תוצאות חיפוש עבור תרופות-אנטי-פסיכוטיות

שלום לכולם !! מרוב שאני רוצה לשפר את ההרגשה ולהתפתח גם לאחרי הרבה שנים של התמודדות במצבי נפש שלא נעימים בכלל. אציין שבאינטרנט ובד"ר גוגל >> כמו שמכנים זאת... אין ספור למטפלים או סוגי טיפול .. אנשי מקצוע לסוגיהן מבלי להזכיר שמות .אשר הם "נותנים "" לך להרגיש שרק הוא או השיטה שלו או שלה "תציל " אותי מכאביי ומכאוביי ואני שואל את עצמי ואותכם האומנם ?? יש הוקוס פוקוס ? מה שכן אני מתמודד ברוך ה בהצלחה בסיעתא דשמייא .. אשמח מאוד לקבל מכם תשובות . תודה רבה וליה טוב כיצד אני אצליח לשפר את עצמי מבחינה נפשית תגובה שיתוף פתח בלשונית תחושת חנק שמציקה לי כבר זמן

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב. מזה שנה אך בעיקר מתגבר בתקופה האחרונה , חשה התקפים מספר פעמים ביום של חולשה פתאומית חזקה וטרום עילפון, כאילו מסך חולשה קיצוני יורד מהראש לכיוון הרגליים. מתלווה לזה אח"כ ראייה קצת חלושה ובעיקר בחילה. לציין כי עד היום בדיקות CT MRI מוח תקינים, אקו לב והולטר לב תקינים , כל אלו מלפני 8 חודשים. א.א.ג בדיקה תקינה. הולטר ל"ד תקין. בדיקות דם תקינות לחלוטין כולל ויטמינים וברזל. נזרקת מרופא אחד לשני ללא מענה. כל פעם טוענים שזה נפשי אך גם זה נבדק ולא נמצא סיבה. מיואשת. מפחדת להסתובב בחוץ או בעבודה שמא אתעלף פתאום. הפסקתי להתאמן . נהייתי אדם אחר . מותש ומיואש. אינני מכירה את עצמי ככה ולא יודעת למי עוד לפנות .....אשמח לכל עצה

שלום רב, אני סטודנטית ולוקחת כדור ואבן אחד של 10 מ"ג פעם בכמה חודשים כדי לעזור לחרדת בחינות. עשיתי הפסקה של כמה שנים עם הריטלין ועכשיו חזרתי לקחת, ואני מקבלת 40 מ"ג LA. האם אפשרי לקחת את הריטלין ביחד עם הוואבן? הבנתי שיש תרופות פסיכיאטריות שאסור לקחת ביחד עם הריטלין. תודה רבה

ד"ר שלום לך. מגיל נערות אני סובל ממגוון תסמינים גופניים , נפשיים ומחשבתיים שמאפיינים הפרעת חרדה ומחשבות מטרידות. כבר יותר מעשר שנים שאני מנסה תרופות רבות ללא שינוי חיובי: ציפרלקס עד 20 מ"ג פאקסט עד 40 מ"ג ויאפקס XR עד 300 מ"ג מירו עד 45 מ"ג רסיטל עד 40 מ"ג יש עוד מה לעשות מבחינה תרופתית?

היי, רציתי לשאול האם מותר לקחת פרחי באך בשילוב תרופות פסיכיאטריות - ציפרלקס וזיפרקסה? רעות

שלום רב, מתייעצת לגבי אימי בת 52, עברה אישפוז יחיד לפני 9 חודשים (של שבועיים בערך) לאחר תקופה ארוכה של התדרדרות הדרגתית. כלומרת התחילה קודם התעניינות מוגזמת בדברי תורה עד שהתנתקה לחלוטין מחיי חברה,התחילה צומות והתנהגות מוזרה. לאחר תקופה של שנתיים בערך היו תסמינים ברורים שהיא שומעת קולות ומשיבה להם. היו מחשבות שווא עד שכבר הגיעה למצב קשה שבו מרגישה שרודפים אחריה וזה הביא איתה למצב של חרדה תמידית וסכנת חיים. הטיפול התרוםתי שהיא קיבלה היה בזמן האישפוז כדורים ולאחר שמצבה התייצב בסוף האשפוז כבר עברה לזריקות של מודיקט 25 מ''ג. לאחר שהשתחחרנו המשכנו מעקב בקהילה כל חודשיים בערך וכל מפגש הורידו לה את המינון(עד ל6.25 מ"ג של מודיקט כל שבועיים. במפגש האחרון שאלתי האם אפשר להפסיק את הטיפול התרופתי ולעבור לטיפול פסיכותרפי הרופאה אמרה שלא ממליצה להפסיק למרות שלא היו תסמינים בכלל כל התקופה מאז שהתאזנה. אבל הבעיה היא שהתרופות עושות לה תופעות לוואי של רעד( יש תחלואה נפרדת של בריחת סידן ודלקת בכתפיים) ואני חושבת שכדאי שתנסה להפסיק לחלוטין את הטיפול התרופתי ולרפא את הגוף ולחזק אותו. אשמח להמלצה מקצועית מעוד זווית מה ניתן כן לעשות במקום הזריקות או מעבר לרספידל??או שהכרחי להמשיך בטיפול התרופתי למרות התופעןת לוואי?

שלום רב ,‏ אני בן 38 ,‏ לפני 16 שנה בגיל 22 אובחנתי כסובל מחרדה חברתית + פוסט טראומה עם כאבים פסיכוסומאטיים ‏פוסט טראומטיים (מאירוע חבלני שנכחתי בו ) .‏ קיבלתי טיפול תרופתי של סרוקסט (30מ"ג)+ טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים .‏ והמצב היה מצויין עם קצת כאבים פסיכוסומאטיים שנשארו, מה שאפשר מבחנתי לעבוד ולהתחתן (מה ‏שלא חשבתי שאוכל לעשות לפני הטיפול).‏ לפני 8 שנים (נשוי +2 + עובד )‏ חשבתי בהתייעצות עם רופא המשפחה להוריד את המינון של הכדורים בהדרגה .‏ כל 3 חודשים הורדתי 10 מ"ג עד למינון 0 .‏ שלושה חודשים לאחר מכן , התחלתי לסבול מחרדה ודיכאון .‏ החזרתי את המינון לקדמותו והמצב לא חזר לגמרי , (בערך 85%)‏ העלנו ל- 40 מ"ג ועדיין לא עזר לגמרי .‏ ניסינו הוספת מלודיל וגם לא עזר ,‏ ניסינו הוספת סרווקוול במינון 200 מ"ג ,התחיל קצת שיפור, אבל התופעות לוואי היו בלתי נסבלות .‏ הפסיכיאטר אמר שאפשרות אחת היא להשלים עם המצב,‏ והאפשרות השנייה היא לנסות משהו חדש לגמרי אבל יש את הסיכון ששוב מורידים ל- 0 כדי להתחיל ‏משהוא אחר (וזה ממש מפחיד , אני כבר עם משפחה ו 4 ילדים )‏ במקביל התחלתי טיפול פסיכותרפיה במשך שנתיים שעזר אבל שוב לא לגמרי .‏ ניסיתי לרוץ שלוש פעמים בשבוע במשך 6 שבועות (אולי זה לא מספיק) ולא הראה שינוי. ‏ כיום, המצב הוא ,‏ סרוקסט 40 מ"ג .‏ ותחושות יומיומיות ברקע שלא משביתה, אבל מאד מציקה (כמו להיות עם בחילות במשך היום ), ‏ הרגשה רעה, לא ברורה לגמרי, בין פחד,חשש,דריכות , כאב נפשי .. בלי שום קשר למציאות.‏ לפעמים ההרגשה עוברת כמו גל ונעלמת , לפעמים אני מתרכז ברגש וזה עובר , לפעמים אני ‏מתעסק עם משהו שממש מסיח את דעתי לגמרי וזה עובר (מה שגורם לי לחשוב שכן יש פה ‏מחשבה מעוותת ברקע ולא רק כימקלים )‏ ולפעמים לוקח לו זמן לעבור .. ‏ הורדתי כמעט כל לחץ אפשרי מבחינתי , עבודה רגועה, הכל באיזי .. ‏ אבל הגוף עדיין משדר סכנה במשך היום . וזה מעייף ומתיש .‏ והשאלה שלי , האם כתוצאה מהורדת המינון משהוא "נדפק במוח"‏ כימיקלים שגורמים למצב הזה, ואין ברירה אלא להשלים עם זה ?‏ או שכן יש מקום לנסות עוד טיפול תרופתי בלי לסכן את המצב הנוכחי ,‏ או שאולי שווה להיכנס לעוד טיפול פסיכותרפיה (וכן יש פה עיוות בתת מודע שגורם לכל ההרגשה ‏הזאת ) שאולי יעזור ?‏ או שאולי יש לך רעיון אחר מניסיונך ?‏ תודה רבה ‏

שלום רב הבן שלי בן 14 בגלל הזיות לילה ומחשבות לא רצוניות הוא נבדק אצל פסיכיאטר והפסיכיאטר המליץ על התרופה האנטי פסיכוטית זיפרקסה (שם גנרי אולאנזאפין) הוא לא מאוד גבוה, ואני מפחדת שיש לתרופות אנטי פסיכוטיות השפעה על הגדילה של הבן שלי. האם קיים קשר בין תרופות פסיכיאטריות מסוג אנטי פסיכוטיות לפגיעה בגדילה אצל נוער? תודה

אימי לוקחת כ 10 שנים כדורים נגד סכיזופרניה . בתקופה האחרונה בגלל בעיות בריאות הפסיקה לקחת אותם , אבל התופאות לוואי נשארו . עיוותים של הלסת , היא כאילו לועסת כל הזמן . די ברור שמשהו אצלה נפגע מהכדורים . מה עושים ? האם זו פגיע לתווך ערוך ? למה זה קורה ? האם זה מסוכן ? למה אף אחד לא אמר לנו או לה שיש סיכוי לפגיע מהסוג הזה ? איזה עוד סיכונים יש מהתרופות האלה , שלא אומרים לנו ? תודה מראש המשפחה דואגת מאוד

האם תרופות פסיכיאטריות ואקסזול מתנגשים?

האם תרופות פסיכיאטריות יכולות להיות הגורם לדיספגיה? ואם כן, איזה מהן? תודה 🙏

שלום, אני נוטל תרופות פסיכיאטריות ומעוניין לדעת האם ניתן להיעזר בחומץ תפוחים כתוסף תזונה למשל לאלרגיות, חיזוק מערכת העיכול והמערכת החיסונית לצד יתרונות נוספים של חומץ תפוחים, אני נוטל גם ויטמין B12, ויטמינים C+D, ואומגה 3 תודה מראש

שלום בן 50 סובל מזה שלושה שבועות מטינטון ולחץ באוזנים (כמו שמרגישים שנוחתים במטוס) שהולכים ומתגברים. לציין שבשנתיים האחרונות אני סובל מחרדה קיצונית הקשורה למצבי הפיזי המתבטאת בקריאה על מחלות במקרה זה אני ממוקד בקריאה על גידולים לגורמים לתופעות שאני חווה מה שמכניס אותי ללחצים וסבל נפשי. לציין שבקרוב אעשה בדיקת שמיעה בהמלצתו של רופא א.א.ג שהבדיקה אצלו היתה תקינה. 1. האם יש סיכוי שיש לי אקוסטיק נוירומה? 2. האם יש הסברים נוספים למה שאני עובר? 3. אשתי טוענת שהיא חווה במקביל סימפטומים דומים עם עוצמה הרבה יותר נמוכה האם יתכן שקיבלנו וירוס? 4. האם מה שאני חווה יכול להיות סימפטום לחרדה שאני חווה בעוצמה בשנתיים האחרונות? 5. האם יכול להיות קשר למה שאני עטבר לקורונה (חליתי לפני כשנתיים והייתי מאושפז למשך כשמונה ימים) בהמון תודה.

שלום רב. הבן שלי בן 25 נוטל כשנתיים תרופות אנטי פסיכוטיות עקב התקף פסיכוטי. הוא מקבל זריקה של פלודיקט 37.5מג פעם בשבועיים. מאז ההתקף והטיפול התרופתי שהוא החל לקבל הוא מאוזן אך משום מה הפה שלו כל הזמן פתוח והוא טוען שהוא לא מצליח לסגור אותו. עקב כך יש לו גם ריור שקשה לו לעצור בגלל הטענה שהוא לא יכול לסגור את הפה ועקב כך גם לא יכול לבלוע את הרוק. הפה שלו כל הזמן פתוח. הפסיכיאטר טוען שאין לו מושג ממה התופעה הזו ושאין קשר לטיפול התרופתי(לריור הוא מקבל דקינט שלא כ"כ עוזר). השאלה שלי היא-האם התופעה הזו של "הפה הפתוח" יכולה לנבוע עקב הטיפול התרופתי ואם לא,מה יכולה להיות הסיבה? יש לציין שהבן שלי כל הזמן מתלונן על כך ומאוד מתוסכל מכך.

ד"ר בבקשה תשובתך- יש לי מגיל נערות הפרעת חרדה שהחמירה להפרעת פאניקה בגיל 25. אז לראשונה פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שאצטרך כנראה 20 מ"ג. לצערי, הכדורים ממש לא עזרו וגם חיזוק של כדורי מירו לא הועילו. כך התרחש גם עם רסיטל, פאקסט וויאפקס. לבסוף ניתן לי קלונקס 2 מ"ג וזה עזר. תחת ביקורת פסיכיאטר המשכתי לקחת את הקלונקס שנים כי שום דבר אחר לא הראה יעילות. לצד הקלונקס לקחתי גם ויאפקס כי הוא עזר לי לאנרגיה טובה אך לא לחרדה. עם השנים, הטיפול כבר לא היה יעיל ואני תקוע עם קלונקס. היה ניסיון למקסם את מינון הויאפקס ובמקביל להוריד את הקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. סבלתי גיהנום מהירידה במינון הקלונקס וכצפוי העלאת מינון של ויאפקס לא הועילה. אני תקוע על קלונקס 1 מ"ג וסובל מחרדות. הפסיכיאטר נתן לי לוסטרל שידועה ביעילות גבוהה לפי מחקרים אך גם כאן, אין שיפור משמעותי או יציב גם בחלוף 4 חודשי טיפול. אני מיואש שכך אצטרך לחיות את שארית חיי, גם עם כדורים ובפרט שהם לא יעילים משמעותית ואין יום שעובר ללא תסמיני חרדה כבר שנים.זה מן הסתם לא עוזר לשיפור מצב הרוח ומוביל לדיכאון ופסימיות. מה אפשר לעשות במצבי? למי לפנות? שהרי טיפול תרופתי מקובל לפי הספר אינו עוזר לי ואם ארד בקלונקס יתגברו החרדות ואם אשאר תחת אותו מינון אמשיך עם חוסר מענה מספק לחרדות. יש אור בקצה המינהרה? כדורים כמו מודאל יכולים להיות התשובה ואחרי איזון חרדה איתם אז יהיה אפשרי להוריד לאט לאט את הקלונקס?

אני סובל מחרדות, רקע של התקפי פאניקה בעבר וכפייתיות מחשבתית (מחשבות טורדניות). האם פסיכיאטר יכול להמליץ על סמך הערכה ישר על מינון מקסימלי של תרופה+אנטי פסיכוטי? (נניח לוסטרל במינון 200 מ"ג) ולא להתחיל מ-50 מ"ג, לחכות 3 חודשים לבחינת המצב, אם אין שיפור להעלות ל-100 מ"ג, שוב לחכות 3 חודשים לבחינת השיפור וכך הלאה. הפסיכיאטר יודע לפי תישאול וההערכה האם נדרש אנטי פסיכוטי כמחזק עוד טרם הגעה למינון המקסימלי בתרופת הבסיס SSRI ?

שלום רב !!!! מתמודד עם הפרעות נפשיות נוטל הרבה תרופות בניהם לפונקס וסרקואאל .. והתכשיר הזה מאוד מרדים ומגביל אותי כלומר אני חייב לישון מוקדם בכדי שמחר אצליח לקום בשעה סבירה . אשמח לעצה תודה

שלום אבי חולה בדמנציה מעורבת כנראה גם אלצהיימר וגם מרכיב וסקולרי אחרי שעבר שבץ לפני 6 שנים. בנוסף לפני 5 שנים עבר התקף לב. הרופאה רוצה לתת לו ריספרדל 1 מ"ג ביום כדי שיהיה יותר רגוע. אנחנו מאוד מאוד מפחדים לתת. בעלון התרופה כתוב שאין לתת אותה לחולי דמנציה עם רקע קרדיווסקולרי משום שהיא יכולה לגרום למוות. קראתי גם באינטרנט שיש המון מחקרים שמראים שהתרופה הזאת מעלה את הסיכוי לשבץ ומוות אצל דמנטיים. א) האם זה קורה גם במינון נמוך של 1 מ"ג? ב) מדוע למרות האיסור בעלון ואזהרת ה FDA הרופאים בארץ רושמים אותה לחולי דמנציה גם כאלה עם רקכ וסקולרי בלי לחשוב פעמיים? אותו כנ"ל אגב לגבי סרוקוול תודה

שלום וברכה רציתי לשאול אם אפשר לצאת מאנורקסיה בלי כדורים והאם יש קשר בין הפרעות אכילה לבעיות קשב וריכוז ואם יש תרופה מה הכי מועיל לאנורקסיה אבל לא תרופה שמעלה במשקל כמו שאר התרופות תודה מראש יום טוב עמיתוש

האם שימוש ארוך טווח של שנים (5 שנים) ויותר של תרופות נוגדי פסיכוזה (הגיל החדש) , נוגדי דיכאון , בנזודיאזפינים , אנטיהיסטמינירגיות , מייצבי מצב רוח , כדורי שינה, עלול לגרום לנזקים האלה בגוף : 1.קוצר ראייה , ליקויי ראייה 2.השמנה בטנית 3.סינדרום מיטפולי , עליית רמת שומנים בדם , עלייה בכולסטרול הרע , מחלות לב וכלי דם 4.מוות פתאומי , דום לב 5.גבר שמן נראה כמו אישה בהיריון 6.הפרעות ומחלות וליקויים במערכת ההשתנה ופגיעה בתיפקוד מערכת ההשתנה כולל שלפוחית השתן, כמו תכיפות יתר במתן שתן עם דחיפות יתר במתן שתן ,חוסר יכולת להתאפק ובריחת שתן הדלפת שתן , גם פעם נוגד פסיכוזה גרם להרטבת לילה 7.עייפות וחולשה כללית פיזית במימדים קיצוניים . 8.היעדר מוטיבצייה לעשייה והיעדר כוח רצון באופן קיצוני

מה יותר יעיל מבין השניים סוליאן וסרוקוול כאוגמנטציה לטיפול בדיכאון ולתסמינים שליליים של סכיזופרניה ? והאם שניהם משמשים בפני עצמם כאנטידיפרסנטים או שצריך עוד כדור נוגד דיכאון ?

מתי מאבחנים דמנציה אצל מטופל באיזה גיל זה יכול להופיע ומתי ניתנת עזרה ואיזה סוג של עזרה, אם המטופל ערירי ובני המשפחה הקרובה נפטרו?

מה התסמינים ומה הטיפול ואיך משתקמים מסכיזופרניה ומחשבות על רצח רצח המציקות נורא ואיום לעולם לא אעשה זאת אבל מציק ומפריע מאד