תוצאות חיפוש עבור אימון-התנגדות

הורדת עצימות יכולה להתבצע מבחינת הורדת משקל או הורדת חזרות ומספר חזרות נמוך. המטרה היא לא להוריד את רמת הכושר אלא לשמור עליו לכן ההתייחסות לכל אחת היא שונה וספציפית בהתאם ליכולותיה

חגי שלום, כן מומלץ לבצע יום מנוחה אחד בשבוע. לא חייב להיות שבת. בהצלחה אורי

ירון שלום אימונים לא משפיעים על רמת טסטוסטרון אם יש רמה מוגברת של אסטרדיול יש לבצע בירור

דנה שלום, לגבי השפעה מצטברת, לא ידוע לי על כך. לגבי פעילות גופנית - חד משמעית ישנם מחקרים המראים פחיתה בחרדה , אחד המחקרים שנערך בשוודיה מצא גם השפעה חיובית של עצימות אימון הפחתת חרדה. מןמלץ לשלב גם אימוני התנגדות. בהצלחה אורי

שלום אלון, ניתן להגדיל טווח תנועה של מפרק ע״י מתיחות. הפוטנציאל בטווח התנועה הסופי תלוי בגמישות ההתחלתית של כל אדם. חשוב להדגיש שבמקביל לתרגילי הגמישות, כדאי לבצע גם אימוני התנגדות (כוח) כדי לא לגרום לחוסר יציבות של אותו מפרק. בברכה, ד״ר יעקב שפירא

היי אילה, ירדת 10 ק״ג זה יותר מ- 10% ממשקלך! טבעי שתהיה עצירה בירידה, הגוף מבצע אדפטציה מטבולית ונהיה יותר ״חסכן״, מבזבז פחות אנרגיה כדי להתקיים ולכן נדרש להעלות את ההוצאה האנרגטית על מנת להמשיך לראות ירידה. יש לציין כי ה- BMI שלך תקין, הייתי ממליצה לשלב אימוני התנגדות ולהתמקד בחיטוב כדי להמשיך לראות את התוצאות שאת מצפה להן. בברכה רותם דר, דיאטנית קלינית המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה - ד"ר רז

גל שלום, מה זה נורמלי? מה משקלך היום? מהו אחוז השומן? פרט יותר ואחזור אליך. בהצלחה אורי

רחל שלום, לא בהתמחותי. ממליץ שתתיעצי עם הרופא המטפל לגבי תופעות לוואי (השפעה על מערכת עיכול, הורמונים...) לשאלתך לגבי תזונה- בהחלט ממליץ לשלב תכנית תזונה בהתייעצות עם דיאטנ/ית קליני , בנוסף ממליץ לשלב גם פעילות גופנית הכוללת הן פעילות אירובית (כגון הליכה) והן אימוני התנגדות. שילוב של םעילות גופנית ותזונה עשוי להועיל . בהצלחה אורי

יואב שלום, בכדי להעלות מסת שריר יש להתייחס ל 3 פרמטרים: 1. גירוי השריר ( אימון הכוח) 2. מנוחה מספקת לשריר ( לרוב 48 שעות) 3. תזונה בהתייחסות נכונה לכמות חלבון וכמות קלורית. שילוב נכון בין השלושה יאפשר העלאת מסה בצורה יעילה. לשאלתך - אם אחד מהפרמטרים הנ"ל אינו אופטימלי ( לרמת המתאמן) העלאת המסה תהיה פחות אופטימלית. זה לא שלא תהיה עלייה במסה אבל פחותה וההתקדמות תואט או תיעצר. ממליץ להתייעץ עם תזונאי/ת ספורט. בהצלחה אורי

לא קריטי כלל. אפשר לחזור לפעילות רגילה 5 דקות לאחר ההחזרה....

אימון התנגדות עם משקולות חופשיים וגומיות בהחלט יכל להביא לאפקט של עלייה במסת שריר. אפשר לחזק את כל שרירי הגוף גם ללא צורך במכשור כבד. נראה שאת בדרך הנכונה. בהצלחה!

פעילות גופנית עצימה ובעיקר פעילות גופנית הכוללת העמסה על שרירי הרגליים מגבירה את הפרשת הורמון הגדילה. אם זאת אימוני כוח לשרירי הרגליים יותר יעילים בהפרשת ההורמון מאשר אימוני ריצה. האפקט נשאר לכל תקופת האימון. הפסקת האימונים תביא במקביל לירידה בהפרשת הורמון הגדילה.

שלום יאיר, פעילות אירובית בעצימות מתונה עד בינונית, כמו הליכה לא צריכה להזיק ואף מומלצת. יחד עם זאת, עליך להביא בחשבון, שהמלצות ארגוני הבריאות כוללות שילוב, וביצוע של מגוון פעילויות, כולל גם אימוני התנגדות ואימונים בעצימות גבוה יותר, כמו אימוןן משקולות לדוגמה. כך שאם בכוונתך להעלות את נפח הפעילות השבועית, אמליץ לשלב יומיים של אימוני כוח וגמישות, במקום עוד יומיים של הליכה.

שאלה חשובה ומעניינת, בסקירה שהבאת מתייחסים להשפעה של תנאים היפוקסיים (דלים בחמצן) שרקמות הסחוס מצויות בהן באופן כרוני על שפעול של פקטורי גדילה שונים שמסעים בבנייה והתחדשות של תאי הרקמה. דווקא מצב של עלייה בריכוז החמצן הפכה את התאים לפחות עמידים. סביר מאוד שאימון התנגדות (לא נבדק בסקירה מעלה), מעודד התחדשות של רקמת הסחוס ומשפעל תאי גזע לחדש ולתקן נזקים שנוצרים ברקמת הסחוס. אני מתקשה להעיד מנסיוני המחקרי, כי לא בדקתי את התחום, אך מנסיוני הקליני, אימון התנגדות והשראה של תנאים אנאירוביים בהחלט יכל לשפר את הפעילות של מפרק פגוע. כמובן כל עוד לא מעודדים מצב של דלקת, בטכניקות של אימפקט נמוך במצבי פציעה. אך, אני לא יודע למר לך שהסיבה לשיפור קשורה לשינויים מבניים ותיקון הנזק ברקמת הסחוס, או שאולי, עצם חיזוק השריר, התגובה השרירית עצבית ויצירה של סינוביום, הם אלו שמשפרים את המצב.

שאלה טובה ומעניינת, יתכן מאוד שכן, אבל לא ידוע לי שהנושא נבדק ונחקר. אשמח מאוד לשמוע על כך אם תמצא מאמרים בנושא.

אימון התנגדות, שמתבצע באופן מאוזן ומבוקר, בשילוב של אימון אירובי, לא יגרום באדם בריא לנזק לבבי. מצבים של אימוני כוח לא מאוזנים, או של מצבים נדירים של מחלה בשריר הלב או מסתמי הלב יכולים להביא לנזק. למרות שגם במצבי חולי אנו ממליצים לשלב תרגילי התנגדות, כמובן שתחת מגבלות וביקורת רפואית.

לצורך עלייה במסה זה טוב, יש לצרוך הרבה מאוד קלוריות ובעודף, בשילוב עם אימון התנגדות. אבל אין להגזים, בעיקר לא בפחמימות ושומנים. במצב זה תעלה הן מסת השריר ואף יותר מיכך מסת השומן.לכן גם מפתחי גוף עולים גם באחוזי שומן בתקופה שבה מתאמנים לצורך עלייה במסה שרירית. לאחר מיכן, מחטבים את גופם בסמוך לתחרות. התפריט אצל לוחמי סומו הוא עשיר בקלוריות ופחמימות עוד יותר מזה של מפתחי גוף במטרה להגביר יצור של מסה כללית. לכן אחוז השומן שלהם גדול יותר. כמובן שגם להרכבי המזון יש משמעות וגם לסוג האימון.

שלום, לא בהכרח, תלוי בעצימות / משך / ותדירות האימונים האירוביים וזה לא רק לאחר האימון הכוח אלא גם במשך היום. בגדול אימון אירובי הנעשה נכון עשוי אפילו לשפר את העלאת מסת השריר זאת כמובן בתנאי שמבוצע נכון. עצימות גבוהה מדי של אימון אירובי אכן עלולה לפגוע בהעלאת המסה אבל אימונים אירוביים מתונים בתדירות של כ 3/4 אימונים בשבוע למשך זמן של כ 30 דקות עשויות לעזור בהעלאת המסה . בהצלחה אורי

בדרך כלל פעילות שמשלבת אימון התנגדות הכולל תרגילי סבולת שרירית , קבוצות שרירית גדולות, בשילוב של עליית דופק, משפר את הסירקולציה המקומית והכללית, לכן גם את ההחזר הורידי ואת פינוי חומצת החלב מהשריר, לכן התפלגות זרימת הדם מתחלקת בצורה שווה יותר לשרירי הגוף השונים ותחושת "הניפוח" של שריר ספציפי קטנה יותר.

שחייה נחשבת לפעילות אירובית, כי מעורבות בה קבוצות שרירים רבות והיא מתבצעת לאורך זמן ממושך. היא תהפוך לאנ-אירובית, כאשר נשחה בספרינט, בעצימות גבוה ולמשך זמן קצר (כשם שספרינט של ריצה הוא אנאירובי). רמת ההתנגדות תעלה גם אם נשתמש לדוגמה בסנפירים, או במשוטים לידיים. שחייה היא לא הדרך האידאלית לעלות מסה שרירית וגם לא לעלות את צפיפות העצם. לשם כך רצוי לבצע אימוני התנגדות, למרות שעד רמה מסויימת היא תסייע בפיתוח מערכות שרירים שאינן פעילות ביומיום ולכן המסה השרירית של שחיין תהיה גבוה יותר מן הסתם מזו של אדם שאינו מפעיל את שריריו כלל.

הורידים הם צינורות הדם שמחזירים את הדם מאברי הגוף (כולל השרירים) בחזרה ללב. פעילות גופנית, מגבירה את צריכת האנרגיה ולכן גם את זרימת הדם לשרירים. במהלך אימון התנגדות (כוח, משקולות..) מתכווצים השרירים מתכווצים השרירים ובאותה שעה לוחצים על כלי הדם באזור, מערכת הורידים החיצוניים היא אזור בעל ההתנגדות נמוכה יותר ולכן היא מקבלת את הדם שנדחק מאזורי הגוף הפנימיים. אימון סבולת כוח, שכולל כיווץ לאורך זמן ארוך ללא הרפייה של השריר יעלה את נפח הורידים במידה הרבה ביותר.

שאול, השמנה בטנית, לקראת גיל 40 היא ביטוי לשינויים מטבוליים שמתרחשים בגופך, בגלל מיעוט פעילות גופנית, שינויים הורמוניים, הקשורים לעלייה ברמות האינסולין בדם וירידה ברמת הורמוני הגדילה והטוסטסטרון. עליך להפחית בעיקר בפחמימות וסוכרים םשוטים ולבצע יותר פעילות גופנית: הן אירובית כמו גוגינג והן אימוני התנגדות שיפצו על השינויים ההורמונליים המדוברים. אין דרך קלה לצערי.

קובי, באופן עקרוני ניתן ורצוי להמשיך עם אימוני התנגדות גם כאשר קיימת בעייה בעמוד שדרה צווארי. התאמת התרגילים תלוייה מאוד באזור ההיצרות, הבלט ומבנה עמוד השדרה. באופן גורף כדאי להמנע מהרמת משקלים כבדים (מעל RM 10- משקל מקסימלי שאתה יכל להרים 10 חזרות), להמנע מתנועתיות יתר והקשתה לאחור של הצוואר. אני לא מוצא שתרגיל פלייס יהי עדיף על דחיקת חזה, להיפך בדחיקה יש יותר שליטה.

אכן גוף האדם זה לא עניין של שחור ולבן ויכולות להיות גישות ודעות שונות. הדבר החשוב ביותר הוא התאמה אישית וצריך לקחת גם פרמטרים כמו רמת הכושר הגופנית שלך. אם רמת כושרך טובה ואת מסוגלת להתמיד בפעילות גופנית לאורך זמן אני מציע לך להתחיל את האימון בחימום של כ 10 דק' להמשיך עם 20 דק' אימון התנגדות הכולל תרגילי סבולת כוח/ אימון מחזורי ולסיים עם 60 דק' של אימון אירובי. לגבי חישוב של דופק מטרה לחלק האירובי, אז בדרך כלל אני מעדיף לקבל תוצאות של בדיקת מאמץ ודופק מקסימלי. אבל במידה ואין כאלה. בהנחה שאת בכושר גופני סביר, אני ממליץ שדופק המטרה לירידה במשקל באימון רצף יהיה סביב הסף האנאירובי ותוכלי למצוא אותו על ידי ביצוע בדיקת מאמץ מדורגת שתבצעי באופן עצמאי. הציבי בהליכון קצב הליכה נוח- נניח 6 קמ"ש ותתחיל לעלות בהדרגה את השיפוע כל חצי דקה. במהלך הבדיקה תבצעי רישום של דופק ושל קצב נשימות לדקה. ברגע שתחושי שקצב הנשימה עולה באופן חד, שם נמצא הסף האנאירויבי. בדקי מה הדופק באותו רגע, הפחיתי לערך 10% - זה דופק המטרה שלך. הוא צריך להיות באזור של 140 עד 160 פעימות לדקה.