הגדרות
כשמדברים על לשון גדולה, יש להבחין בין לשון גדולה אמתית, עד...
איך מאכילים פג? איך מסייעים לו לנשום? איך מייצבים את גופו...
במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר...
רגליים? ידיים? צמיחה? גדילה? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
שי-לי שלום, היפוטוניה וחולשה יכולות לנבוע ממחלות גנטיות שונות: הפרעות במבנה של השריר או בחילוף החומרים של השריר (מיופטיות), מחלות הגורמות להרס של השריר ( muscular dystrophy), מיוטוניות (myotonic dystrophy), מחלות של העצב (נוירופטיות) או התחלת העצב בחוט השדרה, ומחלות של נקודת המפגש בין העצב לשריר. קודם כל צריך לברר לעומק האם לך יש מחלה ספציפית, או שאת אשה בריאה עם "סתם" היפוטוניה. היה רצוי להשלים את הבירור לפני הכניסה להריון, אך מאחר שאת כבר בשבוע 18 להריון והזמן דוחק, אני ממליצה שתפני דחוף לשני רופאים במקביל, כמה שיותר מהר: לנוירולוג שמתמחה במחלות עצב-שריר, ולגנטיקאי. בברכה
לפי הממצאים שתיארת - אכן נראה כי כל ניתוח נוסף עשוי להרע - ולא לעזור. בילד צעיר - הייתי כמובן משקיע בהגנה על העין השניה (המנעות ממשחקים מסוכנים, וכד'), ונותן לו קצת לגדול - לנוח. כל זמן שלא חייבים לנגוע - לא כדאי..
שלום לך, ראשית לא מן הנמנע שהמצב שאת מתארת עוד ישתפר באופן ספונטני במהלך החודשים הקרובים. מבחינת טיפולים אפשריים - במצב של הפרעה בהתרוקנות על רקע היפוטוניה של הדטרוזור (השריר שבמעטפת שלפוחית השתן) אין לצערנו טיפול תרופתי יעיל או ניתוח פשוט. קיימות שתי אפשרויות: 1. צנתור עצמי לסרוגין - טכניקה פשוטה המבוססת על החדרת קטטר קטן ודק ייעודי למטרה זו, לפתח צינורית השתן (על ידך) על מנת לרוקן את שארית השתן. ניתן למשל לעשות זאת פעם ביום כשאת מתעוררת בבוקר אם אז לדבריך עיקר הקושי להתרוקן. פתרון זה מאפשר גם לעקוב אחר גודל השארית ובמידה שילך ויפחת ניתן יהיה להפסיק את הצנתורים לחלוטין. 2. נוירומודולציה - שימוש בדחפים חשמליים עדינים המועברים לסיבי עצב המעורבים בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ובעקיפין משפרים את פעולתה. אחת ההתוויות הרפואיות לטיפול זה הינה הפרעה בהתרוקנות שאינה על רקע חסימתי. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
הגדרות
כשמדברים על לשון גדולה, יש להבחין בין לשון גדולה אמתית, עד כדי כך שהיא בולטת בכל מקרה (True Macroglossia), לבין לשון הבולטת החוצה בשל מבנה חלל הפה והלסתות או בשל חולשת שרירים, מצב שנקרא מקרוגלוסיה מדומה (Pseudo Macroglossia). לעתים קרובות קשה להבדיל בין השניים והביטוי הקליני יהיה דומה.
איך מאכילים פג? איך מסייעים לו לנשום? איך מייצבים את גופו הזעיר? מתברר שלפיזיותרפיה יש מקום מרכזי בקידום ההתפתחות המוטורית של הפג
במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר בעיה, אבל שום רופא שראה אותו לא אמר לה שמדובר ב"תסמונת וילאמס" למרות שהיו לו את "הפנים של השדון" האופיינית לילדי ויליאמס. תסמונת אנג'למן נקראת גם תסמונת "מלאכים" על שום המראה הבהיר וההתנהגות החברותית- המלאכית שלהם. תסמונות של שדונים או מלאכים- וגם האם ניתן לאבחן אותן מראש?
רגליים? ידיים? צמיחה? גדילה? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
התינוק לא רוצה לישון? על-פי הרפואה הסינית ישנם מאפיינים שונים של הפרעות שינה, ובהתאם לכך נקבע הטיפול המתאים
שיתוק מוחין הוא לקות פיזית המופיעה בילדות המוקדמת והשלכותיה הן לכל החיים. המונח שיתוק מוחין (Cerebral Palsy, CP) מאגד קבוצה של תסמונות הפוגעות ביכולות התנועה (המוטוריות) של האדם, בעוד הנזק המוחי שהתחיל בשלבים המוקדמים של ההתפתחות אינו מחמיר עם הזמן (אינו פרוגרסיבי). מדובר פגיעה פיזית, יציבה מבחינת הנזק המוחי, המתחילה מוקדם. מבחינת הגיל מדובר בנזק שאירע לפני גיל שלוש, אולם רוב הפגיעות הגורמות לשיתוק מוחין קורות לפני הלידה או סביב הלידה. גורמי הסיכון העיקריים הם פגות ואספיקסיה. זה שנים רבות ששכיחות התופעה היא 2.5-2 מקרים ל-1,000 לידות חי. למרות הירידה במקרים של שיתוק מוחין בגלל נזק מוחי הניתן למניעה, כגון נזק עקב צהבת קשה (קרניקטרוס), השכיחות לא השתנתה, מכיוון שיש קשר בין היריונות מרובי עוברים לפגות ולשיתוק מוחין, וכן יש עלייה בהישרדות של פגים במשקל נמוך קיצוני.
אחד מ-3,700 יהודים אשכנזים לוקה ב-FD, שעד לא מזמן רק חולים מעטים שרדו מעל גיל 20. למרות בדיקת הנשאות, שכלולה בסל הבריאות, עדיין ממשיכים להיוולד ילדים חולים
בדיקות לפני ובמהלך ההריון נועדות לבדוק אם העובר בריא. פרופ' יובל ירון עושה סדר במגוון העצום של הבדיקות
בחילוף החומרים של גופנו קיימות אלפי הפרעות גנטיות. בפני עצמן מחלות אלו הן נדירות, אולם שכיחותן המצטברת עשויה להגיע ל-1:5000 בגיל היילוד (חמישית משכיחות ספסיס בגיל היילוד). על כן חובה לכלול את האפשרות לקיומה של הפרעה מטבולית בשורה של מצבים קליניים ולקדם בירור וטיפול מהירים.
הגדרה
מדי שנה נולדים בישראל 4,500 תינוקות הסובלים ממחלות גנטיות. למה זה קורה? חיים בצל האובדן
תסמונת דאון (Down Syndrome) היא הסיבה הגנטית השכיחה ביותר הגורמת לעיכוב התפתחותי. התסמונת תוארה לראשונה ב-1866 על ידי ד"ר צ'רלס דאון מאנגליה. בשנת 1953 התברר כי היא נגרמת על ידי טריזומיה )הימצאות שלושה כרומוזומים( של כרומוזום 21 (1). ב-95% מהמקרים, הטריזומיה נובעת מחלוקה לא-תקינה של התא העוברי, בכ-4% מהמקרים משעתוק לא-מאוזן עם כרומוזום אחר, ובכ-1% מקורה במוזאיקה, כלומר חלק מהתאים תקינים ובחלק מופיעה טריזומיה.
להורמוני בלוטת התריס תפקיד מרכזי בתהליכי גדילה וחילוף חומרים במשך כל תקופת הילדות וההתבגרות. בתקופת הינקות להורמונים אלו השפעה מכרעת על התפתחות המוח. תת-תריסיות מולדת, ההפרעה האנדוקרינית הנפוצה ביותר בקרב יילודים, היא הגורם העיקרי לפיגור שכלי - הניתן למניעה. איתור וטיפול מוקדמים בחסר בהורמוני בלוטת התריס הם על כן קריטיים להתפתחותו התקינה של היילוד.
הגדרות לפי קבוצות
בראש ובצוואר יש איברים האחראים על התפקוד הבסיסי ביותר, כנשימה, בליעה ודיבור, המשולבים זה בזה. לכן, מומים מולדים של הראש והפנים (המערכת הקרניופציאלית) יוצרים בעיות מורכבות המחייבות אבחון וטיפול יעיל מוקדם ככל האפשר. שפה שסועה וחיך שסוע מחייבים אבחון מוקדם וטיפול מקצועי לעתים אף בדחיפות כדי לאפשר שגשוג תקין של היילוד ואף למנוע סכנה לחייו. מומים אלה יכולים להופיע כתופעה מבודדת או כחלק מתסמונת, דהיינו משולבים עם מומים או עם סימנים אחרים כחלק מצירוף מוכר, שהתאגדותם יחדיו היא ידועה ולה שם מוכר. אבחון תסמונת מאפשר לנצל את המידע והניסיון שהצטברו לגביה ולגבי בעיות נוספות נוכחיות ועתידיות ולהגיע לבירור וטיפול מיטביים. הטיפול עצמו במומים מולדים בתחום הראש והפנים ובעיקר שפה וחיך שסועים מתבצע בידי צוותים רב-תחומיים, אך צוותי טיפת חלב הם לעתים הראשונים שנתקלים בילדים שמומיהם טרם אובחנו, ולעתים הם נקראים לתת מענה, לפחות בסיסי, במקרים ידועים של מומי שפה שסועה וחיך שסוע.
למה חשוב לישון? מה מוגדר כהפרעת שינה אויך מטפלים בה? בעיניים משולבות - רפואה סינית ומערבית
לבדיקות נשאות בהריון יש חשיבות רבה, אולם המגוון העצום מבלבל ואף מלחיץ. פרופ' מוטי שוחט עושה סדר בבלאגן
באוכלוסיה הרגילה יש ילדים הסובלים מליקויים מוטוריים המפריעים למיומנויות התנועה ובעקבות זאת גם לתפקודם היום-יומי. הפרעה זו (Developmental Coordination Disorder, DCD) חשוב לאתר מוקדם, כדי לאפשר ללוקים בה לקבל טיפול הולם.
לזיהומים בתקופת ההיריון השפעה על מהלך ההיריון עצמו ועל העובר. המלצות כלליות לשמירה על היגיינה נכונה ובעיקר רחיצת ידיים הוכיחו עצמן במניעת העברה של זיהומים. חיידקים שגורמים לזיהום בשליה קשורים להתפתחותה של לידה מוקדמת ואלח דם מוקדם ביילוד: הפתוגנים השכיחים בזיהומי שליה הם ,Group B Streptocccus (GBS), Listeria monocytogenes .Enterobabacteriaceae GBS
דיכאון - לדעת יותר, למה זה קורה, איך זה מתבטא? איך רואה את זה הרפואה הסינית ולמה עדיין מקלים בו ראש - העצב אין לו סוף
תסמונת המוות הפתאומי של התינוק (Sudden Infant Death Syndrome) או תסמונת מוות בעריסה, מוגדרת כמוות פתאומי של תינוק שהיה בריא עד יום מותו, שאין לו הסבר בתולדות התינוק עד האירוע, ושגם בבדיקה מדוקדקת שלאחר המוות הכוללת נתיחה מלאה, חקירה של זירת האירוע ובדיקת ההיסטוריה הרפואית של התינוק - אין מוצאים את הסיבה.
שי-לי שלום, היפוטוניה וחולשה יכולות לנבוע ממחלות גנטיות שונות: הפרעות במבנה של השריר או בחילוף החומרים של השריר (מיופטיות), מחלות הגורמות להרס של השריר ( muscular dystrophy), מיוטוניות (myotonic dystrophy), מחלות של העצב (נוירופטיות) או התחלת העצב בחוט השדרה, ומחלות של נקודת המפגש בין העצב לשריר. קודם כל צריך לברר לעומק האם לך יש מחלה ספציפית, או שאת אשה בריאה עם "סתם" היפוטוניה. היה רצוי להשלים את הבירור לפני הכניסה להריון, אך מאחר שאת כבר בשבוע 18 להריון והזמן דוחק, אני ממליצה שתפני דחוף לשני רופאים במקביל, כמה שיותר מהר: לנוירולוג שמתמחה במחלות עצב-שריר, ולגנטיקאי. בברכה
לפי הממצאים שתיארת - אכן נראה כי כל ניתוח נוסף עשוי להרע - ולא לעזור. בילד צעיר - הייתי כמובן משקיע בהגנה על העין השניה (המנעות ממשחקים מסוכנים, וכד'), ונותן לו קצת לגדול - לנוח. כל זמן שלא חייבים לנגוע - לא כדאי..
שלום לך, ראשית לא מן הנמנע שהמצב שאת מתארת עוד ישתפר באופן ספונטני במהלך החודשים הקרובים. מבחינת טיפולים אפשריים - במצב של הפרעה בהתרוקנות על רקע היפוטוניה של הדטרוזור (השריר שבמעטפת שלפוחית השתן) אין לצערנו טיפול תרופתי יעיל או ניתוח פשוט. קיימות שתי אפשרויות: 1. צנתור עצמי לסרוגין - טכניקה פשוטה המבוססת על החדרת קטטר קטן ודק ייעודי למטרה זו, לפתח צינורית השתן (על ידך) על מנת לרוקן את שארית השתן. ניתן למשל לעשות זאת פעם ביום כשאת מתעוררת בבוקר אם אז לדבריך עיקר הקושי להתרוקן. פתרון זה מאפשר גם לעקוב אחר גודל השארית ובמידה שילך ויפחת ניתן יהיה להפסיק את הצנתורים לחלוטין. 2. נוירומודולציה - שימוש בדחפים חשמליים עדינים המועברים לסיבי עצב המעורבים בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ובעקיפין משפרים את פעולתה. אחת ההתוויות הרפואיות לטיפול זה הינה הפרעה בהתרוקנות שאינה על רקע חסימתי. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
אולי כדאי שיאובחן במכון להתפתחות הילד...כך תהייה בטוחה שאין בעיה מיוחדת אלה קצב התפתחות משלו! וכמובן, רצוי לבצע בדיקת שמיעה!
יש רשימה ארוכה של דברים שניתן לעשות. אני יוצאת במהלך החודש הקרוב עם תוכנית שתופעל על ידי קינאי התקשורת או צוות מקצועות הבריאות בכל מקום (גם בבית הספר) לגבי המדבקות, אינני אוהבת אותם כי למעשה את נותנת להלדה טיפול תרופתי למשהו אחר (סחרחורת, למי שנוסע) ותופעת הלווי לאחר שיש פעילות של מערכת העצבית האוטומטית היא יובש בבלוטות הרוק טבעוד מקומות בגוף. יש מי שסובל מבעיות בשווי משקל כתוצאה של המדבקות... יש טיפול רפאוי (ניתוח לקשירה או הסטה של בלוטות הרוק יחד עם הזרקת botox, הטיפול ידוע , מוכר ושכיח בספרות המקצעוית שלנו. אשמח לייעץ לך באופן אישי או דרך קלינאי התקשורת שעובדים בגן של ביתך. הן יודעות להתקשור אלי, בקלות, דרך אגודת קלינאי התקשורת. בהצלחה
רצוי שתקבלי הדרכה מהאנשים שמטפלים בה ותוכלי להשלים את המלאכה גם בבית. לגבי ההמשך, כן, היפוטוניה הינה תכונה בסיסית ולא שמתנה, אלה שלומדים לחייות איתה ואם הזמן נעשת פחות ופחות חשובה. לגבי הדיבור, ודאי יהיה שיפור, אני טיפלתי בילדים גם בשנים הראשונות של התבגרותם, ואז הם השלימו את מה שעוד היה צורך להשלים (הפרעות היגוי שלא הצליחו להתגבר עליהן בילדות מוקדמת יותר. הבשלה ומוטיבציה מצד היליד הם אלה שנונים את האפשרות להשלים את מלאכת רכישת ההיגוי, הכל גיל ובכל פתולוגיה! עם עבודה מתואמת ומובנת, עקבית ומקצועית ניתן בגיל הרך, לבנות מנגנוני התפתחות וסיוע לכל החיים. מה יהיה בעתיד, לרוב האנשים יש דיבור ברור ובהיר! כמה עובדים קשה והשיגו, ואחרים לא.
אם קיים דיבור אפי מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת עם ניסיון בתחום זה. עם זאת לדעתי, אם תפנו לקלינאית תקשורת והיא תגיע למסקנה שזה לא התחום שלה היא תפנה אתכם לקלינאית אחרת. בכל מקרה, אתם יכולים לפנות אלי באמצעות ה מייל [email protected] כתבו לי את מקום המגורים (היכן בשפלה..) ואנסה לעזור. בברכת יום טוב, ד"ר אריאלה נחמני
הילה שלום, חסר לי מידע רב על מהלך ההריון והלידה, תלונות או בעיות נוספות (כגון פרכוסים, תפקודי אכילה, ראייה ושמיעה ועוד סימפטומים רבים שצריך לברר), היקפי הראש, רקע משפחתי, והבדיקה הנוירולוגית של בנך. אני מאמינה שהנוירולוג והרופא ההתפתחותי שאלו על כל אלה ובדקו את אותו בדיקה גופנית ונוירולוגית, ועל סמך כל המידע הזה החליטו איזה בירור צריך לעשות. בברכה
הילה שלום. ראיתם רופא התפתחותי, נוירולוג (פעמיים), נוירוכירורג, רופא עור ורופא עיניים. ואתם ממתינים לגנטיקאי ולמרפאת NF (שם בנך ייבדק פעם נוספת ע"י נוירולוגית, רופא עיניים ורופאת עור). אם נבדקתם ע"י 5-6 רופאים ואף אחד מהם לא חשב שצריך בדיקות נוספות, אז למה את חושבת שהכרחי ודחוף לעשות אותן? כרגע נשמע שהדבר הדחוף שיש לטפל בו זה העיכוב השפתי עם DQ של 40. מצאי בהקדם קלינאית תקשורת ותתחילו טיפול, וחשוב לתרגל הרבה בבית לפי הדרכתה של קלינאית התקשורת. בברכה
דן שלום, 1. חולשת חגורת כתפיים ומעט היפוטוניה אלה מצבים שכיחים ביותר, ולא מעידים על פתולוגיה התפתחותית. כדאי לחזק את הילדה, אבל לא לדאוג. 2. חולשת משמעותית בחגורת הכתפיים עלולה להפריע לילד להרים את הראש ולהחזיק את הגו זקוף, וכשאין שליטה טובה בראש ובגו אז גם העיניים מופנות יותר כלפי מטה. אך היפוטוניה קלה לא תגרום לבעיה בקשר עין. 3. פזילה (גלויה או סמויה) בהחלט עלולה לגרום לטורטיקוליס נרכש, וגם להיראות (בטעות) כשקר עין לא תקין. כך שבהחלט מומלץ לפנות לרופא עיניים. בברכה
ערב טוב אביב לבחירת מסלול הטיפול:ניתוחי? שמרני? עליך להביאו לבדיקה אצל נוירוכירורג ילדים(את כבר באחור). תוצר לוואי מועיל-הלחץ בו את נתונה ידעך: כשמבינים ויודעים-לא לחוצים.. שבוע טוב
שלום, את מפרטת על מספר בעיות: 1. הידרוצפלוס חיצוני: זה לא באמת הידרוצפלוס, אלא הצטברות נוזלים עקב חוסר בשלות של המערכת שסופגת את הנוזל, ולכן אחוזון היקף הראש עולה יחסית. בדרך כלל הספיגה "מבשילה" סביב גיל שנה עד שנתיים, ואז היקף הראש חוזר לאחוזון תקין. 2. טונוס מעט נמוך יש לחלק גדול מהילדים, וזה לא אומר כלום לגבי ההתפתחות המוטורית או השכלית. אם בגיל שנה הוא נעמד לבד והולך בעזרת רהיטים, אז נשמע שהמוטוריקה הגסה שלו תקינה. 3. CPK הוא אנזים שנמצא בשרירים, ורמה גבוהה שלו יכולה להעיד על מחלת שריר. לפי המידע שכתבת אני לא יודעת למה הרופאה שלכם רוצה לשלוח CPK, ועוד יותר לא ברור לי למה את שואלת אותי ולא אותה אם לא הבנת. 4. "לגבי בעיות השינה הקשות" לא פירטת. אם נוירולוג ורופאת הילדים לא מתרשמים שיש בעיות שינה קשות, אז כנראה שאין. אם למרות דעתם את חושבת שיש - פני למומחה להפרעות שינה בילדים באופן פרטי. בברכה
מורן שלום, אם פיזיותרפיסטית אחת מוטרדת אבל שני נוירולוגים שונים של ילדים אמרו שהכל בסדר ושלא צריך מעקב, אז אפשר לא להילחץ... אם אותו הנוירולוג ראה את בנך פעמיים והתרשם שאין בעיה, אבל הפיזיותרפיסטית בכל זאת מוטרדת, או ששתי פיזיותרפיסטיות שונות מוטרדות - אז כדאי שתפנו להערכה אצל נוירולוג ילדים נוסף. חשוב שתביאו איתכם סיכום עדכני מהפיזיותרפיסטית ואת עקומת היקפי הראש מלידה ועד עכשיו. בברכה
1. לא 2. אין צורך בוועדה 3. כן
האם הילד בטיפול של מרפא בעיסוק? חשוב לגבי ההיפוטוניה, פיזיותרפיה? ספורט? האם נבדק אצל רופא אאג לגבי תפקוד החך? יכול להיות שסע תת עורי? אולי גם ירידה בשמיעה ואבחנה ירודה? לא הייתי פונה למרפאה לתפקוד החך לפני הבירור היסודי. אם זה ילד עם עיכוב התפתחותי, האם יש לו תסמונות ידוע או רק עכיבו, בגיל 7 שנים יכול להיות איחור משמעותי שיסמן את היכולת שלו ליישם את מה שאת עושה בטיפול, במיוחד לגבי דיוק ההיגוי והיפוטוניה . הוא מוכר למכון להתפתחות הילד? משהו רואה את ההתפתחות הכללית ועוקב אחר השגיו,בנוסף לך? יותר שאלות מתשובות... חומר למחשבה בהצלחה
שלום הללי, אני חושש שאינני מכיר טיפול אנטיביוטי "לבינתיים" המקובל בתינוק כמו זה המתואר בשאלתך. הרבה בריאות אפי
שלום הללי, אני ממליץ לך להתייעץ בנושא עם מומחי המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות בטלפון 02-5082825. הרבה בריאות אפי
צריך להיוועץ ברופא הילדים ובמידת הצורך אבחון גנטי. כמו כן רצוי בדיקת אורתופד ילדים להערכה כללית בעיקר של הגב.
שלום, נשמע שבנך סובל זמן ממושך, ושניסיתם טיפולים רבים. הסיפור נשמע לי חריג ולא מובן: כזה סיפור "כבד" אך מגיל שנה? וכאב ראש עם בחילה דווקא כשהולך לישון? וסבל ברמה כזאת שלא הולך למסגרת? אז מה הוא עושה בבית במהלך היום? האם חשבו על Trigeminal cephalalgia או גורם נפשי-רגשי? לסיכום, האבחנה של בנך לא ברורה לי, כך שאני לא יכולה להמליץ על טיפול או הכוונה. אני ממליצה לבקש מהנוירולוג לחשוב על הכל מחדש, במסגרת הבדיקות שבוצעו (ולא לחזור על בדיקות שבוצעו או לעשות בדיקות חדשות לפני שעושים הערכה מחודשת). בברכה
כן, במסגרת הטיפול שקיימת בטח יש גם פיזיותרפיסט שיוכל לעשות בדיקה ולהציע תרגילים. בהצלחה
טל שלום, לא מדווח אחרי חיסון מחומשת על סיבוכים של לזיות מוחיות או של הופעת כתמי לידה/נקודות חן. היפוטוניה קבועה גם לא נקשרה כתופעת לואי (אם כי היו דיווחים על היפוטוניה זמנית. לא הצליחו להוכיח קשר נסיבתי. ) בברכה,
שלום, היפוטוניה אומרת שיש חולשה של פלג גוף מסוים ואל בהכרח חוסר בתנועה. אני ממליץ לא לסמוך על פיזיוטרפיסט וללכת לבדיקה של רופא ילדים
נעמה שלום, לגבי המשקל - תינוק צפוי להכפיל את משקל הלידה עד גיל 5 חודשים. נשמע שבנך עלה במשקל מעל הצפוי, אך כעת לדברייך חזר לאחוזון בלידה. שאלי את טיפת חלב ואת רופא הילדים אם יש סיבה לדאגה. לגבי היקף הראש - בשלושת החודשים החיים הראשונים היקף הראש צפוי לעלות בערך 2 ס"מ כל חודש, כלומר 6 ס"מ בממוצע מהלידה ועד גיל 3 חודשים. בשלושת החודשים הבאים היקף הראש צפוי לעלות כ-1 ס"מ כל חודש. יש תינוקות שהיקף ראשם יעלה יותר ויש כאלה שפחות, כתלות בהיקף הראש של הוריהם ובגורמים נוספים. בשורה התחתונה: אם יש "שבירה" משמעותית של אחוזון היקף הראש אז צריך סונר מוח ונוירולוג. כדי להחליט אם השבירה משמעותית - פנו לרופא הילדים. בברכה
א- אולי. ב- יש אבחנה מבדלת. ג- יש אבחנה מבדלת. בבקשה