תוצאות חיפוש עבור אפילפסיה

לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב

שלום רב אין זה נכון לעשות אבחנה הצורה זט , יכול להתאים לאפילפסיה כללית אין חוקיות ברורה , ישנם מקרים בהם רקע בשינה, רק בהתעוררות אך אי אפשר להתסמך על כך. ישנם סוגי אפילפסיה בהן יש לעתים תחושה מקדימה( אפילפסיה מוקדית) . במקרים בהם מדובר בפרכוסים כלליים, לרוב אין התראה מוקדמת. גמור חתימה טובה ד"ר אלי הימן

עישון כמובן לא בריא ולא מומלץ . לא ידוע לי על קשר בברכה ד"ר הימן

התכשיר ציפרודקס מכיל את החומר הפעיל Ciprofloxacin והינו אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. תופעות של שריפה וכאבים הינן תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו כאשר תופעות אלה עלולות להיות תסמינים של נוירופתיה, המתבטאת לרוב בהרגשת כאב, צריבה, עקצוץ, נימול, תחושת שריפה או חוסר תחושה. התופעה עלולה להופיע בכל שלב במהלך הטיפול ולרוב בתוך מספר ימים מתחילת הטיפול כאשר בנוסף לכך, עלולה להימשך חודשים ושנים גם לאחר הפסקת הטיפול ואף להיות בלתי הפיכה. כאשר מופיעה נוירופתיה בד"כ הטיפול בתרופה מופסק או מוחלף בהתאם לעניין כאשר נכון להיום, הטיפול המוצע הינו טיפול בתסמינים לפי הצורך. בנוסף לזאת, תרופות ממשפחת הפלואורוקוונולונים נקשרו לעליה בסיכון לתופעות נוספות הקשורות למערכת העצבים המרכזית כגון סחרחורת, רעד ואף פרכוסים (בשכיחות נמוכה) ויש להשתמש בזהירות במטופלים עם אפילפסיה או מחלות נוירולוגיות שונות. מומלץ לפנות לרופא המטפל לשם המשך בירור, טיפול מתאים ומעקב.

שלום, מיגרנה לא אמורה לגרום לאא"ג לא תקין. אפילפסיה שמתבטאת בכאבי ראש והקאות פחות מתאימה לגיל 17 שנים. לא ברור לי למה שלחו את בנך מלכתחילה לאא"ג. לאור כל אלה, אענה על שאלותיך: 1. ברור! עליכם לגשת לנוירולוג שהפנה לביצוע האא"ג, ולבקש ממנו הסבר מה הקשר בין הסימפטומים של בנך לבין הממצאים באא"ג. 2,3. נטילת ריטלין ותרופות אחרות לא בהכרח מהווה בעיה, אך אני לא מבינה מה האבחנות של בנך רק לפי שלוש שורות. נתת לי מידע מינימלי ביותר, ואין זה בכך כדי להבין את מצבו, ובוודאי לא כדי להציע טיפול. גם על שאלות אלו צריך לענות הנוירולוג המטפל בבנך בהקדם, ולשקול אם צריך הדמיה של המוח. בברכה

קודם כל נתחיל ב"שלום". כפי שכתבת לי, בדיקת האא"ג תקינה. אא"ג תקין זה טוב, במיוחד אם בעבר היה לא תקין. אך חשוב להדגיש שאא"ג תקין לא שולל אפילפסיה. כלומר, בהחלט יתכן מצב שבו לילדה יש אפילפסיה אך האא"ג תקין. בברכה

שלום רב חום בהחלט מהווה טראיגר לפרכוסים בחוליי אפילםסיה בדומה לחסך שינה. מהסיפור שאת מספרת , ניראה נכון לעבור לקפרה ולהפסיק טיפול בטגרול חשוב לעקוב ולוודא שאכן אין יותר ניתוקים בהצלחה ד"ר אלי הימן

שלום רב קיים חשש כי שפעול של מערכת החיסון על ידי חיסון השעלת עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית. בדיעבד התגלה כי בחלק גדול מאותם ילדים שפתחו אפילפסיה לאחר חיסון השעלת סבלו למעשה מפגם גנטי שהוא הגורם למחלת האפילפסיה. אין נכון או לא נכון בנושא זה. אני נוהג לא לחסן במרכיב השעלת . בברכה ד"ר אלי הימן

שלום רב ESES משמעו פעילות חשמלית אפילפטיפרומית אשר עולה בתדירותה באופן משמעותי בזמן שינה עמוקה ותופסת חלק נכבד מהפעילות החשמלית בזמן שינה . ESES יכול ללוות אפילפסיות שונות , החל מאפילפסיות "שפירות " של גיל הילדות בהן מסיבה לא ברורה קיימת עלייה משמעותית בפעילות החשמלית הלא תקינה ( אפילפטיפורמית) בזמן שינה ועד מצבים אחרים היכולים להיות מלווים ב ESES כגון ילדים עם שיתוק מוחין ואפילפסיה ועוד בעבר לא הייתה התייחסות רבה להשפעות התפקודיות של ESES על התפקוד-התנהגות- למידה. מקובל היום לחשוב כי בחלק מילדים להם ESES ,פעילות זו משפיעה באופן שלילי על למידה-זיכרון- התנהגות ועל כן מקובל לנסות ולטפל ב ESES (לא תמיד קל ) במיוחד עם ברור לנו כי הילד חווה שינוי שלילי בתפקודו. מדובר במצב המלווה חלק מהאפילפסיות של גיל הילדות ( אפילפסיות מסוגים שונים) , לרוב חולף לאחר מספר שנים. החשש הוא מהנזק שהוא גורם בתקופות קריטיות של התפתחות ולמידה . בברכה ד"ר אלי הימן מנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים והמרכז הרב תחומי לאבחון וטיפול באפילפסיה בילדים, מרכז רפואי אסף הרופא. לפרטים: המרכז הרב תחומי לאבחון וטיפול באפילפסיה בילדים: (אבחון רפואי כוללני , אבחון נוירופסיכולוגי כולל לקויות למידה מלוות והכוונה , טיפול רגשי פסיכולוגי(חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך המלווים לעתים קרובות את מחלת האפילפסיה) , טיפול זוגי ומשפחתי (תמיכה וחיזוק המשפחה בהתמודדות עם המחלה) , ליווי והכוונה (Case management). מירית: 089779160 נועה: 089542071 מירפאה פרטית: 037361593

שלום חנן, גאבא היא חומצה אמינית המיוצרת בגוף באופן טבעי מהחומצה האמינית חומצה גלוטמית בעזרת ויטמיןB6 ומנגן, הגאבא חיונית לתפקוד התקין של המוח ומסווגת כנוירוטרנסמיטור – מתווך עצבי. הגאבא משמשת כנוירוטרנסמיטור מעכב במערכת העצבים, בכינוי מעכב הכוונה היא להשפעה מרגיעה על המוח, ובכך שהיא מפחיתה פעילות עצבית. שימושיה העיקריים: הפרעות שינה, הרגעה ונוגדת חרדה, לסכיזופרניה, מגבירה הפרשה של הורמון גדילה, השפעה נוגדת פירכוסים (אפילפסיה) ועוד.. מינון הגאבא הוא 500-1000 מ"ג, אין מניעה לטול אותה יחד עם רודיולה. רצוי לטול את הגאבה עם תוספי מזון נוספים כגון ויטמיני B עם דגש על ויטמין B6, B3,ח.גלוטמית. כמו כן שימוש בלעדי בגאבא אינו אפקטיבי, יש לעשות שינוי תזונתי ולשלב צריכה של תוספי מזון נוספים כפי שציינתי, כמו כן אומגה3 , אני ממליצה על פורמולת צמחי מרפא -אותה יש להתאים באופן אישי עבורך, לדעתי פורמולת צמחים יעילה יותר במצבי חרדה. בהצלחה!

שלום רב . 1.הפרעה ה eeg אינה עושה אבחנה של אפילפסיה. פעילות אפילפטיפורמית ב eeg שכיחה באוכלוסיה הבריאה ( כ 3%) ושכיחה יותר בילדים עם רקע התפתחותי לא תקין כגון. אוטיזם וכו. כך שהמיצא ב eeg קרוב לוודאי לא קשור קשר סיבתי לאוטיזם וכו' , אלא מהווה צימצא אקראי. תמיד יש יוצאים מן הכלל בהם הפרעה ב eeg לכשעצמה יכולה להוות גורם תורם תחלואה נלווית ולכן חשוב שאיש מקצוע המבין/ה eeg ואפילפסיה בילדים את המימצאים. 2.בהנחה כי מדובר במימצא אקראי חסר חשיבות קלינית אין מקום לבדוק את הילדים הנוספים בברכה ד"ר אלי הימן

שכיחות לא ידועה זאת אומרת שאין מספיק מידע ואינפורמציה לגבי קצב התרחשות תופעות הלוואי. (חשוב לציין שכאן הכוונה לא שהתופעה שכיחה אלא שכיחות = קצב התחרשות). מבחינת אפילפסיה מדובר בתופעת לוואי שנצפתה אצל כמה חולים אחרי שיווק התרופה (ולא בשלב פיתוח התרופה). אבל מבחינת בטיחות של ציפרלקס מדובר בתרופה בטוחה עם מספיק נסיון קליני שלא היה לנו דיווחים על מקרי אפלפסיה תחת טיפול בתרופה. ולכן יש מקום להתחיל עם מעקב וללא דאגת יתר.

אפשר לקחת סראזט בהמלצת הרופא המטפל.

שלום רב החוק בישראל הוא כי ניתן לנהגו לאחר שנה ללא פרכוסים . חשוב לעשות חשיבה לגבי מינון התרופה שאתה מקבל ואולי להעלות מינון בהבנה כי החיים אינם סטריליים וחשוב להגן עליך ועל הסביבה בנהיגה, בברכה ד"ר אלי הימן

דיאטת נטולת פחמימות לא מתאימה לכל אחד. היא מומלצת מאד כאשר יש התוויה רפואית כמו סוכרת, כבד שומני, לפני ניתוחים, אפילפסיה וכו... היא מחיבת הדרכה ופיקוח צמוד של דיאטנית מכיוון שהיא חסרה ברכיבים תזונתיים ויכולה להזיק לאורך זמן. רצוי להתיעץ עם דיאטנית ולא לעשות זאת על דעת עצמך

שלום? שלום. גלגולי עיניים למעלה יכולים להיות ביטוי של פרכוס אפילפטי, טיקים, הפרעה במבט למטה, ואבחנות אחרות. חסרים לי פרטים על הרקע בהריון ובלידה, הרקע הרפואי והמשפחתי, ועל האירועים עצמם (כגון כמה זמן נמשך כל אירוע, מה מצב ההכרה שלו ואם מגיב לגירוי קול או מגע, אם יש תנועות נוספות כגון לעיסת מסטיק או עווית בפנים או מצמוצים, אם יש שינוי טונוס או צבע, ועוד). חשוב שתנסו לצלם אירועים, ולהתייעץ עם נוירולוג ילדים לגבי טיבם. טוב לדעת שבנך מתנהג כרגיל ומתפתח טוב, שבדיקת העיניים תקינה, ושהופניתם ל-EEG. תודה? בבקשה.

לנירית שלום, 1. לא מצאתי אזהרה גורפת נגד שתית מיץ אשכוליות בשנוטלים TOPAMAX , אך מצאתי דווחים בודדים הטוענים לאינטראקציה. אין באפשרותי לאמת אם אכן היתה אינראקציה. 2. ההחלטה שאפליפסיה חלפה מורכבת, ותלויה בגורם הבסיסי לאפילפסיה (אם חלף או לא, או אם אינו יכול לחלוף), ולעתים בבדיקות עזר. השאלה היא האם ניתן להניח שלא יהיו פרכוסים ללא נטילת תרופות. בגלל מורכבותה -- צריכה להפתר יחד עם הנוירולוג או אפילפטולוג המטפל. בברכת בריאות, כרמל ערמון

שלום רב באופן כללי . אפילפסיה בילדים יכולה להעתים להיות גורם ראשוני או גורם תורם משני לפגיעה תפקודית התפתחותית לכן, חשוב להבין מה הגורם לאפילפסיה( גן לא תקין , הפרעה במבנה המוח, גורם אחר - לא תמיד ניתן להגיע לאבחנה של הגורם) ברור כי צריך לטיפל באופן אגרסיבי באפלפסיה ולשפר את תרשים ה EEG ככל שניתן ולקוות כי יביא לשיפור תפקודי בברכה ד"ר הימן

שאלה טובה, אך אינני יודע את התשובה. מציע לקבל חוות דעת נוספת של נוירולוג / רופא שיקום. זאב

תשובה שנתתי לא מזמן על POIS - מאז שכתבתי אותה לא השתנה הרבה. מקווה שהמידע יהיה שימושי עבורך: הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). מדובר בתופעה לא נפוצה, אם כי שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה, כנראה בשל החשיפה לפורומים באינטרנט. הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. מועד הופעת הבעיה שכיח יותר בגילאי 40-50, אך היא יכולה ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש מספר השערות למקור המחלה, כגון, מקור מוחי - סוג של אפילפסיה, כי יש תיאור מקרה של אישה שתסמיניה השתפרו ע"י תרופות נוגדות כפיון. ההשערה לגבי מקור אוטו-אימוני או אלרגי מסתמכת על העובדה שבזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם. ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בכל מקרה אני מציע שתיגש לבירור רפואי במסגרת מרפאה לבריאות מינית (ראה אתר איט"ם – www.itam.org.il לרשימת מרפאות ציבוריות). אם תתגלה בעיה רפואית, תוכל לקבל טיפול מתאים. חשוב לדעת שלבעיות כגון זו השלכה רגשית וזוגית ויש להתייחס לכך בטיפול. מפגש מיני מענג לא חייב להסתיים בשפיכה ואורגזמה (אותה אורגזמה שעבורך היא מקור לעונג, אך גם לסבל), והבנה זו תאפשר לכם להעלות תדירות מפגשים מענגים הדדיים, בלי התופעות הנלוות אצלך לאורגזמה. בטיפול מיני תלמדו טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר עדיפות על הימנעות.

לנורית הכוונה להחמרה מסויימת של התלונות בהשוואה למצב ה"אובייקטיבי" עפ"י התרשמות הבודק. בברכה

שלום ג'וני, אצל חולי אפילפסיה ידוע כי גירוי של אור גורם להתקף. אין קשר בין "אפקט הקליידוסקופ" לאפילפסיה. קרוב לודאי שהרצפטורים ברשתית מגיבים לגירוי של אור בצורה איטית יותר. זוהי תופעה השכיחה יותר אצל אנשים עם קוצר ראיה גבוה, ומסיבה לא ידועה. העיגול שאתה רואה לאחר הסינוור מצייין זיכרון של הרצפטורים לסינוור.

שלום רב לא. בברכה ד"ר אלי הימן

שלום רב אין לי תשובה בשלוף ממליץ לשקול ביצוע וידאו eeg כדי להדגים את הפרכוסים, לאפיין אותם ולעשות חשיבה לגבי הטיפול המתאים בברכה ד"ר הימן אלי