תוצאות חיפוש עבור חוסר-אמון

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

שלום רב, אין לי עניין כל כך בחלומות, ואני גם זוכרת יחסית מעט. אבל פעם בכמה חודשים, ולאחרונה אפילו יותר, יש לי חלום שבו אני לכאורה מתעוררת בתוך החלום, ואז מתעוררת שוב.. ושוב ושוב... עשרות פעמים. כל פעם התכנים והמקומות שבהם אני מתעוררת שונים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. אני מתעוררת בתוך החלום. אני מבינה די מהר שאני חולמת, ואני מנסה להכריח את עצמי להתעורר. ואני לא מצליחה. אני קמה מהחלומות האלו בחרדה וזעזוע. זה ממש סיוט מבחינתי. לוקח לי גם זמן להתאושש ולהרגיש שבאמת התעוררתי. התופעה הזו של החלום הזה חוזרת על עצמה שנים. כבר התחלתי לקרוא על הנושא ולנסות להבין, אבל בדכ רשום שמדובר בחלום שבו מתעוררים לכאורה לבוקר רגיל ומבצעים פעולות רגילות. זה לא מה שקורה לי בדכ. אני אשתף את תוכן החלום של הלילה האחרון. חלמתי כל פעם שאני מתעוררת במקום אחר- בבית שלי, בבית של סבתא שלי זל (נפטרה לא מזמן), בבית ילדותי, ואפילו סתם בבניין לא מזוהה. לפעמים בתוך החלום קמתי מהמיטה והסתובבתי, ולפעמים אפילו לא קמתי מהמיטה ורק ניסיתי להתעורר. חלק גדול מהזמן ראיתי מטושטש והיה חשוך לאורך כל החלום. היו הרבה פעמים שראיתי את סבתא שלי זל ישנה במיטה קרובה או מסתובבת בחדר ומדברת עם בנאדם כלשהו. בכיתי וביקשתי ממנה שתעזור לי להתעורר אבל היא לא הגיבה בשום שלב. בחלק אחר של החלום קמתי מהמיטה והסתובבתי בבית ילדותי. ראיתי את אמא שלי זל (נפטרה מזמן) יושבת על הספה בחושך ונועצת בי מבט מפחיד ומאיים וגם שמה לי רגל ומנסה להכשיל אותי בהליכה. היא גם לא אמרה כלום... מה פשר החלום הזה? ומה פשר התופעה הנוראית הזו? איך אני יכולה להתעורר ממצב כזה בצורה מהירה יותר? תודה רבה

לאחר 7 שנות נישואין הוא בגד. איך בן אדם לאחר כל מה שעשיתי בשבילו ולמענו, ילדתי ילדים, פירנסתי בכבוד, קידוש ובישול וניקיון???? אני מרגישה פריירית ומושפלת בחיים בחיים לא רוצה יותר גברים בחיים שלי! מתי יגמר הכאב הזה מתי?

מה תעדיפו ולמה - מישהו ש"קונה" בעיניים עצומות כל מה שתגידו, או שישאל, יתעניין, אולי אף יטיל ספק, יבדוק גם באינטרנט... יכנס לעובי הקורה הרי לעיתים יש יותר מדרך אחת לפתרון הבעייה

היי, שרון. הרבה זמן שלא כתבתי. (כתבתי הודעה זו גם בשרשור האחרון שהיה לנו) התחלתי ללכת לטיפול לפני 3 חודשים אצל פסיכולוג קליני, שיש לו גם כלים ל-CBT. אני אתייחס לפוסט האחרון שכתבת לי... גם אם בת הזוג לא רואה את הפנייה לידידים שלה כמו שאני מרגיש, וגם אם היא לא באמת מקטינה אותי, ולא רואה בהם שותפים לבגידה, וכל זה באמת נכון מבחינת העובדות. אני לרגע אחד לא חושב שהיא מנסה לפגוע בי, אבל זו התחושה שנוצרת בעקבות הסיטואציות הללו. אני מרגיש נפגע כי יש לי אמונה מאוד פנימית עמוקה מבחינת התרבות שגדלתי בה, שבת הזוג חייבת להיות ללא ידידים ולהתנתק מגברים בחייה. מכאן, מתחילות כל הבעיות. האמונה העמוקה הזאת שמושרשת בי גורמת לי לחשוב שהבחורה עושה לי בכוונה כאשר היא פונה לגברים ומתיידדת איתם. האמונה גורמת לי לא להימשך לבנות שיש להן ידידים, ולחפש בנות מסורתיות ללא ידידים. כלומר, אני מבין שיש לי אמונה, אבל אני מרגיש שאני לא יכול באמת להשתחרר ממנה, כי זה כמו שכאשר בנאדם חוטף מכה ברגל, וכואב לו. הבנאדם שחוטף את המכה לא יכול לשנות את התחושה של הכאב, כי זה אקסיומה כזאת. כלומר, האמונה שמושרשת בי היא חלק ממני, ואני מרגיש שלעולם לא אצליח לשנות אותה. לכן, כל פעם מחדש כאשר בת הזוג תכיל ידידים ותמשוך תשומת לב מבנים, אני ארגיש שהיא מקטינה אותי, וזה כמו מכה שחוטפים, ולא ניתן להימנע מתחושת הכאב לעולם. שאלתי היא - האם את מכירה אנשים שהחלימו מקנאה, ואני יכול לשאוב מהם רעיונות? אולי בפורום זה? את תוכלי להמליץ לי על סדנאות ששם יש אנשים שהחלימו מקנאה ומאמונות מגבילות שמונעות מהבחורה להכיל ידידים בחייה? שאלה נוספת - האם את מאמינה שניתן לשנות אמונה מגבילה כמו הנושא של ידידים בחיי בת הזוג, או שעליי לחפש פשוט בחורה פשוטה ומסורתית, וגם כאן לא בטוח שאמצא מישהי שתענה על ציפיותיי לגמרי. אודה לעזרתך.

שלום רון היקר שאלה: האם תמצית סוויט צאסנט גורמת לריאקציה " תחושת חוסר אמון באחר" צריכה תשובה דחוף תודהה........

יש לי שאלה: השבת נסענו להורי... אנחנו זוג עם 4 ילדים. במהלך סעודת שבת בני הגדול (10) התחיל להשתולל עם אחיו הקטן ולא הקשיב לי ולבעלי כשאמרנו לו כל מיני דברים לעשות (להחליף ספה, לבוא לשולחן...). בשלב מסויים בעלי לקח את הבן שלי וצעק עליו שיעלה למעלה ושהוא חצוף שהוא לא מקשיב להוריו. מאוחר יותר, אימי לקחה את בני לשיחה והחלה לשאול אותו האם אביו צועק עליו הרבה, מכה אותו? מציק לו? כשבני ענה שהוריו בסדר ואבא שלו לא צועק עליו באופן מיוחד אימי עשתה לו פרצוף מעין- נו... תאמר את האמת... אימי הציעה לו לבוא אליהם לשבת לבד... איך הייתם מגיבים כשהייתן שומעים שבנכם עבר כזו שיחה מאימכן- סבתא של הנכד? כאשר הערתי עם מעט כעס לאימי על התנהגותה- היא ענתה לי שהיא רצתה לדעת שהוא בסדר... אשמח לתגובותכם, מה אני אמורה לעשות עם אימי ועם בני...? תודה

שלום דר! אז ככה, אני בן 23 ואני נמשך לנשים, הגוף הנשי יותר מסקרן אותי בהרבה מאז ומעולם. חוויתי 2 מערכות יחסים ארוכות, אחת בגיל 15-16 במשך שנה, שבדיעבד כן אהבתי את הבחורה, אך זה היה לא מעט אובססיבי גם. הקשר השני הסתיים לפני כשנה והוא נמשך 7 חודשים. במהלך הקשר הזה לא הצלחתי לפתח רגשות מיוחדים לבחורה, עד לרמה שהתייאשתי מנטלית וזה כבר העיק עליי. היו לי גם כמה סטוצים שכשברגע שהבחורה כבר הייתה בידיים שלי זה כבר נורא שיעמם אותי. אני באופן כללי אוהב הכל עם רגש, מחפש שבכל דבר יהיה מעורב רגש. תמיד גם בזוגיות עם בחורה, מעולם זה לא הרגיש לי משהו שמשלים אותי, התחושה לא היתה ספונטנית... כאילו תמיד יש משהו ליידי, אבל לא חלק ממני. לגבי גברים, תמיד הייתי חשדן עם מישהו חדש מצטרף לחבורה, או במחלקה בצבא, או סתם מישהו שרוצה להיות חבר, לא הייתי מקבל בקלות, לפחות לא בתוך תוכי, בתחושות, ברגשות, אך לא הייתי מפגין את זה החוצה ולהיפך, ידעתי שזה משהו שצריך להשתנות אצלי. אני גם קולט בנים שנראים טוב, כמעט תמיד. בנעוריי הייתי רואה מישהו כזה והייתי חש איום, קנאה עזה, היום זה אני לא יודע עם קנאה, אבל משהו יותר בוגר... כי אני כבר לא קנאי למראה חיצוני, אני כבר מבין שזה כמעט כלוםם. אני לא הטיפוס ה-גברי (מבחינת אופי, התנהגותית אין לי סממן נשי במיוחד) ותמיד קינאתי ורציתי להיות הגבר הזה שלא חושב יותר מדי, שהכל אצלו בספונטניות, מבחינת קשרים עם בנות, ואני תמיד הייתי ביישן, עדין, מדבר יפה ולוקח כל אישה ברצינות. מאז ומעולם הייתי רק מתאהב בנשים, כאילו דאגתי במשך כל ילדותי ונעורי עד סוף הצבא להיות עסוק במישהי, להתאהב... אך במי שהתאהבתי תמיד התפתח קשר ידידותי ולא מעבר, אך הנשים שיצאתי איתם אלו נשים שלא ממש רציתי או התאהבתי בהן לפני. התחלתי לחשוב אולי אני הומו... אם אני ככה לא מתחבר לנשים ברמה האינטלקטואלית, הרגשית אפילו... המשיכה לנשים נחלשה מאוד בזמן האחרון והתחלתי להיות נורא חסר תקווה לגבי קשר זוגי עם אישה, כאילו בשביל מה בכלל צריך זוגיות? כל בחור שנראה טוב שעובר לידי אני שואל את עצמי אם יש מצב שאני נדלק עליו.. כאילו אני מחפש את עצמי בעולם הגברים. אני מעלה על דעתי מחשבות של חיים עם גבר, זה לא עושה לי רגשות מיוחדים, אבל אני שואל את עצמי תוך כדי, אולי זה פשוט יכול לעבוד טוב יותר עם אישה? ואז מתחיל קצת לחשוש שמא יש מצב שכן. משהו נחסם בי כלפי נשים, עייף אותי... אני חושב אולי אני הומו לא בגלל פנטזיות מיניות עם גברים, למרות שהצלחתי לעלות על דעתי את עצמי בתפקיד אישה וזה סיקרן אותי ועורר אותי מינית, אלא מחוסר התמצאות עם נשים.. או יותר נכון שיעמום. וכל השאר אולי יבוא עם הזמן, אולי אני אתאהב בגבר ועם רגשות גם באות הפנטזיות המיניות וכו... אני סוג של א-מיני בשבוע האחרון.. לא יודע מה עובר עליי בדיוק. קראתי מלא ואני מזדהה עם המון סיפורים אישיים של הומואים לגבי החיים בילדות שלהם, כמו רגישות יתר, לא מוצאים כל כל את עצמם בחברה סביבם, אבא לא ממש חם... האמת גם שאני מרגיש שפתאום תנועות גוף שאני עושה או דיבור שלרגע יוצא לי, נותן לי להרגיש הומו.. (אם זה כמו רגל על רגל בישיבה כמו שנשים נוהגות לשבת וכו). לעיתים קורה לי שאני מרגיש קצת נחות ליד גברים שנראים טוב.. בכלל, אין בי אדישות תחושתית/רגשית אל גברים. אני לא יודע אם זה לגיטימי. אני שואל את עצמי שאלות נורא בסיסיות, כמו איך אמורה להיות אהבה בין חבר לחבר ואהבה בין חבר לחברה. אולי יש מצב שאני מאוהב באחד החברים שלי? אשמח מאוד אם תגיד איזה כמה מילים על המצב שלי ואיך את. רואה את זה מנקודת מבטך. תודה רבה!

שלום רב, אני מורה חדשה שאמורה לחנך כיתת מב"ר שנה הבאה. האם יש איזה טיפים שאוכל לקבל ממך? ואו הפנייה לחומר קריאה? בברכה ותודה מראש, רונית

מקווה שלא אלאה אתכם, אך מדובר בהחלט במקרה מיוחד הנמשך כבר מס' שנים ומאד מאד מטריד: רעייתי ואני נישאנו לפני יותר מעשור שנים, תחילתו של הסיפור היא אולי מאז. טרם החתונה (שהתקיימה בחצרם של חמי וחמותי במושב) הייתי מגיע רבות אל בית הורי אשתי, חמותי החליטה (ללא ידיעתי) לרכוש עבורי "לבנים" (תחתונים, גופיות, גרבים) ולרקום עליהם את האותיות הראשונות משמי הפרטי ומשם המשפחה. כל זאת מאחר שהיתה רוצה לכבס עבורי הבגדים ושהם יישארו אצלה או יחזרו אליה לאחר השימוש (זאת כמובן מבלי להודיע לי שכך היא רוצה). אני כמובן השתמשתי, לקחתי את הלבנים לבית הורי, כיבסתי אותם שם, אח"כ החזרתי וחמותי, שהיתה רגישה ל"ריחות", לא אהבה שכך קורים הדברים (רצתה לכבס את הלבנים אצלה במכונה). הדברים התגלגלו, אשתי (שהיתה אז חברתי) גם לא סיפרה לי על רצון חמותי בהיבט הכביסות וכו'. יצא שכחודש לפני החתונה העניינים האלה עלו ככל הנראה לחמותי על הראש ובכעס רב (מצידה) החלטנו לעזוב את הבית ולעבור להתגורר יחדיו בדירה שיועדה לנו בשכירות בעיר הסמוכה. מאז היה קצת שקט, החתונה עברה בשלום אך עם משקעים שנוצרו בין חמי וחמותי לבין הוריי בענייני החתונה - דברים שלא ייחסנו להם חשיבות דאז כי היינו צעירים. גרנו כעשר שנים בדירה שבשכירות המרוחקת כ- 5 ק"מ מבית חמי וחמותי ונולדו לנו 2 ילדים. רעייתי, הקשורה מאד להוריה, היתה מבקרת אותם לא מעט ואף "מתנחלת" שם למספר שעות מדי יום-יומיים. החיים התגלגלו ולפני מספר שנים הזמינו אותנו חמי וחמותי לשיחה וביקשו שנשקול ברצינות לבנות את בית הקבע שלנו אצלם בחצר, כאשר אשתי (הבכורה מבין 3 אחים) תהיה הבת הממשיכה, כנהוג במושבים. מובן ששקלנו היטב ההצעה, כשבצד אחד שמנו ההזדמנויות למול הדברים השליליים במגורים ליד ההורים. מובן שנשקל גם נושא האחים - האח הצעיר של אשתי (הבן היחיד, כאשר יש עוד אחות) היה אמור להיות הבן הממשיך, אך מאחר שלא ידע לשמור על הנכסים והיה בזבזן ופזרן הוחלט כי אשתי היא זו שתמשיך מאחר שחמי אהב (ואוהב) אותי והכיר את הרצינות שלי ויכולתי להחזיק בכספים ונכסים ולשמור על המורשת. החלטנו בלחץ לא קטן בעיקר מצד חמי אך גם בהסכמת חמותי ובעידודה - להתחיל לבנות את ביתנו כ- 50 מטרים מביתם. בנינו ועברנו לגור לידם לפני מספר שנים. עם זאת, לפני כ- 3 שנים התחוור לי מאשתי כי קיימת "בעיה" המטרידה מאד את חמותי כלפיי - היא חושדת בי בכל מיני חשדות משונים של חדירה לביתה, הכתמת המטבח בכתמים שאינם יורדים, פתיחת ארונות ובכללם גם ארון הבגדים בחדר השינה שלה. מובן שדברים אלה חסרי כל שחר וחמותי, הידועה לחמי ולבתי ב"שגעונה" מזה שנים בחשדנות כלפי אנשים, ואכן המציאה כל מיני המצאות משונות נוספות בעניין זה. חמותי טענה בפני חמי ואשתי שהחשדות האלה כלפיי מקננים בתוכה גם כשגרנו בדירה השכורה, אך הרבה פחות מאשר מאז שעברנו לגור בקירבתם. אשתי ציינה בפניי מס' עובדות "מקילות": גם בה ובאחותה חשדה חמותי לפני שהחליטה לחשוד בי - שהן הופכות לה את הבגדים בארון, מוציאות אותם ומכבסות אצלן ומחזירות, מוציאות לה שמפו ומערבבות בחומר אחר וכו'. יצא לי לפגוש את חמותי (כיום בת 70) לשיחה לפני כשנתיים וחצי מעט לפני ראש השנה - ישבנו זה מול זו בחצר והיא גולל הבפניי את "מסכת הדברים" שאותם אני "עושה" כביכול אצלה - אני נדהמתי, אמרתי לה שהדבר האחרון שארצה לעשות הוא לפגוע בה או בחמי וכיצד היא מגיעה בכלל לחשדו חמורים מעין אלה? היא היתה בשלה והתייחסה אליי כאל אחד שכבר ביצע ו"אמור לדעת" על מה היא מדברת. אני כמובן דבקתי בגרסתי ואמרתי שמעולם לא עשיתי ולעולם לא הייתי חושב לעשות לה (ולמעשה גם לחמי) דברים כאלה - אני מכבד ומעריך אותם ומוקיר להם תודה על כך שאנו גרים כאן במושב, למרות הקשיים. עוד אמרתי שיהא זה בבחינת כריתת הענף עליו אני יושב אם בכלל אחלום לעשות דברים כאלה ושאלתי כמובן הכיצד היא הגיעה לידי החלטה/תיאוריה שאני עושה לה כאלה דברים הזכרתי לחמותי את עניין הכביסה המעורבבת עוד מלפני החתונה ואמרתי לה שהייתי מאד צעיר (אכן - הייתי בן 20-21) ומבלי שאמרה לי מה מפריע לה לא יכולתי לדעת. היא טענה שעל כך היא כבר "סלחה" מזמן, אך מאז היא חושבת שאני רוצה להתנקם בה או משהו כזה. היא טענה שהיא חשה בכך שאני לא שוכח את זה. אני כמובן הגבתי בביטול ואמרתי שאין לי כל טינה והבנתי אותה אז בעניין הטירדה של חיים עם חברתי אצלה בבית. כל העת כיבדתי אותה ודיברתי אליה בעדינות ובהסברה רגשנית. חמותי ראתה שאני לא "משתף פעולה" עם התיאוריה שלה, התרגשה, כעסה ועזבה את המקום אל ביתה, מבלי לחזור. אני כמובן ישבתי המום לנוכח הדברים חסרי השחר וכל הזמן תהיתי הכיצד וממתי היא חושדת בי במשהו, ואם לא מדובר בבעיית הביגוד אז מה היא ראתה ש"הדליק אותה". אציין בלב שלם וחפץ כי אין אף אחד בעולם שיוכל להצביע עליי על מעשה רע כלשהו (אולי קצת נסעתי מהר ברכב פה ושם) שעשיתי כלפי מישהו - הכל רק לעזרה אמיתית, הקשבה, דאדה לסובב אותי ורגשנות אישית שאני מפגין כלפי סובביי בבית ובעבודה (תחתיי נמצאים כ- 60 איש). המצב לא היה קל, אשתי וחמי שמעו על "פיצוץ השיחות" ולמעשה "התפוצצו" מכעס על חמותי המסכנה - כיצד היא יכולה לעשות לי את זה ואיזו משוגעת היא וכו'. הלכתי עם חמי לשטח החקלאי כדי לדון במצב, חמי גילה לי מה קורה בבית ומובן שלא תלה בי כל אשמה שהיא. דיברנו על הענקת טיפול לחמותי - הוא אמר שניסו בעבר ולא הצליח. הוא שאל אותי האם אהיה מוכן להבדק ב"מכונת אמת" על מנת להפריך את הטענות של חמותי והשבתי שכמובן, אך מצד שני מדוע עליי להצטדק בכלל? שוחחנו, רעייתי היתה שותפה בכל - חשבנו על עזיבה ומעבר למקום אחר, אני לא ששתי כלל וגם חמי לא רצה לשמוע מזה - זה נראה ככניעה למצב שכלל לא היה, ולכן לא בא בחשבון. יצא לי לדבר עם אשתי רבות בנושא וכל פעם התגלה לי עוד פרט ועוד פרט - עניין אותי מאד כיצד הגיעה חמותי למחשבה המזוויעה שאני אעשה לה כל מיני דברים שכאלה ועל מה בכלל היא ביססה את טענתה: הסתבר שבזמן שהיינו אשתי ואני חברים - כתבתי לה מכתבים (הייתי אז בן 20), חמי וחמותי ביקשו מחברתי את אחד המכתבים ושלחו, ללא הסכמתי כמובן, המכתב לבדיקה של גרפולוג סוג ז' (סליחה על הביטוי) לטובת בדיקה לפני החתונה - לפי דברי אשתי הגרפולוג כמובן הרעיף שבחים אישיים עליי, על התנהגותי ועל אישיותי (זה היה מרבית הניתוח שלו), אך ציין כי אני גם "תחמן" ויכול אולי לנקוט ב"דו-פרצופיות" (משהו שאינני מבין כלל את פישרו - ברצינות). אירוע זה הדליק לי נורה אדומה - חמי חמותי, מבלי לבקש ממני, הוציאה את כתב היד שלי לגרפולוג שמומחיותו אינה ידועה כלל (זה היה סתם חבר של מכר שלהם), וזה כתב אמנם דברים יפים אך בסוף דבריו ציין גם את הדברים שבעיניי חמותי, כך אני מסיק, נראו כנראה התגלמות ה"רוע". אציין כי אני ממש לא מגיע לביקורים אצל חמי וחמותי בשל סיבה זו, אך לא מונע מהילדים ומרעייתי לעשות כן. מדי פעם שחמי קורא לי לעזור לו במחשב - אני קופץ ועולה אליו, מסיים הטיפול בבעיה ויורד בחזרה לביתי. מעבר לנתונים הנ"ל אין בידיי דבר ולא חצי דבר בעניין הסיבה לחשדות הבלתי הגיוניים של חמותי המוטרפת וממתי אלו החלו לעלות. בשנה האחרונה מסתבר שהיא החלה באיזשהו טיפול פסיכולוגי והיא מספרת לפסיכולוגית על כך שהיא "בטוחה" שזה אני שעושה לה הדברים והיא רוצה ש"אפסיק", היא מחפשת כל מיני דרכים לסיים ה"פרשה" איתי וכו'. לפני מס' חודשים שוב הגיע המצב לתסיסה וחמי ואשתי שוב התפוצצו על חמותי בבית. שוחחנו הוא, רעייתי ואני בחוץ על הדשא - אמרתי לו שאולי אמצא מקום עבודה בחו"ל למס' שנים ונשכיר את הבית ע"מ לאפשר מחייה שם בחו"ל. חמי שלל אפשרות זו מכל וכול - הוא הקצין ואמר שאם נעזוב אזי הוא ימכור את המשק ויעבור לגור בתאילנד - יתרחק מכולם ולא ירצה לשמוע מאף אחד. הוא הציע שאשתי תחזור לדבר עם חמותי (היא הפסיקה לדבר איתה למס' שבועות מאז ה"פיצוץ") ותקשיב לה למרות הכל ותתן לה "פורקן" למילים - מתוך הבנה שיש בה "שיגעון" ואנחנו רק צריכים לטפל בה. רעייתי ואני הסכמנו על כך והעניינים חזרו אט אט למסלול (מהו המסלול? היא מדברת עם חמותי, הילדים ממשיכים לקפוץ לבקר, מדי פעם יוצא לי לדבר עם חמותי בטלפון או בחוץ בחצר והכל נראה "בסדר"...). לאחרונה הודיע הבן, אח של אשתי, כי חפץ הוא להתחתן - שמחה וששון קפצה - חתונה בקיץ הקרוב, פסח המתקרב - אווירה טובה ו"טהורה" נסוכה על האזור. אממה - הבוקר הופתעתי כשאני מגלה ליד המחשב מכתב הממוען אליי, ללא בול - אני פותח ורואה מכתב בכתב יד של חמותי המיועד אליי... - המממ... - אני קורא ולהלן הנוסח: "ל- X שלום, אחרי הרבה מאד התלבטויות החלטתי שהגיע הזמן שנדבר ביננו ונבין מה קורה. אני מאד מאד כועסת כבר שנים עליך ואין לי אומץ לעשות את הצעד הזה מסיבה אחת בלבד - אני לא רוצה לעבר את בתי/רעייתך והילדים בעניין - אני מכירה היטב את בתי/רעייתך והיא תיקח את זה מאד מאד קשה וחבל, לכן אני רוצה שניפגש ונדבר פנים אל פנים. פסח מתקרב וגם החתונה של הבן שמאד מאד אני שמחה שזכיתי לכך ולכן כדי לא לשבש את האווירה ואוכל להסתכל לך בעיניים ולהרגיש בטוחה שהעניינים ביננו הסתדרו ונעבור ביחד את החג והחתונה הקרובים. די לעוינות שקיימת ביננו, אני מאד מקווה שתהיה גלוי כלפיי וגם אני כלפיך ובזה תסתיים מסכת האיבה. בבקשה תתקשר ותמצא זמן מתאים לשיחה חשובה זאת. בתודה ובתקווה - חמותך." נו - מה תגידו על זה??? היא לחלוטין משוכנעת שאני "יודע" מה קורה, וה"עוינות" וה"איבה" שקיימת ביננו צריכים להפסק - מה עושים עם זה??? אני אדם שקול, הגיוני - מצד אחד אני לא מערב אף אחד בינתיים במציאת המכתב כי אני רוצה בהחלט לכבד את חמותי, אך מצד שני איך אני אמור להגיב על כך? אני מאד רוצה להפגש ולפתור ה"בעיה" כביכול באופן מוחלט ולא רק לחתונה ולחג המתקרבים... על איזה כיוון אני הולך?: הגנה על שמי הטוב ועל הפצת חשדות לא מבוססים כלפי עצמה ומשפחתי הקרובה ביותר, או שיתוף פעולה ואמירה כביכול "אוקיי - בואי נסיים את זה...". אני איש של אמת ואינני מסוגל לבוא ולשתף פעולה עם שיגעון שכזה - איך מכניסים לאשה בת 70 (אגב היא נראית צעירה יחסית לגילה, מסתובבת ומטפחת גינה, צועדת לספורט וכו') שכל התיאוריה עליה היא בונה במשך שנים לגביי - היא "אור ופרח" - מקווה שתוכלי/תוכלו לשפוך מעט אור והנחייה כי באמת אין לי עם מי להתייעץ בעניין... תודה על ה"הקשבה".

אני הולכת לטיפול ריגשי כבר למעלה משנה ומטופלת גם תרופתית. מאוד קשה לי לשתף בטיפול כי אני כל הזמן מפחדת שהיא עובדת עלי, שהיא משחקת אותה כאילו אכפת לה ממני ובאמת היא מחכה רק שהשעה תעבור.. יש לציין שבאופן כללי קשה לי עם מערכות יחסים-מאז שאני קטנה אני חושבת שלא אוהבים אותי וכו' ולא הצלחתי לשתף אותה בזה. לאחרונה אני משתפת קצת יותר והצלחתי לספר לה שקצת קשה לי להאמין לה היא טוענת שקשה לי עם מחויבות ולכן אני לא נותנת לה להתקרב היא צודקת?

בחלום הייתי עם ההורים שלי באיזשהו מרכז קניות שמוכר לי מהמציאות ופתאום אבא שלי הבחין באיזשהי דמות שעוקבת אחרינו ופשוט הלכנו משם לחנות אחרת בשלב הזה של החלום לא הבנתי על מי הוא מדבר מאוחר יותר מאוחר אני בעצמי ראיתי מישהי עם כובע של קפוצ'ון על הראש ומשקפי שמש גדולות שנמצאת מאחורינו אמרתי להורים שלי וברחנו משם לאוטו והדמות רדפה אחרינו וגם עלתה לאוטו ורדפה אחרינו החלום נגמר שהגענו לכביש המהיר והדמות אחרינו מה משמעות החלום?

נשוי 20 שנה עם ילדים,אשתי לא אוהבת בכלל סקס בשנים האחרונות בכלל שזה לא מגע כלום,כול פעם לא בא לה ,מתרחקת,כרגע אני שנתיים בלי סקס איתה,מעניין עם רק אני חווה את זה ,גם לפני זה לא היה כלום,אני עובד והיא עובדת פחות שעות ממני,,משכורות לא משהו מגיעים מגיעים ל12000ביחד,, היא לא מתגלחת,לא רגליים ולא בית שחי,שמה מכנסיים ארוכים ,לא אוהבת ים בריכה,לא הייתה בים לא משתזפת כלום,,אני גם לא חסר לי עשיתי דברים שפגעו בזוגיות לקחתי כסף שנים ממשכורת שלי אבל היא גילתה וזה יצר חוסר אמון או לא יודע ,שואל איזה חיים אלה ?

שלום שרון. יצא לי להיות בחנות מזרנים, וניסיתי לשכב על מספר מזרונים.. והיה שם מזרון יחסית נוח. כאשר שאלתי את המוכר היכן מיצרים את המזרון, והבנתי שהוא מיוצר בעיר חברון, זה ישר הרתיע אותי, ופתאום לא הרגשתי שהמזרון נוח. נוצר אצלי סוג של חוסר אמון, כי אני חושש שהמזרן מיוצר במקום של אויבים (ללא קשר לעמדה פוליטית). מתעוררת בי מין חרדה כזאת, שבגלל שגרים שם אויבים שלנו, אז אני חושש לשכב עליו, ולא בגלל שיש בו פגמים, אלא רק כי המחשבה הזאת על האויב מטרידה אותי. אני יודע שיש אנשים שיעדיפו מזרן אחר, בגלל מותג, או איכות.. אבל אצלי הסיבה אחרת, יותר ברמה של חוסר אמון ביצרנים של חברון. המזרנים האלה זולים, אבל נוחים, לכן אני רציתי אחד כזה. אבל, המחשבה מאוד מטרידה אותי, ולא יודע אם ארגיש בנוח כאשר אישן עליו בלילה. הבנתי שהרבה מזרנים כאלה נמכרים בארץ, למרות שהם מהשטחים. האם המחשבה שלי הגיונית? האם אני יכול לתת אמון במזרן שמגיע מהאויבים שלנו? (שוב, לא בקטע פוליטי)

שאלה 2: לפני 3 שנים היתה לי התפרצות קשה של ואסקוליטיס MPA. (MPO=7, Panca=positive ). אחרי טיפול אגרסיבי באיכילוב, הגעתי לרמיסיה, כל הבדיקות היו טובות. אבל MPO=5. משלב הזה עברתי לטיפול תחזוקה (מבטרה כל חצי שנה). מאז, MPO ירד לאט במשך כשנתיים, וכעת MPO=2. שאלה: א. האם ל MPO לבד יש משמעות קלינית? (חשוף יותר לסיכון של התפרצות) ב. האם הוא מחייב טיפול כדי שירד מתחת ל 0.5, למשל בפרדניזון?

שלום! פעם הייה לי חלום מוזר מאיין סיוט. תיאור החלום:אני סטודנט שלומד בקמפוס ופתאום אני מוצא את עצמי מסתובב בפארק בשעת ליילה מאוחרת וראה כל מיני סטודנטים וטיפוסים.אני מחזיק בידי אלת בייסבול להגנה עצמית למיקרה שמישהו יתקוף אותי ורואה מרחוק איזו דמות של אדם שמסתיר את פניו בעיתון.יש אווירת פחד ואני מיתקרב אליו ואז אני מתעורר בבהלה. אני יודע שלא תמיד לחלום יש משמעות. אבל מסקרנן אותי לשאול מה פשר החלום? אני רוצה לציין שיש לי חרדות ופחדים לגביי הסביבה. תודה על תשובתך

היי, שרון. קשה לי לקבוע תור לרופאים, מאחר ואני חווה חוסר אמון. אני לא יודע האם הרופא, שאליו אני קובע תור, הוא מספיק מקצועי. אני לא סתם בודק, כי נתקלתי ברופאים שלא זיהו נכון בעיה רפואית שהייתה לי, לעומת רופא אחר שכן הצליח לזהות. אז אני שואל את עצמי כל פעם.. איך אני יכול לדעת שהרופא הבא שאלך אליו לא יפגע בי? זו לא שאלה ברמה טורדנית, אלא ברמה עובדתית. יש רופאים שפשוט לא מקצועיים מספיק, ואני לא יודע איך אני יכול לבחור את הרופא הנכון. למה אנשים מקבלים רישיון לרפואה, אם הם לא יודעים את העבודה? אודה לעזרתך.. מה עליי לעשות כדי למצוא רופא מקצועי? אודה לעזרתך, כי אני חסר אונים.

האם הוא מרגיש משהו למישהי שהייתה ידידה שלו. ולמרות שהם לא בקשר, הוא התרחק ממנה בשבילי. אני כל הזמן מנסה לפענח האם הוא הרגיש אלייה משהו כל פעם שהיא נמצאת בסביבה, או שמזכיר את השם שלה, אז אני מנסה לפענח כל הזמן אם זה אינטואציה או סתם ocd אן שאני חושבת שאם ונפרד, הוא ילך אלייה ואז צדקתי ולא סמכתי על האינטואציה וזה עושה לי ממש חרדה. אני סומכת עליו, והוא מראה רצינות בקשר אלי אבל כל פעם שאני חושבת על הנושא הזה זה ממש מטריד אותי

שלום ד"ר לויט! אובחנתי עם או.סי.די (ללא טקסים פיסיים) בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי לסרוגין מחשבות טורדניות "שליליות" כגון : אני "אפגע בו" או אני אתן לו "בוקס" או אני "אתנקם בו".המחשבות סתם מופיעות אך לא מכוונות לאדם מסויים אבל זה קורא בעיקר כשאני מרגיש מתוח או לא ישן טוב. אני מרגיש שאלו מחשבות מאוד "מלחיצות" או "מדאיגות" שלא פרופורציונליות אליי כי אני לא אדם אגרסיבי או אלים. בנוסף קורה לי שיש לי מחשבות טורדניות שליליות שמישהו "מעיר לי" או אומר לי משהו "שלילי" או משהו "אלים" או קללה או גידוף אבל יש לי "חשדנות" שאני "שומע קולות" למרות שאני כמעט בטוח שזו "רק מחשבה". השאלה שלי היא:איך את מיתרשמת ממחשבות טורדניות שליליות או מחשבות "אגרסיביות"?האם זה אופייני באו.סי.די?האם יש סיבה לדאגה ממחשבות כאלו?האם יש "דמיון" בין מחשבות טורדניות לבין "הלוסינציות" (שמיעת קולות)? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט אני מבקש את עזרתך המיקצועית כמומחית במחשבות טורדניות. כבר תקופה ארוכה אני "חווה" "מחשבות טורדניות" לגביי תחושת אי נוחות בקירבה לאנשים מסויימים.יש אנשים שאני מרגיש שנוח לי בקירבתם ויש אנשים שאנו מרגיש "שלא נוח" או "לא נעים לי" בקירבתם. אפשר לתאר את זה באופן שלאנשים שאני מרגיש "לא נוח" יש לי מחשבות שליליות או "דימויים שליליים" לעומת אנשים שאני מרגיש בנוח בקירבתם שיש לי "דימויים חיוביים" או אני מרגיש "פחות לחוץ" או "יותר רגוע".אני גם מרגיש לפעמיים תחושת אי נוחות סביבתית כשאני יוצא החוצה לרחוב או בציבור.אני מרגיש מאין "תחושת ניתוק" ויש לי לפעמיים גם מצב רוח לא טוב וזה קורה לי כשיש לי הרבה מחשבות טורדניות שליליות.יש לי גם מחשבות טורדניות שאני "חשדן" כלפיי הסביבה. מה ההיתרשמות שלך ממחשבות טורדניות כאלה?האם המצב של ניראה לך "חריג" או "מדאיג"? תודה על תשובתך המיקצועית

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם או.סי.די אני מרגיש שלפעמיים אני "חשדן" כלפיי אנשים או כלפיי הסביבה ויש לי תיאוריות "טורדניות". האם או סי.די יכול להתאפיין במחשבות "פראנואידיות" "שיש להן דמיון" למצב "פסיכוטי פראנואידי" אבל למעשה "יש הבדל" בינהם מבחינת "הסווג הרפואי"? תודה על תשובתך

היי אודי וכולם, אני אדם רגיש מאוד מאוד..לוקחת ללב ולצערי גם נפגעת מאחרים. המטפלת שלי בזמנו לקחה את זה לכיוון חיובי של אדם רגיש ..אז רגישות לזולת ולילדים ובגן זה נפלא. אני הייתי רוצה פחות ...פחות לקחת ללב מה שאומרים לי, פחות להפגע.. למרות שאני במקום ממש ממש טוב עם עצמי. בטוחה בעצמי...משהו נפגע בי כשיש איזה הרגשה של חוסר אמון ופרגון מאחרים. אומרים שלהפגע זה לבחור להפגע? האמנם יש לי בחירה ברגש? בזה שרע לי כשפוגעים בי? שהופכים אותי ללא בסדר כדי שהם ירגישו בסדר? ככה כני מרגישה. עצוב לי. קשה לי כשאומרים עליי דברים ובמיוחד שמלשינים עליי ומאחורי הגב..זה פוגע ולא מקצועי. למה אני כל כך רגישה? למה אני נפגעת מהר? והאם חוסן אישי זה משהו שניתן לאימון???? כי אני יודעת שאני בסדר ועומדת מאחורי הדברים שלי למרות שהאחר אומר שאני לא טובה וכו... מה עושים? איך מתגברים?

אודי... אין לי מושג מה קורה לי.. משהו לא טוב... הלב שלי מלא באקזמה שלא מפסיקה לגרד.. מרגיש כאילו החיים שלי פתאום מסתובבים כל הזמן סביב הציר של ההיעדר שלה... והקטע הוא שעוד מעט אני אמורה ללכת אליה ומרגיש שהיא נגמרה.. לא קיימת יותר... מבחינתי, הפגישה מיותרת.. מצד שני ,כשרינדלתי באחד הפעמים סביב הקליניקה וראיתי את הרכב שלה, צילמתי את הרכב , חשתי שאולי אם אסתכל דרך הסלולרי את הרכב שלה האקזמה בלב תפחת, תרגע... כן.. שיתפתי אותה גם על הרונדלים וגם על צילום הרכב שלה... לא מרגיש לי כלפיה כלום כשאני רואה אותה.. היא כמו מתה בחוויה שלי.. זהו.. נגמרה... יודעת שכשאגיע אליה, 50 הדקות יעברו על כלום.. בראשון הבא היא שוב נוסעת.. השבוע שוב 3 פעמים במקום 4... די אודי עזוב אותי ממנה... חבל לי על הקלדת האותיות... חבל על המאמץ בכתיבה... אתה יודע שנכנסתי ל'שיחות' והקלדתי את השם שלך והגיעו הרבה קישורים למאמרים שפרסמת? קראתי בשבת את המאמר שכתבת ב 2006 'המשחק המטאפורי' מאמר כבד ומעניין... ייתכן מאוד שחלק מהמאמר לא כל כך הבנתי.. שואלת את עצמי אם יש אצלי קריסה בדיאלקטיקה בין הקונקרטי/מציאותי לפנטזיה ? אולי וכמעט ואין מרחב בין הסמל למסומל? ואולי סתם חוסר אמון בסיסי ? ואולי סתם אחת שלא ברת טיפול? הדפסתי את המאמר שלך...אולי אביא אליה.. אולי זה 'יכניס' לה אצבע לעין ? במבי.

שלום ד"ר הלפרין, ממה שידוע לך - האם וריאנט האומיקרון פחות מסוכן גם ללא מחוסנים? בתקשורת הדיווחים ממוקדים ברמת הסכנה שלו רק בהקשר למחוסנים, ולא מתייחסים ללא מחוסנים בעניין הזה. תודה.