לתרופות אנטי פסיכוטיות יש תופעות לוואי, אשר עשויות להשפיע...
ממצא: חולי סכיזופרניה שאינם מקפידים ליטול תרופות אנטי...
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
הן פותרות מצבים קשים של פסיכוזה ומאניה-דיפרסיה, אבל האם...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
עדי, ראי תשובתי למטה.
הי אביב, סימון בטריגר בהחלט יכול להוות מתן מרחב מכבד למי שחשים שצריכים להיזהר מהצפה כזו או אחרת. ושמח שאת כאן. אודי
לתרופות אנטי פסיכוטיות יש תופעות לוואי, אשר עשויות להשפיע באופן מהותי על חיי המטופל. לכן, חשוב שהטיפול ייעשה על ידי איש מקצוע תוך הבנת הסיכונים הכרוכים בו
ממצא: חולי סכיזופרניה שאינם מקפידים ליטול תרופות אנטי פסיכוטיות חשופים לתסמינים פסיכוטיים בשיעור גבוה כמעט פי 30, לעומת חולים המקפידים על נטילת תרופות
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם כל אדם עלול לחוות התקף פסיכוטי רצחני והאם יש סימנים שניתן לאתר ולטפל בזמן. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' על פסיכוזות, סימנים מקדימים וטריגרים אפשריים
הן פותרות מצבים קשים של פסיכוזה ומאניה-דיפרסיה, אבל האם לרפואה הסינית יש מה להוסיף לתרופות פסיכיאטריות?
כ-50% מהנוטלים טיפול נוגד פסיכוזה לטווח ארוך מפסיקים אותו בשלב מסוים, וחוזרים לחלות. הפתרון: תמיכה משפחתית וטיפול תרופתי הניתן לעיתים רחוקות יותר
התקף פסיכוטי יכול במקרים מסוימים לבשר על התפרצות סכיזופרניה. מעקב רפואי וטיפול הם חיוניים למניעת התקפים נוספים והידרדרות המחלה
בחילות, התייבשות, עצירו?ת, סחרחורת, דיכאון, התקף פסיכוטי, עלייה בלחץ דם וכאבים בחזה - כדורי הרזיה מזויפים יכולים לגרום לכל אלה, ולפעמים גם למוות
התקף פסיכוטי אחד וחייה של שירה השתנו. אופטימיות, סביבה תומכת וטיפול תרופתי מסייעים לה לשמור על איזון, לחיות בזוגיות ולהבין שהחיים יפים למרות הכל
הורים למתבגרים? שימו לב: מחקר חדש שנערך בקרב תלמידי כיתה ז' בקנדה, מצא כי שימוש במריחואנה בקרב בני נוער עשוי להביא לעלייה בסיכון לתסמיני פסיכוזה. המחקר מחזק את הצורך להשקיע מאמץ בתוכניות הסברה בקבוצת גיל זו
לפי מחקר חדש אישיותם החריגה של קומיקאים מצחיקה אנשים אולם גם עלולה לגרום להפרעה פסיכוטית ודיכאון. גם שחקנים סובלים מהבעיה אולם בשיעורים נמוכים יותר
גליה אובחנה בשנות ה-30 לחייה כחולה בהפרעת מצב רוח ואף אושפזה בעקבות מאניה פסיכוטית. גליה לא נשברה. להפך: היא מצאה ייעוד בחיים - להגביר את המודעות ולהביא להפחתת הסטיגמה בבריאות הנפש. ראיון אישי מרגש
מחקר מקיף מגלה כי שימוש נרחב בקנאביס בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר ב-40% למוות לפני גיל 60, כמו כן נבדק הקשר להתפתחות הפרעות נפשיות
סמים "קלים" האמנם? השימוש בסמים, בפרט בקרב בני נוער, עלול להביא להתפרצות מחלות נפש קשות. כיצד מתמודדת מדינת ישראל עם הבעיה? מה עם סמי הפיצוציות?
השימוש בקנאביס, במיוחד בגילאי העשרה, מעלה את הסיכון ללקות בפסיכוזה. על הרשויות להביא לידיעתם של תלמידי התיכון את הסיכון הכרוך בעישון סמים
חומר טוב - לקריאה, על הצדדים הפחות מוכרים של המריחואנה, אי אפשר לאחוז בג'וינט משני קצותיו
טיפול רציף בסכיזופרניה, בשלבים הראשונים של המחלה, נחשב קריטי להמשך התפתחותה. מחקרים מעלים כי טיפול ארוך טווח בזריקות עדיף על פני כדורים יומיומיים. כתבה לרגל יום המודעות הבינלאומי לבריאות הנפש
ארגון פסיכיאטרים, הפועל במסגרת ההסתדרות הרפואית, קובע כי השימוש במריחואנה רפואית עלול לדרדר את המשתמשים להפרעות נפשיות
טיפול תרופתי חיוני לתפקוד חולי סכיזופרניה, אך לא תמיד הם מתמידים. טיפול בתרופות הדור השני, בזריקה אחת לחודש, מאפשר לשמור על הרצף הטיפולי
סיפורה המרגש של אם לחייל שלקה במאניה דפרסיה, לאחר שימוש בסמים. מפגשים בקבוצת תמיכה למשפחות סייעו בהתמודדות. לאחרונה, החל הבן ללמוד עבודה סוציאלית
אבחון של בן משפחה כחולה סכיזופרניה גורם, לרוב, לקרוביו הלם, בלבול וחרדה. כל מה שצריך לדעת כדי להתמודד עם המצב החדש ולעזור לחולה לנהל חיים נורמליים
מעשי אלימות מזעזעים בתקופה האחרונה העלו לדיון הציבורי את הטענה בדבר אי שפיות זמנית. מתי מדובר באמת באובדן שפיות ומתי מדובר בהתחזות, במטרה לחמוק מעונש?
ניגשת לטיפול פסיכיאטרי תרופתי? איך מתייחס הטיפול המשלים אל התרופות והשפעתן? תמיכה משלימה
חולי סכיזופרניה נאלצים ליטול תרופות כל חייהם, כדי להיות מאוזנים. מאיה, חולת סכיזופרניה, מספרת בראיון מרגש על היתרונות והקשיים בהתמדה בטיפול התרופתי
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
עדי, ראי תשובתי למטה.
הי אביב, סימון בטריגר בהחלט יכול להוות מתן מרחב מכבד למי שחשים שצריכים להיזהר מהצפה כזו או אחרת. ושמח שאת כאן. אודי
1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.
סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.
יש תרו]פות שונות היום בזרקות כגון רספרדאל ועוד עליך להתיעץ עם הפסכראטר
קשב וריכוז הם תפקודים מוחיים בסיסיים, כמעט כל דבר יכול לפגוע בהם, חרדה גורמת לפגיעה בקשב והריכוז, דיכאון פוגע בריכוז וגם פסיכוזה. לא כל פגיעה בקשב ובריכוז מראה על ההפרעה הספציפית שנקראת ADHD. בדרך כלל ADHD מגיבה היטב לטיפול במתאמפתמינים או אמפטמינים כמו ריטלין או אדרל. על אנשים בלי ההפרעה התרופות האלו משפיעות כמו אמפטמינים (ממריצים), כלומר גורמות לעליה בפעילות, במרץ, במצב הרוח, בביטחון העצמי. הן עלולות לגרום לחרדה בזמן ההשפעה, לדיכאון וחרדה אחרי שיורדת ההשפעה וגם להזיות, התפרצות של פסיכוזה והחמרה של מצב פסיכוטי. מאחר וההשפעה הנעימה קצרה (מספר שעות) הן עלולות גם לגרום להתמכרות אליהן. לאנשים שסובלים ממחלות עם התקפים פסיכוטים כמו סכיזופרניה לא מומלץ להשתמש בתרופות מהקבוצה הזו בגלל הסיכון לפסיכוזה. סטרטרה היא תרופה מקבוצת NRI, כלומר מעכבים סלקטיבים של ספיגה של נוראדרנלין. ב-4 מחקרים על כמה עשרות אנשים עם סכיזופרניה לא נמצאה התפתחות של פסיכוזה. חשוב קודם לאבחן מה הסיבה לפגיעה בקשב ובריכוז כדי להחליט על טיפול מתאים.
שלום רב .קודם כל פסיכוזה יכולה להיות מגיל צעיר מאד אולם נוטים לא לאבחן במילים כאלה.עלייך להתייעץ עם איש מקצועי ,פסיכיאטרי או פסיכולוג מומחה בהצלחה טובי פלד
שלום רב. לא ניתן "לזרוק לבית חולים פסיכיאטרי". אשפוז פסיכיאטרי בישראל דורש הסכמה ברורה בכתב. אשפוז בכפייה מתבצע רק במקרים של הפרעה פסיכוטית משמעותית עם אובדנות או מסוכנות מיידית. אני מציע לך לדבר עם אבא ואם צריך להזמין אותו יחד לרופא המטפל על מנת לדון בבעיה. בהצלחה
שלום רב. הפרעה סכיזו-אפקטיבית הינה סוג של מחלת נפש המתבטאת בקיום מתמשך וארוך של חודשים ושנים של הפרעות פסיכוטיות וליקוי תפקודי בצד הפרעות דיכאון או מאניה. גלישות פסיכוטיות הינן זמניות ומוגבלות, בדרך כלל סדר גודל של עד מספר ימים בודדים ונובעים מהתגברות חדה של תסמיני חרדה בדרך כלל. הם צפויות לעבור תוך מספר ימים. הפרעת אישיות גבולית הינה רב גונית ומתבטאת בדרך כלל בחוסר יציבות רגשית ובחוסר יציבות ביחסים בין אישיים. בהחלט יכול שאדם יסבול יותר מהפרעה הקשורה לתחום תעסוקה מאשר לתחום זוגיות וחברה אך בד"כ ההפרעה היא רחבה ביותר בכל תחומי החיים. אינני יודע מה זה אומר "ניתוק חלקי" אך בד"כ תסמינים פסיכוטיים בגלישות פסיכוטיות יהיו קלים וחולפים לעומת אלו במחלות נפש. בהצלחה.
שלום צור. ניתן לשקול טיפול בלוסטרל, טיפול באנאפראניל או שילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית אטיפית כמו אריפליי או סרוקוול. כמו כן כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי בדגש CBT. בהצלחה
שלום לך, OCD אינו יכול פשוט "להפוך" לפסיכוזה. אדם שסובל באמת ממחשבות שווא כמו מחשבות גדלות ורדיפה אינו מודע לכך, ואינו יודע להגדיר לעצמו שהוא סובל מהן. אולם, עצם העובדה שאני כותבת לך זאת, ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, ולאחר מכן הספק יחזור, ותחזור לשאול שוב את כל מה שכתבת לי למעלה. לכן, אין שום טעם בחיפוש "אישורים" מסוג זה, הדבר שווה ערך לטקס (בדומה לשטיפת ידיים אצל אנשים שסובלים מ-OCD בנושא ניקיון). הוא רק גורם למחשבות לחזור שוב ושוב ואף להתחזק. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיראה לך את הדרך הנכונה להתמודדות עם המחשבות (הפסקת העיסוק בהן), וכתוצאה מכך הן פשוט יילכו וייחלשו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975
שלום אבי, לא כתבת מדוע החלטת יחד עם רופא המשפחה להפסיק את הסרוקסט שעזר לך. לעתים קרובות קורה שחל שיפור כתוצאה מטיפול תרופתי ולמטופל נדמה שההפרעה חלפה, בעוד שלמעשה המצב השתפר הודות לטיפול התרופתי. סרוקוול היא תרופה אנטי פסיכוטית ומייצבת מצב רוח, לזמן קצר היא משפרת את השינה, אך כמו מייצבי מצב רוח אחרים, היא מושכת את מצב הרוח כלפי מטה כדי למנוע מצב של מאניה או היפומאניה. מלודיל היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטטראציקלים ישנה מתחילת שנות ה-70 ומאז עברו הרבה מים בירדן. ייתכן שאני שמרן, אך אני נגד החלפת סוס מנצח ואם הסרוקסט עזר, הייתי חוזר אליו, אם כי אחרי הניסיונות האחרים ספק אם הוא שוב יעזור. לא ברור מה נותר עתה מבחינת החרדה החברתית והתסמונת הפוסט-טראומטית. ציפרלקס, למשל, היא תרופה יעילה מאוד נגד חרדה חברתית. קנאביס רפואי אושר לשימוש בטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית. לא ברור מה המצב כעת מבחינת התסמינים. את זה יוכל להעריך רק פסיכיאטר, ואולי כדאי לפנות לחוות דעת שנייה (למשל, SNRI לא נוסה). השילוב המנצח הוא בין טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי, כאשר טיפול הבחירה הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אצל מטפל ששולט בגישות טיפוליות נוספות. המלצתי לנסות פסיכיאטר אחר וטיפול פסיכותרפויטי. עיוותים קוגניטיביים הם תסמינים מוכרים לחרדה ודיכאון ואינם קשורים לשאלה אם המקור אורגני או סביבתי. כאמור, בשילוב טיפול תרופתי ניתן לשנותם. הסחת דעת היא טכניקה יעילה מאוד לטיפול בדיכאון, ולפעמים גם בחרדה, כנ"ל לגבי פעילות גופנית אירובית (אולי כדאי להפחית את משך הריצה ולחלקה על כל ימות השבוע). בכל אופן, על סמך ההתקדמות הניכרת למרות התנאים הקשים, יש בהחלט מקום לאופטימיות ואני מחזק את ידיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום לשניכם תשובתו של מני כנה ונכונה. לנסות לקבל טיפול קסם כאן ועכשיו זה לא מציאותי בטח לא ניתוח עם תאי גזע כזה או אחר שנשמע כמו מדע בדיוני. המפתח נמצא אצל הפסיכיאיאטרים אך גם אצלך! לא להרים ידים ולנסות לחזור לתיפקוד על פי ההמלצות- לא משהו מלחיץ ומאתגר מידי! בהצלחה!
תופעות הלוואי של התרופה מופיעות בנייר המצורף לקופסה של התרופה.לתרופה זו אין השפעה על הגדילה
הפסקת טיפול של תרופות אנטיפסיכוטיות לרוב לא מלווה בתסמיני גמילה, אלא אם כן התרופות מאוד מרדימות ואז יכול להופיע אי שקט או קושי בשינה כשמפסיקים. הסכנה בהפסקת טיפול היא בחזרה של מצב פסיכוטי, לכן יש לבצע זאת ביחד עם הרופא המטפל. ההורדה נעשית בדרך כלל בהדרגה ובאיטיות כדי שלא ליצור שינוי חריף, לא מומלץ לקחת טיפול באופן לא רציף.
עניתי לך
שלום. כפי שכתבתי רבות בפורום, לפעמים יש החלמה, לפעמים יש רמיסיית ארוכת שנים ולפעמים האבחנה הראשונית היתה מוטעית. צריך לבדוק את המטופל לעומק, לבחון בשנית את כל מסמכיו הרפואיים ולקבל מידע מגורמים נוספים כגון ממשפחה, ואז אפשר להגיע למסקנה באיזה מהאפשרויות לעיל מדובר - אם כי גם אז אין וודאות של 100%. בברכה, ד"ר אהוד ססר 1)
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
ל"סתם אחת" שלומות.. "תקופה של התקפי זעם המלווים בקללות נוראיות" כפי שציינת, אינן מעידות בהכרח על התקף פסיכוטי. הן יכולות לנבוע גם ממתח נפשי קשה וכד'. אם את חפצה בטובתו של האדם המדובר, נסי לשכנעו ללכת לקבל ייעוץ פסיכולוגי מתאים. אם יסרב נסי לשכנעו שתלכו יחד ולו בגלל המתח הנגרם לך, עקב חששך ממצבו והתנהגותו הקשה והחריגה. בהצלחה, בכל מקרה
יכולה לנבוע מהטיפול התרופתי ויש לגשת לנוירולוג מומחה בהפרעות תנועה, אוכל להמליץ בפרטי
שלום אייל. בדרך כלל סרוקוול נחשבת לתרופה בטוחה וסבילה. עם זאת כל אדם הוא מקרה אינדיבידואלי בו כל תרופה עלולה לגרום לרגישות כלשהיא. ניתן לשקול הורדת מינון סרוקוול או לקחת סרוקוול מייד לאחר ארוחה גדולה. ניתן לשקול החלפת סרוקוול בתרופה אנטי פסיכוטית אחרת כגון סוליאן או אריפלי. לפונקס נחשבת לתרופה יעילה אך עם הרבה תופעות לוואי. אם אין צורך טיפולי דחוף כדאי לא להעלות את מנון הלפונקס. בהצלחה.
שלום רן. בדרך כלל יש העדפה לטפל בתרופה אחת ולמצות את הטיפול בה ע"י העלאת מניון הדרגתית. אם המצוקה קשה, קיים עומס מחשבות טורדניות עם דיכאון משמעותי וקושי תפקודי רב כדאי לשקול כבר בשלב מוקדם תוספת תרופה אנטי פסיכוטית במינון נמוך. בהצלחה
שלום אייל. לפנוקס וסרקוול הינם תרופות אנטי פסיכוטיות יעילות מאוד אך שניהן גורמות גם לתופעות לוואי של רדימות ועייפות ושילוב של שניהם ביחד בהחלט עלול להביא לתחושת רדימות ועייפות רבה לאורך היום. עליך להתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול או הורדת מינון של התרופות או החלפה של סרקוול בתרופה אנטי פסיכוטית מעוררת ולא מרדימה כמו אריפליי או רקסולטי. בהצלחה