטה
אין שום דרך לבצע את מה שבקשת. צריך להכיר את המטופל, תיקו הרפואי וההדמיה.
אין שום סיבה לפתח אנצפאלופטיה אחרי השתלה ואין צורך לדאוג. הביופסיה היא למטרה של לבדוק אם אכן יש חזרה של הוירוס
האנצפאלופטיה כבר לא תקרה. העליייה יכולה להיות קשורה לירידה ברמת הפרוגרף אך יש עוד סיבות רבות לכך.. בטח חזרו על אנזימי הכבד ועוקבים אחריהם בקפדנות ומיידית כדי להחליט על המשך ברור וטיפול.
זאת ממש לא שאלה קטנה ומעבר לכך הצוות המכיר את אביך צריך לענות. באופן כללי: אין צורך בנאומיצין בנוסף, אנצפאלופטיה יכולה להשאר כרונית, להביא למיון בכל הדרדרות ממצב יציב קיים, אין טיפול נוסף. תמיד קיימת שאלת השתלת כבד.
לעיתים הבסיבה לחסר שיפור באנצפלופתיה אינה קשורה רק ביציאות הסיבה יכולה להיות קשורה גם להפרעות במלחים, התיייבשות,זיהום ודימום ולכן במידה ולאחר מספר ימים אין שיפור ואף החמרה מומלץ לפנות לבית חולים
השתלות כבד נערכות לפי קריטריונים אובייקטיבים הכוללים נוסחה שכוללת בתוכה אך ערכי הקראטינין (תפקודי כליות), בילירובין ו INR (תפקודי קרישה) הקדימות נקבעת על פי הניקוד שמתקבל בנוסחה (הנוסחה נקראת MELD)ולפי סוג הדם של החולה הניקוד אינו כולל בתוכו סיבוכים של השחמת כגון אנצפלופתיה (כך מקובל בכל העולם) מומלץ להתייעץ עם רופא הכבד לגבי האפשרויות
שלום משה, פורום זה אינו מיועד לייעוץ אישי. המוצר הקיים אינו קיים בארץ. ישנן דרכים אחרות להעשרה עם המגבלה החלבונית הקיימת. עליכם לפנות לדיאטנית לייעוץ אישי. רצוי במסגרת מרפאת כבד בבית החולים הקרוב למקום מגוריכם. בברכה,דנה
שלום משה, פורום זה אינו מיועד לייעוץ אישי. המוצר הקיים אינו קיים בארץ. ישנן דרכים אחרות להעשרה עם המגבלה החלבונית הקיימת. עליכם לפנות לדיאטנית לייעוץ אישי. רצוי במסגרת מרפאת כבד בבית החולים הקרוב למקום מגוריכם. בברכה,דנה
תת פעילות בלוטת התריס היא מחלה מאד מאד נפוצה באוכלוסיה, בעולם כולו, בעיקר אך לא רק בקרב נשים. הגורם העיקרי הינו משפחתי, אך תת פעילות עלולה להיגרם גם ע"י הקרנות לבלוטה, יוד רדיואקטיבי ועוד.. למחלה סימנים רבים כגון עייפות, חולשה, עצירות,קצב לב איטי, עליה במשקל ועוד..לרוב, ולאחר טיפול, לא אמורים להיות סיבוכים מיוחדים, למעט אצל נשים הרות, שם ייתכן נזק לעובר ו/או להריון.בקשישים תיתכן פגיעה לבבית (במצב קיצוני ולא מטופל) או פגיעה מוחית/אנצפלופטיה, אנמיה, בעיות עור, הפרעות פריון בנשים בגיל הפוריות, והפרעה בפינוי תרופות ממחזור הדם. הטיפול הוא טיפול תרופתי פשוט. כל טוב
עדיין לא ברור משאלתך על איזה פרוצדורה כפי שכתב ד"ר יששכר אם מדובר על TIPS אחד הסיבוכים הינו אנצפלופתיה אם מדובר על AV פיסטולה זה מקטין את רמות האמוניה, ללא אינפורמציה קשה לענות בהצלחה
שלום איציק, בעייתה מורכבת מדי בשביל פירוט הולם במסגרת פורום זה. אי אכילת ביצה מצד אחד בגלל חלבון ומצד שני אכילת מוצרי חלב, קצת סותרת את עצמה. ההגבלה על חלבון לרוב מתקיימת כאשר היה ארוע של אנצפלופתיה בעבר או כרגע ולפי רמות אמוניה. המגבלה העיקרית היא הגבלת מלח (נתרן) ונוזלים כדי להוריד את המיימת. לכן מלפפון חמוץ לא הייתי ממליצה. היא יכולה למצוץ פלח לימון. ממליצה לבקש ייעוץ דיאטנית מקופת החולים שתגיע אליה הביתה. בברכה,דנה
שלום איציק, בעייתה מורכבת מדי בשביל פירוט הולם במסגרת פורום זה. אי אכילת ביצה מצד אחד בגלל חלבון ומצד שני אכילת מוצרי חלב, קצת סותרת את עצמה. ההגבלה על חלבון לרוב מתקיימת כאשר היה ארוע של אנצפלופתיה בעבר או כרגע ולפי רמות אמוניה. המגבלה העיקרית היא הגבלת מלח (נתרן) ונוזלים כדי להוריד את המיימת. לכן מלפפון חמוץ לא הייתי ממליצה. היא יכולה למצוץ פלח לימון. ממליצה לבקש ייעוץ דיאטנית מקופת החולים שתגיע אליה הביתה. בברכה,דנה
שלום קשה מאד לדעת מה הסיבה לתופעה . כוריאה קיימת בגיל זה אך אינה חולפת כה מהר . באם יקרה שוב יש לתעד את ההתקף בוידאו כדי שאפשר יהיה לדון במה המדובר . פרופ. נ. גדות
שלום שירה, ההגבלות אינן נובעות מהגורם דווקא אלא מעצם המחלה. רבים מהחולים הסובלים מצירוזיס סובלים מתופעות נוספות בשל הבעיה הכבדית כגון הפרעה בפורפיל שומנים, נטיה לעמידות לאינסולין וסוכרת. נכון להיום אין המלצה להגבלת חלבונים בלי נוכחות של אנצפלופתיה אך בכל מקרה לא כדאי להעלות על 1 גר' /ק"ג, וזאת ממש אינה מגבלה בהתחשב שההמלצה המינימילית הינה 0.8 גר'/ ק"ג. חשוב בכל מקרה להתייעץ עם דיאטנית מובילה בתחום ולהתייחס בין היתר לטיפול תרופתי, מידת כרוניות המחלה ומחלות נוספות ברקע. בברכה,דנה