כדאי לפקוח עין: הדמיה אופטית של הרשתית (OCT) היא בדיקה...
אחד מכל ארבעה חולי סוכרת צפוי לסבול מרטינופתיה סוכרתית,...
מדריך בדיקות רפואיות: הדמיה אופטית של הרשתית היא בדיקה...
הרפואה המתקדמת אמנם מאפשרת טיפול יעיל יותר בגלאוקומה. אבל...
חסימת וריד באחד מכלי הדם הנמצאים ברשתית, עלולה לגרום לבצקת,...
משה שלום, לפי תוצאות הבדיקות שלך יש לפנות למומחה רשתית עם תוצאות הבדיקות. פורום זה אינו עוסק בבעיות רשתית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
שלום רב, עובי תקין של מרכז הרשתית במיפוי רישתית מסוג OCT יכול להגיע לטווח נורמלי של עד 300 מיקרון לערך. הערכים שהצגת הינם תקינים. יש לפנות למומחה רשתית לבדיקה מקיפה והסברים. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
שלום לך, אני לאחר שנה וחצי של ניתוח ויקטומי בעקבות הפרדות רשתית, בoct מלפני שלושה חודשים הפרופסור שניתח אמר שישנו קצת קרום ואולי בעתיד אצטרך שוב ניתוח- האישון נפתח ונסגר מתי שבא לו ללא התאמה לעין השניה... 1. : מה הסיכוי שאצטרך שוב ניתוח? בעוד שנה? שנתיים?שלוש.. לא ניתן לדעת האם הקרום 2.היא הסיבה שאני רואה הכל בקטן יותר? אפשרות סבירה 3.בחודשים האחרונים כל פעם שאני עושה פעילות ספורטיבית יש דופק שאני מרגיש ורואה אותו בעין החולה הרופא אמר שאין מה לעשות אבל זה נשמע לא הגיוני שאין מה לעשות. אולי לא הגיוני אבל זה המצב. לצערי צרפתי את הצילום octל א מצאתי צילום 4.האם בעולם חקר הרפואה ברגעים אלו יושבים במעבדות בעולם ומנסים לפתח שיטות חדשות בעולם הרשתית? כלומר יש מצב שאקום בבוקר ואשמע על "השתלת רשתית" "ניתוח ויקטומי חדשני " שינוי שיטת הלחמת קרע " כן האם אתה רואה את זה בעשור הקרוב? תודה על התייחסותך לריבוי השאלות
כדאי לפקוח עין: הדמיה אופטית של הרשתית (OCT) היא בדיקה פשוטה ובטוחה, הנותנת מיפוי מלא של הרשתית, לצורך אבחון מחלות המאיימות על העין והראייה
אחד מכל ארבעה חולי סוכרת צפוי לסבול מרטינופתיה סוכרתית, העלולה להסתיים בעיוורון. חשוב לקיים בדיקת רשתית תקופתית וגם: קיימים היום טיפולים יעילים
מדריך בדיקות רפואיות: הדמיה אופטית של הרשתית היא בדיקה לניטור ואבחון מחלות עיניים. כיצד להיערך לבדיקה והאם יש ממה לפחד?
הרפואה המתקדמת אמנם מאפשרת טיפול יעיל יותר בגלאוקומה. אבל עדיף למנוע את התפתחות המחלה - מאשר לטפל בה. בדיקה פשוטה אצל רופא עיניים עשויה למנוע עיוורון
חסימת וריד באחד מכלי הדם הנמצאים ברשתית, עלולה לגרום לבצקת, לחסימת כלי הדם בעין ואפילו לאיבוד הראייה אם אינה מטופלת בזמן. מדריך לאבחון ולטיפול
בסדרת מאמרים ברפואת עיניים בעיתונות העולמית דיווחו חוקרים במרכז הרפואי הלל יפה על הצלחה באבחון הגורם השכיח לאיבוד הראייה אצל חולי סוכרת
השימוש במכשירי לייזר במסגרת ניתוחי קטרקט מאפשר למנוע סיבוכים, לשפר את הדיוק ולטפל באסטיגמטיזם. יתרונות הטיפול החדשני (וגם: מתי אין מנוס מהטיפול הקלאסי)
האם באמת יש הוכחה ליעילות הזריקות בטיפול בבצקת הרשתית בסוכרת? קבוצת מחקר מרכזית מדווחת כעת שהיו שיבושים בסיסיים במחקרים
במהלך תהליך ההזדקנות של העין עלול להיווצר חור מקולרי (חור במרכז הרשתית). הטיפול היעיל היחיד בתופעה הינו ניתוח, שיש חלון הזדמנויות קצר לבצע אותו
ניתוח ויטרקטומיה לכריתה של זגוגית העין מיועד למנוע החמרה במצב הראייה ולעתים אף להציל את המטופל מעיוורון מוחלט. מהן הסיבות המחייבות כריתת זגוגית? כיצד הניתוח מסייע למנוע פגיעה נוספת בראייה? מדריך מקיף
הגעתם לגיל 40? כדאי לקיים בדיקת עיניים שגרתית בכל שנתיים, כדי לגלות בשלב מוקדם מחלות עיניים העלולות להביא לאובדן ראייה, כגון גלאוקומה, קטרקט ועוד
במשך שנים נהוג לטפל בבצקת הרשתית בסוכרת בהזרקות חוזרות לעין של התרופה לוסנטיס. כעת, מסתבר שבמקרים רבים מאד השיפור הינו מזערי או מוגבל
צלקת בקרנית עלולה להיגרם מפגיעת גוף זר, חומר כימי או זיהום בעין - ולפגוע בראייה. לעתים ניתן לפתור את הבעיה בעזרת עדשות ולעתים מומלץ לנתח
תהליכי ההזדקנות כרוכים גם בהיפרדות של הזגוגית מהרשתית בעין. כאשר התהליך משתבש, עלולות להתרחש תופעות הפוגעות בראייה המרכזית
נטילת חומצה פולית (ויטמין B9) לפני ההיריון ובשלושת החודשים הראשונים להיריון מקטינה ב-50% את הסיכון למומים פתוחים בתעלה העצבית )5-1( (Open Neural Tube Defects - NTD). חומצה פולית חיונית גם לייצור תאי הדם האדומים ולמניעת אנמיה. חוסר חומצה פולית גורם לאנמיה מגלובלסטית (Megaloblastic Anemia) הדומה לאנמיה של חוסר ויטמין 6) B12).
מדור הזריקות החודשיות ועד לטיפול גנטי - פרופ' איילה פולק, מומחית למחלות רשתית, סוקרת את ההתקדמות הרפואית שמציעה תקווה חדשה למאות אלפי חולים במחלת העיניים המובילה לעיוורון בעולם המערבי
בביה"ח הלל יפה איבחנו לראשונה בעולם, את הגורמים השכיחים להיווצרות בצקת ברשתית כתוצאה מסוכרת. תגלית זו מעלה משמעותית את הדיוק בהתאמת הטיפול לחולה
הגורם לבצקת ברשתית העין הוא קרומים העוטפים את מרכז העין. בזכות הגילוי המחקרי של יחידת העיניים בהלל יפה - מוצעים דרכי טיפול יעילות יותר לבעיה
בגיל מבוגר נפוצות שתי מחלות עיניים העלולות להביא לעיוורון - קטרקט וגלאוקומה. האבחון המוקדם בגלאוקומה חיוני מאוד מפני שהנזק בלתי הפיך
עם תחילתו של העשור החדש, מומחים בתחומי רפואה שונים מציינים את ההתפתחויות הבולטות והמחקרים החשובים ביותר בעשור שחלף
מחקר חדש מצא כי הטיפול בתרופה לוסנטיס השיג שיפור משמעותי בבדיקת חדות הראייה. צרכנות רפואית
טיפולים שונים נגד סרטן השד מגבירים הסיכון למחלות לב בעתיד. מאמר חדש קורא להגברת המודעות לסיכונים ומציע דרכי טיפול חדשות
הראייה נחלשת? כדאי להיבדק ולא להזניח. ייתכן שמדובר במחלת קרנית, פגיעה בעדשה, בזגוגית או ברשתית, גלאוקומה, קטרקט או AMD - כל הבדיקות וכל הטיפולים
משה שלום, לפי תוצאות הבדיקות שלך יש לפנות למומחה רשתית עם תוצאות הבדיקות. פורום זה אינו עוסק בבעיות רשתית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
שלום רב, עובי תקין של מרכז הרשתית במיפוי רישתית מסוג OCT יכול להגיע לטווח נורמלי של עד 300 מיקרון לערך. הערכים שהצגת הינם תקינים. יש לפנות למומחה רשתית לבדיקה מקיפה והסברים. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
שלום לך, אני לאחר שנה וחצי של ניתוח ויקטומי בעקבות הפרדות רשתית, בoct מלפני שלושה חודשים הפרופסור שניתח אמר שישנו קצת קרום ואולי בעתיד אצטרך שוב ניתוח- האישון נפתח ונסגר מתי שבא לו ללא התאמה לעין השניה... 1. : מה הסיכוי שאצטרך שוב ניתוח? בעוד שנה? שנתיים?שלוש.. לא ניתן לדעת האם הקרום 2.היא הסיבה שאני רואה הכל בקטן יותר? אפשרות סבירה 3.בחודשים האחרונים כל פעם שאני עושה פעילות ספורטיבית יש דופק שאני מרגיש ורואה אותו בעין החולה הרופא אמר שאין מה לעשות אבל זה נשמע לא הגיוני שאין מה לעשות. אולי לא הגיוני אבל זה המצב. לצערי צרפתי את הצילום octל א מצאתי צילום 4.האם בעולם חקר הרפואה ברגעים אלו יושבים במעבדות בעולם ומנסים לפתח שיטות חדשות בעולם הרשתית? כלומר יש מצב שאקום בבוקר ואשמע על "השתלת רשתית" "ניתוח ויקטומי חדשני " שינוי שיטת הלחמת קרע " כן האם אתה רואה את זה בעשור הקרוב? תודה על התייחסותך לריבוי השאלות
הטיפול הכירורגי - במידה והצליח - מחזיר את הרשתית למקום. השיקום - תלוי בין השאר בזמן שהיא הייתה פרודה כדאי לעשות צילום OCT רשתית - לוודא כי אין שארית קטנה של נוזלים מתחת לרשתית.. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247
איני יכול לענות לך באופן מוחלט מבלי לראות את הבדיקות ואת העיניים שלך. אבל מהמידע שסיפקת לא נראה בכלל שאת בסיכון משמעותי לאבדן ראייה מגלאוקומה
החשש שלך מובן בהחלט, והפנייה לרופא עיניים מומחה בפלסטיקה עינית היא צעד נכון. לגבי שאלותיך: האם צילום יכול לאבחן את המצב? צילום עיניים (כמו צילום OCT או אולטרסאונד עיני) יכול לעזור להבין את המבנה המדויק של הבליטה, גודלה והיחס שלה לרקמות שמסביב, אך הוא לא תמיד יכול לתת תשובה חד-משמעית אם מדובר בציסטה או פפילומה. בדרך כלל, האבחנה הסופית נעשית על ידי ביופסיה (אם יש ספק) שבה הרקמה מוסרת ונבדקת במעבדה פתולוגית. זהו האמצעי הוודאי ביותר להבחין בין ציסטה שפירה לפפילומה או כל גידול אחר. כמה מסוכנת פפילומה בעין? פפילומה בעין היא גידול שפיר הנגרם על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). פפילומות בעין הן בדרך כלל שפירות ואינן מסוכנות, אך במקרים נדירים, אם לא מטפלים בהן, הן עלולות להתרחב ולגרום לאי נוחות, דלקת, או בעיות אסתטיות. חשוב לטפל בהן כראוי כדי להימנע מהתפשטות נוספת או סיבוכים. הישנות של פפילומה אחרי כריתה: אחרי כריתה של פפילומה בעין, יש סיכון מסוים להישנות, כמו בכל גידול שפיר שנגרם על ידי וירוס. הסיכוי להישנות תלוי במספר גורמים, כמו סוג הניתוח ואיכות ההסרה. במקרים מסוימים, השימוש בלייזר או בשיטות כירורגיות מתקדמות יכול להפחית את הסיכון להישנות. אם אכן מדובר בפפילומה, חשוב לבצע מעקב קבוע לאחר ההסרה כדי לזהות מוקדם הישנות אפשרית. הכי חשוב שתהיה במעקב צמוד עם הרופא הפלסטיקאי ורופא העיניים, ושהם ימליצו לך על הגישה הטיפולית המתאימה ביותר למצבך.
התשובה במילים פשוטות אומרת שיש ממצא לא ספציפי - ושאין אפשרות על ידי צילום ה- OCT לדעת במה מדובר ובכלל אם יש לזה משמעות רפואית - וכדאי לשאול את רופא העיניים שבדק אתכם ...
רוני שלום ישנן מחלות נוספות חוץ מגלאוקומה שיכולות לפגוע בעצב הראיה אבל לרוב השקע האופייני לגלאוקומה לא קיים במחלות עיניים אחרות בריאות שלמה. פרופ' ורבין
שלום אורן. לא הייתי ממתין. נשמע שמדובר במשהו שונה וכדאי לבדוק. במיוחד שמדובר בעין יחידה
במקרים רבים טכנאים טובים מצליחים לעשות את הבדיקה ללא הרחבת אישונים. יש רבים שהאישון שלהם גדול משל אחרים וזה תקין לחלוטין. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס
בדרכ בצקת חולפת לאחר מספר ימים . אם עדיין יש לך בצקת כדאי לוודא שאין פגיעה בשיכבה הפנימית של הקרנית. ניתן לעשות OCT לברר שאין היפרדות דצמט (השיכבה הפנימית של הקרנית) ולעשות ספירת תאי אנדותל של העין הטובה וזה יתן רמז למצב הקרנית בעין הפגועה עוד טרם ניתוח הקטרקט (סביר להניח שבעין עם הבצקת לא ניתן לעשות בדיקה זו)
קטרקט. או קטרקט משני. אלו הסיבות הנפוצות . הטיפול אינו מסובך. בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) מרפאה ותיאום ניתוחים – 08-9760247, WhatsApp – 052-8100644
לא ניתן לקבוע אם מדובר בניוון ללא בדיקת עיניים. אפשר לנסות לשים טיפות לחות בעינייים ובמקביל לקבוע תור לרופא עיניים לבדיקה מלאה
לעתים יש הפרעות ראיה לאחר דלקות גם בלי שאנחנורואים משהן בבדיקה ץ ברוב המקרים הכל חולף . לא נראה שיש טעם ללכת ליעוץ נוסף לפני ביצוע הבדיקות. נסה בינתיים לשים טיפות תחליפי דמעות .
הבדיקה רלוונטית, אך לעיתים ישנם פגמים שקשה להגדיר אם קשורים לקוצר הראיה או לבעיה אחרת.
בעקבות הפרדות רשתית לעיתים יש עוות בראיה שלא תמיד חולף. כדאי להבדק ע״י מומחה רשתית עם צילום OCT לראות אם יש ממצא שניתן לשפר.
מה שאתה מתאר היא בדיקה של עצב הראיה, נראה שישנה פגיעה במבנה העצב. המכשיר לא יודע לומר מה מקור הפגיעה או האם מדובר בפגיעה שיש לה משמעות תפקודית. ממליץ לשוחח עם הרופא המטפל ששלח לבדיקה.
שלום. לי אישית יש פלוטרס בשתי העיניים מגיל 12. באמת שמתרגלים. הרופאים זהירים בצדק- אל תשכח שלניתוחי ויטרקטומיה יש אחוזי סיכון, כשהגרוע בהם הוא עיוורון
במידה ואכן עברת בדיקה על ידי מומחה רשתית - אז נראה שהבעיה אינה מהעין. לא חושב על רעיון נוסף, מלבד לנסות לא להתייחס - ייתכן כי האירוע גרם לך למתח סביב הנושא, וגם זה משפיע.
תופעות הלוואי יכולות להיקשר לפלקווניל. חישוב הטיפול הוא 5 מ"ג לק"ג, כך שאולי המינון גבוה מדי? בדר"כ אני ממליץ לקחת בשבוע- שבועיים הראשונים כדור של 200 מ"ג ובמידה שאין תופעות לוואי אפשר להעלות בהדרגה את המינון. כמו כן מומלץ לקחת את הכדור עם האוכל. ללא קשר, במהלך הטיפול (בדר"כ במהלך החודשים הראשונים) מומלץ לעבור בדיקת רשתית שכוללת שדה ראיה 10-2, בדיקת OCT מקולרי ובדיקת קרקעית עין. אח"כ להמשיך מעקב רופא עיניים. (תופעות הלוואי של פלקווניל נדירות, במיוחד אלו שקשורות לפגיעה עינית)
CSR בהחלט עשוי להיות קשור לטיפול בפרדניזון. אך זהו מצב שלרוב חולף, ובמרבית המקרים אינו פוגע בראיה באופן משמעותי. מפענוח בדיקת ה- OCT יש חשד למחלה דלקתית - כגון אוביאיטיס אחורית, שזה כמובן משמעותי יותר. כדאי להתייעץ עם רופא עיניים המומחה באוביאיטיס במקרים אלו.
איני מכיר כמובן את כל פרטי הבדיקות שלך, אבל באופן כללי אין קשר בין הדברים
פגיעת לייזר אפשרית ולצערי לא נדירה. חובה לבצע צילום OCT של הרשתית בכל מקרה של חשד. חשוב מוקדם ככל הניתן - שכן לאחר זמן לא תמיד ניתן לאבחן, ויש לכך חשיבות במקרה של צורך בתביעת נזיקין.
FOV הוא ניתוח המיועד לאנשים שהעכירויות מעכירות גם את איכות חייהם בצורה בלתי נסבלת. במידה והמטופל יודע ומסכים לכל האינפורמציה ובכל זאת מעוניין בניתוח אזי אין בעיה לבצעו