תוצאות חיפוש עבור בלבול

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

אני בן 42 לפני כמעט 3 שבועות החלו לי כאבים בבטן תחתונה בצד שמאל עם צריבה בשתן במוקד חירום ביצעו בדיקת שתן עם סטיק הרופאה קבעה שיש לי דלקת בדרכי השתן. קבלתי אנטיביטיקה צפפןיט פורטה 500mG מכיוון שלא השפיע לאחר יומים נגשתי לרופאת משפחה אנטיביטיקה הוחלפה ל - macrodantin 100mg וכן כדורי הרגעה ספסמלגין כמו כן צילום רנטגן סקירת בטן וסונר כליות,בדיקת שתן+תרבית ודם. בקשה שאחזור אליה לאחר מספר ימים עם לא יהיה שיפור צריבה השתפרה אך כאב לא חלף לכן חזרתי אליה הופנתי לכירורג.בכירורגית המליצו שראה קודם אורלוג שעל סמך סונר כליות תקין ללא אבנים צילום תקין ללא חשד לאבנים ופיזור גזים תקין במעי וכן בדיקת שתן תקינה כולל תרבית ללא צמיחה ובדיקות דם תקינות הופנתי לכירורג שגם ראה את הבדיקות ושלח אותי לסונר בטן(כבד,טחול,כיס מרה,כליות,אאורטה ביטנית,לבלב,ררופריטוניאים) הכל תקין,בכליה שמאלית ציסטה אגנית 2.3 ס"מ עם הסתידות דופנית(קיימת אצלי כבר שנה)באבחנה נבדלת אבן בגביע מרכזי 7 מ"מ. לפני חזרה לכירורג לאחר התיעצות עם רופאת משפחההלכתי למיון עם כל התוצאות עברתי בדיקת שתן ודם שיצאו תקינות וכן נבדקתי ע"י כירורג שקבע שבטן רכה רגישות בבטן שמאלית תחתונה ללא גירוי צפקי. המלצות בשיחרור ct בטן ,רופא גנטי לשלול fmf(יש במשפחה). לא נכלל בהמלצות לשחרור אך כירורג המליץ גם פסג מעי דק(לשלול מחלת קרון). רציתי לציין שעברתי בירור גסטרו לפני חצי שנה גסטרוסקופיה וקולסקופיה שיצאו תקינים.כמו כן אני סובל מזה שנה מכאבי גב תחתון צד שמאל ומטופל אצל אוטופד אך אף פעם לא גרמו לי לכזה כאב. רציתי להתייעץ כי יצאתי יותר מבולבל ולחוץ מהמיוןוהמלצות בשיחרור לא מרגיעות אותי במיוחד שאני סובל כבר 3 שבועות מכאבים מה עלי לעשות ? כמו כן כששאלתי האם כיווןן של בעיה אולי במעי אז נאמר לי שעברתי בירור לפני חצי שנה וגם זה צריך לבוטא עם תסמינים של חום ויציאות לא סדירות שלילשולים הקאות וכוואני שואל האם בכל זאת צריך לבדוק כיוון זה.

לפני חמישה ימים עברתי ניתוח פזילה. עד גיל 20 הייתה פזילה רצינית פנימה אחריי ניתוח לייזר להסרת משקפיים הפזילה הלכה החוצה אבל היה מראה יותר טוב עכשיו עשיתי ניתוח לתיקון הפזילה ועכשיו אחריי הניתוח הפזילה חזרה פנימה הניתוח היה עם שיטת התפרים חזרתי יום אחריי לכיוון הפרופסור שניתח אותי אומר שבכוונה הם השאירו קצת את הפזילה כלפי פנים בגלל שיש נתייה לעין לחזור קצת החוצה יש סיכוי שאת התוצאה הסופית רואים רק אחריי כמה שבועות?

שלום הנני סובל כמה ימים משלשולים ונהיה לי צריבה שורפת בפי הטבעת ( כרגע ללא דימום) במיוחד בזמן השלשולים. לפני זה היה לי קפלי עור קטנים שגדלים בזמן יציאות כתוצאה מטחורים שהיו בעבר. הבעייה שעכשיו הקפל/ "גולה" בפי הטבעת גדלה ואף התרחבה לקפלים קטנים והחשש הוא שזה לא יירד. מה עליי לעשות? אם זה פיסורה משחה נגד טחורים תעזור? קבעתי תור לפרוקטוכירורג בעוד כשבועיים-האם בזמן הזה אם עדיין שורף זה לא יגדל או יחמיר את הקפל עור שיישאר לנצח?עדיף להקדים את התור לרופא הזה? קניתי גם מגבונים של פרוקטו,קל בטן ופרוביוטיקה. החשש שלי שלא יקטן ה"עודף קפל" שנוצר לקפל..מה לעשות שלא יגדל?פיסורה מגדילה קפל עור? אני ממש רוצה להימנע מניתוח נגד הסרת קפלי עור ..שככול שהוא יותר גדול מפריע לי בלכלוך של צואה...תודה רבה מראש על התשובה

היי טל, לאחר טיפול כושל באנטיביוטיקה בחיידק ההליקובקטר פלורי, אני חושב על לנסות משהו טבעי, קודם כל לבד בבית. כן כן, אני יודע שהרבה ימליצו ללכת למטפל אלטרנטיבי, ובכל זאת רציתי לנסות לבד קודם כל. החיידק גרם אצלי לבחילות וכאבי בטן. קראתי קצת באינטרנט, ויש לי כמה שאלות, אשמח מאוד לתשובות: 1. אני מאוד מבולבל, האם החיידק הזה שורד בגלל חוסר חומציות או בגלל עודף חומציות? האם מותר לי לאכול דברים חומציים כגון מיץ חמוציות, תפוזים, עגבניות, לימון וכו' (בעלי ויטמין C)? או שיותר להתמקד בדברים לא חומציים כגון מלפפונים ושאר ירקות ירוקים? 2. אורז\פסטה\כוסמת\קינואה\שיבולת שועל\תפוח אדמה - האם הם עוזרים להכחיד את החיידק? או לפחות לא תורמים לו? 3. אלת המסטיק\מסטיק תימני - הבנתי שזה נלחם טוב בחיידק הזה, היכן ניתן להשיג את זה ובאיזה צורות? עשב? תבלין? 4. זרעי אשכוליות - האם בתור תמצית ניתן לקנות את זה לבד או רק עם מרשם? אם כן היכן? חוץ מזה, האם אפשר להכין את זה לבד מאשכוליות? 5. האם זרעים טבעיים של פירות הדר זה משהו אכיל? והאם זה יכול לעזור? 6. האם כורכום עוזר? תבלינים אחרים? 7. איזה מיצי ירקות יעזרו להביס את החיידק הזה? (אין לי ספק שכל מיץ ירקות הוא בריא, אבל השאלה מה יעשה את האפקט המירבי מול החיידק הזה :) ) 8.האם מיצי ירקות ניתן לשתות עד אינסוף או רק לתקופות מוגבלות ואז להפסיק? 9. מסטיקים - מותר או אסור? 10. מיץ חמוציות - מותר? אם כן, האם כאלה שקונים בחנות הם בסדר או להכין בבית? 11. קינמון - ראיתי המלצה עליו בכמה מקומות - אשמח לדעה נוספת כאן. משנה האם צורכים אותו בתור תבלין או בתור מקל? 12. כרוב כבוש - עוזר או מזיק? שמתי לב שלאחר שהתחלתי לאכול אותו התגברו לי קצת הכאבי בטן, אבל אולי זה רק צירוף מקרים. 13. כל דבר נוסף שיעזור לי יתקבל בברכה :) מאוד מצטער על ריבוי השאלות, המון המון תודה!

שלום אני בת 42, בריאה בדרך כלל, מטופלת מזה שנה ב PO. PRIZMA 20 MG לחרדה קלה ממנה סבלתי. מאז הטיפול אני חשה שיפור משמעותי, לא סובלת מחרדות ואיכות החיים שלי מהבחינה הזו השתפר פלאים. בנוסף אני מטופלת מזה שנתיים ב PO ATENT 10 MG עקב הפרעות קשב וריכוז, גם זה בהשפעה טובה- פחות אימפולסיביות, יותר סבלנית עם ילדיי, יותר אנרגיות, פחות עייפות. בכמה חודשים אחרונים שמתי לב שהזיכרון שלי לא כמו שהיה. יש מצבים בהם אני חושבת מחשבה שצריך נגיד לעשות משהו וכעברו דקה המחשבה כאילו "חומקת" ממני ואני לא מצליחה להיזכר על מה חשבתי. גם האירועים של שככחת מפתחות, ארנקים וכו' שתמיד סבלתי מהם עקב הפרעות קשב התגברו הן מבחינת תדירות והן מבחינת חומרה - השיא היה לפני כמה ימים כאשר שכחתי מפתח של הרכב בסוויץ' בזמן שרכב עובד והלכתי לפגישה של שעה... לשמחתי זה לא בא ע"י ביטוי בעבודה ובנהיגה (למרות שלפעמים יש לי תחושה שאני כן פחות מרוכזת בזמן נהיגה ואשר בעבר). כל זה ממש מלחיץ אותי, והתחלתי לחשוש שאולי אחת התרופות שאני לוקחת (או אולי השילוב שלהן) פוגעות לי בזיכרון. האם זה אפשרי? אם כן- מה לעשות, כי מאוד לא הייתי רוצה להפסיק את הטיפול התרופתי שאני מקבלת, ואם זה לא קשור לתרופות מה כדאי לבדוק כדי לדעת שאין איזו שהיא בעיה? תודה מראש

היי אני אייל בן 26, התחלתי לקחת ציפרלקס החל מגיל 21 בערך לאחר הצעת פסיכיאטר בעקבות הרגשת לחץ כרוני שפתר אולי כ30% מהלחץ, ניסיתי להפסיק מספר פעמים וחוויתי תופעות לוואי שלא היו לי קודם לכן, כמו חרדות דיכאונות, התקפי חרדה וחוסר ריכוז. עשיתי הרבה עבודה עצמית לגבי הרגשת לחץ ועכשיו אינני מרגיש לחוץ יותר. לפני 5 חודשים החלטתי להפסיק שוב, כמובן שהפסקתי בהדרגה, תוך כדי חוויתי ורטיגו, ולאחר זמן מה באמת לא חוויתי יותר תופעות לוואי של לחץ חרדה ודיכאונות, אך נשארתי עם החוסר ריכוז. לאחר שהפסקתי עם הכדורים, אני חווה חוסר ריכוז, קושי בלהוציא מידע מהראש, בעיות זיכרון, שוכח מילים, חוסר מוטיבציה בעבודה, קושי בלחשוב על רעיונות חדשים, חוסר חדות וחוסר דמיון. תופעות אלה גורמות לי בעיות בתפקוד היומיומי, בעבודה, בתקשורת בין אישית, בלימודים וביזום עסק חדש. אני כבר 5 חודשים ככה ואני מתוסכל מהמצב, איך נפטרים מהתופעות האלה?

שלום, שמעתי שיש כאן ניורולוגים, ולצערי אין פורום ניורולוגיה יותר באתר. אז אני מקווה שאמצא כאן עזרה. אני בן 23, אני סובל לאחרונה מצמרמורות בראש, וגם מהרגשת חוסר איזון בראש ובגוף לעתים, חוסר איזון אני מתכוון שאני מרגיש מעין תנודות בתוך הראש, ולעתים גם בגוף באזור הגב, וזה גורם לי להרגשת אי נעימות, ולאבד איזון לשניה, אני לא מגיע למצב שאני נופל, אבל זה ממש לא נעים. הרגשה לעתים של חוסר התמצאות, סוג של ניתוק מסביב, כאילו אני לא מצליח להיות עירני, אלא אפוף קצת. וסחרחורות מסוג של כאילו אני נכבה לרגע קטן, כאילו אני מתנתק למיליית השנייה וחוזר, זה לא הכי נעים. אבל זה קורה לי פחות כיום, זה קרה לי יותר בעבר. אותן תופעות היו לי לפני כ10 חודשים, ולאחר 3 חודשים מאז בערך, הם עברו, וממש לפני שבועיים הם חזרו. חשוב לי לציין שסבלתי בעבר מחרדות, ואני עדיין באופי שלי יחסית טיפוס חרד, לפני כ8 חודשים כשהיו התופעות הנ"ל, ועוד תופעות מוזרות כגון: הרגשת זרמים בכל הגוף (מהראש, ידיים, רגליים) למשך כמה דקות, הרגשת חולשה פתאומית כמו ירידת לחץ דם, הרגשה כאילו שאני בחלום, לא מחובר למציאות, ואולי עוד. בזמנו אמרו לי שיתכן וזה נובע מהורמון הסרוטונין שנשחק, ומערכת העצבים שנפגעה, והשתמשתי בכדור ציפרלקס, ולאחר כמה חודשים רוב התופעות עברו, אם כי לאחר כמה חודשים של שימוש, שוב פתאום חזרו לי הרגשות של צמרמורות בראש, ומצב של אפתיה, או משהו דומה. לאחר שהפסקתי להשתמש לאחר כ- 5 חודשים בערך, כל התופעות נעלמו, היו לי עדיין לעתים הרגשות של חולשה פתאומית, אבל השאר לא היה. בנוסף, בעבר כשהיו לי התופעות נבדקתי אצל ניורולוג, אף אוזן גרון, בדיקת ENG, צילום צוואר (לבדוק חוליות), ובדיקת עיניים, ועוד, אפילו למיון תל השומר הגעתי, ועשו את הבדיקות המקיפות שעושים לאלה שנכנסים ישר למיטת טיפולים (כן, חרדתי..) ואמרו לי שהם לא מוצאים כלום, ויתכן שזה ממתח. אף אחד לא מצא כלום, הניורולוג אמר לי שזה כנראה ממתח, ונתן לי את הציפרלקס. בנוסף, חשוב אולי לציין, שאני עובד המון מול מחשב, בממוצע 8-10 שעות ביום. אני כבר התייאשתי מזה שאף אחד לא מוצא כלום כי זה מציק שאתה לא יודע מה הבעיה אצלך, ואיך לטפל בה, אני משום מה לא בטוח שזה נפשי, אולי זה מהחוליות בצוואר או משהו, שלוחץ על הדם או העצבים (שמעתי שיש כזה דבר), בבקשה תעזרו לי, כי ממש ממש אין לי כח לסבול את זה יותר. אני יודע שאני חרדתי קצת (לא ממש, פעם הייתי יותר), ואני יודע שאני מסוגל לגרום לעצמי לחוש דברים פסיכולוגית, אבל אני רוצה להיות בטוח אם אפשר לשלול אפשרויות שזה פיזיולוגי, + המלצות מה כדאי לי לבדוק, או/ו מה כדאי לי לקחת כטיפול במקרה שזה פסיכולוגי. (רוצה משהו בלי תופעות לוואי, וכמה שפחות כימי) + המלצות לאיזה פורומים נוספים אפשר להפנות את המקרה הזה. סליחה על האורך, ותודה רבה רבה רבה !

היי ד"ר. האם שילוב של לוסטרל 200 מ"ג יחד עם וולבוטרין XR 150 MG לטיפול בהפרעת חרדה עם דיכאון הוא בטוח? האם בגלל שמדובר על 2 תרופות נוגדות דיכאון שנלקחות יחד זה יכול ליצור בילבול, שיכחה או שיגעון?

שלום רב, אני בעל "קוצר ראייה" של סביב ה-2 ובעל צלינדר. לאחר בדיקת התאמה אמר הד"ר שאני בעל רשתית עבה וטובה. לאחר מכן טען שמכיוון שיש לי צלינדר מומלץ לבצע ניתוח PRK, ניתוח שמשיג תוצאות טובות יותר לבעלי צלינדר. האם יש העדפה לסוג ניתוח PRK לבעלי צלינדר? אשמח להסבר.. במכון הסרת משקפיים אחר לא נאמר שיש העדפה לסוג ניתוח מכיוון שיש לי רשתית מספקת ואני יכול לבחור.. בנוסף אמרו לי וגם מופיע בעלון שלכם שבאינטרלאסיק ה"תוצאות מדויקות" ו"חדות הראיה משופרת" לכן אני במצב מבולבל.. אשמח להסבר. במכון השני הייתי דיי בטוח שאינטרלאסיק הוא ניתוח מתקדם והחלמה קלה יותר ומהירה ולכן היא העדיפה מכיוון שיש גם תוצאות ראייה טובות יותר..

שלום רב, הייתי מטופלת בסלואו דרלין 80 מג במשך כשנתיים ולאחרונה הפסיקו לייצר אותו. הנוירולוג המליץ לי לנסות תרופה בשם טופיתרים 25 מג ואמר שתופעות הלוואי היחידות הן ירידה במשקל וזרמים בידיים. לאחר קריאה קצרה באינטרנט התברר שתופעות הלוואי הן גדולות הרבה יותר! סיכון למחשבות אובדניות, בלבול, חוסר קואורדינציה, אבנים בכליות ועוד... בנוסף רשום שאסור להעלות את טמפרטורת הגוף. האם תופעות הלוואי האלה נפוצות? או שזה תופעות לוואי כמו כל תופעות הלוואי שרשומות על רוב הכדורים ולרוב לא מופיעות? כי הן מאוד מפחידות אותי. בנוסף, שאלתי את הרופא אם זה ישפיע על הגלולות והוא אמר שלא כי התרופה לא עוברת דרך הכבד. מהאינטרנט הבנתי שזה דווקא מוריד את יעילות הגלולות. מי צודק? כמו כן ראיתי שאסור לשתות אלכוהול, דבר נוסף שלא נאמר לי בפגישה. ודבר אחרון - האם העבודה שאסור להעלות יותר מדי את טמפ הגוף אומר שאסור לי לעשות ספורט עם הכדור? תודה מראש, דינה

שלום רב! אני בחור בן 30 שאובחן לפני 4 שנים במהלך התגייסותי לשירות בתי הסוהר שיש לי מסתם דו עלי bicusip valve. אני לא חש מגבלה כלשהי או משהו כזה ואני מתאמן במכון כושר בהרמת משקולות. אך למיטב זכרוני בבדיקה האחרונה לפני שנתיים אמרו לי שיש טיפה דליפה וכל השאר תקין. ושאין ממה לחשוש כרגע. כשהלכתי לקרדיולוג היום על מנת לקחת הפניה לאקו לב ובדיקת מאמץ (אני עושה אחת לשנתיים) הרופא אמר שלא מומלץ לעשות אימונים אינטנסיביים כי זה עלול להשפיע על המסתם לרעה. מאז שהוא אמר לי את זה אני די מבולבל ולא יודע מה לעשות. אם אני לא יכול/או לא מומלץ לבצע אימונים אינטנסיביים איך אני כן יכול להתאמן ולנפח שרירים? הרי אני מגיע לכשל שרירי שזה מאמץ. מה זה נחשב אימון לא אינטנסיבי? איזה סוג אימונים אז כן מותר לי לעשות בלי לגרום נזק ל-מסתם אני מעט מבולבל אשמח לעזרה או הכוונה. יום נפלא.

שאלה אמא שלי היום בת 73 לפני כ-3 שנים אובחנה בדמנציה (״קלה״). יש לה סימנים כגון לעיתים בלבול, אפטיה, שחכה דברים מסויימים, קושי בחישובים מתמטיים, קושי בהבנת שעון עם מחוגים וכו. מבחן שנעשה על ידי נוירולוג הביא תוצאה של 19. לפני כשנתיים וחצי בוצע mri מוח ואכן נראה שם הצטמצמות של מוח. נוירולוג נתן הדרגתית מדבקות של אקסלון ביחד עם ציפרלקס. כרגע כבר שנה אמא לוקחת אקסלון 15 מדבקות וציפרלקס 10. בנוסף אמא עושה תרגילים שונים כגון פאזלים, סודוקו קל, משחקים לוגיים שונים, פעילות אירובית מידי פעם. ברור שלא אמור להיות שיפור המטרה כמה שאפשר לשמר מצב ולמנוע הדרדרות. בחצי שנה אחרונה יש לה קפיצות לחץ דם מגיע ל-165/90 - בשבילה זה מאוד גבוה כי לחץ דם רגיל שלה הוא 110/70. בנוסף יש לה כאבי בטן, כאבי רגליים ומצבי רוח מאוד ירודים (נראה כמו דיכאון). אמא היתה אצל קרדיולוג וכל הבדיקות שלה יצאו תקינות. בנוסף עברה סידרת בדיקות מקיפות אצל רופאים שונים ומוכיחות שהיא בריאה חוץ מכמה דברים: 1. ירדה במשקל (שוקלת 50קג) כתוצאה יש קצת ״ירידה של כליות״ ולפעמים כאבים בגב התחתון 2. כולסטרול קצת גבוה - התחילה לקחת תרופה קבועה להורדת כולסטרול 3. התחילה לקחת תרופה קבועה נגד לחץ דם גבוה למנוע קפיצות של לחץ דם פתאומיות 4. התחילה לקחת אומפרוזול (כיבים קלים בקיבה) התייעצנו אצל נוירולוג והומלץ לעלות מינון של ציפרלקס ל-15. בנוסף להוסיף אביקסה 10 לחודש ולאחר מכן לעלות מינון ל-15. שאלה: 1. האם בגיל 73 מומלץ לעלות ציפרלקס ל-15? באלון של התרופה רשום שלא מומלץ מעל גיל 65 2. האם כל התרופות האלה מתאימות לנטילת ביחד? 3. האם מומלץ לקחת אקסלון או לדוגמא donepezil ביחד עם ebixa? 4. ראם מצב רוח ירוד ומצב דיכאון קשור לנטילת תרופות הנ״ל? תודה מראש

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

הי ד"ר, לפני חודש אמא שלי אושפזה בבי"ח עקב סוכר גבוה (סוכרת נעורים). יום אחרי האשפוז היא נכנסה למצב של בלבול: בלבול בתאריכים (נתקעה על יום מסויים בשבוע שזה היום של האשפוז), יצאה מהמחלקה כדי להביא קפה לאחותה (שנפטרה לפני שנה) כי היא באה לבקר אותה ועוד פעולות מהסוג הזה שנובעות מבלבלול. זוכרת פרטים אחרים כמו שמות של הילדים, נכדים, ת"ז, כתובת שלה וכו' (נראה כמו פגיעה בזיכרון לטווח קצר). בעקבות זה הוחלט לבצע בדיקת CT ראש ובבדיקה ראו שיש בצקת במוח + ממצא החשוד כגידול והתחילו לתת גם סטרואידים לטיפול בבצקת. לאחר מספר ימים ביצעו בדיקת MRI ראש ובה ראו ממצא שנראה כמו גידול מסוג BGM (קבעו חד משמעית שזה זה...) ולכן היא הועברה לבי"ח אחר לביצוע ביופסיה והמשך טיפול. גם בבי"ח שבוצעה הביופסיה המנתח אמר שזה נראה כמו אבל חייבים לבצע ביופסיה כדי לבדוק. לאחר ביצוע הביופסיה הגיעו התוצאות והם שללו שזה גידול מסוג BGM או גידול אחר ושהם צריכים להמשיך לבדוק. באותו היום ביצעו בדיקה של ניקור מותני וכל התוצאות יצאו שליליות, כלומר לא מצאו מזה. בינתיים היא התחילה לקבל טיפול אנטיביוטי עקב דלקת ריאות וחיידק בי"ח שהיא חלתה שם ונכנסה לטיפול נמרץ. לאחר כשבועיים וחצי של קבלת אנטיביוטיקה ביצעו עוד בדיקת CT ראש ועוד ניקור מותני. בבדיקת הCT לא ראו החמרה בממצא הלא מזוהה אבל גם לא רואים שהוא קטן (העניין מוזר להם כי אם זה זו דלקת או זיהום הם ציפו שהאנטיביוטיקה תעזור). בנוסף ראו שהבצקת כן קטנה. בבדיקת הניקור המותני השנייה גם התוצאות חזרו שליליות ונראה שהם פשוט לא יודעים מהו הממצא החשוד הזה ואיך לטפל בו ואנחנו אובדי עצות.

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

שלום , לפני כ 3 שנים אובחנתי בבלפריטיס בעין , הדבר מלווה בעפעף נפוח ובצריבה ואדמומיות בעין שמאל באופן קבוע , לאחר בדיקה אצל מומחה לאוקולופלסטיקה לפני כ 4 חודשים הוסבר על אפשרות להתקנת פקקים בעין , לאח"מ הגעתי לבדיקה אצל רופא מומחה לקרנית שאצלו אני מטופל והוא אמר לאחר בדיקה לשים מישחה ויט A פוס וטיפות רסטזיס למשך שלושה חודשים פעמיים ביום , והוסיף שלבחור בגילי (26) לא רצוי לבצע זאת מאחר וזה יכול לגרום לזיהומים ודלקות בהמשך . לפני כשבוע פניתי שוב למומחה נוסף לאוקולופלסטיקה שביצע בדיקה ורשם ' יש תגובה פפילרית טמפורלית וגם מרכזית עדינה' והפנה אותי למרפאת אוקולופלסטיקה בתל השומר למתן זריקת קנלוג לפפילות טרזוס לעפעף , ובמקביל להתחיל שימוש בטיפות רסטזיס 3 פעמים ביום. הכאב מופיע בעיקר בקצה העין לכיוון האף ונראה שנוצרה שם כמין גודש של הלחמית . אני נורא סובל מהבעיה ודי מבולבל כעת לגבי סוג הטיפול שעליי לבצע כעת . שאלתי היא האם הזרקת קנלוג לעפעף יכול לטפל בבעיה ואף להעלימה ? או שמדובר בהקלה זמנית ? הבנתי שמדובר בסטרואידים ולכן אני חושש מהזריקה ומאופן הטיפול שהוא זמני לעין , והאם טיפול בטיפות רסטזיס למשך שלושה חודשים זה דבר תקין שיכול לגרום לטיפול בבלוטת הדמעות ולא יהווה תלותיות ונזק לעין ? בתודה מראש

בוקר טוב , אני בן 44 , חליתי בסוכרת לפני 8 חודשים וזאת עכב הזמנה של שנים ושתיית קולה בלבד 20 שנה , לפני המחלה שקלתי 94 קילו ומרגע התפרצותה ירדתי למשקל של 76 קילו , גובהי הוא 194 ולא הייתי שמן מעולם אך הייתי גבר מוצק מאוד שהמראה שלו הוביל אותו, כיום איני מצליח להשמין , איבדתי במחלה המון מסת שריר כי בהתפרצות המחלה הגוף שלי היה בתת תזונה עכב שפיכת כל מה שנכנס לגוף דרך הכליות, אני מקבל תגובות רעות על איך שאני נראה עכשיו וזה גורם לי לחוסר ביטחון , חשוב לציין כי שיניתי תפריט והתחלתי לאכול בריא והתייצבתי מבחינת פרמטרים , אני מזריק אינסולין ולוקח פעמיים ביום גלוקומין , מרוב שאני רוצה להשמין התחלתי לאכול יותר פחמימות על מנת להשמין ( דברים שאסור) , אני לא מסוגל לסבול את עצמי עם הרזון :( מה היא הדרך ומה השיטה להשמין ? האם הגלוקומין מרזה ? האם כדי להתאמן להעלות מסת שריר ? אשמח ליעוץ והכוונה

שלום רב , להלן הבעיות מהן אני סובל קשיי נשימה לאחר כל דבר שאוכל או שותה – וגם קושי בשאיפת אוויר בטן נפוחה מאוד – במיוחד לאחר אוכל ( אפילו מעט מאוד אוכל ) תחושה של היחנקות – במיוחד בשכיבה אבל לא רק בשכיבה . לא יכול לישון בלילה באופן רצוף – כל הזמן מתעורר מהרגשה של מחנק ושיעול . לעיתים יש גם צרבות והרגשה של שריפה חדה באזור החזה גירויים בגרון למטה שגורמות לשיעול בנוסף מאז שאני סובל מהנ"ל אני גם סובל : מהרגשת חולשה חזקה מאוד ,כבדות ברגלים ,לא מצליח אפילו לעשות ספורט כגון הליכות , סחרחורות , בילבול . לאחרונה יש גם הרגשה של צריבה וכאב בבית החזה באמצע לא עזרו לי שום תרופות כגון לוסק,נקסיום, לנטון . זה התחיל לפני כשנה והמצב רק עולה ומחמיר בדיקות שעשו לי : אנדוסקופיה – ושט תקין לכל אורכו , בקע סרעפתי קטן גולש בעומק 38-40 ס"מ , קיבה – רירית האנטרם וגוף עם כתמי אודם נדגמה . מהלך קפלים סדיר וניפוח היטב . תרסריון – בצל וחלק היורד נראו תקינים . באותה בדיקה גם נלקחה ביופסיה שאובחן בה חיידק – טופלתי באנטיביוטיקה ולאחר מכן נערכה בדיקה נשיפה והכל הראה בסדר . אולטראוסנד בטן – התוצאות לפי הרופא המטפל תקינות מנומטריה של הושט – פריסטלטיקה פרופולסיבית עם תגובה טובה לבליעה . לחץ תקין בושט לכל אורכו . לחץ תקין ב LES עם הרפיה מלאה שלו . בדיקת PH - בדיקה תקינה השאלות שלי הן : 1 . קשה לי מאוד לחיות בצורה כזו והמצב רק מחמיר מיום ליום – האם יש איזושהיא דרך לפתור את הבעיות שמניתי למעלה ? 2 . האם יש עוד אלו בדיקות שיכולות לעזור למצוא פיתרון ? 3. לפני 4 שנים עברתי תאונה קשה שבמסגרתה גם נשברו לי חוליות T1 וחוליות C - האם יכול להיות קשר לבין הסימפטומים שציינתי בתודה מראש ניר

האם היא באמת יעילה במצבי חרדה ועוזרת להפחית מתחים וחרדות?בעלת השפעה מרגיעה ... כמה מ"ג צריך לקחת ביום? האם יש בעיה לקחת אותה ביחד עם רודיולה?

שלום ד"ר בן 67 ללא מחלות רקע למעט קצת כולסטרול, לפני חודש הרגשתי שבעין אחת חצי משדה ראיה נחסם, הלכתי למיון עשו לי בדיקה בעין הרופא ראה חלקיק נתקע בכלי דם בעין, לאחר כשעה זה חלף כלא היה. נשלחתי לסדרת בדיקות כולל מתן אספירין 100, שעשיתי בדיקה בשם אולטרסאונד צוואר התגלה חסימה מלא של אחד העורקים rica (אציין שאין לי בעיה נורולוגית אני מתפקד מצוין) נשלחתי למין במיון נעשה לי סיטי מוח שיצא תקין צילום חזה תקין, סיטי צוואר ראו שוב את החסימה, לאחר בדיקות מקיפות הוחלט לשחרר אותי ללא התערבות ניתוחית ולטענת הרופא בגלל שיש 100 אחוז חסימה והכל תקין אפשר לחיות עם זה בתוספת מדללי דם שהתאימו לי. השאלה האם יש מקום לחוות דעת נוספת? אם באמת אפשר לחיות עם זה לאורך שנים במידה ואני מאזן את הכולסטרול, מדוע לא ניתחו אותי או לפחות צינתרו? אני מבולבל וחושש אשמח לשמוע את דעתך,תודה רבה..

שואלת לגבי בן 70. סובל מלחץ דם גבוה, מושתל דפיברילטור וקוצב, חולה סכרת, לוקח הרבה שנים סוגים רבים של כדורים וסובל מזה תקופה ארוכה מהזעות בלילה. רופאת המשפחה שלחה אותו לבדיקות מקיפות כולל hiv שלמרבה התדהמה יצאה חיובית.יתר הבדיקות תקינות.הוא כבר שנים רבות אינו פעיל וכמעט שאינו יוצא מהבית. האישה עשתה בדיקה ויצאה שלילית 0.11. האם יכול להיות מצב שהתשובה כוזבת? האם יש תשובה של ערך מספרי גם כשזה שלילי, אולי זה יכול להיראות כחיובי כשזה לא? האם אדם כזה יוכל לקבל טיפול למרות כל מחלות הרקע שלו?

מטופל בן 70, לוקה בחרדה ודיכאון קליני,מטופל בבנזודיאזפינים כ20 שנה. מאובחן לאספרגילומה בריאה ומחלת עור אוטואימונית.(פמפיגוס וולגריס) לאחר אשפוז ממושך בבית חולים במחלקת עור- השתחרר במצב יציב . מטופל בסטרואידים כחודש וחצי,כעת במינון מופחת ושיפור ניכר במצב העור. נמצא במעקב במרפאת חוץ ובדיקות דם במסגרת קופת החולים. *בCT כלל גופי שנעשה במהלך האשפוז "נראה חלל קביטרי מלא בתוכן היפודנס בקוטר 4.6סמ ,סביבו ברונכיאטזיות ושינויים אמפיזמטיים ולצקתיים -חשוד לאספרגילומה/TB/ממאירות קביטמייה תתכן משנית לתהליך זיהומי/דלקתי בעבר כולל TB הצללות עדינות בצפיפות זכוכית מט באומות תחתונות ,יתכן על רגע דלקתי זיהומי בסבירות נמוכה לקביטציה ממארת בהעדר מרכיב רקמתי משמעותי. *ברונכוסקופיה ראשונה גלקטומננן-שלילי צמיחה של Pseudomonas Aeruginosa בתרבית חיידקים,לפטריות ומיקובקטריות שליליות ברונכוסקופיה חוזרת-ביופסיה Fragments of aspergilloma of lung tissue with extensive chronic and active inflammatory infiltrate ציטולוגיה נוזל שטיפת הסמפון תאי אפיתל נשימתי רגילים,מאקרופגים,תאי אפיתל קשקשי,לימפוציטים,פלימורפונוקלארים. ללא עדות לתאים ממעירים. גלקטומננן חיובי 3 תרביתץ כללית צמיחה של aeruginosa רגיש, STREPTOCOCUS MITIS עמיד לאריתרומיצין ,רגיש לרוצפין,קלינדמיצין,ונקומיצין. תרבית מיקרובקטריות נוקרדיה-שלילי טרם תשובה סופית של תרבית מיקובקטריות תרבית פטריות-שמרים לא נמצאו.טרם תשובה סופית מהתרבית. PAN PCR ללא עדות למיקובקטריה." שאלות לגביי אפשרויות הטיפול: *לאחר הערכת כירוגיית חזה,- ניתוח לאספרגילומה כרגע לא הפרק, (מצב מטבולי ירוד וסיכונים נלווים) המענה היחיד שהוצע למטופל הוא טיפול ארוך טווח בווריקונזול, *טיפול שהוחל עוד טרם שחרורו מבית החולים וגרם לתופעות לוואי שמפריעות מאוד לאיכות חייו של המטופל. החמרה קשה במצבו הנפשי,בלבול,והזיות וזאת בתוספת כמובן לתופעות הלוואי האפשריות ארוכות הטווח של התרופה והשלכותיה מבחינה המטולוגית בשילוב טיפול סטרואידי והחלשת מערכת החיסון. הטיפול הופסק בהחלטה יזומה של המטופל אך יש לחץ רב מצד בית החולים להמשיך בטיפול זה-חרף תופעות הלוואי ורצונו של המטופל. - האם על סמך נתונים אלה ראוי לדעתך להמשיך ללחוץ על טיפול בתרופה ווריקונזול בתחשב בגיל המטופל ומצבו? והאם אפשר לקבוע/לנבא לפחות באחוזים גבוהים שמדובר באספרגילוזיס ראיתי כרוני על סמך הממצאים? האם יש חלופות לתרופה ווריקונזול שאפשר לשקול? תודה