עורקי התרדמה מספקים דם למוח ועלולים להיחסם על ידי רובד...
כ-7,000 איש בשנה נפטרים בישראל מטרשת עורקים ורבים מהם...
שוק קרדיוגני הוא מצב מסכן חיים המתבטא בירידה חדה באספקת הדם...
על האנטומיה של עורקי הלב והשינויים בעורק ובשריר הלב בזמן...
טיפול בתרופה המיועדת לטיפול בהשמנת יתר מוריד משמעותית גורמי...
הנוסחה המוצעת מעניינת אבל אינה מקובלת בשימוש קליני בתצורה הנוכחית. כן אציין שבאוכלוסיה הבריאה בגילאי 50+ מומלץ לשמור על רמות LDL מתחת ל100 מג/ג במקביל לשמירה על לחץ דם סיסטולי נמוך מ140 ממ"כ. היעדים הם שונים עבור מי שיש להם גורמי סיכון נוספים. ככלל לכ50% מהאוכלוסיה מעל גיל 50 אכן יש טרשת עורקים גם אם במידה קלה. אגב, התיאור שלפיו טרשת היא לא בעיה אינו נכון.
מצב מצוין וכל חרדותיך אינן רלונטיות כי הן ללא כל סיבה תשני בשקט אין כל צורך בטיפול וכל הניירת שצרפת רק מסבירה על חוסר הסיבה האמתית לחרדות . אינך צריכה לראות או להיבדק כעת וכשיהיה רלוונטי לטיפול אם בכלל עוד הרבה שנים אז יש אופציה גם לצינטור . בברכה
הי, כיום, אין הבדלים בסוגי הסטנטים. כולם משתמשים בסטנטים מצופי תרופה. בי"ח נחשב טוב מאוד. הכי חשוב שיש לך קשר אישי טוב עם הרופא. אם יש לך, הייתי עובר את הצינתור איפה שנוח למצנתר בהצלחה
עורקי התרדמה מספקים דם למוח ועלולים להיחסם על ידי רובד...
כ-7,000 איש בשנה נפטרים בישראל מטרשת עורקים ורבים מהם...
שוק קרדיוגני הוא מצב מסכן חיים המתבטא בירידה חדה באספקת הדם...
על האנטומיה של עורקי הלב והשינויים בעורק ובשריר הלב בזמן...
טיפול בתרופה המיועדת לטיפול בהשמנת יתר מוריד משמעותית גורמי...
אחת מכל שתי נשים תסבול ממחלת לב, וזהו גורם תמותה מוביל בקרב...
במסגרת היום הבינלאומי לבריאות הלב, מצביע ד"ר שמחה מייזל על...
שבץ מוחי עלול להיגרם מחסימה (שבץ איסכמי) או מדימום (שבץ...
מהי צורת הטיפול המומלצת בתחום של צנתורים? על ההבדלים בין...
מערכת שיווי המשקל, כלי הדם ומערכת העצבים יכולים לגרום...
על צינתור: מהו צינתור? אילו סוגים קיימים? ואיך יראה היום...
לאחרונה ניתן לשמוע שוב ושוב בהקשרים שונים את המושג...
ניתוח מעקפים או צנתור? מרבית החולים מעדיפים צנתור, אך לא...
תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) נובעת מטרשת עורקים - ועלולה...
לרגל חודש המודעות למחלת כלי דם היקפיים, מחקר מגלה: כ-80%...
האם לנשים בגיל המעבר יש סיכון מוגבר לחלות במחלת לב? מה...
היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) מעלה את הסיכון להתקפי לב...
חסימת כלי דם מתרחשת לאורך השנים במידה כלשהי אצל כל אדם. מה...
הנוסחה המוצעת מעניינת אבל אינה מקובלת בשימוש קליני בתצורה הנוכחית. כן אציין שבאוכלוסיה הבריאה בגילאי 50+ מומלץ לשמור על רמות LDL מתחת ל100 מג/ג במקביל לשמירה על לחץ דם סיסטולי נמוך מ140 ממ"כ. היעדים הם שונים עבור מי שיש להם גורמי סיכון נוספים. ככלל לכ50% מהאוכלוסיה מעל גיל 50 אכן יש טרשת עורקים גם אם במידה קלה. אגב, התיאור שלפיו טרשת היא לא בעיה אינו נכון.
מצב מצוין וכל חרדותיך אינן רלונטיות כי הן ללא כל סיבה תשני בשקט אין כל צורך בטיפול וכל הניירת שצרפת רק מסבירה על חוסר הסיבה האמתית לחרדות . אינך צריכה לראות או להיבדק כעת וכשיהיה רלוונטי לטיפול אם בכלל עוד הרבה שנים אז יש אופציה גם לצינטור . בברכה
הי, כיום, אין הבדלים בסוגי הסטנטים. כולם משתמשים בסטנטים מצופי תרופה. בי"ח נחשב טוב מאוד. הכי חשוב שיש לך קשר אישי טוב עם הרופא. אם יש לך, הייתי עובר את הצינתור איפה שנוח למצנתר בהצלחה
דנה שלום, כשיש "סתימה" בכלי דם, זה מצב מסוכן ולא רצוי, שכן יש סיכוי גבוה להיווצרות קריש דם שיכול לגרום להתקף לב, שבץ מוחי ועוד. חשוב לפנות לרופא ולטפל באמצעים תרופתיים שיעילותם הוכחה במחקרים קליניים והם ידועים כמצילי חיים. בדרך כלל מומלץ טיפול להורדת כולסטרול (במידה ויש רמות גבוהות), דילול דם ואיזון מחלות רקע כמו סכרת. דוגמא לתוספי תזונה מהרפואה האלטרנטיבית לבעיית טרשת עורקים: פוליקוסנול- משפר זרימת דם, מונע היווצרות רובד טרשתי ומעכב חימצון כולסטרול. מגנזיום - משפר זרימת דם. ברומליין- לפירוק רובד טרשתי. במצב של עודף כולסטרול ניתן לצרוך תכשיר של פיטוסטרולים, ויש גם תוספי תזונה לאיזון סכרת. אם ברצונך לטפל בבעיה באופן טבעי, מומלץ לפנות לנטורופת מומחה שייקח בחשבון מחלות רקע וגורמי סיכון ויקבע טיפול מתאים. ליאת
בדיקת אקו לב נותנת מידע על תפקוד הלב בזמן מנוחה. בבדיקה שצירפת יש רמזים ליתר לחץ דם וכן לטרשת עורקים. כמו כן יש תיאור של בעיה בהרפיית הלב. אלו יכולים להוות הסבר לתחושותיה אבל כדאי להשלים הערכה מסודרת מול קרדיולוג.ית כולל תשאול מלא, בדיקה גופנית וכן עיון בבדיקות הדם ובבדיקות ההדמיה המלאות. כל אבחנה יכולה להוביל לפתרון שונה - תרופתי או אחר.
הממצא החריג היחיד - אאורטה מורחבת כמה מורחבת? זה בכל מקרה לא הסיבה לתלונותיה שאר הממצאים תקינים לגילה
הרובד הטרשתי אכן מצטבר בדופן העורק ממש מתחת לשכבה הדקיקה הפנימית ביותר שלו. הוא מורכב משומנים ההופכים לתאי קצף וכן משקיעה של סידן וחומרים נוספים בדופן העורק. אין דרך יעילה לנקות בצורה מושלמת את דופן העורק. אפשר להאט את קצב התקדמות הטרשת על ידי איזון גורמי הסיכון על ידי נטילת טיפול להפחתת השומנים בדם, איזון לחץ הדם וטיפול בסוכרת. השיוף המדובר בשבב יהלום הוא שלב מקדים בטיפול בטרשת עורקים משמעותית המלווה בשקיעת סידן בכמות גדולה כך שהפתיחה שלו אינה מתאפשרת על ידי תומכן. ניתן לדמות את העורק לצינור שנתקעו בו אבני חצץ (הסידן) ובינהן תקועות חתיכות בוץ גמיש יחסית. אם נכניס פנימה תומכן החצץ לא יאפשר פתיחה טובה שלו. השיוף בשבב יהלום מפורר את אבני החצץ, כך שניתן יהיה לפתוח אותו באמצעות תומכן. אפשרות אחרת היא להניח מעקף מעבר לאבני החצץ... יש כמובן סיבות נוספות לטרשת עורקים ולשקיעה של שומן וסידן בדפנות העורק. מעבר לאלה שצוינו מעלה אי ספיקת כליות כרונית, השמנה, אורח חיים יושבני, עישון, דום נשימה בשינה, דלקות כרוניות וסיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר מהווים כולם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים.
דוד שלום, יש לפנות ליעוץ רופא המשפחה וכירורג כלי דם להעריך את גורמי הסיכון, הטיפול התרופתי הרלוונטי והחלטה לגבי הצורך בהתערבות בהיצרות הקרוטידית (ניתוח או סטנט) להפחתת הסיכון לארוע מוחי. תודה על פנייתך לפורום
מאור שלום, יש עדויות לכך שרצוי לשאוף לרמת LDL נמוכה בדם וכי הורדה נוספת של כולסטרול בעזרת אזטרול מתבטאת בשיפור פרוגנוסטי. סימבסטטין נחשב לסטטין בעל פרופיל בטיחות בעייתי ומקובל לעבור היום לטפול בליפיטור או קרסטור. אם LDL עומד ביעד ללא אזטרול ואין תופעות לוואי המגבילות את מינון הסטטינים, רצוי לטפל בסטטינים במינון גבוה. אם מינון הסטטינים מוגבל בשל תופעות לוואי, מומלץ להוסיף אזטרול לעמידה ביעד ה LDL. תודה על פנייתך לפורום
הממצאים מעדים על אוטמים לקונריים שנובעים קרוב לוודאי ממחלת כלי דם קטנים של המוח (ראי www.strokedoc.co.il) בכדי למנוע אירועים מוחיים מסוג זה יש לאזן באופן מכסימלי גורמי סיכון וסקולריים ע"י רופא פנימי / קרדיולוג / רופא משפחה. אינני יודע מה סיבת ביצוע הCT אבל יש לבצע דופלר קרוטידים ולהגיע למרפאת שבץ באחד מבתי החולים הגדולים לבצע INTAKE מסודר לצורך התאמת טיפול מונע מיטבי
זה תקין לא דורש מעקב או טיפול
מבחינת הצוואר לא בדיקות בעיתיות וניתן לטיפול שמרני ומעקב . מבחינת הרגליים יש הפרעה בזרימה ברגל אחת לעיתים רק הליכה מאומצת מספיקה אך אם יש פצע או הליכה של מספר פסיעות בלבד אז ניתן לשקול צינטור בכל מקרה לא בסקלה של בדיקות גרועות אלא הפרעה בינונית + ממליץ לבדיקת הרופא ששלח לבדיקות הנל . כאמור לא חובה לצנטר או לנתח ההיצריות ברגל אלא אם יש פצעים וא וכאבים בשכיבה במיטה
לא נלחמים המינון 40 ליפיטור ואזקור עשר - בסדר ה LDL סביר לא מצדיק מינון 80 מ"ג תעשה פעילות גופנית ותהייה במעקב
TSH למעקב בלבד US תקין
הפורום הנוכחי הוא מוגדש להפרעות קצב לב
1 נכון 2 נכון 3 לא נכון אזטרול מונע ספיגת כולסטרול במעי ממש לא מאיץ הווצרות רובד טרשתי
בעקרון רובד טרשתי קשה להקטין אולם ישנם דווחים על שמוש בסטטינים כמקטין רובד טרשתי יש לשאוף לרמות כולסטרול תקינות משקל תקין ופעילות גופנית מתונה
קשה לי להגיד מה הסיבה לתלונות. צריך לראות מה הפעולה שעברת, לדבר כדי לקבל פרטים של תלונותייך, תוצאות בדיקות. להחליט האם יש מקום לבדיקות נוספות. אני מציע לפנות לאותו רופא מפורסם כדי להשלים בירור. זה מה שהייתי מצפה מהמטופלים שעברו פעולות אצלי.
שלום רב , מקרה מאוד פרטני ותשובה איננה מתאימה למענה בפורום. אענה בקצרה בתקווה לעזור אך זה מקרה שיש להשלים רופא קרדיולוג שיעשה מעקב מלא אחר המטופל וינהל את התיק. 1. שאלה טובה , לא יודע לענות עליה!!!, יכול להיותר שהתומכן השתחרר, א אז היו אמורים לראות אותו בצינתור , יכול להיות שהיתה תקלה ולא היה תומכן מלחתחילה! 2. אכן לא הצליחו לפתוח את החסימה , ממספר סיבות של חסימה קשה מידי, במקום שקשה להגיע אליו בנוחות, ודיסקציה (קרע חלקי בעורק ) שממוקם בפיצול של העורק שלא ניתן להגן על המקום כעת עם תומכן מיוחד וזאת בגלל המיקום של הדיסקציה. שורה תחתונה לא נפתחה החסימה בגלל קשיים טכניים! 4. אכן כדאי להשלים מיפוי לב בהקדם לראות אם יש איזור בלב שסובל מחוסר אספקת דם! למקרה המסויים הזה זוהי בדיקה משלימה למידע מהצינתור האחרון של המטופל. 5. כן 6. שינויים באק"ג לא מחייבים חסימה מלאה , כמו גם עליה של אנזימים גם חסימה חלקית משמעותית יכולה להגרום לכך, אך עליה של טרופונין בבדיקת דם מעידה שיש הרס של תאי שריר הלב. כן יתכן כאב בחזה ללא עליה של הסימנים הללו. 7. כאב בחזה שאיננו קשור למאמץ המלווה בנימלול והירדמות של הידיים פחות אופני לכאב ממקור לבבי. \אלחר כל האמור אני מוסיף שיש לחזור לקרדיולוג שמלווה את המקרה להשלים יעוץ ותוכנית טיפול מדוייקים למצב המטופל. אני ענייתי על השאלות באופן כללי לנסות לעזור להבין את המקרה והמשוגיים הרפואיים. בהצלחה רבה !
שלום וברכה ממה שאתה מתאר בהחלט נשמע שמדובר במקרה וצינתורים קצת יותר מורכבים והשאלות שהינך שואל חשובות. כמובן שמגיעות לך כל התשובות ואת כל ההסברים. האם אתה לא נמצא במעקב קרדיולוג? הייתי ממליץ לפנות בשנית אל בית החולים שבו צינתרו אותך או לקרדיולוג המטפל שלך ולהציף להם את השאלות הנל. הפורום הזה מכוון יותר לשאלות כירורגיות לפני או אחרי ניתוחי לב והדברים שהינך מעלה קשורים יותר לתחום הקרדיולוגי ולא הכירורגי, תוכל לנסות אולי בפורום קרדיולוגי. בהצלחה רבה, ורפואה שלמה ד"ר ארי ניימרק
אלינור שלום, הטפול במחלה דיפוזית של עורקי הלב וחסימה מלאה כרונית, מהווה תמיד אתגר טיפולי. בטיפול בחסימות כרוניות המערבות מקטעים ארוכים לא תמיד ניתן להגיע לתוצאה אופטימלית ולעיתים אין אפשרות לבצע ניתוח מעקפים בהיעדר מטרה טובה לחיבור המעקף. קשה להתייחס לממצאי ההתערבות מבלי לראות את סרט הצנתור, אך מהתאור ברור כי הפעולה הייתה מורכבת והתוצאה תת מיטבית. כאשר יש טריטוריות עם הפרעה באספקת הדם, צפוי שתהיה תעוקת חזה שארית. תודה על פנייתך לפורום
המון שאלות... אין ספק שהיה קושי טכני גדול מאוד בשני הצנתורים ושכנראה יש הרבה סידן בדפנות העורקים, מה שמקשה על הגישה והטיפול בהם. קשה לי לענות על שאלות ספציפיות בעניין הצנתורים מבלי לראות את סרטי הצנתור עצמם. כאבים יכולים להופיע בגלל המחלה בכלי הדם שהודגמה בצנתור האחרון, או מהיצרויות בעורקים אחרים. מיפוי יכול לסייע באיתור העורק הבעייתי מבין כלל עורקי הלב, אם כי לבדיקה זו יש לא מעט מגבלות. שינויי אקג יכולים להופיע גם ללא חסימה מלאה של עורק, בכל מצב שבו יש בעיה באספקת הדם ללב. כאשר אספקת הדם הלקויה גורמת לנזק לתאי השריר עצמם, מופרש לדם טרופונין שבדרך כלל משנה את ההגדרה של הכאבים מתעוקת חזה להתקף לב. כדאי מאוד לחזור לקרדיולוג המטפל ולשאול אותו את כל השאלות הללו...
הרובד הטרשתי מכיל גם שומן וגם סידן ככל שהוא גדל הוא מצר את חלל העורק הטיפול ביהלום ממש לא חדש, בצינתור במקרים שההיצרות עשירה בסידן יש צורך להשתמש לפעמים במכשיר שקרוי רוטאבליטור שמשייף את הסיד מהמקום ומאפשר פתיחה של ההיצרות בהמשך עם בלון ועם תומך.
אור שלום, רבדים מסויידים מעידים על טרשת במצב מתקדם ועורק ש"הזדקן", זהו הקצה הקיצון של טרשת. הטיפול בהיצרויות מסויידות מהווה אתגר מפני שכדי לקבל תוצאה טובה יש להרחיב היטב את העורק לפני השתלת סטנט. הטיפולים להכנת העורק לקראת השתלת הסטנט כוללים טכנולוגיות כגון Rotablation שבלשון העם נקרא קידוח עם ראש יהלום או טיפול בגלי קול לשבירת מעטה הסידן לקראת הרחבה באמצעות בלון והשתלת סטנט. לא נמצא טיפול ל"ניקוי" או הצערת (מלשון צעיר) העורקים. תודה על פנייתך לפורום