תוצאות חיפוש עבור הפרעות-אישיות

היי ד"ר ,אני מתעניין מאוד וגם לומד בפסיכולוגיה ,ולכן חברים לפעמים מבקשים את עזרתי . אם זאת , יש לי חבר שאפנה אותי לבעיה שאני מתקשה להבין וגם מודאג ממנה. החבר התחיל לצאת לא מזמן עם בחורה ,והוא מתאר דברים באישיות שלה שקצת מלחיצים אותי ,מצד שני אני לא רוצה לתת לו תשובה החלטית לנתק את הקשר מיד ,למרות שהסימנים מראים שיש צורך בזה ,לכן החלטתי לנסות להתיעץ. הוא מתאר בחורה חמודה מאוד ,מעניינת מאוד ,אינטלגנטית ,חובבת בעלי חיים ,ועם זאת הוא מתאר במילים שלו משפטים כמו: "אני יכול לכעוס ולא לדבר איתה כמה ימים ולא יהיה אכפת לה " "אני יכול להראות את כל הסימנים שאני פגוע והיא לא תשאל "למה אתה רצת מדוכדך היום?" או "אתה מרגיש טוב?" או "פגעתי בך בדרך כל שהיא?" הוא מתאר אותה כאישה שמאוד פתוחה שהיא מדברת על עצמה ועל הרגשות שלה ,אבל לא שואלת כלום עליו ועל הרגשות שלו. הדברים האלה מדליקים אצלי נורה אדומה ורצון להגיד לו לברוח . אבל מצד שני אני מנסה להבין האם יכול להיות עוד צד להתנהגות שלה חוץ מהפרעות או אישיות מאוד קצוניות שעולות לי בראש שאני שומע את התיאורים שלו (הפרעת אישיות נרקסיסטית ,סוציופתיה ועוד דברים קיצוניים ..) אשמח לדמוע את דעתך ,האם יש סיבה להגיד לו להשאר ולהמשיך לנסות ? או שעדיף לו לעזוב עכשיו ומהר. תודה ויום טוב .

שלום, לומדת קורס באוניברסיטה על הפרעות אישיות, בעקבות סרט שראיתי מעניין אותי הבדל בין אילוזיה לדלוזיה ואיך כל הפרעה באה לביטוי, תודה רבה

היי, רציתי לשאול .. איך מבדילים בין הפרעת אישיות (גבולית או סכיזוטיפלית) עם "גלישות" פסיכוטיות, לבין הפרעה סכיזו אפקטיבית ? האם בן אדם יכול להיות מאובחן בהפרעת אישיות (גבולית, או סכיזוטיפלית) בעוד שיש לו חוג חברים רחב וזוגיות ארוכה והבעיה מתבטאת אצלו רק בתפקוד התעסוקתי והמקצועי? מה ההבדל ביו "גלישה פסיכוטית" בהפרעת אישיות לבין פסיכוזה בהפרעה סכיזו אפקטיבית ? מה יותר מאפיין "ניתוק חלקי" ולא מלא מהמציאות.. הפרעת אישיות או הפרעה סכיזו אפקטיבית ?

שלום. בעלי בן 40 , לסביבה נראה רגיל אך במפגש פסיכיאטרי אחד שהיה נאמר שנראה שאו שמדובר באספרגר או הפרעת אישיות. בעלי עובד במשרה מלאה , בעל תואר ראשון. הקושי הוא בעיקר התנהגותי בבית (כולנו ״רגילים״). מתלבטת איזה אבחון כדאי לעשות? חשבנו ללכת למרפאות קשת. אך השאלה אם יש משמעות לאבחון מקיף- מה יצא לנו מזה? (לאור הנתונים שסיפקתי!) אשמח לדעת האם כדאי אבחון פסיכיאטרי בלבד או שכן צריך מרפאות קשת מורחב (שעולה פי 2 יותר)... ומה הטיפול היעיל ביותר לספקטרום במבוגר או הפרעת אישיות?

איך מבחינים בין סכיזופרניה מסוג simple שז אומר רק קיום סימנים שליליים של סכיזופרניה והיעדר מוחלט של סימנים חיוביים לבין דיכאון וחרדה לבין הפרעת אישיות מאשכול A ? ומהו הטיפול המתאים לההפרעות שהזכרתי ?!

האם ניתן לתת אבחנה של הפרעה דו קוטבית או הפרעה סכיזואפקטיבית כאשר ברקע היה התקף מאני פסיכוטי כשנלקח 60 מ"ג פאקסט? יש לציין שמעולם לא היה "דיכאון קלאסי\מז'ורי", אלא רק סימפטומים דיכאוניים. עשיתי אבחון פסיכולוגי ושם נכתב "ממצאי האבחון מעלים תמונה של חוסר כוחות, של צמצום, ושל סימפטומים דיכאוניים, וכן נמצאה פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות שבאה לידי ביטוי במצבים טעונים רגשית." כמו כן נכתב שבוחן המציאות הנו גבולי. עוד נכתב "נראה כי השילוב בין חלק אפקטיבי בולט, שבא בשנים האחרונות בגלים, לבין התמונה של צמצום, חוסר כוחות, הירידה הבולטת בתפקוד, והפגיעות שקיימות בשיפוט - מצביעים לכיוון של הפרעה סכיזואפקטיבית" רציתי לדעת האם בוחן מציאות גבולי ומה שנרשם למעלה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות (גבולית או אחרת)?

שלום רב אתאר תופעה, ואשמח לדעת האם יש לה אבחנה מוכרת בעולם הפסיכיאטריה. " אדם מסוגר/מופנם, הנוטה לחיות בתוך עולם משל עצמו. יש לו עולם פנימי משלו, שהוא יכול לחיות בו עם עצמו והמחשבות שלו שעות רבות. נמצא רוב הזמן בחשיבה. יוצר קשר עם הסביבה, אבל לא מרבה בדיבור. שפת גוף דיי סגורה, לא מביע הרבה רגשות. טיפוס שקט. מתקשה ליצור כימיה עם חברים, ולנהל קשר תקין עם בת זוג. *היה רוצה שהדבר ישתנה ושיהיו לו יותר קשרים וזוגיות (בניגוד לבעל הפרעת אישיות מופנמת) " האם יש לתופעה הזאת שם מוכר במדע המודרני? וכן טיפול מדעי?

שלום ד"ר הידש, אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין הפרעות נפשיות לבין מחלת נפש. האם תוכל להסביר לי או להפנות אותי למאמר בשפה פשוטה שאוכל בעזרתו להבין? תודה רבה לך ושבוע טוב מיכלי

שלום, אחיינית שלי בת 33 כמעט. סובלת מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה, הפרעת אישיות גבולית ו ptsd. היתדרדרות שלה החלה לפני 4 חודשים הייתה מאושפזת פעמיים בשיבא ובפעמים הללו הפרה חוקים לכן עכשיו בתקופת סינון. מדדים שלה נמוכים מרזה מיום ליום לקחתי אותה בכוח למיון לפני מספר ימים שתקבל נוזלים... השאלה שלי איך אנחנו כמשפחה יכולים לעזור לה? האם יש לנו דרך לעזור כשהיא בעצמה לא מוכנה לעזור לעצמה? התחלנו לא להשאיר אותה לבד והיא מתעקשת שרוצה להיות לבד בדירה שלה. האם בעצם זה שאנחנו תמיד סביבה עושה את הפעולה ההפוכה? מצד אחד אני רוצה להפסיק להיות סביבה ולעזור בכדי שתרגיש שהיא צריכה לבד ומצד שני לא מסוגלת. היא במצב לא טוב, רזה מאוד מאוד מאוד, חלשה ועדיין היא ממשיכה עם הצומות שלה... איך אפשר לעזור לה? אודה לתשובה

היי , אני בת 24 מאובחנת עם ptsd ,דיכאון קליני, הפרעות שינה ,הפרעת אישיות גבולית, ותגובה חרדתית ודיכאונית. הבעיות עצמן התחילו בגיל הרבה יותר צעיר לכיוון גיל ה14 .. לאחר כמה שנים התגברו הבעיות החרדות והפחדים והתפתחו להן בעיות שינה , עקב מחסור חמור בשינה, ולאחר בדיקות רפואיות שנעשו אין כל בעייה בריאותית פיזית או נירולוגית שמפריעה חלילה למהלך שינה תקין . בנוסף אני ניסיתי את רוב סוגי הכדורים לטיפול בבעיותיי זה התחיל בגיל צעיר שטיפלו בי ברספרידל 1מ"ג ביום כמעט כל תקופת ה"טיפש עשרה" בסביבות גיל 20 התחילו הבעיות להחמיר ואז התחלתי טיפול במירו 30 למשך שנה וחצי ועברתי סבל נוראי איתו , עברתי לתרופה פרפנאן במשך כמה חודשים לאחר מכן גם היא לא עזרה לי ,פרוטיאזין למשך 4 חודשים ללא תוצאות , ופריזמה שאני לא לוקחת באופן קבוע . לאחרונה נתנו לי מרשם לקלונקס 2 מ"ג לפני השינה ואני מרגישה שהכל די בסדר , אבל עדיין יש לי התעוררויות בלילה כמובן ברמה פחותה מבלי הכדור אבל עדיין אני קמה וקשה לחזור לישון , אני לוקחת את הקלונקס כל כמה ימים ...יומיים כן יום לא ,שלושה ימים לא ואחרכך יומיים כן .. מהפחד של ההתמכרות לתרופה .. הפסיכיאטרית המליצה לי לא לקחת כל יום מאוד קשה עם ההפרעות שינה האלו והחרדות המלוות איתן ביחד . התייאשתי ! קשה לי להאמין שאפשר לישון בצורה נורמלית יותר מ4 שעות מבלי להתעורר באמצע כל 40 דק, שעה .. אשמח לשמוע המלצות על משהו יותר חזק מקלונקס אולי שיכול לעזור או משהו באותה הרמה שיעזור לי גם לחרדות וגם להפרעות השינה הקשות , כמובן שלהפרעות שינה מלווה כעס עצבנות דיכאון שהחריף ורוגז בגלל המחסור בשעות שינה . אני כמעט ולא יוצאת מהבית , ומיואשת . אשמח לקצת עזרה בנושא ואשמח לשמוע חוות דעת נוספת על מה אפשר לעשות ואיך אפשר לטפל בזה .. תודה רבה מראש .

כמה אחוזי סיכוי יש לילד לאמא בעלת הפרעת אישיות גבולית, שגם הוא ״יזכה״ בה? קראתי באיזה מקום 15%, לא מצאתי לזה אחר כך את המקור. אני מבינה שזה מושפע גם מהגורם הסביבתי, אבל מאמינה שנמצא בספרות איזה אזכור מדויק יותר. ומספרים ואחוזים מועדפים... תודה מראש.

שלום רב, מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי OCD ברמה מאוד משמעותית, כזו שאי אפשר לפספס. כמו כן, אני פרפקציוניסט מילדות,מכור לניקיון ולסדר (אפילו מנטלי) ומקבל קשה מאוד דברים שלא מסתדרים (לצערי אני חווה התקפי זעם קשים, תסכול נוראי ואלימות מילולית לפעמים כלפי המשפחה).בתור ילד גם לא ידעתי להתמודד עם זה, הייתי לפעמים לא נרדם בלילות אפילו אם השמיכה לא הייתה מסודרת כמו שצריך, הייתי חי את השלמות שאני רוצה לחיות ולא את המציאות. אני מתקשה ללכת לטיפול כי אני פשוט לא מרגיש שלם עם זה. משתגע מהעובדה שכאילו הכל בסדר, אבל לא בסדר, וכשמשהו לא מסתדר לי הוא פוגע בי בצורה אנושה. תמיד עולה בי המחשבה שאני הורס לעצמי בעצם הטיפול. החלטתי בכל זאת להיפגש עם פסיכולוגית, פשוט כי אני לא מתקדם לשום מקום מבחינת תעסוקה או לימודים, ורציתי לשבור את השגרה ולעשות משהו קבוע(אני אוהב דברים קבועים, בסדר מסוים, עם פואנטה). הבעיה שלי היא יותר עמוקה, ואני צריך להבין את עצמי לפני שאגיע לשפל, כי אני מדוכא מאוד. קראתי המון על הפרעות אישיות, ואני מוצא דמיון ממש גדול בין OCPD לנרקיסיזם. אני כן סובל מהפרעת אישיות (הייתי אצל פסיכיאטרית בקופ"ח וזה מה שהיא איבחנה), רק לא כתוב מאיזו הפרעה. כשהייתי בטיפול שם, לא הרגשתי כלום, רק תסכול. כמו כן, רציתי לשאול אותך האם אפשר לזהות הפרעת אישיות תוך כדי שיחה בודדת של 10 דקות. אני חושב שהבעיה הכי גדולה אצלי היא שאני לא מכיר את עצמי כמו שאני רוצה להכיר. אני רוצה להבין את עצמי במאה אחוז, וכואב לי לדעת שיש סיכוי שאני מאובחן במשהו שלא נכון, או שנכון בחציו. (כשהלכתי לשם אמרתי לפסיכיאטרית סתם דברים, בעיקר מתוך "פוזה" ויש משהו שאני יודע שהיא אבחנה לא כמו שצריך). לדוגמה, היא כתבה שאני סובל מסומטיזציה, כי הראיתי לה שיש לי הרבה צלקות קטנות על הידיים, ואמרתי לה שזה מכוער ושזה מעסיק אותי המון. היא אמרה שהיא לא רואה שום צלקות, אבל אלו צלקות שגרמתי לעצמי כשהייתי נער, ואם מתסכלים קרוב, הן שם. אני לא אוהב פגמים, אני מפחד מהם, ויש לי צלקות בעור לצערי הרב. הרגשתי פתוח לומר לה את זה, והיום אני מצטער. הרי ברור שאפשר להחשיב את הדעה שלה כנכונה בתור בעלת מקצוע, אז מה אני אמור לעשות? להוכיח לאנשים במיקרוסקופ שיש לי צלקות? מי שמסתכל רואה. אני מסתכל על הצלקות האלה כמעט כל 5 דקות... בשורה התחתונה- איך אדם כמוני יכול לדעת מה הוא עובר גם בלי ללכת לפסיכולוג? האם פסיכולוגית כן תוכל לומר לי את זה או רק פסיכיאטר? תחושת האי וודאות הזו הורגת אותי, במיוחד שאני מרגיש בודד עם התחושות האלה. למעשה, זה הדבר הכי משמעותי שגרם לי לקבוע עם פסיכולוגית. אני לא מצליח לישון בלילה כמו שצריך בגלל זה. אני בכלל מרגיש שעצם זה שפניתי לייעוץ רק גרם לי ליותר נזקים, וזו תחושה נוראה. אשמח אם תבהיר לי את הדברים, לפחות בשביל התחושה האישית שלי. קראתי את המאמר שלך על OCPD וזה כמעט שכתבת את זה עליי. פשוט אחד לאחד. ואז נתקלתי באישיות נרקיסיסטית, וראיתי קווי דמיון רבים. אני יכול לדעת מה ההבדל הכי משמעותי בין שתי ההפרעות? תודה רבה על העזרה.

בעלי בן 64 היה לפני כמה שנים בהתיעצות אצל םסיכיאטר בבית חולים שיבא לגבי הפרעת קשב וריכוז אצלו.בסיכום הוגדר שקשיים נובעים מקווים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית.לא עשינו עם זה כלום עד עכשיו. יש לציין שאנו נמצאים בטיפול זוגי בשל קשיים בזוגיות כל התקופה לסרוגין ולאחרונה מטפלת זוגית העירה לי על זה שמזהה אצל בעלי הפרעת אישיות כפייתית.אני אחות במקצוע וחזרתי ללמוד את הנושא ואת הסיכום של פסיכיאטר דאז. אני עם רצון ענק לעזור לו אבל לא יודעת איך להודיע לו על דבר ואיך להפנות תשומת לב שיעזור לעצמו. הרי שום דבר לא מפריע לו אבל מאוד מפריע ומשפיע על זוגיות ועל הילדים מודה מראש על עזרתך

תודה רבה פרופסור על התשובה האם יכול להיות שיש לי הפרעת אישיות גבולית כבר שנים ולא מאבחנים אותי , אני מגיל 21 זוכר כת עצמי עם תרופות נגד דיכאון וחרדה ריסטל/ אפקסור למרות הכל בניתי את חיי קניתי בית עבדתי ובניתי לעצמי קריירה בחברה ממשלתית , אבל בחיים לא הייתי יציב רגשית תמיד ביו עליות וירידות, מצבי חרדה קיצון פאניקה מחשבות מטורפות מה לא וכל הזמן ברחתי והזכרתי את זה , כל החיים אני לא יודע מה אני רוצה כמו שאמרת האל או כלום , כל מטרה שאני מציב לעצמי אני נתקף בפחד , תמיד אני מסתכל כל הדשא על השכן למרות כולם חולים לחיות כמוני אבל אני לא מעריך מה שיש לי , אשתי אומרת לי אתה כל הזמן חושב על השלילי, הפסכיאטר מכיר אותי כמה שנים אבל ההרגשה אך פעם לא יצבי אותי ולא הרגשתי יציב כי המחשבות שלי הם שהובילו אותו למצב הזה , ההרגשה כל הזמן שיש בי משהוא לא בסדר ואני בסוף אשתגע ותחושת הניתוק לא עוזבת אותי לשניה , וזה ביתו יוצר עוד יותר פחד ודיכאון , תחושה שאף פעם לא אבחנו אותי כמו שצריך כי כל פעם שטני הולך לפסכיאטר אני במצב חרדתי קשה , וזו הפעם הראשונה שאני חווה דיכאון כזה קשה , הפחד הגדול שיש לי זה אולי יש לי הפרעת אישיות גבולית והם לא עולים על זה , הפחד שלי לאבד את העבודה שלי את ילדיו ואשתי כי אני כבר חודשיים בבית עקב המצב הזה , שוב אני על סימבלטה 60 כבר חודש ואין שיפר משמעותי , אפילו הלוריוון כבר לא עוזר לי , והפסיכיאטר שלי אומר לי שהכל בסדר, כן אני בטיפול פסיכולוגי אך הפסיכולוגית אומרת לי כרגע אני מתמקדת רק בפרוטוקול של טיפול בחרדה ודיכאון זה עשיה ועשיה ןעשיה ולא לשבת בבית , וכשאני שואל אותה אם יש לי הפרעת אישיות גבולית היא לא עונה לי מהפחד שאני אקשר לזה ואכנס עוד ללופ, כשזה התחיל הלכתי לבית חולים רמבמ פסכיאטרית שהייתה שם אמרה לי שיש לך הפרעת הסתגלות עקב אירוע כלשהו ושאלתי אותה אולי יש לי הפרעת אישיות גבולית היא אמרה לי שאין לך אישיות גבולית , אבל אני מרגיש שהבעיה היא מעבר לדיכאון וחרדה, או אלה כולם התגובה של הדיכאון והחרדה האוקטיים, אני כבר לא יודע מה לעשות , בקשתי מהפסכיאטר שלי לחזור לעבודה לכמה שעה אך הוא סירב שאני אחזור מהחשש שיהיה נסיגה במצב , לא קל לי בכלל ,

שלום ד"ר אני נמצא בקשר עם בחורה שמסתבר שאינה יציבה בנפשה כגון פעם היא אוהבת ונחמדה ופעם היא שונאת ומקללת אך מאידך אינה מסוגלת להפרד האם זו הפרעת אישיות גבולית ? ומה הדרך להיפרד מבחורה כזו לאחר קשר ממושך שבו היא מתנהגת כאילו אני חב לה את חיי רק מפני שקיימתי איתה יחסים לא מעט

שלום רב נקלעתי למערכת קשר זוגי עם בחורה שסובלת מהפרעת אישיות ושינויי מצבי רוח תקופה ארוכה אני מנסה לסיים איתה את הקשר ופשוט לא מצליח והיא בכלל לוחצת על חתונה ובטוחה שנגור יחד ונתחתן ולי כבר מאוד קשה איתה מבחינה נפשית לא יודע איך להיפרד ממנה אני כל עולמה והיא מאוד תלויה בי רגשית אני במבוך נוראי

אני בן 43, מגיל 18 מטופל פסיכותרפיה באופן פרטי. רפואית טופלתי בעיקר ע"י רופאת המשפחה בסרוקסט, רוב הזמן במינון 100 מ"ג. בשנתיים האחרונות עקב קושי כלכלי עברתי לטיפול מרפאות חוץ במערכת צבורית- אז בפעם הראשונה נאמר לי מה הבעייה והוצע לגשת לביטוח לאומי שם קבלתי 20%- הפרעת אישיות תלותית-נמנעת וOCD שמזה שנים די ברקע ולא מאוד מפריע מלבד רמת ספק גבוהה בכל החלטה. בשלושת החודשים האחרונים מטופל בסרוקסט 40 מ"גביום-יום מבחינה טכנית בסהכ מתפקד לא רע- בעבודה אומנם מתקשה בכל דבר שדורש אסרטיביות (נמנע מעימות ומעמידה על רצונותיי/צרכיי) דבר שיוצר אי נעימויות ומצבים לא נעימים. בקשרים בין אישיים אנשים שאני מכיר יכול להתבדח ולצחוק אך הקשר מאוד שטחי, נזהר מלפתח תלות ומחשש שאעמוד במצבים שיאתגרו אותי מדי, שאלתי- האם הבעייה פתירה או זה שעד היום עדיין מסתובב עם אותן תכונות משמע שאשאר איתן. וכיצד מוגדרת הבעייה- מחלה, משהו עובר, קבוע? אשמח לייעוץ כיצד מוגדרת הבעייה שלי- מחלה/בעייה, האם משהו עובר או קבוע/משתפר/עלול לחזור. האם כדאי לפנות להעלאת אחוזי נכות? מה הסיכוי במצב שמבחינת עבודה מתפקד אך רגשית חברתית מתקשה אשמח לדעת לגבי- האוסידי: מלבד התקופה הראשונה (לפני כ23 שנה) ותקופות משבר קצרות- אין לי אוסידי קשה- של התקעות וטקסים, אך כן (לדברי הפסיכיאטר) יש רמה גבוהה של ספק. האם זה כיוון שאני כל השנים תחת טיפול תרופתי (רוב הזמן מינון נמוך), האם במציאות של הורדת מינון או הפסקת טיפול- מה הסיכוי של חזרה/החמרה? +האישיות התלותית-נמנעת

אני בן 43, מטופל כשנתיים במערכת צבורית- אז פעם ראשונה נאמר לי מה הבעייה- הפרעת אישיות תלותית-נמנעת וOCD שמזה שנים די ברקע ולא מאוד מפריע מלבד רמת ספק גבוהה בכל החלטה. ביום-יום מבחינה טכנית בסהכ מתפקד לא רע- בעבודה אומנם מתקשה בכל דבר שדורש אסרטיביות (נממע מעימות ומעמידה על רצונותיי/צרכיי) דבר שיוצר אי נעימויות ומצבים לא נעימים. בקשרים בין אישיים אנשים שאני מכיר יכול להתבדח ולצחוק אך הקשר מאוד שטחי, נזהר מלפתח תלות ומחשש שאעמוד במצבים שיאתגרו אותי מדי, שאלתי- האם הבעייה פתירה או זה שעד היום עדיין מסתובב עם אותן תכונות משמע שאשאר איתן. וכיצד מוגדרת הבעייה- מחלה, משהו עובר, קבוע? אשמח לייעוץ

שלום רב ד"ר חרמון, בשנת 2013 לאחר שני ניסיונות אובדניים, אובחנתי כבעל הפרעה דו קוטבית דרגה 2. לפני כשבועיים הלכתי לפסיכיאטר מומחה והוא אבחן אותי שיש לי הפרעות אישיות מעורבות(B וC) לחלוטין מסכים עם אבחנה זו!. המלצתו היא טיפול DBT. אני לא מעוניין בשום טיפול כזה כי בעבר הייתי בטיפול דומה וזה היה בזבוז זמן לצערי הרב. אני נוטל 2מ"ג קלונקס ליום ולמקרה חירום קסנקס XR 0.5 מ"ג. כל טיפולי העבר בSSRI לא עבדו ואפילו גרמו לי למחשבות אובדניות קשות מאוד.*יש לציין שאני בן 33, לא עובד וגר עם ההורים. הבנתי שאין טיפול תרופתי להפרעה אישית כלשהי?! חייב לציין שאני מאוד חרד למשקלי(נורמלי לחלוטין לפי BMI). אודה לתשובתך

שלום רב! שמי אדווה ואני בת 35, נולדתי עם פגיעה מוחית, יש לי תסמונת האונה הפרונטלית עם הפרעת אישיות אורגנית, מוכרת נכה נפשית מביטוח לאומי- ישלי 40% נכות, יש לי פוביה רצינית מדימום, לוקחת גלולות מסוג דיאנה, בהמלצת רופא הנשים שלי לוקחת אותן ברצף ופעמיים ביום על מנת שלא יהיו לי דימום, לא מעוניינת בילדים, עקב החרדה שלי, אמורה לעבור אבלציה של רירית הרחם בהרדמה מלאה, האם הדבר הזה ימנע ממני דימומים לצמיתות והאם לא אצטרך יותר לקחת גלולות? תודה רבה, אדווה!

היי אירית, הפסיכיאטרית איבחנה לי : הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, עכשיו רציתי לשאול האם בכוחה של ההומאופתיה לרפות את ההפרעת אישיות הזאת?

מאובחן עם הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, OCD והפרעת פאניקה. ניסיתי כמעט כל תרופה בשוק. הייתי מאושפז 3 פעמים. כיום מקבל 300 מ''ג למוגין 1000 מ''ג דפלפט 15 מ''ג אריפליי 500 מ''ג רמוטיב 100 מ''ג נוזינאן לשינה קסנקס לטיפול בפאניקה חרדה והרגעה. הבעיה שהכי מפריעה לי זה שינויים קיצוניים במצבי הרוח, לא אפיסודות של מאניה אלא יותר שינויים יום יומיים ללא שליטה. הדבר הכי מפריע לי כרגע זה שאני לא מסוגל לבכות ולצחוק ללא שליטה ואני לא מבין למה בלי קשר לסיטואציה. אשמח אם אולי תוכל לעזור לי אפילו קצת כי באיזהשהו מקום אני כבר אובד עצות. יש לציין שאני כן גם מקבל פסיכותרפיה פעם בשבוע אצל פסיכולוגית שדווקא עזרה לי בפוסט טראומה כאלה ואחרות. תודה.

שלום ד"ר הרמון.אני סובל ממצב נפשי מורכב מאוד(הפרעת אישיות גבולית,ocd,insomnia,דכאון כרוני,טראומות רבות,פאראפיליה) ושנים רבות אני הולך לפסיכיאטרים ידועים ו2 האחרונים אומרים שלא יודעים איך לעזור לי,ניסינו הרבה תרופות והמצב השתפר רק במעט.האחרון(ממרכז לבריאות הנפש) גם אומר שהמצב שלי הוא כבר מעבר למינון כזה או אחר.אני מקיים שיחות בביהח גם עם עו"ס והייתי מאושפז פעמיים מרצון.יש לך עצה או רעיון?אשמח מאוד.תודה מראש

בת 24 נמצאת במעגל של הרב עצמי.פיתחתי הפרעת אישיות תלותית במנהל שלי בן 45 ואני חיה ככה כבר שלוש שנים. אני מחכה כל שניה כל דקה שיתקשר שיזמין אותי אליו. יש לנו קשר מיני הדוק.ושנינו נהנין מזה. הבעיה היא שהוא משקר לי הרבה ולא אומר שהוא יוצא עם עוד מישהי במקביל אלי. ובעצם מותר לו לשקר כי הוא לא חייב לי כלום והוא גדול ממני בהרבה והק,ר שלנו זה מין נטו. לא מצליחה לצאת ממנו ולהתעצבן עליו לא מצליחה להוציא אותו מהראש. וזו לא אהבה,זה כלא. כלא בתוך הראש. התחלתי לעשן ירק כדי אולי להקל על התלות הזו, יחד עם כדורי אלפרליד שאני לוקחת . איך יוצאים מזה אנא עזרה בבקשה!