תוצאות חיפוש עבור התקף-חרדה

שלום , היתי רוצה לקבל את עזרתך. אני סובלת מהרגשה של חנק וגוש בגרון , כאילו כל הזמן משהו נמצא בגרון וחונק אותי מבפנים. עשיתי בדיקות הבאות : גסטרוסקופיה - ממצאים : בקע סערפתי קצר , גסטריטיס , טופלתי בלנטון . CT גרון - תקין אולטרסאונד גרון - תקין רנגן גרון ולועה עם בליעת בריום - תקין לא נמצא ריפלוקס . צילום חזה/ ריאות - תקין אקג - תקין א.א.ג. - בדיקהעם סיב אופטי - תקינה בדיקות דם תקינות . אחרי כל זה , אני לא מאובחנת, רופא גסטרו אומר שזה יכול להיות שיש ריפלוקס או שזה מבקע , בקיצור הוא לא יודע ... רופאת משפחה שולחת אותי לפסיכיאטר ... מה אתה חושב על כל זה? יש איזה בדיקות אחרות שצריך לעשות בשביל לאבחן מה זה ? אני ממש לא מתפקדת עם הרגשה הזאת כל הזמן בתודה מראש , דניאלה

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

לפני כשבוע החלו לי כאבים עזים ולחץ על שלפוחית השתן (לא צריבה!) נטילת שתן מרובה ותכופה המלווה בכאבים בלתי נסבלים!. הלכתי לטר״ם שם טענו שיש לי דלקת בדרכי השתן. הכאב השתפר אך לא חלף. רופאת המשפחה אמרה לי להפסיק מיידית בשימוש באנטיביוטיקה זינאט כי החידק שמצאו בבדיקה לא רגיש ולא רלוונטי לזינאט ולא נמצאה דלקת בשתן. עם זאת הרופאה טענה כי נמצא חידק שהוא שייך בדרך כלל לעור וטענה שלא ניקיתי מספיק טוב את האזור לפני מתן בדיקת השתן. אם כך, מה יכול להיות הכאב העז והבלתי נסבל שחוויתי (ועוד חווה מעט ממנו כרגע אך בצורה נסבלת)? איך יכול להיות שמצד אחד היא טוענת שאין דלקת בשתן אך מצד שני טר״ם טענו שכן? היא נתנה לי מרשם לציפרודקס. מודה, קראתי את האזהרות ותופעות הלוואי ונרתעתי. מתה מפחד להתחיל את הטיפול. אני בחורה צעירה ובריאה (בת 21). מה הסיכוי שאחווה את תופעות הלוואי המזעזעות האלה? תודה מראש!!

שלום דוקטור, לפני כ 3 שבועות קיבלתי התקף חרדה שמאז אני סבלתי מחרדות ודיכאון, לאחר ההתקף הלכתי לרופאת משפחה מכיוון שחשבתי שמדובר באירוע לבבי, עשיתי בדיקות שגילו שאין לי כלום וישר היא הביאה לי ציפרלקס. למען האמת אני פוחד מהשבוע הראשון איתו מכיוון שחלק מתופעות הלוואי הן הגברת החרדה לפעמים. התחלתי לקחת במקום תוסף שנקרא בי פוזיטיב שבו יש אשווגנדה וזעפרן רפואי שאמור לספק את אותה תחושה. בנוסף אני עושה ספורט ודיקור סיני ואפילו התחתי טיפול פסיכולוגי. תוך 3 שבועות המצב השתפר מאוד, אני יוצא מהבית, חזרתי לעבוד ואורח החיים השתפר. אך עדיין איני מרוכז ולפעמים נכנסות לי חרדות ומחשבות טורדניות שלא קל לי להסיט. החלטתי שאני כן רוצה לתת לציפרלקס צ'אנס, ורציתי לשאול האם זה בסדר שאני אקח את הציפרלקס ייחס עם תוסף התזונה בי פוזיטיב לפחות בהתחלה מכיוון שאני חושש להפסיק אותו. והאם זה בסדר שאם תהיה לי כלשהי התקף חרדה אקח ואבן במהלך היום כדיי להרגע. תודה רבה מראש.

שלום. בת 46, לפני שבוע עברתי אירוע של לחץ דם ממש גבוה של 212/83 עם דופק 84. אקג יצא תקין בזמן האירוע. לא היו כאבים בחזה, כמעט לא רגשתי שום דבר. לאחר שעתיים במנוחה לח"ד ירד ל 140/70 עם דופק תקין. התחלתי טיפול בנורבלול 25מ"ג. בדיקות דם יצאו תקינות חוץ מכולסטרול גבוה, התחלתי טיפול בליטורבה כדור לפני שינה. בוצע לאחר יומיים אקג - יצאה תקין מאז האירוע ותחילת טיפולים תרופתיים התחלתי להרגיש רעה מאוד. כבד לי בחזה, הלב דופק לקראטת הערב, ובלילה ואני מתעוררת עם דפיקות לב חזקות, מתאום יש לי צרבת אני שומעת אותם, לא יכולה להירדם, מרגישה שאני הולכת למות, במדידת לחץ דם עם דפיקות לב חזקות דופק נורמלי , לח"ד מעט גבוה 140/70 מה זה יכול להיות, לאחר 10 דק חצי שעה זה עובר ואני הולכת לעבודה מרגישה טוב עם נתוני לחץ דם תקינים. זה קורה בשעות הערב ולילה האם זה מסוכן? האם אני עוברת אירוע לבבי, צריך להזמין אמסולנס, אני מפחדת לישון ולא להתעורר סליחה על מכתב ארוך, אבל רופאת המשפחה שלי אומרת שזה התקפי חרדה ואין קשר ללב

שלום , לפני חודש בערך אחרי שעבדתי לילה שלם ולקחתי אטנט (משהו שאני עושה תקופה ארוכה פעם בשבוע/ שבועיים)התחלתי להרגיש לאחר שהוא פג קוצר נשימה קל וכאבים באיזור החזה באיזורים שונים וביד והיה לי סוג של התקף חרדה פתאום לכמה שניות שבכלל לא יכלתי לנשום והכל הסתובב לי ואז נרגע הלכתי מיד למוקד ששם עשו לי אק"ג ואמרו שהכל תקין וכנראה זה כאב בשרירים (עבדתי 24 שעות רצוף והיתי גם באימון אינטנסיבי יום לפני). יום אחרי זה כבר הרגשתי טוב אבל מידי פעם היו לי כאבים כאלה פתאומיים בחזה עמומים במשך שבועיים. לפני שבועיים קרה לי משהו דומה גם יום אחרי אטנט ת התחלתי להרגיש מועקה במרכז החזה בעיקר בזמן שכיבה ויכלתי לישון רק בישיבה וגם קוצר נשימה וכאבים בזמן נשימה, יומיים אחרי עברה לי המועקה הנוראית והלכתי לרופא שמדדה לי לחץ דם בדקה לי את הריאות עם סטטוסקופ אמרה שהכל תקין ובגלל שהרגשתי טוב יותר היא אמרה שזה יכול מאוד להיות לחץ או בעית גסטרו ואמרה לי לקבוע לרופא גסטרו גם כי יש לי מעי רגיז שמתבטא בבטן תחתונה ואף פעם לא היו לי את התסמינים הנ"ל,ושוב זה עבר ושכחתי מזה. אתמול בערב פתאום היה לי מן כאב כזה עמום בחזה כשהייתי עם חברות במסעדה ושמתי לב כשאני מסתובבת ימינה יש לי כאב בצד שמאל בחזה כמו כאב בעצם כזה, הוא עבר עליי אחרי שנרגעתי קצת אבל היום בבוקר קמתי עם כאב בבטן עליונה וקוצר נשימה מאז הבוקר הכאב עבר ואני מרגישה אותו כשאני חושבת עליו או כשאני נושמת עמוק פתאום מרגישה אי נוחות כזו, אני כן בתקופה לחוצה בעבודה אבל הכאב הזה קורה לי דווקא כשאני כבר רגועה. האם התסמינים יכולים להיות קשור לאטנט או ויואנס שאני לוקחת (אני לוקחת לא כל יום ובמינון מינמלי מהרופאה וכפי שצייני פעם בשבוע/ שבועיים אני לוקחת מאוחר ויושבת כל הלילה), האם זה יכול להיות פסיכולוגי? אני טסה לארה"ב עוד כמה ימים ואני קצת בלחץ מכל התסמינים האלה שלא היו לי בכלל עד לפני חודש. בעיקר אני בלחץ עכשיו מקוצר נשימה שאני מרגישה מאז הבוקר ושיעולים יבשים כאלה בקטנה. אני בת 31 וספורטאית.. גם בעת מאמץ אני מרגישה יחסית בסדר מאז שהתחילו הבעיות הללו. מצאתי את הפורום הזה ומצאתי הזדמנות לייעוץ מהיר תודה רבה

אני בן 27 משקל 67 גובה 185. מטופל בציפרלקס 20 מג כ5 שנים. בחצי שנה האחרונה הורדתי מינון עד 5 מג. כשהגעתי ל5 מג חוויתי אירוע כטריגר( עקב בעיה רפואית פתאומית נאלצתי לעבור ניתוח אשפוז החלמה ממשוכת). מאז האירוע העלתי שוב פעם בהדרגה ל20 מג. מזה כשבועיים וחצי שלושה אני עם 20 מג. התקפי בכי כמעט ופסקו. התקפי חרדה קורים אחד לכמה ימים, אך תחושה של מחשבות לא שקטות, מתח וחרד ממה שיכול לקרות,כמו ראדר שמעל ראשי המחפש את הסכנה הבאה בכליון עיניים שלא מפסיק לפעול. אני מרגיש שעוצמת התקפי החרדה ירדו אך הם קיימים. החרדה מהנורא מכול כמו אירוע טרור או תאונה או אונס לא פוסקת.החרדה עוברת מאירוע לאירוע. מבעיה רפואית שעלולה לקרות לבעיה ביטחונית. וככה אין סוף. במהלך היום מהרגע שקם יש בי מועקה ורצון רק לצאת החוצה.זה מקשה עלי לתפקד כנורמטיב. האם הציפרלקס שעזר לי במשך 5 שנים יכול להיות שכבר לא עזר?הורדתי מינון כי הרגשתי שאני יכול בלעדיו, אך מסתבר שלא. כמו כן, האם 3 שבועות זה מספיק זמן כדי לדעת אם הוא מועיל? אודה לתשובתך המפורטת.תודה

היי אני בן 32 מזה שנה וחצי אני ואשתי מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה בבדיקות זרע שערכנו התגלה כמה בעיות ריכוז תאי זרע 4 תנועתיות 38 תאים תקינים של 1% בעקבות תוצאות הלו נשלחתי לעשות בדיקה הורמונאלית ששם נמצא FSH 27 משם נשלחתי לבדיקות נוספות שיצאו תקינות כמו אולטרה סאונד , ווי דליישן שיצאו תקינות יש לציין שאני משתמש בציפרלקס 20 מ"ג שנתיים ובעקבות המלצה הורדתי ל10 מ"ג עקב התקפי חרדות שאני עובר אחד לחודש.. (בעבר היה אחד לשבועיים) כמו כן עשינו כבר 2 הזרעות עם השבחת הזרע תוצאות שלהם היום בממוצע נפח 2.2 ריכוז 1.9 התנזלות ++ תנועתיות 53% תנועה פרוגרסיבית 47% ולאחר עיבוד ריכוז 1 תנועתיות 75% טוטאל 0.75 כמו כן בהמלצה אני צורך ספירה לשיפור איכות הזרע ואשתי עוברת גם טיפולי פוריות (זריקת הורמונליות)על מנת להגדיל את הסיכוי רציתי לדעת איזה בדיקות עוד צריך לעשות ואיך ניתן לפתור או לשפר את איכות הזרע וכמות הזרע ? (עשינו בדיקת קריוטייפ תשובות בעוד שבועיים)

שלום, אני סובל מהתקפי חרדה במשך חודש. העניין הוא שגם כשאני לא בהתקף חרדה אני מרגיש דקירות בחזה ולפעמים לחץ בראש. הדקירות הם מהרגע שאני קם בבוקר באות והולכות במשך כל היום. האם גם זה קשור לחרדה או שזה יכול להצביע על בעיה פיזית?? ואם כן איזה בדיקות צריך לעשות כדי לשלול מחלות פיזיות ?? תודה!!

שלום, אני בת31 ובריאה בדר"כ, לפני כשנתיים היתה לי תקופה של חצי שנה בערך שבה כמעט ולא תפקדתי בשל הרגשה רעה מאוד בגוף, חולשות, עיפוף מוזר, נימול ועוד. חשוב לציין כי בתקופה הזו גם הייתי באופן כללי בדיכאון והתקפי חרדה. אחרי כחצי שנה זה עבר מעצמו. ומאז רוב הזמן אני מתפקדת רגיל אבל מידי פעם חוזרות תופעות מוזרות וכל פעם משהו אחר, זה נמשך בערך שבוע, שבועיים ועובר. מספר פעמים גם גיליתי שהלחץ דם שלי גם קצת גבוהה בתקופות האלו. התופעות משתנות וכוללות: לחץ והרגשה מוזרה בחזה והנשימה, חולשה קשה, עיפוף, תחושת נתק, לחץ בראש,זרמים בגוף ואפילו הרגשה כאילו בלעתי איזה סם, ועוד תחושות מאוד מלחיצות. עשיתי כבר המון בדיקות במשך השנים וכל פעם אותה תשובה שאין לי כלום. מה זה יכול להיות? אני ממש משתגעת שזה קורא לי. חשוב לי לציין שנראה לי שחלק מהזמן שזה מחריף אני חווה איזשהוא התקף חרדה אבל כתוצאה מהרגשה פיזית לא טובה שנמשכת מס' ימים ואז זה מחריף לחרדה, כך נראה לי לפחות? האם יכול להיות חרדות תמידיות ושלא באות כהתקף אלא כהרגשה לא טובה מתמשכת אפילו שבוע???? בבקשה אשמח לשמוע את דעתך. בתודה מראש שירה

שלום ד״ר, סליחה מראש שארוך. בני בן 4 מזה שבוע שהבחנו בבליטה במרכז עצם הבריח אחרי שהתלונן על כאב שם. לא מאוד כואב לו, רק לעיתים כשמרימים אותו בזווית מסוימת או כשנוגעים בבליטה. יכול להזיז את הידיים והכתפיים. לא הבחנו בנפילה שגרמה לזה- הוא אומר שנפל מבימבה- פעם מספר שזה היה בגן ופעם מספר שזה קרה בבית. הייתי במוקד רפואה דחופה ונפגשנו עם רופא צעיר, שלאור העובדה שהילד לא מאוד כאוב ולא הבחנו במה שגרם לזה- חשד שאולי זה משהו אחר, הנורא מכל, התייעץ בטלפון עם מומחה אורתופדיה אונקולוגית שאמר שככל הנראה זה שבר למרות שהילד לא מאוד כאוב ובסוף שחרר אותנו עם המלצה לחזור על הצילום בעוד 3 שבועות. הלחיץ אותי מאוד מאוד, אני חרדה ולא ישנה. בצילום הרנטגן כתוב- הודגם שבר בשליש האמצעי עצם הבריח בשלבי איחוי. נא לייעוץ אורתופדי. פניתי מיד לרופא הילדים שלנו שהרגיע מאוד, אמר שהרופא היה עם מקדם היסטריה גבוה מדי, ששברים כאלו שכיחים וחלקם לא כואבים. אף אחד לא שלח אותנו מיד לבדיקות נוספות. זכור לי שבני הגדול שבר בגיל 7 את עצם הבריח וסבל מכאבים נוראיים במשך שבוע שאלתי אלייך- האם ייתכן מצב של שבר בעצם הבריח שלא כואב בטירוף??

היי אני אייל בן 26, התחלתי לקחת ציפרלקס החל מגיל 21 בערך לאחר הצעת פסיכיאטר בעקבות הרגשת לחץ כרוני שפתר אולי כ30% מהלחץ, ניסיתי להפסיק מספר פעמים וחוויתי תופעות לוואי שלא היו לי קודם לכן, כמו חרדות דיכאונות, התקפי חרדה וחוסר ריכוז. עשיתי הרבה עבודה עצמית לגבי הרגשת לחץ ועכשיו אינני מרגיש לחוץ יותר. לפני 5 חודשים החלטתי להפסיק שוב, כמובן שהפסקתי בהדרגה, תוך כדי חוויתי ורטיגו, ולאחר זמן מה באמת לא חוויתי יותר תופעות לוואי של לחץ חרדה ודיכאונות, אך נשארתי עם החוסר ריכוז. לאחר שהפסקתי עם הכדורים, אני חווה חוסר ריכוז, קושי בלהוציא מידע מהראש, בעיות זיכרון, שוכח מילים, חוסר מוטיבציה בעבודה, קושי בלחשוב על רעיונות חדשים, חוסר חדות וחוסר דמיון. תופעות אלה גורמות לי בעיות בתפקוד היומיומי, בעבודה, בתקשורת בין אישית, בלימודים וביזום עסק חדש. אני כבר 5 חודשים ככה ואני מתוסכל מהמצב, איך נפטרים מהתופעות האלה?

שלום רב שמי פנחס בן 37 בריא בדר"כ לחץ גם תקין , עודף משקל של כ 30 קילו . עם חוסר פעילות גופנית על בסיס גבוה . מצד שני עובד בעסק פרטי שמצריך עבודה פיזית והרמת משא ומשקלים . בהיסטוריה שלי התקפי חרדה , אשר מטופל על ידי כדור לוריוון בעת הצורך . בחודשים האחרונים בערך בחצי שנה האחרונה אני שם לב לדופק מואץ , דופק מואץ אשר משבש את חיי , ואני לא יודע אם זה קשור לחרדה ? לחוסר כושר גופני ועודף משקל ? או לבעיה קרדיולוגית יש לי בטלפון הנייד מד דופק ,ומכשיר למדידת לחץ דם . הדופק בדרך בבקרים או לפני שינה הוא 65-68 במשך היום הוא עד הצהריים שאני בישיבה ללא פעילות הוא נע על 80. זרת אומרת שבישיבה יש לי דופק 80-90 ברגע שאני קם או עושה פעילות קלה כמו ,הליכה קצרה ף פעילות פיזית רגעית ף שטיפת כלים ף הליכה עם הכלב או משחק עם הילדים הדופק ישר קופץ ל טווח של 120-145 . ואני מדגיש מפעילות נמוכה . דבר אשר מלחיץ אותי ומכניס אותי לחרדה אני לא יודע מה לעשות . אני ממש נכנס לחרדה מלבצע פעולות בסיסיות כמו הליכה קצרה ,עלייה במדרגות ,כל הזמן מודד דופק. חשוב לציין שהדופק גבוה ישנה תחושה של חולשה בגוף אשמח אם תוכל לעשות לי סדר בדברים : מהו הדופק בעמידה, בהליכה ,מאמץ קל ? האם זה תקין ??? פניי לרופאת משפחה ורצה להביא לי כדור להורדת דופק אך לא רציתי לקחת בעיקר שבערבים או שאני לא בפעילות הדופק יחסי תקין ולא רוצה שירד יותר מידי. חשוב לציים גם שאני באירועים אני מפיק ומנחה אירועים ומול קהל ואחכ מסדר את הציוד הדופק כל ה 5 שעות שאני באירוע כולל הכנה ,ציוד וכו הדופק על 120-150 עד שאני יושב ואז יורד העבודה היא בעמידה ביקשתי מהרופאה לשלוח אותי להולטר ולבדיוקת מחכה כרגע לתשובה מהולטר ומחכה לבדיקת רופא ובדיקת מאמץ שגם היא מלחיצה אותי לעשות מקווה שתוכל לעזור לי ולעשות לי סדר תודה

שלום רב אני אם יחידנית לתינוק . בת 34. ילדתי לפני כשבועיים. יש לי עזרה בנתיים. מאז הלידה נמצאת בדיכאון עמוק, התקפי פאניקה ותחושה כי עשיתי טעות חמורה!!... סיפרתי לאחותי על תחושותיי ובעיקר על ההרגשה כי לדעתי עשיתי טעות וגם שטרם התחברתי לתינוק.\חייבת לציין כי אני מטפלת בו רגיל- אוכל, מקלחת וכו'..\ האם ההרגשה כי עשיתי טעות חמורה/ ההרגשה של אי חיבור לתינוק/ ההרגשה כי בא לי שאחרים יטפלו בזמן שאני מתחפרת במיטה בדיכאון הינם שכיחים למצב של דיכאון לאחר לידה? אציין כי התחלתי טיפול תרופתי. תודה

מה ההבדל בין אדרנלין לנוראדרנלין? ידוע שבמצב של התקפי חרדה יש עודף אדרנלין. זה נכון שתרופות כמן ויאפקס עובדות על הגברת אדרנלין? אם כך איך הן בדיוק מתאימות לטיפול בחרדות?

בעקבות פרוץ חרדות והתקפי חרדה, פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שסביר מאוד שלאור מצבי אזדקק ל-2 כדורים. אכן עקב חוסר תגובה המינון הועלה ל-20 מ"ג וגם כאן חוסר תגובה. הוספנו כדור מירו 15 -30 מ"ג ללא שינוי חיובי. ניסינו פאקסט, רסיטל וויאפקס עד למינונים המירביים ללא רגיעה. לבסוף הפסיכיאטר העריך שאני זקוק לכדור בשם קלונקס במינון 2 מ"ג בלילה. הכדור הציל את חיי והפסיק את התקפי החרדה למשך כמה שנים טובות. לצערי אפקטיביות הכדור ירדה וכעת יש שוב התקפי חרדה תחת הקלונקס. נתנו לי לוסטרל 100 מ"ג והייתה הטבה חלקית לאחר 8 שבועות. העלו לי לוסטרל ל-150 מ"ג ואני לוקח כמעט שבועות ובאופן מפתיע לא רק שאין שיפור אלא יש החמרה של המצב. כלומר תחת מינון 100 מ"ג הרגשתי פחות התקפי חרדה מאשר עם מינון 150 מ"ג. האם במצב כזה ראוי לשקול ירידת מינון לוסטרל חזרה ל-100 מ"ג? ירידה במינון תביא בהכרח להחמרה בחרדה?

שלום בת 46 מטופלת בלותן 50 מג בגלל לחץ דם. יש התקפי חרדה בגלל פחד למות מהתקפ לב או דום לב אקג בוצע 3 פעמים תקין, אקו לב תקין. יש לי לחצים כאבים בחזה מידי פעם.רופאת משפחה שלי אומרת שזה בגלל חרדות. בליליה אני מתעוררת עם הרגשה של דופק מהיר שומעת את הלהב דופק מהר, דופק מגיע עד 85 מה לעשות?האם לפחד?איזה בדיקות לעשות? כדי להיגרע, שום כדורים להרגעה לא עוזרים. ביום חמישי פתאום בעבודה הרגשתי התקף כאב חד לשניה שתיים כמו סכין בבית החזה, חשבתי התקף לב. דופק עלה מהפחד, אבל זה חלף, יום לחמרת הרגשתי במהלך היום כאבים מתחת לבית החזה באמצע, הרופא אמר שזה לא לב אלה התכווצות קיבע, כי אני לא אוכלת כלום בגלל חרדות ודכאון.תעזור לי, איזה בדיקות לעשוות? אני מפחדת נורא ולא מתפקדת לא ישנה למרות שכולם אומרים שאני בריאה

שלום. תמיד כשאני עושה בדיקת דם שגרתית אז האשלגן שלי באזור ה 4-4.4 (רק לפני כמה ימים יצא 4.4) אבל כשעושים לי בדיקת דם במיון שאני מגיע מתוך התקף חרדה ואולח היפר ונטילציה האשלגן שלי 3.5 3.4 לפעמים. ובפעם האחרונה יצר 2.95 ואז נתנו לי לשתות סירופ אשלגן והרמה חזרה ל 3.55 ושחררן אותי עם המלצה לבדוק אשלגן שוב בקופח עוד שבוע. האם יתכן שהתקף חרדה או/ו היפר ונטילציה גורם לירידה רגעית ברמת האשלגן? ממה זה יכול לנבוע? יש לציין שבפעם האחרונה זה היה גם שבוע שלא אכלתי טוב בכלל וגם הזעתי יותר מהרגיל עקב התחלת שימוש בציפרלקס. אשמח להסבר אפשרי

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

היי, בת 30, לפני כשנה הכל התחיל...דפיקות לב בלתי מוסברות,סחרחורות תחושת ריחוף, "היי" של ממש, חוסר אנרגיה מטורפת, דופק באיזור הגרון חנק ממשי, בכל פעם מרגישה ורואה את הסוף שלי ממש... בפנייתי לרופא המשפחה טען שזהו התקף חרדה, הפנה לבריאות הנפש, קיבלתי רמוטיב...שאיך לומר.. לא ממש עזר. עשיתי בדיקת ct+mri ראש שיצאו תקינים ב"ה,ביצעתי הולטר לב, אקו לב, בדיקות דם תקינות, אק"ג תקין, שדה ראיה o-ct , תקין... בדיקת ראייה שמיעה קלינאית תקשורת אא"ג הכל תקין...ב"ה! אבל עדיין עם הסחרחורות הבלתי פוסקות היומיומיות, חוסר איזון מטורף...אין לי חיים אין שיגרה!אין שמחת חיים וחשק לכלום!רק למצוא פתרון ולחזור לעצמי במהרה... אשמח לקבל עצה... עזרה... הכוונה.. לפתרון. אבודה ממש. בקושי עובדת ורק מחפשת פתרון

שלום, בעבר היה לי הרפס זוסטר מינינגיטיס היית פגיע קלה בזיכרון לאחר בדיקות נאמר לי שאם הזמן הכל יסתדר. חלפו הרבה שנים לערכתי בסביבות 10 שנים ובשנים האחרונות אני חשה ירידה בזיכרון שכבר מתחילה להציץ(זיכרון תווך קצר, זכרון של זמן תמיד הולכת לאיבוד בזמן הכוונה לחוסר תחושת זמן כמו שעות, ימים, חודשים ושנים) וחוסר יכולת בתפקוד יום יומי עם כל מיני מטלות כי שוכחת מהם אפילו יומן לא עוזר כולל גם קושי בלמידה. גם יש לי התקפי חרדה ופאניקה וסובלת מדיכאון. קיים גם לופוס ברקע. אציין שאני סך הכל בגיל 34 האם אני צריכה להתחיל לדאוג ממשהו ואולי יש בדיקות שאפשר לעשות כדי לשלול סיבת הירידה בתפקוד? פשוט מאוד מפחדת מדמנציה בגיל הצעיר.

שלום רב , להלן הבעיות מהן אני סובל קשיי נשימה לאחר כל דבר שאוכל או שותה – וגם קושי בשאיפת אוויר בטן נפוחה מאוד – במיוחד לאחר אוכל ( אפילו מעט מאוד אוכל ) תחושה של היחנקות – במיוחד בשכיבה אבל לא רק בשכיבה . לא יכול לישון בלילה באופן רצוף – כל הזמן מתעורר מהרגשה של מחנק ושיעול . לעיתים יש גם צרבות והרגשה של שריפה חדה באזור החזה גירויים בגרון למטה שגורמות לשיעול בנוסף מאז שאני סובל מהנ"ל אני גם סובל : מהרגשת חולשה חזקה מאוד ,כבדות ברגלים ,לא מצליח אפילו לעשות ספורט כגון הליכות , סחרחורות , בילבול . לאחרונה יש גם הרגשה של צריבה וכאב בבית החזה באמצע לא עזרו לי שום תרופות כגון לוסק,נקסיום, לנטון . זה התחיל לפני כשנה והמצב רק עולה ומחמיר בדיקות שעשו לי : אנדוסקופיה – ושט תקין לכל אורכו , בקע סרעפתי קטן גולש בעומק 38-40 ס"מ , קיבה – רירית האנטרם וגוף עם כתמי אודם נדגמה . מהלך קפלים סדיר וניפוח היטב . תרסריון – בצל וחלק היורד נראו תקינים . באותה בדיקה גם נלקחה ביופסיה שאובחן בה חיידק – טופלתי באנטיביוטיקה ולאחר מכן נערכה בדיקה נשיפה והכל הראה בסדר . אולטראוסנד בטן – התוצאות לפי הרופא המטפל תקינות מנומטריה של הושט – פריסטלטיקה פרופולסיבית עם תגובה טובה לבליעה . לחץ תקין בושט לכל אורכו . לחץ תקין ב LES עם הרפיה מלאה שלו . בדיקת PH - בדיקה תקינה השאלות שלי הן : 1 . קשה לי מאוד לחיות בצורה כזו והמצב רק מחמיר מיום ליום – האם יש איזושהיא דרך לפתור את הבעיות שמניתי למעלה ? 2 . האם יש עוד אלו בדיקות שיכולות לעזור למצוא פיתרון ? 3. לפני 4 שנים עברתי תאונה קשה שבמסגרתה גם נשברו לי חוליות T1 וחוליות C - האם יכול להיות קשר לבין הסימפטומים שציינתי בתודה מראש ניר

היי, בן 31, אתמול הייתי אצל האחות, כי רציתי להכנס לרופא(כאבים באיזור הריאה הימנית), האחות לקחה מדדים ובין היתר לקחה אקג, באקג היה רשום הערה, שלא ראיתי מעולם. 308: Right Atrial Enlargment || הרופא משפחה אמר לי שזה כלום, אבל רמז לי ללכת לקרדיולוג. יש לציין שלפני שנה התחילו לי התקפי חרדה(אחרי ה7 באוקטובר) ובדקתי אז בדיקות קרדיות שבהם הכל יצא תקין, אבל אני סובל מאז מכל מיני דברים, כמו התקפי חרדה מדי פעם, פעימות מוקדמות לפעמים, ורפלוקס(וגם אארופגיה). אשמח לדעת מה המשמעות של ההערה הנ"ל? האם זה משהו שמצריך בדיקה דחופה של קרדיולוג? והאם זה יכול להיות טעות, או הפיך? תודה רבה.

שלום אני אמא לקצין משוחרר, הוא בפוסט טראומה השתחרר מיחידות עילית לפני כשלוש שנים, היה ביחידת 8200 , ובמקביל גם כנווט קרב, בדרגת רס'ן עילוי, כחודשיים אחרי שיחרורו , החל להעלם , ניתק כל קשר עם המשפחה, לא עובד כבר 3 שנים, לא יוצא רוב הזמן ספון בדירתו השכורה, אינו מסוגל לשמוע רעש הכי קטן, מתרחק מחברת אנשים, לא אוכל טוב ולא ישן טוב, אני אמא שלו שעומדת להשתגע, משום שהוא אינו משתף פעולה עם איש, רוב הזמן הוא לבד. רציתי לדעת האם אני כאמא יכולה לפנות למשרד הביטחון??? מי עוזר לפוסט טראומטים שאינם משתפים פעולה ומסרבים לקבל עזרה, משום שהם אינם מודעים למצבם תודה