תוצאות חיפוש עבור הפרעת-תקשורת-חברתית

שלום רב , בני בן השבע וחצי עם עודף משקל של 38 קילו וגובה 1.39 התחיל להראות סימנים של התבגרות מינית מוקדמת ( שיער בבית שחי , שפם , ריח זיעה חריף, גדילת אשכים וגיל עצמות מתקדם בשנה וחצי ) . היינו אצל אנדוקרינולוגית והיא שלחה אותו לבצע 2 טסטים כדי לבדוק מאיפה זה נובע והאם צריך לבצע mri מוח . השאלות שלי הם מה הסיכונים לבנים במצב כזה ? האם זה בטוח משפיע על גובה סופי או יכול להיות שהוא יגבה בצורה תקינה ? *במידה והבעיה היא המוח הכוונה היא לגידולים? ואם כן מה הטיפול ? שאלה נוספת , היא דיברה על דקפפטיל שנותנים כל חצי שנה שיכול לעזור בעיכוב ההתפתחות המינית אבל האם זה באמת עוזר ומשפיע על בנים מבחינת גובה סופי כי מצאתי רק מידע על בנות שזה מעכב מחזור וצמיחת שדיים תודה מראש

שלום רב, יש לי ילד בן שנתיים שניזון רק מסימילאק. הוא מתפתח יפה פיסית (אחוזון 90), ומנטלית (מדבר משפטים שלמים ובעל אוצר מילים עשיר). בגיל חצי שנה התחלתי עם ניסיונות האכלה של אוכל טחון, אך הוא לא הסכים לבלוע. מגיל שנה עד שנה וחצי הצלחתי לשלב לו פעמיים ביום אוכל טחון - דייסה בריאה (על בסיס קוואקר, מעט טחינה, פרי טרי טחון או אבוקדו ודבש), או קערה קטנה של עגבניה מרוסקת עם שמן זית ומלח (גיליתי שהוא אוהב עגבניה) אך מאז, ניסיונותיי לתת לו אוכל מוצק/טחון הכולל ירקות, פירות, בשר (למשל תבשיל ירקות עם קציצות או מרק עוף עם ירקות ועוף) לא הצליחו. מגיל שנה וחצי עד היום, כאמור בן שנתיים, הוא החל לסרב לאכול דייסות מכל סוג, ניזון בעיקר מסימילאק, ומסכים לאכול לעיתים רחוקות בלבד ובכמויות מזעריות ביותר (שניים שלושה ביסים) מסוגי האוכל המוצק הבאים - פחמימות מקמח לבן, ביצים, עגבניות, מוצרי חלב ( לדוגמה - חביתה עם עגבניות, פסטה מקמח לבן ללא רוטב או עם רוטב עגבניות, לחם לבן עם ריבה, דני וניל או תות). הוא אוכל גם צ'יריוס יבש לא חלב, ולפעמים (לא נותנים הרבה) ג'אנק פוד כמו תפוצ'יפס, דברי מתיקה כמו שוקולד, עוגות, גלידה. יש ציין כי כל פעם שבעלי ואני אוכלים אנו מושיבים אותו ומציעים לו מהאוכל שלנו, שזה בדרך כלל אוכל בריא (לחם מלא, ירקות מבושלים, בשר וכולי). ניסיתי לתת לו גם אוכל של ילדים - צ'יפס, פיצה וכולי אבל גם את זה הוא לא רוצה. מגיל שנה וכמה חודשים הייתי מנסה לתת לו סוגי אוכל שונים כל שלוש שעות, מכינה וזורקת, ורק אז נותנת סימילאק. במשך יומיים ניסיתי גם למנוע ממנו את בקבוקי הסימילאק במהלך היום, אך הוא פשוט ויתר עליהם ולא אכל כלום, עד שנשברתי כשראיתי שהוא מרזה, ובגלל שאני לא בטוחה שמניעת סימילאק היא השיטה תגרום לו לאכול. דבר נוסף - עד גיל שנה הוא היה מקיא בקלות יחסית, תופעה שעברה לשמחתי. רופא הילדים אמר שאינו מודאג כיוון שהילד מתפתח יפה ועולה במשקל אך אני מודאגת בכל זאת - האם יש לו בעיה פיזית או נפשית? אני מעוניינת שיגמל מסימילאק, שיאכל אוכל בריא ומזין ושנוכל לסמוך על התזונה שלו. מה לעשות??

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה

שלום רב בני בן ה12 מוגדר כילד עם בעיות תקשורת כל הזמן מקלל וזה מפריע מאוד.אין לנו מענה מאנשי המקצוע המטפלים בו.הפסיכאטרית שמטפלת בו כל פעם מחליפה לו טיפול תרופתי כל כמה חודשים.הילד עם עודף משקל עצום ונראה כמו בן 20 לצערי אין מענה הולם מאף גורם.הוא חסר גבולות ולא מבין שום סיטואציה בבית .מה ניתן לעשות?

הי שרון שמי נורית אני בת 32 יש לי חרדה חברתית אולי בגלל שעברתי חיים לא קלים בילדותי לדוגמא; אם אני רוצה להגיד משהו על כעס לחבר/ה אז המחשבות שלי מטרידות אותי כגון; מה הם יחשבו עלי, אולי הם לא ירצו להיות בקשר איתי וככה אני עם המחשבות כל היום ומרגישה עצבים בלב תחושה של זעקה שאני רוצה להגיד להם את מה שיש לי להגיד אבל אני פוחדת מצפה לעזרתך ועצתך איך אני יכולה להתמודד עם זה תודה רבה וחג שמח

הילד שלי בן 8 והיה מאובחן עם ASD, וכעת עולה שאלה האם הוא לא לוקה בפסיכוזה?, מה האבחנה מבדלת ביניהם מלמעלה? והאם ייתכן בגיל הזה? בזמן שמגיל קטן מאוד היה לו הפרעת תקשורת שהתבטא בחוסר תקשורת קושי בשינויים והתפרצויות, שהכל הלך וגבר עם השנים, אבל כעת יש משהו סטטי כל הזמן של קושי בבוחן המציאות, למרות שיש דברים שמבין בלי שיגידו לו מפורש, תמיד מקשיב לשיחות מבוגרים. נודה מאוד על הכוונה ראשונית.

שלום בני בן השנה ו 4 חודשים שנמצא בבית איתי ופעם פעמיים בשבוע במסגרת גן עם אמא. עבר אבחון ריפוי עיסוק בעקבות איחור בהתפתחות השפה ואיחור בהתפתחות. בסיכום צויין כי בני מתקשר באופן תקין, סקרן, פעלתנות מרובה. תקשורת חברתית תקינה עם הנמכה על רקע של עיכוב בדיבור. קושי בהתמדה במשחק, קושי בוויסות הרגשי. קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו. אשמח מאוד לדעת מה הכוונה במשפט "קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו"? אשמח להסבר תודה מראש

שלום בני בן השנה ו 4 חודשים שנמצא בבית איתי ופעם פעמיים בשבוע במסגרת גן עם אמא. עבר אבחון ריפוי עיסוק בעקבות איחור בהתפתחות השפה ואיחור בהתפתחות. בסיכום צויין כי בני מתקשר באופן תקין, סקרן, פעלתנות מרובה. תקשורת חברתית תקינה עם הנמכה על רקע של עיכוב בדיבור. קושי בהתמדה במשחק, קושי בוויסות הרגשי. קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו. אשמח מאוד לדעת מה הכוונה במשפט "קיימת הנמכה קוגנטיבית קלה בהיעדר חשיפה מספקת ותואמת לצרכיו"? אשמח להסבר תודה מראש

שלום דר', השכן שלנו מקומה 2 חלה בקורונה. הוא אושפז ל 3 שבועות ולאחר 2 בדיקות שליליות נקבע כי החלים מקורונה. השאלה היא האם כמי שהחלים הוא עדיין מסכן את סביבתו? אנחנו גרים בקומה 4 ולא נחשפים אליו אך מדי פעם יורדים לזרוק את האשפה. כמובן עם מסכה וכפפות. עדיין, אני חוששת. מה דעתך? כיצד כדאי לנו לפעול במצב החדש שנוצר? תודה.

בני בן 12. מגיל מאוד צעיר סבל מבעיות חברתיות קשות. טופל בטיפולים רגשיים, פסיכולוגיים ומאמנים מסוגים שונים- ללא טיפול תרופתי כלל. בגיל 10 התחיל טיפול בקבוצה למיומנויות חברתיות שעזרה לו מאוד. הבעיות החברתיות נפתרו כמעט ב-100%, הילד פרח והיה מאושר. בקיץ עברנו דירה לעיר אחרת, הוא הגיע לכיתה חדשה מלא בביטחון עצמי ואכן רכש לעצמו די במהרה חברים חדשים. על פניו חשבתי שהכל בסדר... לפני כמה ימים הוא שוחח איתי וסיפר שהוא "לא אוהב את עצמו", כששאלתי למה, הוא הסביר שבכל יום קורה לו מס' פעמים שהוא עושה משהו או אומר משהו ומיד מתחרט על כך כי מבין שלא היה צריך לנהוג כפי שנהג. הוא טוען שאינו מצליח לשלוט במה שעושה על מנת שלא לעשות דברים עליהם יצטער (ממש אחרי כמה שניות). הוא טוען (בעצמו) שלפעמים אינו מבין את הסיטואציה הרגשית בה נמצא הילד שמולו ולכן מגיב בצורה שאינה תואמת את המצב. בסוף השיחה הוא בכה וביקש את עזרתי. מיותר לציין שנדהמתי מהבגרות וההבנה של המצב וכמובן שהבקשה לעזרה מעידה על מצוקה אמיתית. על פניו, לא נשמע לי שהמצב מסובך, הוא מבין שיש לו בעיה, רוצה לפתור את הבעיה ומבקש עזרה. העניין הוא שאיני יודעת אילו כלים לתת לו . הוא ילד שעבר המון טיפולים ולכן כשהצעתי לו שנעשה שיחה עם מטפל הוא דחה על הסף ואמר שיסתדר בעצמו. אשמח לקבל עצות!

שלום, יש לי ילדה בת 11 עוד מעט. היא מאובחנת גם עם פיגור וגם בעיית תקשורת, עברה בגיל 2 ניתוח בגלל וולולוס, ושמו לה ניסן, אם יש לה בחילות לא יכולה להקיא וסובלת. רופאת הגסטרו המליצה להפנותה לק. תקשורת ומרפאה בעיסוק כדי שילמדו אותה ללעוס- חייבת לציין שאוכלת דברים מגוונים ורכים ובעיקר בולעת. האם יש מומחה בתחום הזה? האם אפשרי ללמד אותה בכלל ללעוס בגיל כזה? מה אפשר לעשות? אני ממש רוצה לעזור ולא יודעת איך

שלום רב, בתי בת 16 סובלת מכמה בעיות. בעיה חברתית - אנחנו גרים בשכונה עם המון ילדים בגילה והיא לא מוצאת אף ילדה שמתאימה לה. לטענתה או שהיא לא מעוניינת באף אחת או שהן לא רוצות אותה. בבית ספר יש ילדים שהיא מדברת איתם רק בבית הספר ואחרי בית ספר אין אף אחד. אחרי בית הספר היא כל היום משחקת במחשב מול ילדים שאותם היא לא מכירה וזה הקטע החברתי שלה. בחופשים היא לא יוצאת מהבית כמעט בכלל. אין לה מוטיבציה לכלום, כל הזמן עייפה וחסרת אנרגיה. לא מרוצה מכלום , הכל רע לה. כל הזמן מתלוננת שלא מרגישה טוב (כאבי בטן, ראש ולא יודעת להסביר את מה שהיא מרגישה). בקושי אוכלת (מאוד רזה). סבלה מחרדות וטופלה בשיטת CBT שעזרה לחרדות שלה. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים למי לפנות למקרה שלה (רופא, פסיכולוג, פסיכיאטר) אודה להכוונתך ועזרתך.

שלום רב מאז היותי בן 10(לפני 48 שנים) אני חירש באוזן שמאל+ טינטון קבוע בשל פגיעה בעצב השמיעה ככל הנראה כסיבוך של מחלת החזרת. רופא הגדיר בזמנו את המצב כ- dead ear. האם ניתן כיום לעשות משהו בהקשר?

אני ובן זוגי יוצאים 6 חודשים ויש לי בעיה שמאד מציקה לי ביחסי המין שלנו. הבעיה היא שלמרות שהקשר המיני שלנו מצוין והתשוקה הרבה הוא אינו גומר. אני מתוסכלת מכך. אנו יכולים לקיים יחסי מין לאורך זמן והוא אינו קרוב לגמירה. הדרך שלו להגיע לפורקן זה לעשות ביד . הוא טוען שאין לו בעיה רפואית ושהוא רגיל ליחסי מין הנמשכים זמן ארוך. אנו חופשים אחד עם השני במיטה ומחוצה לה. וכמאהב הוא מעולה. הוא בשנות ה-40 המוקדמות. אנו מתראים בעיקר בסופי שבוע. עזרתכם

אני מבינה שאף איש מקצוע בתחום אינו יכול להבטיח לגבי העתיד אבל האם ישנם הורים שיכולים לספר או להעיד על ילדים שאובחנו בגיל מוקדם כבעלי PDD NOS, ולאחר זמן מסויים אותם ילדים צמצמו פערים ושולבו במסגרות רגילות והפכו להיות "ילדים רגילים" (סליחה על הביטוי...)?

הלכתי עם בני בן 5 ו 10 חודשים לקלינאית תקשורת היא איבחנה קושי פרגמטי (???) , הוא נשאר לטיפול (9 טיפולים כפי שקופת החולים מאפשרת) הייתי רוצה לדעת על מה מדובר כשנאמר קושי פרגמטי האם זה יקשה עליו בלימודי כיתה א'? האם זה נחשב ללקות שפתית או רק קושי? האם אפשר לאבחו את זה כלקות למידה? האם 9 טיפולים יצליחו לטפל בבעיה? האם זו בעיה שנפתרת עם הגיל? בני אינו סובל כיום מתקשורת עם בני גילו או מבוגרים ביום יום הדבר פוגע בו מעט מאוד אך אני חוששת לכיתה א'.

לבן שלנו יש הפרעות בתקשורת. זה ברור. לפי מה שקראנו ברשת האינטרנט, הוא אינו אוטיסט. ככל הנראה, יש לו תסמונת עם שם גרוע. שם שמלקק את האגו של ההורים וגורם להם לחשוב שנעים להם לחשוב שזו הבעיה של הילד. יש לו כנראה תסמונת שהוגדרה לראשונה רק לפני 10 שנים. ''תסמונת איינשטין''. הזמנו כמה ספרים בנושא מחנות 'אמזון'. בהשקעה של קצת כסף נוכל לדעת אם באמת סביר שזו הבעיה שלו, מי הרופאים הבודדים בעולם שמטפלים בה ומה אנחנו צריכים לעשות בעצמנו. רציתי רק לדעת, מישהו פה התנסה בדבר כזה או שאולי השאלה שלי הקדימה בכמה שנים.

ערב טוב הבת שלי בת שנה, התחילה לתת מכות לראש שלה בידיים, לתפוס את השיער שלה כשבוכה מסובבת את הראש שלה ימניה שמאלה כשהיא משחקת רופאת הילדים אמרה לי שאלו תנועות סטיאריטפיות חזרתיות וילכו עם הזמן וחשוב להסביר להילדה שלא לעשות את התנועות האלה. עשינו eeg תקין מה דעתך? מאוד מפחדת שתנועות אלה מעידות על אוטיזם? יכולות להיות תנועות חזריות בגיל שנה ולחלוף עם הזמן?

לפני החגים הבן שלי בן 5.5 ועד לא מזמן הוא אהב לשחק עם חברים שלו מהגן, ולהצטרף לילדים בגן שעשועים למשחק. אני מציינת שהוא ילד יחיד והוא נמצא במסגרת תקשורת וקושי התפתחותי (תחת צוות מקסים עם עוד 11 ילדים)) פעם הוא אהב לשחק איתם ולפגוש אותם ולבקש להביא אותם הביתה אלינו , אבל עכשיו הוא כבר לא רוצה לפגוש חברים בכלל הוא לא מעוניין לשחק עם ילדים בגן שעשועים, הוא מתעצבן בקלות על ילדים לא מתחלק איתם, אני מאוד משתדלת לדבר איתו פנים מול פנים ולהסביר לו שזה לא יפה להתנהג ככה כמו שהוא לא רוצה שיתנהגו אליו ככה ומבינה שהוא מעדיף להיות לבד , שנה הבאה הוא אמור עלות כיתה א' ואני לא רוצה שיהיה לו קושי חברתי מה אני יכולה לעשות אני כבר אבדת עצות

צהריים טובים תינוקת בת 9 חודשים עם עיכוב בתחום התקשורת תחום המוטוריקה גס ועדינה ללא עיכוב. מה הסיבות האפשריות? זה בהיכרח אומר אוטיזם?(למרות שאין אבחנה בגיל שנה) אבל עיכות תקשורתי שפתי מנורה אדומה לאוטיזם?? או יש עיכוב ראשוני בתחום הזה בלי להיות אוטיזם? תודה

שלום. לעיתים כשאני מצביעה לעבר חפץ מסוים בני לא מפנה מבט אליי ואז לחפץ אליו אני מצביעה אלא אוטומטית על החפץ. ולפעמים המבט אליי מאוד חטוף כנל אם הוא רוצה משהו, הוא מצביע מסתכל לכיון אבל לא תמיד מפנה אליי מבט כדי לוודא שאני אכן רואה. האם אלו עלולות להיות בעיות בתקשורת?

שלום רב, בני בן 2.9 היה באיבחון של קלינאית דרך התפתחות הילד והיא העלתה חשד לבעיות תקשורת. יש לציין שהילד לא שיתף כל כך פעולה, בדיוק אבא שלו חזר ממילואים והוא רצה לצאת אליו. הילד מבין הוראות פשוטות, אך הקלינאית התרשמה שזו הבנה מצבית ולאו דוקא שפתית: הילד שיחק ואז היא אמרה לו א' בוא נאסוף את המשחק והוא מיד אסף. אחכ אמרה לו כבד לי נורא להרים תעזור לי להרים את המשחק, הוא אמר לה תביאי לי והניח על השולחן. כשהגיעו לשאלות הבנה שפתיות - (כעבור שעה ורבע), כמו הצגת תמונה, הוא ידע לענות אבל כבר היה נורא מתוסכל לצאת לאביו. ענה נכון, אבל רצה לצאת. לכן היא לא הספיקה לבדוק הרבה מהתמונות. ייתכן שכבר היה עייף כאמור זה היה לקראת סוף האיבחון הילד הצביע על הדלת ואמר אבא לצאת החוצה. הוא הסתכל עליי, וכשהקלינאית הסתכלה עליו הוא השפיל מבט מבושה. מאז הצביע, עם אמירה בלי להביט אלינו. היא טענה שזה חסר לה הילד חברותי מאוד ומשחק יפה עם אחיו, חבריו. משתתף במשחק משותף אין בעיה מוטורית, ההתפתחות שלו היתה בזמן. הלך בגיל שנה וחודשיים. עושה את כל המחוות חוץ מהמחווה "לא יודע". מבחינת שפה מדבר במשפטים אך עדיין לא מנהל ממש שיחה קולחתמשתמש בהרבה פעלים. לפעמים אומר תעזור לו למרות שמתכון תעזור לי. אך אומר גם תעזור לי,אני רוצה וכו היא כתבה שקשר העין שלו לא היה רציף, כאמור ייתכן מבושה הילד מזהה צורות, צובע, עושה עיגול, אוהב סיפורים, משחק יפה ולאורך זמן, אין בעיה במעברים חדשים לפעמים חוזר על מילה ששומע באופן אקראי אך כשנשאל שאלה עונה לעניין האם לדעתך יש עניין באיבחון פסיכולוגי במקרה הנל או שאולי עדיפה חוות דעת נוספת של קלינאית?

היי, הבן שלי בן שנה וחמישה חודשים מפותח מאד מבחינה פיזית (הלך כבר בגיל שנה) אך יש כמה דברים אצלו שמדליקים לי נורה אדומה: * כשאני מחייכת אליו סתם הוא לא כ"כ מחזיר לי חיוך רק לפעמים, מעצמו מחייך אלי. כשעושה משהו מענין מסתכל אלי ומחייך ומחכה לראות את התגובה שלי אך כשזה בא ממני בחיוך סתם כך לא כ"כ משתף פעולה . כשאני עושה משהו מצחיק או מענין הוא כן יחייך אלי אבל לא כ"כ חיוך סתם. שאלתי את הגננת שלו לגבי זה והיא גם אמרה שהוא לא לא כזה מחייך כשמחייכים אליו רק לפעמים. * כשאני קוראת לו סתם בשם שלו באמצע היום הרבה פעמים הוא לא מסובב את הראש, כשאני מגיע לקחת אותו מהמעון הוא ישר מסובב את הראש כשאני קוראת בשמו. כשאני אומרת לו הוראה לדוגמא: "יונתן תביא את הכדור " הוא ישר הולך להביא לי אבל כשאני סתם אקרא לו באמצע היום בשמו הוא לאו דוקא יסובב את הראש. * הוא מביע את מה שהוא רוצה ומצביע אך איננו עושה כן ולא עם הראש, אם אשאל אותו: אתה רוצה לחם? הוא יושיט את היד או יביע בדרך אחרת שרוצה אך לא יעשה עם הראש כן. לימדתי אותו לעשות כן ולא עם הראש אך בינתיים לא עושה את זה בהקשר כשאני אומרת לו תעשה כן ולא עם הראש הוא יבין ויעשה. מבין היטב כשאני אומרת לו "לא" או שאינני מרשה. *עדיים מכניס מדי פעם חפצים לפה הרבה פחות מפעם אך עדיין פה ושם מכניס. * לאחרונה ממש שמתי לב לתנועה קלה וקצרה של נפנוף לפעמים כשמתעצבן או לעיתים כשמתרגש כשמישהו מגיע. אם לא הייתי יודעת שזה מאפיין אוטיזם לא הייתי שמה לב לזה או שלא הייתי נותנת את הדעת לדבר. * אומר כ10+ מילים, הוא ילד שמח מאד משחק יפה עם אחין בן ה-3, משחק איתנו בקוקו רץ ומקבל את ההורים שלו או דודים וסבא וסבתא, מושיט ידיים שאני ירים אותו. באופן כללי מתנהג בהתאם לגילו. האם הדברים שכתבתי אמורים להדאיג? האם יש חשש לבעיית תקשורת? אשמח אם תוכלו לענות לשאלתי. תודה רבה, דבורה

יש לי ילד בן 3 מפותח מכל הבחינות. מדבר כמו ילד בן 3 קלאסי משחק ומדבר עם ילדים בני גילו. לאחרונה שמנו לב שיש לו נטייה מדי פעם לחזור על דבריו לדוגמא הוא בנה מגדל והמגדל התפרק אז הוא אמר איזה 8 פעמים בהתלהבות עוד הפעם או כשהוא מספר משהו לעיתים גם אחרי שכבר התייחסתי ועניתי הוא יכול לספר את זה שוב פעם נוספת ולעיתים אף יותר. כשהוא חוזר זה בד כ (אך לא תמיד תמיד) כשהוא מתלהב ומתרגש ממשהו , הוא עושה את זה לא מונוטוני הוא משנה את הטון והנימה ואפילו יכול להגיד במילים אחרות אך בהחלט הוא חזר בסופו של דבר על אותו דבר פעם נוספת ואף יותר מזה. שוחחתי עם הגננת והיא לא שמה לב כלל לתופעה אך הגן הוא גן של 25 ילדים, היא ציינה שהילד מתפקד כמו שצריך מדבר ומשחק עם ילדים. האם זה מראה על בעיה בתקשורת? או שזה חלק מההתפתחות? אשמח אם תוכלו לענות לי תשובה. בתודה מראש, דבורה